ג'פרי דירדן

/

להיות אדם

101

סוריאליזם

 

מונולוג

יום אחד, בשוכבי על גבי תחת שמיים כחולים, במרכזה של חורשה ירוקה ויפה, בשעות אחר הצוהריים, הבטתי מעלה. השמיים היו תכולים בהירים ומרקמם היה עדין, עליהם שטו באיטיות וברוגע עננים לבנים.

בבמה מאז 10/5/02 1:44 

טלי הלוי

/

להצטנף

102

סוריאליזם

 

מונולוג

מה זה בהמה? חיה? חיה שונה מאיתנו, אוכלת עשב.

בבמה מאז 12/4/04 11:27 

יותם בלום

/

להתמודד

103

סוריאליזם

 

מונולוג

כבר שנה שלמה אני מרגיש כאילו אני חיי בתוך מערה ושנה שלמה לא יצאתי ממנה... וזה קשה מאוד... התבגרתי מאוד מלפני שנה אבל עדיין אני מרגיש מן מועקה

בבמה מאז 29/3/03 8:46 

מורגן לא

/

להתראות מציאות

104

סוריאליזם

 

מונולוג

התבוננתי בדף הריק. שעה ישבתי מולו, מתענגת על רכותו. מניחה עליו אצבע מורה, כמו תראפיה לגוף, המרקם החלק. מרימה אותה. ושוב נוגעת בדף, הפעם עם כל כף ידי, הו, איזו תחושה עילאית של ריחוף.

בבמה מאז 6/4/03 14:11 

רפאל טרגן

/

לוויטציה

105

סוריאליזם

 

מונולוג

אבל זה זורם כל כך מהיר, אני מספיק לזהות את הנוף רק אחרי שעברתי אותו כבר ומי מבטיח שזה בכלל אמיתי וישאר עד מחר?

בבמה מאז 14/3/04 20:29 

נסיכה במבי

/

לחתוך בפעם הראשונה

106

סוריאליזם

 

מונולוג

הייתי צריכה את זה, באמת. בחיים לא חשבתי שזה כל כך יעזור לי. קמתי רועדת מהמחשב. פחדתי, לא יודעת ממה. אולי מהלא ידוע. הלכתי לשירותים. מסתכלת במראה הגדולה ורואה מולי ילדה מפוחדת. ילדה עם דמעות בעיניים שחונקות אותה. פותחת ארונות ומגירות. מחפשת. מצאתי.

בבמה מאז 2/7/05 2:12 

הבל וייס

/

לילה ביער המכושף

107

סוריאליזם

 

מונולוג

וואו, היינו הלילה ביער המכושף, לא יודע למה, אני מרגיש צורך לכתוב לך את זה, אחרי שהקלטתי את עצמי מנסה לתאר את החוויות של הלילה האחרון במילים, זה היה לילה בו מתּי אינספור פעמים וחוויתי לידה מחדש, לא ממש של עצמי, או לא רק של עצמי, אלא של היקום כולו,

בבמה מאז 12/11/25 16:57 

ראובן צמח

/

למה מי מת

108

סוריאליזם

 

מונולוג

אני לא יודע בעצם מה זה טוב. מי מת והחליט שאני יכול להחליט מה זה טוב? טוב, שישה מיליארד בני אדם בערך, לדעתי, לפי אומדן זהיר ומומצא על המקום שכזה. טוב, אולי אני טועה. אני?! שאני אטעה?! למה מי מת?! אה, כן, כבר דשנו בזה.

בבמה מאז 2/11/02 15:27 

לילי וואן

/

לנשום

109

סוריאליזם

 

מונולוג

משתדל להרים את הראש מעל המים, לשאוף עוד חלקיק של חמצן, אתה מאבד שליטה אפילו על רפלקסים, והכול עוטף אותך בנסיבות... והמכונה ששואבת את האבק מוסיפה להרעיש ומזכירה לך שאתה עדיין חי...

