|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
יאיר טל / דגדוג 484019סיפור קצר העיניין הוא שאני לא יודע מה זאת בדיוק תחושת כאב. כשנולדתי
הרגשתי כאב אבל אני לא ממש זוכר איך זה היה, אבל זאת בטח תחושה
נפלאה כמו שאר התחושות שהרגשתי עד עכשיו, אני כבר לא יכול
לחכות ולגלות איך זה. |
בבמה מאז 15/11/99 4:20 יאיר טל / לבכות במקום לדבר 484020סיפור קצר הוא נכנס מביט בי בעניים קטנות ובגבות מקווצות, הוא היה נראה
לי יותר עצבני מאשר עצוב. לא ידעתי איך להגיב או מה לשאול אז
פשוט נתתי חיוך קטן וחסר בטחון, אמרתי "היי" והתקרבתי כדי לנשק
אותו. כשהוא הרחיק את הראש אחורה ידעתי שמשהו באמת לא בסדר. |
בבמה מאז 15/11/99 4:16 יהודה / בשדות של רמת יוחנן 484021שירה ריח מתוק היה ללימונית ומרירות,
כמו גם לתלמי המילים במכתב ששלחה. |
בבמה מאז 15/11/99 3:59 אביגיל טל / התבוננות 484022שירה אנו נולדים אל תוך מסע,
מסע אל המוות.
מצאתנו לאוויר העולם,
נושאים על גבינו שק ריק,
שמתמלא עם השנים:
זיכרונות, התניות, ערכים,
(קובץ שירים) |
בבמה מאז 15/11/99 3:40 אילן זילברשטיין / Independance Day 484023שירה לשירת התקוה הקהל מתבקש לקום
בשעה אחת עשרה בצהריים תישמע ברחבי הארץ צפירת זכרון |
בבמה מאז 15/11/99 3:32 שרון רזניק / 4/11 - אנחנו אלוהים 484024סיפור קצר היריות האלה לא פילחו את האויר, הן לא נבלעו בעלטה וגם לא פגעו
בגזע עץ שהיה שם בסביבה. הכדורים שנורו הבקיעו את הגוף של מי
שהיה ראש הממשלה שלנו. ומשם, בלי להסס, הבקיעו, פילחו את
האוויר, וחדרו לנו עמוק עמוק לנשמה, לראש לורידים וגם הרעילו
לנו את הדם. |
בבמה מאז 15/11/99 3:30 שרון גל / געגוע 484025שירה געגוע
לארץ לעולם לא
למפלי המים הסגולים
חשבנו שנשאר יחפים לנצח |
בבמה מאז 15/11/99 3:25 שרון גל / שריקות עלי האקליפטוס 484026שירה שריקת עלי האקליפטוס הכמלים
אנחת מכונות הפאר של העדר.
פסלי שמנת ארוגים
בשתי וערב של תשוקה
אבק דרכינו מאפיר את תלתלי הזמן |
בבמה מאז 15/11/99 3:24 שרון גל / תום 484027שירה אבק גיליוטינות אדום
לטף את שברי המראות שלי
אורות בוהקים |
בבמה מאז 15/11/99 3:22 יונתן קרא / אהבה 484028אהבה נכזבת סיפור קצר "אז אתה כן מרגיש", בא הקול המוכר והשנוא מבפנים. הוא רק עצם
את עיניו, מרגיש את הדמעות עולות בגרונו, חונקות אותו. הוא לא
זכר מתי בכה בפעם האחרונה. הוא לא זכר כיצד, ותחושת המחנק
ליוותה אותו בכל פעם בה הרגיש רע. |
בבמה מאז 15/11/99 3:16 יונתן קרא / שניים 484029פנטזיה סיפור קצר היא הייתה כתם, שהיה קשור לחבל, ונע כמו טרזן לעבר החפץ שהיה
מונח במרכז המעגל הקדוש לדרואידים. היא תפסה את החפץ, תליון
יקר ערך, המשיכה עם תנופת החבל, עזבה, שני גלגולים, אדמה, והיא
כבר הייתה בריצה מהירה.
