|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
דניאלה בר / לעצב במילים 483073שירה לעצב במילים
לפסל בצלילים
את מה שעכשיו
אני חושבת עליך
להתמכר למגע
להגיב בחיוך
להתמתח לאט
ולדעת -הגוף |
בבמה מאז 16/11/99 9:44 דניאלה בר / אתה ראשית הדרך 483074שירה אתה ראשית הדרך
בסופה של התחלה
שמיתכלה לה ונגמרת
מתגלמת במילה
אתה העצב שבמים
והים בדמעותי
אתה האש שבשמים
אתה הרגש בחיי |
בבמה מאז 16/11/99 9:43 דניאלה בר / בחיוך אלכסוני 483075שירה בחיוך אלכסוני
בקול חם וגברי
אתה שר את
עצמך עמוק מבפנים
מרירות מתוקה
בשליחות אבודה
חושף עצמך
אל מול אנשים
נעמד מתקדם
ונכנס ביניהם
הולך לאיבוד
בקול צעקה |
בבמה מאז 16/11/99 9:43 ערן אברמוביץ' / אתה חוזר? 483076שירה פצע שחור עמוק
מגליד אך מדמם
מטפטף על הרצפה הלבנה
מכתים כל מה שהיה
שוחה בחוסר יציבות |
בבמה מאז 16/11/99 4:23 זוהר ישראל / אני??? 483077סיפור קצר אבל אני מכיר איך בחורות. שנייה אחרי שסגרנו על הדייט היא
הרימה טלפון לחברה הכי טובה שלה, כדי לתת דין וחשבון מפורט
ובטח גם להחליף כמה מילים בענייני דיומא אחרים. אותה חברה רק
שמעה על פגישה עיוורת עם מישהו מהאינטרנט ומיד נתנה לבחורה
בראש. |
בבמה מאז 16/11/99 4:21 זוהר ישראל / אחד באפריל 483078שירה באחד באפריל
כמעט זיינתי את ג'יל
שאותי פיתתה
להיכנס למיטה |
בבמה מאז 16/11/99 4:21 אסף גריסמן / הפיצול אישיות של שוקולד ז... 483079סיפור קצר היה פעם אדם אחד ברחוב סבבה בשכונת מצליח שקראו לו שוקולד. הוא
היה אדם אדיב ונחמד מאוד. תמיד אומר לכולם בוקר טוב, אם מישהו
היה חולה הוא היה בא לבקר, מביא אוכל, עוזר עם הכלים. הוא היה
עושה הרבה מסיבות ומזמין את כל שכונת מצליח. |
בבמה מאז 16/11/99 4:19 אסף גריסמן / סוף עונת הכלניות 483080סיפור קצר תמיד היו אלה הכלניות שלה. היא לא נתנה לאף אחד להתקרב לפרחים
שלה. אפילו לא לבעלה. היא התעללה בבעלה, לא נתנה לו לחיות, אז
בסופו של דבר הוא מת. היו כאלה שטענו שהיא רצחה אותו, אבל לא
הצליחו להוכיח שום דבר. אני עברתי לגור לידה לפני שנתיים בערך |
בבמה מאז 16/11/99 4:18 אסף גריסמן / העוקף 483081סיפור קצר שבע דקות. זה כל מה שרון ביקש ממני. אני חבר שלו כבר שלוש שנים
ועוד מכיר אותו שנים לפני זה וכל מה שהוא ביקש ממני זה לחכות
לו שבע דקות. הלכנו אחרי בית ספר כדי לתפוס טרמפים הביתה בעוקף
והוא ביקש שבע דקות. זה הכל. שאני אחכה שבע דקות. אני לא
הסכמתי. |
בבמה מאז 16/11/99 4:17 אסף גריסמן / הפרידה 483082סיפור קצר זהו זה. אחרי כל כך הרבה זמן אבא שלי החליט לצאת לשליחות. הוא
הודיע לנו על זה לפני חודשיים. בהתחלה בכיתי, התחננתי שיתנו לי
להישאר. "אני אגור אצל סבתא" בקשתי. "לא, ילד צריך לגדול
