ו.ט. טרימאליאן

/

היא לא הטיפוס שלי

10681

מונולוג

היא לא הטיפוס שלי. לגמרי לא. אני כזה רציני, חולם על אהבת אמת, על מחויבות. ואני מוכן לחכות כדי למצוא את האחת שלי. חשבתי שהיא האחת שלי. מסתבר שהיא לא.

בבמה מאז 21/8/03 9:42 

בלאק אנג'ל

/

היא לא יודעת שחשבת עליה בחמש א...

10682

הרהור

 

מונולוג

השעה הכי יפה ביום זאת השעה של חמש אחה"צ, השמיים מתחילים טיפה להחשיך אבל לא לגמרי, גוון של שקיעה. המדרכות שקטות, כולם מתחילים להתעורר ממנוחת הצהריים או מסיימים את העבודה. זאת שעה שגורמת לך לשתוק.

בבמה מאז 18/11/03 19:01 

מי-טל רחמני

/

היא לא כאן

10683

מונולוג

והיא, מהשממה אומרת לי, תגיד לי שאתה אוהב אותי. נו, באמת, ולזרוק הכל?! באמת שרציתי אבל לא הייתי מסוגל לשחרר את הלסת מהנעילה, ובאמת שניסיתי, אני נשבע! אבל כבר היה מאוחר מדי, וכל הילדים הפוטנציאלים שלי נזרקו לתוך הגומי המחורבן הזה.

בבמה מאז 24/7/06 0:54 

פוסעת ברחוב

/

היא לא עונה. רק נושמת.

10684

אהבה

 

מונולוג

אני נהנית לצפות בך כך, כשאת נוגעת בנקודה העדינה הזו כה שברירית ופגיעה. המבט שנפרש על פנייך אומר הכל. הצלחתי.

בבמה מאז 20/3/06 11:22 

שרי רומי

/

היא לידי

10685

הומור

 

מונולוג

הקירות סוגרים עלי כל כך קרובים

בבמה מאז 17/2/03 17:51 

נורי מורן

/

היא מתפרקת

10686

כמיהה

 

מונולוג

הכאב גדול, והכאב מר העתיד לא מראה, כל סימן... שיהיה אחרת, טוב יותר הנשמה זועקת, היא אינה יכולה יותר... למה? הוא לא פה לידי? לתת חיבוק?

בבמה מאז 11/2/06 6:57 

ארבל הכרמלי

/

היא ניצלה אותי !

10687

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

ואני לתומי סברתי כל הזמן שאת הניקים בצ'ט היא מחליפה כי היא חוששת מבעלה אבל פתאם האמת נתגלתה...

בבמה מאז 25/4/03 5:52 

יובל ליובין

/

היא נשמה!

10688

אהבה נכזבת

 

מונולוג

נתתי לה נשיקה. על הלחי. נתתי לה נשיקה על הלחי. אני לא מאמין שחיכיתי לזה שבועיים ובסוף, נתתי לה נשיקה על הלחי. טיפה התאכזבתי, כי חיכיתי לזה שבועיים ובסוף נתתי לה רק נשיקה על הלחי, קיוויתי ליותר.

בבמה מאז 3/1/08 9:59 

דיצה קרן

/

היא סירבה

10689

מונולוג

היא סירבה. סובבה לי את הגב והלכה. אז מה אם שיחקתי בייסבול בעופות קפואים? הם היו כבר מתים... אז על מה כל המהומה?

בבמה מאז 1/4/04 16:57 

עקרב שחור

/

היא עד כדי כך עיוורת?

10690

יומן

 

מונולוג

אם היו כותבים ספר בישול לעוגות בטעם "דו פרצופיות", היא הייתה השפית הראשית המבשלת את העוגה הטעימה ביותר בספר.

בבמה מאז 9/4/05 14:42 

אפקט הפרפר

/

היא עוזבת אותי

10691

אהבה נכזבת

 

מונולוג

את הנעשה לא היה אפשר להשיב וכשהדלת נפתחה לרווחה אישוני היושבים התכווצו עד לכדי גרגר חול, וכל שניתן היה לראות זו צללית חשוכה של דמות אפלולית.

בבמה מאז 22/4/04 21:02 

יול זלצר

/

היא עייפה

10692

מונולוג

היום יום חם. חזרתי מטיול. בניסיון להתחמק מהשמש הסתכלתי למטה על האדמה מסתירה את הפנים. הליכה מעיקה, השמש מעייפת, מאיטה את צעדיי. מוסיפה משקל לראשי והופכת אותו לאיבר הכבד ביותר בגופי.

בבמה מאז 6/8/06 15:53 

דיאנה די

/

היא ריקה

10693

מונולוג

והיא לוקחת את המחברת ביד ואת העיפרון ומקשקשת מילים, מחברת אותיות. אחרי שתלך, ימצאו את המחברת שלה, האדומה עם הפרחים מסביב, ואולי יפתחו בעמוד הראשון, או שלא, ואולי יקראו ואולי לא, ואולי יבינו, אבל כנראה שלא. אין עוד ילדה מאושרת, הילדה כבר נעלמה. נשארה הרי

בבמה מאז 15/8/04 20:21 

ארבל הכרמלי

/

היא שואלת ואני משיב

10694

אהבה

 

מונולוג

לא אשאף לאהוב כדי שמישהי בלבי אסחוב כי מי צריך כזו אהבה שהיא יוצרת הרגשת מעמסה?

בבמה מאז 24/4/03 13:47 

גו דיטו

/

היא שוב בוכה

10695

מונולוג

היא שוב בוכה, ושוב יושבת מכורבלת בתוך עצמה, ושוב מתנצלת, ושוב שותה, ושוב אומרת שהיא אוהבת

בבמה מאז 29/3/03 8:46 

בר חיים

/

היא שוב מתפשטת

10696

התבגרות

 

מונולוג

אמרתי לך לעוף לי מהפנים לא ? כן אז מה את עוד עושה פה? אין לי כנפיים מתחכמת אה? כן

בבמה מאז 2/9/07 23:10 

יעל פרי

/

היא שוכבת ערומה על מיטתך הערב

10697

מונולוג

היא שוכבת ערומה על מיטתך הערב את כוס היין הפילה ושברה ברישול אופייני כזה רק לה

בבמה מאז 27/2/05 21:50 

דנה לוטן

/

היא של המוות

10698

מונולוג

לולא הדם אפשר היה לחשוב שהיא חיה. חצי חיוך על שפתיה ועיניה החצי פקוחות, בוהות באיזשהי נקודה לא ברורה, אולי בי.

בבמה מאז 21/5/02 3:02 

מרכוס מאניינה

/

היא שלי?

10699

מונולוג

היא שלי. אני תמיד ידעתי, מהרגע הראשון שראיתי אותה, ידעתי שהיא שלי. אולי היא לא רוצה אותי, אבל היא עדיין שלי.

בבמה מאז 24/9/07 9:32 

יובל (טרובדור) אומנטור

/

היא תמיד אהבה...

10700

מונולוג

היא תמיד אהבה לספר לי מה היו חלומותיה, אך מעולם היא לא ספרה לי מה היו הסיוטים שלה. ולכן, כשהיום אני נזכר בכל אני שואל אותה "למה לא יכולת להביא לי את הכאב?" ושומע את קולה עונה לי, מהדהד אי שם ונישא על הרוח לעברי "כי אתה תמיד היית נאמן לי"

בבמה מאז 23/11/03 10:45