זה היה קל, היא חשבה לעצמה. |
בבמה מאז 15/11/99 3:15 יונתן קרא / הלוחם 484030היפרדות סיפור קצר הכל החל כאשר האלים הטביעו את חותמם הגדול בתחילת הזמנים.
ג'ולמקו, לפי הסיפורים של האבות, היה כפר שהיה ממוקם על רכס
גבוה, בתוך אזור ההר. זה היה כפר ציבעוני, ארוג ע"י עבודתם של
נשים וגברים, עם חייהם, אשליותיהם וכישלונותיהם. |
בבמה מאז 15/11/99 3:13 גלעד סויסה / האיש שנשבר 484031אכזבה שירה האיש שנשבר הירח צוחק
השמיים כחולים זוהי שעת דימדומים
הערב ירד אך עוד לא מאוחר
אני כה צעיר ואיך תאמין לי שיש עוד מחר |
בבמה מאז 15/11/99 3:07 גלעד סויסה / The Journey 484032אהבה שירה Fairness and cruelty on my western side
the southern and northern winds have died
the water underneath the earth are confined
shining with brightness... forever enshroud me.
the sun from the east... is blazing,it blinds me |
בבמה מאז 15/11/99 3:03 גדעון מדואל / נערה ושמה כינרת 484033שירה פגשתי בנערה ושמה כינרת
מקסימה כל כך מלבבת
עדינה ומרגשת יפה יפהפייה
מפזמת ומרקדת לבדה ברחבה |
בבמה מאז 15/11/99 2:53 גדעון מדואל / השלום 484034שירה השלום מתדפק על ביתננו
השלום הוא נישא בפי כל,
כל בר בי רב יודע
השלום הוא מונח על הסף. |
בבמה מאז 15/11/99 2:46 שימי שש / מסכה ושמה חיוך 484035שירה העולם הוא במה וכולנו שחקנים
מסתובב עם מסכה מרוחה על הפנים
שחקן נוסף בעולם של שקרנים
לא רוצה לחשוף את מה שבפנים
איש עם חיוך שום דבר מיוחד
מוקף אנשים אבל בכל זאת לבד
נורמלי בודד בעולם של חריגים
פצוע נטוש מוקף הרוגים |
בבמה מאז 15/11/99 2:39 עדי בן יהושע / אין כל רע 484036שירה אין כל רע בלהיות ביחד
אין כל טוב בלחיות בפחד.
אאמץ אותך אל תוך תוכי
ואהיה אז בטוחה שאתה רק שלי.
יומיים של גן עדן עברו עלינו
יומיים שהיינו ביחד וכל הטוב בא אלינו.
קשה עכשיו להיפרד
כשלא יודעים מתי ניפגש. |
בבמה מאז 15/11/99 2:36 עדי בן יהושע / העץ 484037שירה אמי, הביטי,
אמר ילד בטיילו בגינה,
עץ יחיד עומד כאן.
