|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
ניצן צימרמן / שני כדורים 483683סופני סיפור קצר הסתובבתי אל השידה, והרמתי את האקדח שהיה מונח עליה. כבר חודש
שלא היה בשימוש.
שפשפתי אותו כדי לנקות קצת את האבק. פירקתי את המחסנית,
והוצאתי את הכדורים. "עדיין כדור אחד חסר. לא נורא" הרכבתי
אותו מחדש ותחבתי אותו לג'ינס. |
בבמה מאז 21/2/99 7:19 יעקב פישברג / משמר כבוד 483684סיפור קצר הוא החנה את מכונית הוולוו השחורה שלו בחניית האורחים ויצא מין
הרכב. השיר "חום יולי אוגוסט" עלה שוב בזיכרונו, מתאר את
הרגשתו הכללית בעודו צועד אל עבר שער הקבלה, חם ולח.
פקידה חיננית בעלת שפתיים מלאות חייכה אליו - פרח בשדה הקוצים. |
בבמה מאז 21/2/99 6:35 יעקב פישברג / החימושניק המעופף 483685סיפור קצר אפשר היה לומר שפרידמן לא היה מרוצה משיבוצו בצבא "לא מספיק
קיבלתי זין בבה"ד 20 ארבעה חודשים? מכונאי מג"ח אלק, אשכרה
מפנה גופות חרוכות ועוד הקצין בפיקוד דופק לי את ג'וליס איזה
מזל נאחס". |
בבמה מאז 21/2/99 6:34 יעקב פישברג / הזבלן 483686סיפור קצר אימא שלי תמיד אמרה לי שאם אני לא אלמד טוב אני אהיה זבלן. נו
אין צורך לומר שבגיל שתים-עשרה האיום הזה די עבד ולכן השקעתי
אפילו בהכנת שעורי הבית. תמיד מעל ראשי ריחפה לה המילה האיומה
- זבלן, כמו מילה נרדפת לשואה גרעינית או כול אסון אקולוגי
אחר. |
בבמה מאז 21/2/99 6:33 יעקב פישברג / גשם מקומי 483687מדע בדיוני סיפור קצר ריק לפת בחוזקה את רובה הפולסים שלו, מבט חטוף אל מד האנרגיה
הורה לו כי נותרו לו אך ורק 20 כדורי אנרגיה והדרך אל תאי
המילוט עוד הייתה ארוכה לפניו. קול המחשב הנשי הכריז כי מערכת
קיום החיים עומדת על 40 אחוזים ויורדת, זמן מוערך עד לכשל
כללי: 15 דקות. |
בבמה מאז 21/2/99 6:32 ערן זהבי / דגים בים 483688סיפור קצר רק אז שמתי לב שעוד לא סגרתי את הריצ'רץ ושאני בלי חולצה. אימא
שלה בפעם הראשונה בחיים שלה, אני חושב, הפסיקה לדבר ונשארה עם
הפה פתוח. סגרתי את הריצ'רץ, אמרתי שלום יפה ויצאתי החוצה. |
בבמה מאז 21/2/99 5:57 ערן זהבי / להאמין 483689סיפור קצר כל צהריים אני, קישקשתא, אלוהים והזקן יושבים על הספסל הציבורי
במרכז העיר ומאכילם ציפורים. קישקשתא כמו כל אומן שחי תקופת
זהר קצרה ומאז לא הצליח לשחזר את ההצלחה, שותה ומעשן כבר שנים.
אלוהים תמיד מתבכיין שמשעמם לו בגן-עדן כי כולם שם צדיקים
וטובי-לב |
בבמה מאז 20/2/99 6:10 אייל דבירי / סיגריה בבוקר של גשם 483690סיפור קצר אני זוכרת איך יצאנו לבר. אני וסילביה. בבר פגשנו את פרנקו
ומאוריציו. פרנקו היה נחמד אבל מאוריציו יותר. הוא כל הזמן
חייך דיבר. כשהוא דיבר ידיו נעו באוויר ויצרו מעגלים דמיוניים.
