New Stage | במה חדשה | רשימת היצירות

שנייה אחת של אומץ

482993

סיפור קצר

קבענו שביום שלישי ניסע יחד לתל-אביב, כדי שהיא תקנה איזה
חולצה שהיא ראתה באיזה חנות ואני אוכל ללכת לחנות שאני אוהב
בשינקין. סכמנו על שעה להפגש בתחנת אוטובוס שליד הבית שלה, שעה
שאני דייקתי בה והיא איחרה בערך ברבע שעה.

בבמה מאז 3/10/00 12:25

החברה של פבלוב

482994

סיפור קצר

היתה לו דרישה מוזרה כזאת. כל פעם לפני שהיינו שוכבים ביחד,
הוא היה לוקח פעמון כזה קטן ומצלצל בו. לא היתה פעם אחת ששכבנו
בלי הפעמון הזה קודם, ושכבנו המון.
בהתחלה לא היתה לי בעיה עם זה. אם פעמונים מדליקים אותו -
שיהיה.

בבמה מאז 3/10/00 12:24

בוינג בוינג בוינג

482995

סיפור קצר

פרווה. פרווה זה מצויין. זה מחמם, וממש קל לקפץ עליה. אבל הכי
כיף בפרווה זה מה שקורה בלילה, כשאפשר לרדת ממנה ולחפש את בני
האדם האלה. כשהם ישנים הכי קל למצוץ להם את הדם.

בבמה מאז 3/10/00 12:23

דואר יוצא, דואר נכנס

482996
גן עדן

סיפור קצר

כשמתים הכל שחור בהתחלה, ואז הכל מתחיל להתבהר ופתאום אתה רואה
הכל. הייתי במין אולם פתוח וגדול, עם המון אגמים ומפלים מסביב.
היו שם די הרבה אנשים, כולם לבושים בלבן.

בבמה מאז 3/10/00 12:22

חיים הוא שמן

482997

סיפור קצר

למען האמת, תמיד שהוא ואמא שלו, אישה גדולה בפני עצמה, הלכו
לקנות בגדים והוא היה רוצה חולצה של צבי הנינג'ה או של
הזרבובים היו אומרים לו שאין חולצות עם הדפסים כאלה במידות שלו
ובסוף אמא שלו היתה קונה לו סתם טי שירט לבנה רגילה, וכאלה כבר
היו לו המון.

בבמה מאז 3/10/00 12:20

הרוח של מיקרוסופט

482998

סיפור קצר

אמא שלו השתגעה מזה בהתחלה. איך הבן שלה, שהיה תלמיד מצטיין,
והיו לו כל כך הרבה חברים טובים כאלה, הפך תוך כמה ימים לכזה
זרוק? היא ניסתה לשלוח אותו לפסיכלוג, אבל הוא לא הסכים.

בבמה מאז 3/10/00 12:18

כאב ראש

482999

סיפור קצר

היא הוזה את זה.
כן, זהו.
זאת חייבת להיות הזייה... כי אם זאת לא הזיה. לעזאזל, אם זאת
לא הזיה אז היא הולכת למות ברגע שהבן-זונה יחליט שבא לו ללחוץ
על ההדק.

בבמה מאז 3/10/00 12:17

להמשיך הלאה

483000

סיפור קצר

הוא הבחין בה יום אחד, בהפסקה הגדולה, ומאז היא לא יצאה לו
מהראש. כל הזמן שהיא היתה לידו הוא היה עוצר ומסתכל עליה בסתר.
הוא אסף עליה מידע בחשאי, כאילו הכל היה משימה בלשית סודית -
לגלות עליה כמה שיותר פרטים בלי שהיא בכלל תדע.

בבמה מאז 3/10/00 12:16

תיאורית המטבע של זלמן שול...

483001

סיפור קצר

הסיפור הוא על איך שזלמן הלך יום אחד ברחוב, ופתאום ראה מטבע
של חמישה שקלים על הרצפה. מצד אחד הוא מאוד רצה להרים את
המטבע, כי סך הכל כמה פעמים כבר יוצא לבן-אדם למצוא כסף סתם
מונח על הרצפה, אבל מצד שני...

בבמה מאז 3/10/00 12:15

אלטרנטיב ריאליטי

483002

סיפור קצר

מוקי מתלבט. הוא ניסה כמה פעמים בעבר סמים, ושום דבר לא השפיע
עליו כמו שהדילר אמר שישפיע. מצד שני, כל החברים שלו שניסו את
אלטרנטיב-ריאלטי אמרו שזה שונה מכל דבר שהם אי פעם חוו,
והחברים שלו היו מהסוג של האנשים שחוו כבר הכל.