וראה זה פלא
עץ יחיד עומד בכל
שלג וכפור, רוח וגשם
ברקים ורעמים וברד
העץ הזה שרד הכל. |
בבמה מאז 15/11/99 2:35 עדי בן יהושע / מיתוס נעלם 484038שירה כל חיי חיפשתי אחר מיתוס נעלם
אהבה לא הייתה קיימת בשבילי
שאלתי את החכם אך פיו נאלם
בחרתי בשביל הנכון שאליך הובילי. |
בבמה מאז 15/11/99 2:35 רן ארד / דמייני לך 484039שירה דמייני לך גשר מעל נהר שוצף
ואבניו כולן מילים
וליצן פרוע מדלג מאבן לאבן
מצמיד ומקשר מילים
מנסה לשמח את לבך
ליצן זה הוא אני |
בבמה מאז 15/11/99 2:34 רן ארד / המוות חושב שרק הוא יכול ל... 484040שירה מילה לא זהירה אחת
תותיר את לבי פצוע לעד
תחורר בי חורים שהמוות לא יכול
והמוות חושב שרק הוא יכול למשול |
בבמה מאז 15/11/99 2:33 רן ארד / מכתב לעצמי 484041מכתב מונולוג ואני בוכה? למה שאבכה? עם כל הזעם והעצב שתקועים בתוכך, מי יכל
לבכות? אז המקלחת בוכה בשבילי ובשבילך. ניסית לצעוק. היית
לבדך, ודמיינת כמה טוב זה יהיה, לצעוק את הכל, להקיא את כל
הרע, לרעוד עד שלא יהיה בך כוח עוד. |
בבמה מאז 15/11/99 2:32 גרי דיאמנט / ים של אהבה 484042סיפור קצר כך הכל התחיל וכך זה צריך להסתיים, ומי שמפקפק בזה, הרי הוא לא
יודע מה טיבה של האהבה, אותה מסוגל לתת אדם, כדי לזכות שוב
באושר שאבד לו. |
בבמה מאז 15/11/99 1:50 גרי דיאמנט / אין לי שקל 484043סיפור קצר מיקי, אמנם לא היה חכם או יפה או עשיר במיוחד, הוא היה בסך הכל
בן 13. מי היה מאמין שילד כמוהו יכול להוציא דברי חוכמה מפיו,
אלמלא ידעו שאלה מילות הוריו או מוריו. |
בבמה מאז 15/11/99 1:49 איתי חורב / חרפתי 484044מדע בדיוני סיפור קצר תחושת חום ומחנק מילאה אותי כשעליתי לאוטובוס הצפוף. מסביבי,
מה שנשאר מתושבי האזור. כה מעטים הם, ומראם כה נורא. ילדה קטנה
שעינה האחת נעקרה, ושובל אדום נמתח מהארובה הריקה לאורך לחיה,
מעין תאום לשובל השקוף שנמשך מעינה השניה, שעדיין נותרה
במקומה. |
בבמה מאז 15/11/99 1:45 יאיר גרינברגר / מפנה מקום 484045סיפור קצר מולי עומד לוח השעם שלי, עמוס לעייפה, מלא דברים ישנים שממלאים
אותו עד אפס מקום- תמונות של אנשים, מספרי טלפון, דפי קשר
מכיתה ו', פרוספקטים של ארגונים שונים, כתבות על דיסקים
שהולכים לצאת. הלוח עומד שם, כמעט נופל תחת המשקל של הכל |
בבמה מאז 15/11/99 1:42 יאיר גרינברגר / אחרית הימים שלי 484046סיפור קצר אני אלך ברחוב, ואעצור ליד אחת מהתיבות האלה שיש בתוכן
עיתונים. בכותרת יהיה כתוב "דוור נשך כלב". בטח באמת אין להם
משהו יותר חשוב לכתוב עליו, אני אהרהר לעצמי, ובאמת לא יהי
להם. אם אני אמשיך לקרוא, אני אגלה שזה היה הכל חלק מהתערבות
ידידותית. |
בבמה מאז 15/11/99 1:41 יאיר גרינברגר / אגדה קונקרטית 484047סיפור קצר היה הייתה לפני זמן לא רב, במקום לא רחוק מדי, נסיכה.
נסיכה מאוד ממוצעת, נסיכה מסוג הנסיכות שיש בחיים האמיתיים.
נסיכה-סטודנטית שבימים למדה, בערבים עבדה, ובלילות למדה עוד
קצת. |
בבמה מאז 15/11/99 1:40 עומר פרנקל / מסקנות 484048שירה בעצם, מבלי שתדעי,
גרמת לי להיות-
האיש שסירבתי... |
בבמה מאז 14/11/99 17:11 טל ל. / בפקק 484049סיפור קצר היו בזירה רק שתי דלתות, ועל שתיהן היה כתוב "יציאה". הוא עמד
במרכז הזירה, עירום, וניסה להבין מה הביא אותו לשם, מה הם
רוצים ממנו.