כן, היו לו ידיים חזקות - לא מחוספסות מדי ולא קטנות מדי -
בדיוק כמו שאני אוהבת. |
בבמה מאז 19/2/99 3:23 עדי גלבוע / גוף 483691סיפור קצר אני חושב שאמות בקרוב. לפני כמה ימים עמדתי במקלחת וחפפתי את
השיער. תוך כדי כך, כשהעיניים עוד עצומות כדי לא להצרב מהסבון,
ידי השמאלית מיששה את הקרקפת והרגשתי פתאום מין בליטה קטנה. |
בבמה מאז 18/2/99 1:59 עדי גלבוע / חבר 483692סיפור קצר בשבת בערב נפגשתי עם אלכס, אחרי ששנים לא ראיתי אותו. ישבתי
מולו בבית קפה שבחרתי לצורך העניין, והבטתי בפניו. הוא לא
השתנה. אני כן, קצת. רק זקן שצמח בינתיים, וקצת שיער שנשר עם
הזמן. |
בבמה מאז 18/2/99 1:58 המהפכה המיותרת / חוק בריאות 483693מוסיקה חדש חדיש ומחודש
איפה שוש עטרי
איפה טוני פיין
עובד בזבל
אבל לא נורא
כי יש לנו |
בבמה מאז 17/2/99 5:20 המהפכה המיותרת / Stevens Island (Checksoun... 483694רוק אלטרנטיבי מוסיקה This gig is dedicated
to all our friends
to all our friends
on Steven's Island |
בבמה מאז 17/2/99 5:18 המהפכה המיותרת / קאנון 483695מוסיקה שם אל קמתי לברך
עלי פשעי אשתוממה
אספוק כף על ירך
ביום זעם ביום חימה
עומד במקום |
בבמה מאז 17/2/99 5:14 אריק ונונו / כן למדינת הלכה! 483696פלסטיקה בבמה מאז 17/2/99 4:52 בועז רימר / פאראנואיד ? 483697רוק אלטרנטיבי מוסיקה אמור לי מי חבריך
אומר לך מי אתה |
בבמה מאז 15/2/99 14:03 אופיר צביק / פעם אחרונה שאני משחק דיגר... 483698מלחמתי סיפור קצר זרקו אותנו לתוך שממת הישומון. ציוד מועט נתנו לנו. סביב לנו
הרים בלבד וצחחה. לב הביא איתו רדיו על סוללות. פתחתנו אותו
בעוצמה, לא היו לנו שכנים להתחשב בם. מנגינת בלוז-רוק פצחה מן
המכשיר. לב החל רוקע ברגלו לקצב הבאסים ואני מוחא לו כף. |
בבמה מאז 13/2/99 22:49 אופיר צביק / המון כוכבים בשמים השחורים 483699סיפור קצר "בבקשה" התחננתי בפני השומר, "אני חייב, רק חצי שעה" ביקשתי
ועיניי פגשו בעיניו הקשישות. "טוב" נאנח ונעתר לבקשתי, "חצי
שעה וזהו, וכדאי שאף אחד לא ידע מזה" הרתיע. |
בבמה מאז 13/2/99 22:49 אופיר צביק / שושי בחמישה פרקים 483700סיפור קצר היא היתה רטובה. עמדה שם באמצע שום מקום, אוחזת בשני תיקים.
האחד גדול ואדום השני כחול קטן עם ידית אחיזה, שיערה החום בהיר
נצמד לדש חולצתה והיא עצובה. היא הגיעה לפה, אחרי שברחה, ברחה
מן התחלואה האנושית. |
בבמה מאז 13/2/99 22:44 אופיר צביק / ימים משונים 483701סיפור קצר הוא ירד מטה ואז הם הופיע, על פניהם הבעת נחישות. הוא ידע. זה
קורה עכשיו והוא חייב לנסות לצאת מזה, הוא הביט ימינה, שמאלה
ושוב ישר, הוא היה מכותר, לברוח לא היתה אופצייה שעמדה ברשותו. |
בבמה מאז 13/2/99 22:43 אופיר צביק / אסיר מספר 509 483702סיפור קצר נתקלתי במספר שיחים במהלך המנוסה עד אשר הצלחתי לנגב את עיניי
מן הבוץ הדביק. שיח אחד אף תלש את המספר שהוטבע על חולצתי -
509. כבר יכולתי לשמוע את קול נביחתם האימתנית של כלבי
הסייברדובר שנועדו בעיקר לשעשע את הסוהרים ולזרוע אימה בנו,
האסירים. |
בבמה מאז 13/2/99 22:42 אופיר צביק / האחרון 483703סיפור קצר המציאות כבר לא כל כך דומה למה שניסו לחזות שיהיה.
תמיד חשבו שהטכנולוגיה תבוא ותוסיף מימד חדש ונוסף לחיי היום
יום.