ולחיות עם ההורים שלו, ככה זה הולך" אמא אמרה וגם די גערה בי
על הרעיון. |
בבמה מאז 16/11/99 4:17 אסף גריסמן / טופי 483083סיפור קצר הלכתי עם חברה שלי ברחוב, היא הוציאה סוכריית טופי מהכיס,
הורידה את העטיפה ואכלה אותה. "רוצה גם?" היא שאלה. עשיתי כן
עם הראש. היא נתנה לי סוכרייה. אני אוהב למצוץ את הטופי שלי,
לא ישר לאכול אותו, פשוט למצוץ את הסוכרייה ורק אחר כך לאכול
אותה. |
בבמה מאז 16/11/99 4:16 חיים אסף ליטני / קומוניסט ב''ארומה'' 483084מונולוג ני מרגיש בנוח כאן, בין החברים והמכרים, אבל אולי נוח מדי. אני
מביט בחברי הטובים, הנה ג'ו שותה את כוס התה שלו עם הסוכרזית
(הוא שומר משקל) והנה נטלי היפה מביטה בשעון, היא תיכף צריכה
לרוץ הביתה (היא שומרת שבת), והנה גם בראזני המשוגע יושב עם
האשה הנירוטית שלו. |
בבמה מאז 16/11/99 3:43 חיים אסף ליטני / אהרון ודניאל 483085סיפור קצר אהרון ודניאל גרים בכפר קטן בן אלף שנים בממלכה העתיקה של
עירדורתנה.
דניאל מכירה את אהרון, הם אפילו מקושרים בקשר משפחתי עתיק
יומין. את סבתו היא זוכרת עוד מהזמן שהיתה ילדה, כשהיתה באה
להקריא לה סיפורים לפני השינה כשאביה היה צריך לבלות את הלילה
בעיר הגדולה. |
בבמה מאז 16/11/99 3:42 רועי ברנר / סתיו תש''ס 483086שירה צור האור וגעגועים.
רוחות מעבר על עורף נושבות,
אוניות העוברות ממסע למסע
טעונות בכבדות, תקווה חדשה, עליהן סוחבות. |
בבמה מאז 15/11/99 5:37 רועי ברנר / שבת בבוקר, שמיים כחולים 483087שירה שבת בבוקר
שמיים כחולים,
פנטזיות על טיולים
שבת בבוקר,
ואין הורים
המשפחה כבר גדלה |
בבמה מאז 15/11/99 5:36 רועי ברנר / שטן לבוש בשחור 483088גיהנום שירה שטן קטן לבוש בשחור
בא אלי פתאום לאור יום,
"קראת לי" - שאל.
שטן קטן לבוש בשחור,
הייתי בבית הגדול,
ישבתי על החומה
הפחדתי, "באתי לקחת
עוד נשמה". |
בבמה מאז 15/11/99 5:35 רועי ברנר / אוכל בשפע ומהר 483089שירה אוכל, ואף אדם לא ידע שובע .
שפע, ועדיין מהרה לעיניים גדולות.
מהר, מהר שלא ייגמר.לפני שהתור הופך
לארוך. |
בבמה מאז 15/11/99 5:34 רועי ברנר / יום ראשון 483090שירה בודד,
ומה הכי נורא,
שלפעמים אתה יודע
שיש בודדה,
איך אינך מוצא אותה.
ההרגשה,
ומה טוב בה,
שגם אם מבעבע
בסוף האווירה
מתעודדת. |
בבמה מאז 15/11/99 5:32 רועי ברנר / יחידת האלוהים 483091שירה בצל אגדות העבר,
העתיד מתהווה הווה.
ברכה של מאמינים,
ללוחמים הצעירים.( על הנח"ל החרדי, ומוקדש לשמואל ידידי הטוב,
שנימצא שם)
המצהירים אמונם,
לכוחות המזוינים. |
בבמה מאז 15/11/99 5:32 רועי ברנר / הכוכבים דיברו אלי אתמול ב... 483092שירה הכוכבים דברו אלי אתמול בלילה,
לא במילים, לא בשפה,
דיברו אלי
במנגינה, באור ורגשות.