- "מי אתם?", הוא שאל.
- "תאר לנו מה עשית היום", ציווה אחד משופטיו.
הוא לא מצא סיבה לסרב. |
בבמה מאז 14/11/99 16:37 דובי קננגיסר / הסיפור על מירי ושוקי 484050סיפור קצר זה לא אומר שום דבר לאף אחד. מירי לא יפה במיוחד, וזה שהיא
הייתה חברה שלי לא הפך אותי למשהו מיוחד. להפך - היו כאלה
שאמרו שהיא סתם זנזונת. כשפגשתי אותה, היא לא הייתה בתולה, אבל
בימינו זה לא אומר כלום - אז היא שכבה כבר עם מישהו. |
בבמה מאז 14/11/99 16:34 דנה צימרמן / שנה טובה 484051סיפור קצר לא חשבת שהוא יהיה בבית. למעשה, הסיבה היחידה שצלצלת היא שידעת
שהוא בטח לא יהיה בבית. אחת וחצי בלילה שלך זה שבע וחצי בערב
שלו, ואין סיבה שברגעים אלה ממש הוא לא יסעד את ארוחת החג עם
ההורים שלו. |
בבמה מאז 14/11/99 16:32 דולב טוקטלי / גבר ואישה הולכים ברחוב זו... 484052סיפור קצר הם לא מכירים אחד את השני.
לאישה יש כבר שלושה ימים דלקת באוזן הפנימית שגורמת לה
לורטיגו: מדי פעם היא מאבדת את שיווי המשקל ונופלת.
ליבו של הגבר גדול וכואב, כמו נדקר ממחט מושטת לפוצץ בלון; מדי
פעם הוא מאבד את שיווי המשקל ונופל. |
בבמה מאז 14/11/99 16:14 גלעד בנארי / בן זונה 484053סיפור קצר ענת שכבה במיטה והביטה בתיקרה.
ה"בן זונה", מהיום הראשון שהיא פגשה אותו היא ידעה שיום אחד הם
יתחתנו. קראו לו מעוז גולן, שם של טיס ופרצוף של מלאך. היום
היא סתם קוראת לו "בן זונה". |
בבמה מאז 14/11/99 16:12 מיטל סלומון / מסביבי 484054שירה מסביבי עולם שאבדה לו תקוה
עולם מלא רשע וחסר אהבה
רואה ילדה שמושיטה ידה לנדבה
ומשפחה הרוסה שאפילו אהבה לא תצילה. |
בבמה מאז 14/11/99 2:53 מיטל סלומון / דממת מוות של אחרי המלחמה 484055שירה לעת חשיכה יצאה המחלקה לדרך
שלושה עשר לוחמים שעל גבם נשקם
בצעדים מהירים עשו הלוחמים את דרכם
וריח בושם של לילה קיצי זרוע כוכבים עלה באפם |
בבמה מאז 14/11/99 2:52 מיטל סלומון / שיר אהבה 484056שירה החול חם תחת רגלינו והשמש עומדת ליפול
והגלים גועשים לעברנו מאיימים.
ואז אתה מביט בי בעיניים מבשרות
כי בא הקץ לעוד סיפור אוהבים |
בבמה מאז 14/11/99 2:51 מיטל סלומון / פגישה עם המוות 484057שירה קבעתי עם המוות לשעה חמש
הוא לא הגיע, לא אתייאש!
אז קבעתי איתו שוב לפגוש בו קרוב
החזקתי בידו,הוא רצה לעזוב |
בבמה מאז 14/11/99 2:51 עמרי ירושלמי / איך לשפוך את הלב בלי לצאת... 484058סיפור קצר יושבים בבית שותים מיץ תפוזים מקנקן פלסטיק כחול, 3 כוסות
ומחפשים תירוצים איך לשפוך את הלב בלי לצאת הומו.
"בואו נשחק פוקר"
"מתאים. אבל איך נעשה את זה?"
"נרשום נקודות."
