ג'ני פקמן

/

הכרה

11221

מונולוג

לא התייאשתי מלחפש את מה שאולי היה פעם ואבד, אצילות שנשכחה, אמונה, יכולת להישיר מבט אל האמת. הפחד הגדול ביותר שלי, להיות כמו כולם, כמוהם. נאחזתי תמיד בפיסת התקווה הקלושה ביותר שהם עוד יכולים להשתנות, אנחנו יכולים להשתנות, שהכל עוד יכול להשתנות.

בבמה מאז 8/10/03 0:19 

יניבוש גל

/

הכרה

11222

יומן

 

מונולוג

הסלולרי מצלצל ואני אפילו לא נותן בו חצי מבט. שיצלצל. לי כבר נשבר. בין החתולה שלי שמתה לזין, הטלוויזיה הלא מעודדת והסלולרי המלחיץ אני שואל את עצמי אם זה הסוף-אם לכאן הגיעו החיים שלי ומכאן הכל יישאר אותו דבר

בבמה מאז 23/1/05 23:06 

נוגה גל

/

הכרה חזקה

11223

מונולוג

אף פעם לא נפגשנו, זה נכון. אף פעם לא ראיתי אותך במציאות- גם זה נכון. אתה יכול לומר הרבה דברים, אתה יכול לומר שזה טירוף מצידי לכתוב את זה בכלל, אתה יכול לומר שאני אחת ממיליון, אבל הרי זה נכון.

בבמה מאז 23/11/07 2:18 

לא בדיוק שפויה

/

הכרה פנימית

11224

מונולוג

הצלה היא דבר הכרחי, אך במצבי הנוכחי בהייה היא הקרוב ביותר לכך שאעשה. היא מושיטה אליי את ידה הקוראת לעזרה ודמעות זולגות מעינייה האדומות.

בבמה מאז 22/4/03 9:41 

תמיר שפיגלר

/

הכר השייקספירי

11225

מונולוג

אל תפיג אותי, הקול מבקשת, עוד לא. אז אני מצמיד את קולה אל הכר וחושב שכעת, כשלכר יש גוף גשמי וקול, היא כמעט המאהבת שלא היתה, איננה, לא תהיה.

בבמה מאז 22/3/05 2:59 

נידס הלפ

/

הכרונולוגיה של כלום

11226

אהבה נכזבת

 

מונולוג

נשיקה בלחי חיבוק גדול אני מריח את צאוורה, עוצם עיניים, שוכח את עצמי נבלע בתוכה

בבמה מאז 18/2/02 0:11 

שגיב קיסוס

/

הכרוניקה הפרטית שלי

11227

מונולוג

זה כל הקטע. מדי פעם בפעם צץ איזשהו יוצר שכותב עוד כרוניקה של מוות ידוע מראש, שהיא לא בדיוק מה שציפינו לה. רק לפעמים הנשימה שלנו נעתקת לשנייה, הלב מחסיר פעימה או שתיים, או זווית העין מתרטבת. לפעמים זה נוגע אפילו יותר. לפעמים אי אפשר להפסיק לקרא.

בבמה מאז 28/11/01 0:03 

חתול הרעם

/

הכרות

11228

מונולוג

אני אוהבת טיולים ארוכים על החוף. וגם סקס. אני אוהבת שנוגעים בי, שמעריצים את גופי.

בבמה מאז 1/10/03 18:02 

צור דיאמנט

/

הכרות

11229

מונולוג

זה הולך להיות מעניין אז כדאי שתעקבו...

בבמה מאז 21/11/03 11:56 

יפעת דניאלי

/

הכרח האשליה

11230

מונולוג

אשליה, ועוד אשליה, ועוד אשליה. כולם לבסוף מתנפצות, משאירות אותך חסר כל נוכח הקיום האבסורדי.

בבמה מאז 31/5/07 23:08 

טאלנה הרסי

/

הכרטיס המגנטי שלי

11231

מונולוג

הלוואי שלכל אדם היה כרטיס מגנטי שיוכל לאחות את הכאב. הלוואי שהיה לי כרטיס שיכולתי להעביר ליד הלב שלי, כמו בקופה של הסופר, או בחנות בגדים.