בבמה מאז 3/10/00 12:13

אלט אף4

483003

סיפור קצר

אתמול החברה שלי זרקה אותי. היה לה שיער בלונדיני גולש ומדהים
כזה, ועיניים ירוקות שנורא נורא אהבתי. "אתה היחיד שאי פעם אמר
לי שיש לי עיניים יפות" היא נהגה להגיד לי בתקופה שהיא עוד
אהבה אותי. הייתי שבור, גמור, לא ידעתי מה אני אעשה בלעדיה, עד
שנזכרתי בכדורים.

בבמה מאז 3/10/00 12:11

זה הבן שלנו

483004

סיפור קצר

ואני, אני הקרבן של כל העסק. עברתי את הטסט ממש בנס, כי אם היה
לי טסטר טיפה יותר קשוח הוא לא היה מעביר אותי. מה הפלא?
הצלחתי לדרוס רק 11 חתולים טועים, בעוד שכל תלמיד נהיגה יודע
שהמינימום שצריך בשביל לעבור טסט זה 15.

בבמה מאז 3/10/00 12:10

כאן גרים בכיף שימשון

483005

סיפור קצר

הדלת של הדירה שלו היתה צבועה באדום, והיה עליה שלט כזה שאמר:
'כאן גרים בכיף שימשון'. כששאלתי אותו פעם למה רק השם שלו רשום
שם, כשהשלט אומר 'גרים', הוא ענה שפעם גרו איתו עוד אנשים, אבל
הם עזבו והוא נאלץ למחוק את השם שלהם מהשלט, וככה רק הוא נשאר.

בבמה מאז 3/10/00 12:08

יואב תירוש

לא פריאר

483006
פואנטה

סיפור קצר

'גוש חרא' הוא השם השגור בפיהם של אנשי שכונתי, כלפי שדה
שבמקום חול, הוא "מרוצף" בחרא. אין שם מקום אחד שאין בו לפחות
10 שכבות של גללי כלבים. פקחי העירייה לא עושים דבר בנידון, כי
כל צוותי הניקוי שנכנסו מעולם לא יצאו. המקום הוא כמו מכה
(האבן הזאת שהם עולים אל

בבמה מאז 3/10/00 10:36

בסעוד שחל

כאילו זה פשוט לכתוב

483007

סיפור קצר

הרי אני מונע ע"י פחדים .
עושה ולא עושה מתוך פחדים.
בורח בטירוף מהפחדים ורודף אחרי הנסיון לא לפחד.
איך אפשר ככה לחיות?
לתרץ, להסביר לעצמך שאתה לא מפחד,
לנסות להאמין שאתה גיבור, חכם , יפה, טוב.

בבמה מאז 3/10/00 10:33

אורן גרצמן

לשחק בשארית חייך

483008
מדע בדיוני

סיפור קצר

איך יהיה זה לחיות את שארית חייך ? כאשר אתה כבר יודע מה צפוי
ובכל זאת אתה לא מסוגל להחליט ? אמיל קילרם התחבט באותה השאלה
בדיוק באותו ערב. שמונים שנה אף לא חשב על כך.

בבמה מאז 3/10/00 10:31

ו. יאסין

בן ארבעים

483009

שירה

מתבונן בשעון והגב נשען אל הקיר
השעה תשע והלילה עוד צעיר
אצל כולם, שום דבר לא נשתנה
יומם כמו אתמול, אולי כמו לפני שנה

בבמה מאז 3/10/00 10:29

דרור ולדר

גלדיולה

483010

שירה

ענפי גלדיולה שגוזמת
,יונה וולך,
צועקת באוזני.
ואני רוצה ללחוש חזרה
"גם אני יונתן".

בבמה מאז 3/10/00 10:28

דרור ולדר

בלדה לשוטר

483011

סיפור קצר

שתיים בלילה, פינת עמק האלכוהול, הוא יושב מאחורי הניידת עם
אקדח לייזר. לא אמיתי, מאלה שמודדים מהירות. מחכה לאיזה עבריין
במאה קמ"ש. בינתיים לא עוברת אף מכונית. רק הוא לבד. הוא והאיש
האדום מהרמזור של ההולכי הרגל. מזמזם לעצמו "כל הרחובות כבר
ריקים, הסמטא...",

בבמה מאז 3/10/00 10:22

מאיה גולדי

להתרגל

483012

שירה

בהיתי בתקרה שהפכה לצהובה עם השנים
לאט לאט יכלתי לראות דרכה, ראיתי את העננים,
השמיים התמימים למראה, שהתגלו לנגד עיניי
לא יכלו לתאר את האנשים שהיו שם לפניי.
אין מילים או אפילו מילה
שיכולה לתאר זאת ביתר קלות
אין אף אחד המסוגל לכזאת התרגלות.

