אדוה הורביץ

/

לקראת שבת

1061

הרהור

 

מונולוג

כל ערב שבת, בשעה שצועדים להיכל, מרגישה אני כפוסעת אל מקום מיוחד, שהתלבשתי יפה, את מיטב מחלפותיי, ותחושת התרגשות (שאיני מצליחה להביא במילים) ממלאת אותי ריגוש אין סופי

בבמה מאז 25/10/09 3:28 

נתי אור

/

לרחף

1062

הרהור

 

מונולוג

לפעמים אני תוהה איך זה לעוף בשמיים, כשהשמש מחממת את הגוף והרוח נושבת בפנים. פשוט לרחף מעל לכל, עד שלא נשאר כלום חוץ מנקודות בגדלים ובצבעים שונים.

בבמה מאז 6/2/06 10:44 

ענבר שוקר

/

לרחף מעליך

1063

הרהור

 

מונולוג

ללכת לאט זה כמו לנסות לרקוד בשבילי - לא כיף. אלא אם אתה עם מישהו שיודע להנות, להשתולל, לחיות... אוטובוס ישיר לגהה, רק תן לי יד, עזור לי לעמוד, להגיע לשם. מתחננת לעזרה, כבר לא זוכרת למה. מי אתה?

בבמה מאז 12/8/06 17:53 

ארז בר-און

/

לשבת בבית קפה

1064

הרהור

 

מונולוג

יום שישי, אתה יושב לך מול האיי סי קיו, מתכתב עם כל מיני אנשים שאתה לא ממש מכיר על דברים לא ממש מעניינים, שואל שאלות מציקות כמו, "מה חדש?" ו-"מה אתה מספר?" ואחרי חצי שעה כזאת אתה מחליט שאת היום שישי הזה אין מצב שאתה מעביר בלי איזה משהו מעניין לעשות או איזה

בבמה מאז 27/5/04 20:48 

אמיר טייכר

/

לשקול את צעדי

1065

הרהור

 

מונולוג

לשקול את צעדי. אך אני יודע את משקלם: כמשקל גופי. למעשה מעט יותר:

בבמה מאז 16/3/04 15:57 

ג'יימי לנדון

/

לשקוע

1066

הרהור

 

מונולוג

לאחרונה אני מרגישה כאילו החיים ממשיכים הלאה ואני נשארת מאחור. נדמה שעד שהכל מסתדר אני חייבת לעשות משהו שיהרוס הכל.

בבמה מאז 20/4/05 6:17 

סתם אחד

/

לשתוק

1067

הרהור

 

מונולוג

אני אוהב לשתוק, בעודי מתבונן בך ומקשיב לנשימותייך הסדורות. שאיפה חרישית ונשיפה, ושוב, וחוזר חלילה, כשעל שפתייך חיוך שרק יודעי דבר מבינים את משמעותו. הסומק הפרוס על לחייך מחליף אט את את צבעו לגוון הטבעי, השינה מעמיקה. שקט ענוג.

בבמה מאז 18/2/06 13:09 

יצחק שניבוים

/

לתרגם

1068

הרהור

 

מונולוג

לתרגם זה לקחת מחשבה שמישהו חשב, ציור שמישהו צייר, תקווה שמישהו קיווה, ולהעביר אותם ככה, כמות שהם, למישהו אחר שהמחשבה והציור והתקווה נתונים בכלי שהוא לא יודע לפתוח.

בבמה מאז 19/1/04 1:07 

יוסף עוזר

/

מאהלר גוסטאב

1069

הרהור

 

מונולוג

ברגע זה, הקשיבי: לא זאבי ערבות ביער גרמניה שרו זו דממת המות שניתזה אל לבו של מאהלר גוסטאב חלומו הגדול מולו - כל תזמרת אלף כלי הנגינה, עד אתמול יהודי ועכשו - אדם עולם

בבמה מאז 28/6/07 7:17 

נועם חשין

/

מאושרת, לעזאזל

1070

הרהור

 

מונולוג

ובסופו של מסלול הונצחו להם צעדי, צעדיו של אדם בודד שבתוכו שוכנים להם לבטח ציפור מרקדת, גור כלבים מילל, ילדה מאושרת ואישה אוהבת. אני.

בבמה מאז 6/2/06 13:02 

ג מ

/

מאיפה השם דמעות של אושר?

1071

הרהור

 

מונולוג

השמחה גורמת לאדם לקרון, והכי רואים זאת מהעיניים, החלון לנשמה..

בבמה מאז 29/11/03 22:47 

סול מארטר

/

מאיפה זה בא?!

1072

הרהור

 

מונולוג

צריך לעצום את העיניים, ולשקוע בחלום מתוק, זה מה שכולם עושים כשהם הולכים לישון...

בבמה מאז 31/5/04 10:56 

שיר תום

/

מאמצים

1073

הרהור

 

מונולוג

אמץ לוחם, אמץ חייל, אמץ... חולה נפש, אמץ זקן, ערירי, בודד,

בבמה מאז 17/11/03 13:19 

קליאו פינקלונית

/

מבוך

1074

הרהור

 

מונולוג

מוזר לחזור הבייתה ולגלות שהדבר היחיד שהשתנה זו אני. לאבד את עצמי בדרך על מפתן של איזה בית להרגיש שמשהו בתוכי, אחד מיני רבים, נבנה ומתמוטט נבנה ומתמוטט והכל בנשימה אחת קטנה.

בבמה מאז 28/3/10 0:29 

הילה הילוש

/

מבולבלת

1075

הרהור

 

מונולוג

אני רוצה לכתוב שירים לכתוב על עצמי אבל אין לי כוח להתחיל אני רוצה לברוח למקום רחוק שלא יזכרו אותי יותר אבל אולי בעצם טוב לי פה?

בבמה מאז 28/4/04 12:20 

עדייה הירש

/

מבולבלת

1076

הרהור

 

מונולוג

החלטתי לכתוב. הגיע הזמן לשים סוף למחסום הכתיבה שלי.

בבמה מאז 10/2/05 12:23 

ורדוש' ישראל

/

מבולבלת

1077

הרהור

 

מונולוג

מוטב לי עכשיו לצאת מעולם האשליות ולחזור לשגרה, להוציא אותך מחיי ולהמשיך הלאה. כך כולם אומרים. נהייה לי כבר פיצול בגללך, כל צד בגוף אומר משהו אחר. כאילו אני רבה עם עצמי, מתווכחת מה כדאי לי לעשות.

בבמה מאז 10/3/05 0:42 

סיון דניאל צפריר

/

מבולבלת

1078

הרהור

 

מונולוג

לפעמים אני חושבת שזה החלק שאני הכי אוהבת, כל הבלבול של ההתחלה, כל ההתרגשות והפחד. לפעמים אני חושבת שזה הדבר שאני הכי שונאת, חוסר הידיעה, והעובדה שאני תלויה בחוסר רצון כזה באויר.

בבמה מאז 9/3/06 22:48 

אירינה גרבר

/

מבט אחד

1079

הרהור

 

מונולוג

התבונני בי היטב ואמרי לי מה את רואה, עוד אחת שחושבת ומדברת אל הקירות והמראה.

בבמה מאז 3/1/09 7:16 

מיכאל רוז'קובסקי

/

מבט אחרון

1080

הרהור

 

מונולוג

חחח... תראה, דמעה. הייתי בטוח שמזמן שכחתי איך זה לבכות... אך לא. מבט אחרון וזהו, די. בוא, אנחנו הולכים מכאן.

בבמה מאז 15/7/05 9:10