בנצנוץ ובזיכרונות. |
בבמה מאז 15/11/99 5:31 נועה מנהיים / ערירי 483093סיפור קצר היום הוא היום של החלון הפונה לצד מזרח.
הוא הגיע לביתן, פתח את חלונו שלו, הגדול, ואחר כך ניגש לפתוח
את החלון המזרחי. המנעול היה חלוד משנה של חוסר שימוש, ושכבת
הצבע הכחול שנמשכה עליו לאחרונה כשנצבע הביתן התקשתה. |
בבמה מאז 15/11/99 5:28 מורן רווה / משוגע לדבר 483094סיפור קצר אף אחד בשכונה לא התקרב אליו, לא דיבר, לא דרש בשלומו.
'המשוגע' הם קראו לו. לא נתנו לילדים להתקרב. הוא תמהוני, הם
אמרו, לך תדע איזה שגעון יקבל פתאום, עדיף להתרחק. הוא היה
יושב ליד תיבת הדואר, כל יום בין 10 בבוקר ל- 11. אז הדוור
מגיע. |
בבמה מאז 15/11/99 5:07 מורן רווה / סוף הדרך 483095סיפור קצר באיזה שהוא עולם, באיזה שהוא מקום, באיזה שהוא כביש, נוסע איזה
שהוא אדם וחושב אילו שהן מחשבות על אילו שהן אהבות, שלעולם לא
יפגוש.
באיזה שהוא עולם, באיזה שהוא מקום, באיזה שהוא כביש, נוסעת
איזו שהיא אשה וחושבת אילו שהן מחשבות על אילו שהן אהבות |
בבמה מאז 15/11/99 5:07 מורן רווה / זה מהמדרכה 483096סיפור קצר הנני פונה אליך בנושא כאוב, המדיר שינה מעיניי מזה זמן מה.
נושא זה עלה מספר פעמים בקרב חבריי אך החלטתי לפנות בשמי בלבד,
על אף שהעניין נוגע לרבים כמוני.
כהקדמה לפנייתי, אציין כי אני דייר בעירך, ובמובן מסוים, דייר
לא רצוי. |
בבמה מאז 15/11/99 5:06 רועי סמית / מישהי 483097שירה מישהי שאוהב להסתכל עליה
כשבבוקר היא קמה וכשהיא הולכת לישון
מישהי שאוהב להביט לתוכה
ולמצוא שם רגישות ותום במקום הראשון |
בבמה מאז 15/11/99 5:04 תמרי / רבע לשלוש 483098שירה רבע לשלוש
חבל שאין לי עט
רבע לשלוש |
בבמה מאז 15/11/99 4:47 תמרי / שבר כלי שלי 483099פרגמנט אני רואה אותך מתפוררת לי בין הידיים שבר כלי שלי.
רואה אותך כבר לא עושה כלום ונותנת לזה לקרות.
אני כבר לא יודע בשביל מה את חיה, אני חי בשביל שנינו. |
בבמה מאז 15/11/99 4:47 תמרי / כל כוחותינו שבו בשלום 483100פרגמנט החוש השישי הנשי שלי אומר לי, שהרבה, לא יצא ממנו.
אומנם כוחותינו שבו בשלום, תודה לאל, אבל אחד כזה נשאר כזה. |
בבמה מאז 15/11/99 4:46 תמרי / התאבדות 483101פרגמנט אף פעם לא כתבתי סיפור על התאבדות, למרות שכולם אמרו תנסי זה
קל, זה פשוט.
והאמת, שמחשבה זו עברה במוחי מספר פעמים, אך המציאות שבה וטפחה
לי בפנים. |
בבמה מאז 15/11/99 4:45 תמרי / הגשמה 483102פרגמנט אני מרגישה צורך להגשים את עצמי כל פעם מחדש.