"אז צריך עט ודף." |
בבמה מאז 14/11/99 2:47 עמרי ירושלמי / סוס פוני לבן עם סרט אדום 484059סיפור קצר היא רק אוהבת אותו, הוא רוצה הרבה יותר. אבל היא? רק אוהבת
אותו, לא יותר. הוא ניסה להסביר לה כבר מיליון פעמים שזהו,
שאין יותר מזה ואף אחד לא יתן לה גלידה ורודה |
בבמה מאז 14/11/99 2:45 עמרי ירושלמי / לא קל להיות כוכב קולנוע 484060סיפור קצר כל חיי הם סרט, כל תנועה שאני עושה מתועדת במצלמה שמלווה אותי
כל הזמן, כשאני אוכל, ישן, הולך, מדבר, רוקד, מזיין, לומד
ואפילו כשאני מחרבן. זה לא קל להיות כוכב קולנוע.
הדבר שמבדיל אותי משאר השחקנים זה שאין לי כוכב בשדרות הוליווד
בקרית מלאכי (לוס-אנג'לס). |
בבמה מאז 14/11/99 2:44 עמרי ירושלמי / סתם מוזיקה 484061סיפור קצר סתם מוזיקה של אנשים חסרי ריגושים אמיתיים. קצב מתדפק על
רשתיות העיניים המזוגגות שבוהות אל עבר מקור הרעש ללא הבעה.
מתחת לזכוכיות חי עדיין ים של דמעות בסערה מתמדת, עצוב מהעובדה
כי נכלא בעול כורחו אל כלוב שקוף |
בבמה מאז 14/11/99 2:43 גלעד בנארי / אי מסולע 484062אהבה סיפור קצר רחוק מאוד, במרחק של אלפי קילומטרים מאחורי הר שחור יש ים וכמה
קילומטרים בתוך הים יש אי מסולע, ומתחת לסלע אדום מסומן באיקס
יש קופסא, ובקופסא הזאת נמצא הלב שלי, כדאי שאף אחד לא יוכל
לשבור לי אותו. |
בבמה מאז 14/11/99 2:31 יואב שי / אמפריות נופלות לאט 484063סיפור קצר סאמר עלה לאוטובוס. הוא שילם לנהג וניגש לספסל האחורי.
האוטובוס היה ריק כמעט לחלוטין. במושב הקידמי ישבה גברת זקנה,
תימניה לפי לבושה. שני מושבים מאחריה ישב חייל צעיר בדרכו
לבסיס. סאמר התיישב במקומו והניח את השקית שבידו בעדינות על
רצפת האוטובוס. |
בבמה מאז 14/11/99 2:26 דרור סטרומזה / מנגינה 484064שירה כמה אפשר
לומר בלי מילים ?
פורט על גופך מוסיקה אחרת |
בבמה מאז 14/11/99 2:19 דרור סטרומזה / כמעט 484065שירה נוגע בך כמעט.
להעיר
או לא להעיר ? |
בבמה מאז 14/11/99 2:18 דרור סטרומזה / ורד 484066שירה ורד ננעץ בדש הבגד,
אדום הוא כמו שקיעה.
ניתן הוא באהבה |
בבמה מאז 14/11/99 2:18 דרור סטרומזה / על בחורה אחת בתור 484067שירה את מדליקה עוד סיגריה
מנסה לנחם את עצמך
בעשן כחול. |
בבמה מאז 14/11/99 2:17 יאיר גרינברגר / באך הבא בתור 484068שירה ידו זזה במהירות, משלימה עם העט את המהלך המתקדם, לקראת קדנצה,
סיום סחוף ומאוד מאוד סופי.
באך הבא בתור ניגש אל המקלדת, ומעליה הניח את התווים שהדיו עוד
לא יבשה בהם, והחל לנגן. |
בבמה מאז 14/11/99 2:16
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
כולנו, עוד בלוק
בחומה של
דויד...
טושטוש
בפאראפראזה
נפלאה לשי של
פינקפלויד... |
|