בבמה מאז 3/10/00 9:58

עומר בת

להיות פגיעה

483013

שירה

לאהוב מעולם לא היה קל
לאהוב בצורה עיוורת לא היה בתוכנית
לאהוב בלי לחוש אותו לצידי
לא נראה אפשרי
ללא מגע ,ריח ,דמות -נראה דימיוני
לדעת אדם בנבכי נשמתו לעומקו
לנשום אותו יום יום

בבמה מאז 3/10/00 9:43

עודד רלר

/ The age of innocence 483014

שירה

A glance of reassuring sympathy
smile that revives the coldest of hearts a
laughter to bring boundless joy
to those blessed to hear it

בבמה מאז 3/10/00 9:38

אני כותב את השירים

483015

שירה

אני כותב את השירים כשם שהנוהג בלילה
נאחז בכביש
דרך סימוני הצד

בבמה מאז 3/10/00 6:54

דיאלקטיקה חריפה או טרגדיה...

483016

שירה

"היכונו, היכונו" - מכריז הכרוז,
"אריסטו ודיוגנס", - מעגן החצרן כמוסיף.
קיבולת ארס דיון לא ידע האדם,
חבית ונר למציאת הישר, לא ידעו חושבים,
יוונים, אף נאורים מדוע פניו -
ב'פדרוס', אחר- ה 'הומינם קרו', בולשים.

בבמה מאז 3/10/00 5:34

אוסף הבולים

483017

שירה

ארבעה בולים מספרים סיפורם.

החתול הכתום סומר פרוותו להפחיד,
כקיפוד רומני חושף את שיניו להרהיב,
שפמו השחרחר, נוצץ לו בפני הקהל,
מטאטא חיילים לפתח קברם, מצעד כבוד,
פינוקו של עריץ מתוסכל.

בבמה מאז 3/10/00 5:31

כלבים לאור ירח

483018

שירה

כיסא המהגוני האיתן - האדמדם,
מעל האכסדרה נד ונד כמפלל עברי,
בצרימות מעטה של התרופפות השבבים,
חיבוריו ממענים להינתק - "אללי האומץ".

בבמה מאז 3/10/00 5:30

אשת חיל

483019

שירה

רואה למולי חדר מנוחות,
מדחום הדוחס לפיו פטירות.

מידוע יסודות ההפקר,
למענו ולמענם, כי הדחיקו,
עם מות הבן, עם מות האב והילד,
נותרה האם בבדידותה המגושמת.

בבמה מאז 3/10/00 5:27

מומנט פסיכולוגי

483020

שירה

המשמעות הרחבה של מושג,
הניכור הנה בעבר - 'שיגעון'.
המשמעות העכשווית, האופיינית
של מושג הניכור הנה כיום - 'נוכרי'.

איש בחלוק לבן, משולל הבנה,
טבוע וגוסס במוזרויות האדם החולה,
פרכוסים, ניתוקי מחשבה,
והוא, לבדו -
"הציל את נפשי מקורסקוב האכזר".

בבמה מאז 3/10/00 5:26

חצאי אמיתות

483021

שירה

מהמרים שנונים כחודו של קרחון,
ייסובו רעבים ככרישים סביב אמת.
לנגוס בבשרה, לבתר את גופה,
למצוץ כצוף הדם הנוטף מליבה.

בבמה מאז 3/10/00 5:21

קומולו נימבוס

483022

שירה

מכונה אטמוספירית, שכבות מתקתקת,
עין חזאי - צופה ודרוכה לבאות,
תרועות חצוצרה - לבואה של סופה,
ומקדם ענני עפר נימבוס.

בבמה מאז 3/10/00 5:20

קול הגבירה

483023

שירה

בכמה מילים עוד אשוב לתארה,
שפתותיי יבשות אך לשאול,
וברכתה, פני מסכה נסתרת,
תשוב לדלתי מידי ערב לחרוז.

בבמה מאז 3/10/00 5:19

נופים קסומים

483024

שירה

תפזורת גחליליות סגולות,
לצד עצי שיטה ומחט,
עצב ברכיי הנדודים,
ירהיב משטח שדות.

בבמה מאז 3/10/00 5:17

מדבריות

483025

שירה

אי אך ניתן דמיון ביד הנחיצות,
פירורי זהוב לצד אחוות התפילות.
ניתן הרגע לעמוד - יציב, להתבונן,
איחוד החול, תלים, מוזרויות,
ניצוץ תקווה, מרות צמא, אין חול -
אין חול -
אך עדן ומעיינות כטוב.