הבעיה היא שזה לא כל כך יוצא לי ממש. |
בבמה מאז 15/11/99 4:44 יאיר טל / סיפור מוזיקלי עתיק 483103סיפור קצר הוא ישב ישיבה מזרחית על השטיח הקטן שהניח על החול, ניגן בכלי
הנגינה השונים שלו והמשיך לספר את הסיפור. ילדים התחילו להרדם
על החול, מקורבלים במעיליהם, מורה ושני ילדים אחרים דיברו
וצחקו, ממש מולו, הוא ידע וגם יכול היה לשמוע שהם צוחקים עליו. |
בבמה מאז 15/11/99 4:27 יאיר טל / פעם אחת ודיי 483104סיפור קצר
נכון שזה היה לפני שנה ויותר אבל האירוע שגרם לפחד הזה בהחלט
השאיר כתם רציני בלבו: הם היו 7 חודשים ביחד, הם רבו על כל
שטות קטנה הם ידעו שהם לא באמת אוהבים אחד את השני. אבל הייתה
לשניהם תשוקה אדירה פשוט לאהוב.
|
בבמה מאז 15/11/99 4:26 יאיר טל / בשם אלוהים 483105סיפור קצר האמת היא שאני לא בדיוק אלוהים. אתם מבינים, המילה אלוהים
,למקרה שלא שמתם לב, היא בלשון רבים, זה ככה משום שאין אלוהים
אחד. יש שבעה, לכל אל יש עולם משלו לשלוט עליו והוא עושה את זה
בשיתוף המלאכים שלו והשטן שלו, שהוא גם סוג של מלאך. |
בבמה מאז 15/11/99 4:23 יאיר טל / דגדוג 483106סיפור קצר העיניין הוא שאני לא יודע מה זאת בדיוק תחושת כאב. כשנולדתי
הרגשתי כאב אבל אני לא ממש זוכר איך זה היה, אבל זאת בטח תחושה
נפלאה כמו שאר התחושות שהרגשתי עד עכשיו, אני כבר לא יכול
לחכות ולגלות איך זה. |
בבמה מאז 15/11/99 4:20 יאיר טל / לבכות במקום לדבר 483107סיפור קצר הוא נכנס מביט בי בעניים קטנות ובגבות מקווצות, הוא היה נראה
לי יותר עצבני מאשר עצוב. לא ידעתי איך להגיב או מה לשאול אז
פשוט נתתי חיוך קטן וחסר בטחון, אמרתי "היי" והתקרבתי כדי לנשק
אותו. כשהוא הרחיק את הראש אחורה ידעתי שמשהו באמת לא בסדר. |
בבמה מאז 15/11/99 4:16 יהודה / בשדות של רמת יוחנן 483108שירה ריח מתוק היה ללימונית ומרירות,
כמו גם לתלמי המילים במכתב ששלחה. |
בבמה מאז 15/11/99 3:59 אביגיל טל / התבוננות 483109שירה אנו נולדים אל תוך מסע,
מסע אל המוות.
מצאתנו לאוויר העולם,
נושאים על גבינו שק ריק,
שמתמלא עם השנים:
זיכרונות, התניות, ערכים,
(קובץ שירים) |
בבמה מאז 15/11/99 3:40 אילן זילברשטיין / Independance Day 483110שירה לשירת התקוה הקהל מתבקש לקום
בשעה אחת עשרה בצהריים תישמע ברחבי הארץ צפירת זכרון |
בבמה מאז 15/11/99 3:32 שרון רזניק / 4/11 - אנחנו אלוהים 483111סיפור קצר היריות האלה לא פילחו את האויר, הן לא נבלעו בעלטה וגם לא פגעו
בגזע עץ שהיה שם בסביבה. הכדורים שנורו הבקיעו את הגוף של מי
שהיה ראש הממשלה שלנו. ומשם, בלי להסס, הבקיעו, פילחו את
האוויר, וחדרו לנו עמוק עמוק לנשמה, לראש לורידים וגם הרעילו
לנו את הדם. |
בבמה מאז 15/11/99 3:30 שרון גל / געגוע 483112שירה געגוע
לארץ לעולם לא
למפלי המים הסגולים
חשבנו שנשאר יחפים לנצח |
בבמה מאז 15/11/99 3:25 שרון גל / שריקות עלי האקליפטוס 483113שירה שריקת עלי האקליפטוס הכמלים
אנחת מכונות הפאר של העדר.