תשפר היא המילה המדוייקת. |
בבמה מאז 13/2/99 22:38 אופיר צביק / היו לו כובע טייסים 483704סיפור קצר בעבר כולם אהבו אותו. הוא היה יוצא מהקופסא שבה ישן , קופץ
מעט, נובח ומיילל, והכול הביטו בו בפליאה, מוחאים כף, צוחקים,
נהנים. |
בבמה מאז 13/2/99 22:37 אופיר צביק / היום שבו טסנו לירח 483705סיפור קצר הנפתי את חייל הצעצוע החדש שסבתא קנתה לי, היה לו מגן שיריון
שאפשר לפרק ולהרכיב מחדש ו 3 סוגי נשק שונים, עידו לא ידע שיש
לי אותו, אבל לפני שהוא חיסל את הצבא שלי, שלפתי את החייל
ממתחת לסמיכה והרגתי את כל החיילים שלו. |
בבמה מאז 13/2/99 22:35 אופיר צביק / היי אלוהים 483706סיפור קצר אני די בסדר, נראה לי בכל אופן. תראה זה כבר זמן מה שאני צריך
לדבר איתך ולא היתה לי את ההזדמנות. אתה יודע איך זה בשיגרה
הארוכה, כשעסוקים עסוקים. ואתה בטח יודע למה אני מתכוון, זאת
אומרת, אתה בטח עסוק, אחרת היית רואה את זה כבר מזמן |
בבמה מאז 13/2/99 22:33 אופיר צביק / הצוק 483707סיפור קצר נשמתי בכבדות. לא יכולתי יותר, נשכבתי על אדמת ההר ועצמתי את
עיניי. גרוני ניחר, שילחתי ידי לעבר התיק וגיששתי עד אשר ידי
נתקלה במימייה. שוב התיישבתי כדי ללגום מהמים. |
בבמה מאז 13/2/99 22:30 אופיר צביק / ואני כאן בגלל? 483708סיפור קצר "כן" ענה והצית לעצמו סיגר. "אין שום דבר גדול ומנופח שכזה,
מאיפה בכלל בא לך הרעיון המגוחך הזה של מטרה נשגבת". |
בבמה מאז 13/2/99 22:28 אופיר צביק / כמו בפעם הראשונה 483709סיפור קצר כאב, או כמה שזה כאב. זה מסוג הכאבים האלה שצורמים, שאתה בטוח
שאתה שומע את הכל ואני יקירי, אני כבר שמעתי המון.
אני עשיתי את זה המון. אומנם אני לא נראה מהבחורים האלה, אבל
מה אני אגיד לכם, יש עלי את זה. |
בבמה מאז 13/2/99 22:24 אופיר צביק / מנגינה אפורה 483710סיפור קצר על רגלי היה מונח תיק ז'מס שחור בעל תופסן כסוף, התיק הזה היה
חשוב. הנוף לא השתנה, הוא נשאר אותו הנוף זה זמן מה. |
בבמה מאז 13/2/99 22:20 אופיר צביק / מה יתרון לו לאדם 483711סיפור קצר הוא ישתמש במילה הזו לתאר דברים שאותם הוא הורג ואח"כ מכניס
לפיו בכדי ללעוס ולבלוע ואולי גם לעכל. אח"כ אולי יצא לעשות את
צרכיו ויחזור למערה, לאישה ששם, שישבה סביב המדורה. |
בבמה מאז 13/2/99 22:18 אופיר צביק / חלום בלהות 483712סיפור קצר אבל אני מניח שהיא הבינה, היא הביטה לכיוון שלי, מביטה בישבן
החשוף ומייחכת חיוך שמדמה אנקת כאב בניסיון לחרבן. אבל אני
ידעתי, ידעתי שהיא מנסה לראות הכל, הזדרזתי עם צחצוח השיניים,
ואז חטפתי מיד מגבת וכרכתי אותה סביבי, שהיא לא תוכל לראות שום
דבר אחר |
בבמה מאז 13/2/99 22:12 אופיר צביק / עידו מת 483713סיפור קצר גיל עמד מולי צוחק, פשט את חולצת הביטלס שלו והניח אותה על אחד
הענפים שיצאו מן הסלע עליו עמדנו. אבי מאידך טפח על חזהו
והשמיע קולות של טרזן. זה זמן רב מאז שגיל, אבי, עידו, איתן,
קרן ואני ביחד |
בבמה מאז 13/2/99 22:08 אופיר צביק / עלילה על הילה 483714סיפור קצר נעצבתי עד מאוד כשהבנתי שאין היא הולכת לענות, "הילה! אם את
שומעת אותי ואם לא, אני אוהב אותך!!!" קראתי בקול ושבתי לבכות.
אנשים החלו להצטופף סביבי מביטים מטה. |
בבמה מאז 13/2/99 22:07 אורן אובסטבלום / ילד מפתח 483715סיפור קצר ילדי מפתח בניגוד לאנשי מפתח, אינם תופסים עמדות חשובות במשרדי
ממשלה או בבנק ישראל, כלל וכלל לא. |
בבמה מאז 13/2/99 21:32 אורי מרנץ / מדד גל''צ 483716סיפור קצר כן, כן, בשנות השמונים העליזות מראהו של תלמיד שביעית המביא
ביד בעזרת גליון 'לאישה' (אפשר גם עם פטריק קים) כשברקע קולה
של לאה עוז, היה בהחלט חזיון נפוץ. |
בבמה מאז 12/2/99 5:23 ניצן התמר / התגשמות החלומות 483717שירה הפחת בי
חיים חדשים
תקוות לימים טובים |
בבמה מאז 10/2/99 19:55 ב. שגיא / הנה בא המבול (ואין לי אות... 483718שירה כולם בונים תיבות
בעוד אתה שואף עמוק
לתוכך את סופו של הקשר. |
בבמה מאז 10/2/99 5:02 ב. שגיא / האלוהים שלי מת 483719שירה משהו בתוכי פרפר ובעט,
כמו השראה פתאומית,
התגלות לנביא. |
בבמה מאז 10/2/99 5:00 ב. שגיא / קפה עם חלב, שניים סוכר 483720שירה בכוס זהב, אם אפשר.