בבמה מאז 4/3/06 20:34 

נעמי אלומים

/

הכרך

11232

ביקורתי

 

מונולוג

להתעורר לדחפורים המפנים אבנים כבדות כבניינים מן העפר הלבן, שאגותיהם מפלחות בשקט. להתעורר להמוני האנשים בתוכם אני נבלע כלא הייתי, גרגר מלח הנספג במים הרוויים. להתעורר לעוויתות הבוקר של בעלי החיים שנמלאו ארסי בריחתו של הטבע מכאן.

בבמה מאז 19/1/02 10:44 

יהודה בן מיכאל

/

הכר לראשי

11233

הרהור

 

מונולוג

כמוני כמוך, כר עצוב, כבדידותך וכקור הזולג ממך כך אני. ופני ממאנות להינחם מרוך מגעך. מבחוץ אתה עולז תמיד ושמחה ממלאת את פניך, אך בתוכך אתה אפוף מחשבות והרהורים, מבקש מעט נחת ומנוחה לראשך. כמוך גם אני. עבד לבדידותי ולחלומותי, הולך שבי אחר כמיהותי

בבמה מאז 15/3/04 11:56 

באגבאסטר יוד

/

הכרת חובה

11234

אירוטיקה

 

מונולוג

היא הייתה יפיפיה בהריון. היא ילדה ביוני. אחרי חודשיים, היא הייתה בים. היא אמרה לי אחרי זה שזה משהו כמו לחגוג את החזרה לגיזרה. השאירה את התינוק אצל אמא

בבמה מאז 11/2/06 12:28 

ארבל הכרמלי

/

הכרתי ילדה - אישה - זקנה...

11235

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

אז למה כיום לאישה גוף של ילדה אבל בנשמה מרגישה כמו זקנה? למה לא נותר מאומה מהתלהבותה למה כבר לא מתעוררת מריח הסכנה?

בבמה מאז 30/4/03 3:58 

אני גליה

/

הכרת תודה

11236

מונולוג

התרגיל החשוב ביותר הוא לדעת להכיר תודה על מה שיש לי גם כשאני מרגישה שאין לי דבר. כמה קל לזכור את כל הדברים הטובים שבחיינו ברגעים של אושר ושלווה, כשמרגישים ביטחון עצמי ומרגישים את הטוב. אך כמה קשה להכיר תודה על דברים ברגעים אלה, כשאני מרגישה כל כך קטנה, כל

בבמה מאז 25/2/03 8:59 

ארבל הכרמלי

/

הכשרתי עצמי למענך

11237

אהבה

 

מונולוג

אני כאן ! את שומעת??? אפילו אם תכחישיני- למה את דומעת? את מרגישה בודדה?- אני כאן! את מרגישה מפוחדת?- אני כאן! אפילו בכאבייך ...אני כאן אפילו שפונה לוידוייך- אני כאן. אפילו לא תאמרי מילה אדע שאת מעבר לפינה,,, כאן סמוכה.

בבמה מאז 30/4/03 3:58 

רויקי נבו

/

הכתוביות של סוף החיים

11238

התבגרות

 

מונולוג

חוזרים לשיגרה, אחרי הכישלון הראשון איתה... ככה זה, היא אומרת שהיא אוהבת אותי פעם בתור משפחה, פעם בתור ידיד ואני כמובן... צריך לנשוך את השפתיים שלי ובשיא הפשטות להחזיר את הידידות שלנו לאותה דרך שהם היו לפני

בבמה מאז 6/8/01 17:33 

מיה גאיה

/

הכתובת

11239

מונולוג

היה מפץ מים גדול, ואז ראינו קיר רטוב עם כמה סימנים מרוחים עליו,והנה עוד מתז מים על הקיר, והאותיות נמחקות. כמו דם.

בבמה מאז 3/10/01 19:09 

חתול שחור

/

הכתובת היתה על הקיר

11240

מונולוג

איך לא ראינו, שהכתובת היתה על הקיר!

בבמה מאז 22/9/03 18:22