פסלי שמנת ארוגים
בשתי וערב של תשוקה
אבק דרכינו מאפיר את תלתלי הזמן |
בבמה מאז 15/11/99 3:24 שרון גל / תום 483114שירה אבק גיליוטינות אדום
לטף את שברי המראות שלי
אורות בוהקים |
בבמה מאז 15/11/99 3:22 יונתן קרא / אהבה 483115אהבה נכזבת סיפור קצר "אז אתה כן מרגיש", בא הקול המוכר והשנוא מבפנים. הוא רק עצם
את עיניו, מרגיש את הדמעות עולות בגרונו, חונקות אותו. הוא לא
זכר מתי בכה בפעם האחרונה. הוא לא זכר כיצד, ותחושת המחנק
ליוותה אותו בכל פעם בה הרגיש רע. |
בבמה מאז 15/11/99 3:16 יונתן קרא / שניים 483116פנטזיה סיפור קצר היא הייתה כתם, שהיה קשור לחבל, ונע כמו טרזן לעבר החפץ שהיה
מונח במרכז המעגל הקדוש לדרואידים. היא תפסה את החפץ, תליון
יקר ערך, המשיכה עם תנופת החבל, עזבה, שני גלגולים, אדמה, והיא
כבר הייתה בריצה מהירה.
זה היה קל, היא חשבה לעצמה. |
בבמה מאז 15/11/99 3:15 יונתן קרא / הלוחם 483117היפרדות סיפור קצר הכל החל כאשר האלים הטביעו את חותמם הגדול בתחילת הזמנים.
ג'ולמקו, לפי הסיפורים של האבות, היה כפר שהיה ממוקם על רכס
גבוה, בתוך אזור ההר. זה היה כפר ציבעוני, ארוג ע"י עבודתם של
נשים וגברים, עם חייהם, אשליותיהם וכישלונותיהם. |
בבמה מאז 15/11/99 3:13 גלעד סויסה / האיש שנשבר 483118אכזבה שירה האיש שנשבר הירח צוחק
השמיים כחולים זוהי שעת דימדומים
הערב ירד אך עוד לא מאוחר
אני כה צעיר ואיך תאמין לי שיש עוד מחר |
בבמה מאז 15/11/99 3:07 גלעד סויסה / The Journey 483119אהבה שירה Fairness and cruelty on my western side
the southern and northern winds have died
the water underneath the earth are confined
shining with brightness... forever enshroud me.
the sun from the east... is blazing,it blinds me |
בבמה מאז 15/11/99 3:03 גדעון מדואל / נערה ושמה כינרת 483120שירה פגשתי בנערה ושמה כינרת
מקסימה כל כך מלבבת
עדינה ומרגשת יפה יפהפייה
מפזמת ומרקדת לבדה ברחבה |
בבמה מאז 15/11/99 2:53 גדעון מדואל / השלום 483121שירה השלום מתדפק על ביתננו
השלום הוא נישא בפי כל,
כל בר בי רב יודע
השלום הוא מונח על הסף. |
בבמה מאז 15/11/99 2:46 שימי שש / מסכה ושמה חיוך 483122שירה העולם הוא במה וכולנו שחקנים
מסתובב עם מסכה מרוחה על הפנים
שחקן נוסף בעולם של שקרנים
לא רוצה לחשוף את מה שבפנים
איש עם חיוך שום דבר מיוחד
מוקף אנשים אבל בכל זאת לבד
נורמלי בודד בעולם של חריגים
פצוע נטוש מוקף הרוגים |
בבמה מאז 15/11/99 2:39
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
זוזו לסטרי
תיזהר ממני
אתה והדוגמנית
המפוקפקת שלך!
זה יגמר בבכי.
תן למות בשקט
ואל תעורר
ת'מתים.
אנתרופולוג
קליני ז"ל מתהפך
בקיברו. |
|