בבמה מאז 29/12/01 17:03 

ניתאי אמסטרדם

/

לסעוד עם השפיריות

110

סוריאליזם

 

מונולוג

עם כל כדור שהן בולעות הן פחות דומות לגבירות ויותר לחרקים מגודלים: עיניהן תופחות ומתפצלות למאות עיניות צבעוניות, תחת ידיים מבצבצות לצידי גופן כנפיים שקופות. אתה קם, מבקש לברוח אך הן מקיפות אותך מכל עבר.

בבמה מאז 20/8/03 20:12 

שלו לירי

/

לעוף

111

סוריאליזם

 

מונולוג

לצד הנשר שכנפיו פרושות לאויר ליופי הניצחי של פני החמה שמולי

בבמה מאז 14/3/04 14:57 

דניאלה איול

/

לפאבלו

112

סוריאליזם

 

מונולוג

ביום חמישי, בדרך לירושלים, אחרי שדוד שלי סיפר לי על מישהו שהתאבד. חשבתי עליך.

בבמה מאז 5/12/03 11:59 

קוזט לימונייד

/

לפעמים

113

סוריאליזם

 

מונולוג

לפעמים אני מרגישה, שמישהו אחר מסתכל דרך העיניים שלי.

בבמה מאז 30/12/01 21:41 

לירון אבנרי

/

מאחורי החנויות

114

סוריאליזם

 

מונולוג

לא היה מקום אחר בו הייתי יכולה להיות. מאחורי הכל ניצב הגוף השבור שלי. רסיסים של כלי יפה שהיה מלא פעם פרחים, עכשיו מלא בריקנות. מאחורי הכל, דומם לבד גוף ריק, לא רגש, לא תחושה, לא כלי, לא אדם. אחרי הכל זה כל מה שהיה אז. אחרי הכל זה כל מה שהייתי אז. מאח

בבמה מאז 22/11/03 9:24 

נו עית

/

מבט של גשם

115

סוריאליזם

 

מונולוג

מביטה בגשם. טיפות נופלות של שקט ביום סגריר, בתוך הבית.

בבמה מאז 3/5/02 7:26 

אריה ברק

/

מדוזה

116

סוריאליזם

 

מונולוג

שיחקתי אתה חצי מסוקרן, חצי נרתע. המים לאט לאט עזבו את הגוף שלה, ככל שהמשכתי למעוך אותה. מעכתי חתיכות מהקרום שלה, ואפילו ניסיתי לטעום. ליקוק, ואחרי זה ביסון קטן, כמו שקורעים את השקית של השוקו. היה לה טעם של מי ים. אותי זה משום מה הפתיע.

בבמה מאז 8/5/03 12:51 

גאלה פופו

/

מהות החיים

117

סוריאליזם

 

מונולוג

יש אנשים ש...

בבמה מאז 12/8/01 20:03 

חעברים אינק

/

מה נשתנה הלילה הזה?

118

סוריאליזם

 

מונולוג

ברגע שהוא הגיע למרחק יריקה דפקתי בו את הפנס שהיה על השולחן, פנס כבד כזה שמספיק ליומיים

בבמה מאז 12/5/01 2:31 

דורותי ג'יי

/

מה קשור?

119

סוריאליזם

 

מונולוג

אנשים יודעים לדבר. לדבר על המון דברים ולפעמים אפילו יותר מדי. הם מדברים על החיים, האהבה, הקריירה, הילדים, ההורים, החותנת, הבוחנת, השכל והזין. אני יכולה להמשיך אבל רוב הסיכויים שיגמר המקום.

בבמה מאז 25/2/03 18:43 

מורבידי למרות הכל

/

מוכה ירח

120

סוריאליזם

 

מונולוג

לימבו של לילה. מישהו לחץ לעולם על ה- PAUSE ויצא מהחדר. שמו את הרוח בשק. את הצרצרים בחדר אטום.

בבמה מאז 13/8/03 16:37