בבמה מאז 3/10/00 5:17

רחוב בצלאל, ירושלים (פריד...

483026

שירה

הכחולים-הסגולים של רחוב בצלאל:
תריסים סגורים בין ערביים
גם הם יכולים לגלות
חיוך מאושר.

בבמה מאז 3/10/00 3:38

מיץ פטל הצעיר

483027

סיפור קצר

כעבור מספר דקות, שוב נמצאתי לבדי; בצד אחד משבילי היער, עמדתי
והקאתי. שני שפנים חצו במרוצה את השביל ונעלמו בין השיחים.
שאגה רחוקה של לביאה מיוחמת עלתה מרחוק אל השמיים. ואני הקאתי.

בבמה מאז 3/10/00 3:17

המרד הרומאנטי והמוות

483028

מסה

נדמה לי שג'ק קרואק - סופר דור הביטניקים וממבשרי דור ההיפים
שבא בעקבותיו - היטיב לבטא בספרו "בדרכים" לא רק את הקול
המורד, אלא בד בבד (וביתר שאת) גם את הפיכחון, האירוניה העצמית
והייאוש הנלווים אליו

בבמה מאז 3/10/00 3:08

רחוב קינג ג'ורג', ירושלים

483029

שירה

העיניים
מסיעות את הירח
אל מעבר לבניין
אשר סוגר על השמים

בבמה מאז 3/10/00 2:37

אנחנו

483030

שירה

כולנו מאוחדים באמונה אחת.
אל אחד קנא
שהוא שלנו.
אנחנו

בבמה מאז 3/10/00 2:35

רגעים

483031

שירה

רגעים הם פצעים בזמן.
מקרים בסלע.
חבויים בסבך
מעין אדם.

בבמה מאז 3/10/00 2:32

לילה

483032

שירה

עט מוזהב מתגלגל על השולחן.
סכין הגיליוטינה משייף את האויר.

בבמה מאז 3/10/00 2:30

שיר ילדים

483033

שירה

העולם שלי הוא עולם השדים
והרוחות הקטנות שלוחשות לך בלילה
שעוד נכון לך עתיד מזהיר
אי-שם בשמי הלילה
הכחולים כמו בסרט ילדים

בבמה מאז 3/10/00 2:27

הישראליות הישנה

483034

שירה

הישראליות הישנה של שנות השישים מחייכת, מבטיחה לי משפחה,
ילדים, מתחת שמשיה על חוף הים בבגד-ים ישן ביד רועדת חופר לי
בור בחול ולא זוכר

בבמה מאז 3/10/00 1:48

סיפור פשוט

483035
מקאברי

סיפור קצר

"אוף, השיער שלי כל-כך שמנוני ומגעיל," היא אמרה דרך אגב בשיחה
בטלפון עם ידידתה הקרובה. "תגידי, איך זה שהשיער שלך נראה תמיד
כל-כך טוב?"
"אוי, את מגזימה ליאור, באמת, יש לך שיער נהדר."

בבמה מאז 3/10/00 1:39

50 דרכים לדעת שאתה מאוהב

483036
היפרדות

סיפור קצר

"מה כתבת פעם באחד השירים שלך? שהראת רק לי? חמישים דרכים לדעת
שאתה מאוהב..."
"אני אומר לך, זה היה, וזה נגמר. די. ובכלל לא כתבתי את זה
עליך."
"אני לא 'מעלה לך את לחץ הדם לארבע ספרות'?"
"אמרתי לך שלא."

בבמה מאז 3/10/00 1:35

תמצותים

483037
התבגרות

מונולוג

פעם בדקתי, וגיליתי שאני יכול לנחש שיחה שלנו מהתחלה ועד הסוף,
בלי לטעות אפילו פעם אחת. רוקדים ביחד את אותו ריקוד בפעם המי
יודע כמה, נופלים באותם צעדים מביכים, פוסחים בחינניות על
הנקודות הרגישות במסכת ידועה מראש של התחמקויות ותרגילים.

בבמה מאז 3/10/00 1:33

כי רק כשאני...

483038
ארספואטיקה

שירה

כי רק כשאני בוכה, אני מרגיש בן-אדם
דמעות בתוליות על עתיד נעלם
כל טיפה שווה זהב
ונותר רק לשאת תפילה חרישית "אלוהים, שיכאב"

בבמה מאז 3/10/00 1:31

גם את זה כבר אסדר.

483039
מצב

שירה

לא משנה עד כמה עמוקים פצעייך,
ושעד עתה אף אחד לא שעה לתפילותייך,
בדיוק כשנראה שהמזל לעולם לא יאיר,
אגיע אליך ולא משנה מה יהיה המחיר

בבמה מאז 3/10/00 1:29