על מגש של כסף, ארוך ויקר. |
בבמה מאז 10/2/99 4:56 ב. שגיא / שלכת 483721שירה בהתחלה, כשנופלים, קמים ויודעים להמשיך וללכת
אחר-כך, כשבוכים, ממשיכים ללכת ומנסים למחות את הדמעות
(קובץ שירים) |
בבמה מאז 10/2/99 4:55 ב. שגיא / הילד שאיבד דרכו חופן בידי... 483722שירה עשיתי לי רב מגזרים של עיתון.
אלוהים מצאתי בפינת הרחוב.
נורא רציתי לחזור בתשובה
אבל לא היו לי שאלות. |
בבמה מאז 10/2/99 4:54 ב. שגיא / ריק 483723שירה מלאה תבל שחוק וסבל
מלאה תבל
וחלליי ריקים הם |
בבמה מאז 10/2/99 4:53 ב. שגיא / אני הולך 483724שירה לא מביט אחור,
כאשת לוט
(או אולי זה רק המלח
בדמעות). |
בבמה מאז 10/2/99 4:53 ב. שגיא / את ואין אחרת 483725שירה בבואתו משתקפת באוקיינוס ירוק-העד
נוף ינקותו, תמונת אושרו המחודש |
בבמה מאז 10/2/99 4:52 ב. שגיא / מה עושים (עם הכאב שבבטן?) 483726שירה לא כל משבר ניתן למנוע; לא
כל שבר ניתן לצפות; לא כל
כאב
ניתן לרפא במרשם של תרופות. |
בבמה מאז 10/2/99 4:49 יואב הראל / התמודדות 483727סיפור קצר כבר אז חשדתי שמשהו לא בסדר. הוא הרי הבטיח שהוא תמיד יהיה שם
וחוץ מזה הוא לא יכול למות, אני לא בטוח אם הזכרתי את זה קודם,
אבל אבא שלי חיזר. |
בבמה מאז 10/2/99 3:56 ב. שגיא / את הולכת 483728שירה טריקת הדלת.
טפוף עקבייך במדרגות.
חריקת בלמי המכונית. |
בבמה מאז 10/2/99 3:43 ב. שגיא / אוטודידקציה 483729שירה כעת תהיה להם התמונה,
אם לא המקור אז לפחות העתק
בהדפס של שחור ולבן. |
בבמה מאז 10/2/99 3:33 ב. שגיא / כל אחד והבוקר שלו... 483730תסריט רב-פקד כהן, שעד לאותו הרגע לבש ארשת שוחקת על פניו, הרצין
לפתע ושאל בקול רציני: "רוח'לה, זה כבר האדם החמישי שמצאנו מת,
ולידו עוגיות מהמאפייה שלך. את יכולה לקרוא לזה צירוף מקרים,
אבל אני מתחיל לזהות כאן תבנית...".
"אנשים מתים מעוגיות?", שאל פקד אוחנה. |
בבמה מאז 10/2/99 3:29 ב. שגיא / כרוניקה של סוף אבוד מראש 483731סיפור קצר וכך עשיתי. לבשתי את חליפת החג שלי, ארזתי תיק ובו כל חפציי
האישיים, נשקתי לשלום לכל קרוביי ויצאתי הימה. |
בבמה מאז 10/2/99 3:28 ב. שגיא / פרק ראשון מתוך אוטוביוגרפ... 483732פרגמנט הכסף הגדול, אמר והצביע על קופת המתכת הישנה שלו, נמצא כאן.
וכשהוא מפעיל את הקופה, מלווה ברעש הקסום של ספרות מתחלפות
ופעמונים המבשרים על פתיחת המגירה, המשיך ואמר - כאן אני
האדון, כאן אני קובע. |
בבמה מאז 10/2/99 3:17
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
אני חושב
שהעובדה שבנאדם
לא יכול למצוץ
לעצמו היא הדרך
הטובה ביותר של
הטבע להוכיח לנו
שצריך לחיות
בזוגות.
-נחשו מי.
תגובת מערכת:
כנראה שאתה לא
מכיר את האנשים
הנכונים. |
|
