New Stage | במה חדשה | רשימת היצירות

הדרך

482929

שירה

ללכת בשביל לא ידוע
לנסות להרגיש רק עוד פעם
לראות שדה חיטה הופך לקוצים שרופים
לראות חיים הופכים לפרח נבול

להמשיך וללכת ללא מטרה
לנסות ולתפוס הרגשה שחמקה
לשבור את כל החומות שביננו
לשבור את חדרי הלב הכמוסים

בבמה מאז 14/12/99 18:55

לרוץ במעגלים של עצמי

482930

שירה

לרוץ במעגלים של עצמי
לחפש נקודת משען
לא בשביל להזיז את העולם
רק בשביל להחזיק מעמד

לרוץ במעגלים של עצמי
להסתובב בלי להצליח לעצור

בבמה מאז 14/12/99 18:54

מעגל שחור

482931

שירה

יושבת בחדר שחור
מסתכלת לאחור
זיכרונותיי עוטפים אותי
אני נסחפת אל תוך מותי

לא מרגישה שום דבר
לא יכולה לדמיין לעצמי מחר

בבמה מאז 14/12/99 18:54

לראות את החלום

482932

שירה

לראות את החלום
להיות כל כך קרובה
שאפשר כמעט לגעת

לראות את החלום
להרגיש אותו עוטף אותך
להרגיש ולא לדעת

בבמה מאז 14/12/99 18:53

עדי בן יהושע

בנים ואומנים

482933

שירה

פנים אפלות מחשכת הבמה
מביטות בו ללא מענה
פנים מתרבות כמו צמיחת הקמה
פנים ללא צורה ומבנה

הוא מפחד מהפנים האלה
אבל עולה שוב על הבמה
מפחד אבל אוהב להופיע
מביט מטה ורואה את דמה.

בבמה מאז 14/12/99 18:46

עדי בן יהושע

אל לנו להפליג היום

482934

שירה

אל לנו להפליג היום
אמרו כל הספנים
משהו רע בכל החום
ומשהו יקרה באחד הסיפונים.

אל תדאגו אמר רב החובל
אך הם פחדו כל-כך מהים
משהו בהרגשתם היה כובל
אסור להפליג אף פעם כשחם.

בבמה מאז 14/12/99 18:46

אבי אהרון

לא חלום בלהות

482935

מסה

מטרת מאמר זה היא לדבר בשבחם של העשירים הנעשים עשירים יותר,
בגנותם של העניים הנעשים עניים יותר, ולהסביר מדוע אין כאן
משהו לא נעים, ולבטח לא הגון.

בבמה מאז 14/12/99 18:40

ירון כהן

אל המקום אשר אראך

482936

סיפור קצר

הנה היא המילה הראשונה אשר דרכה נצא אל המסע המדברי, וכבר
נגמרה לנו השורה, ומה יותר נאה מזה בכדי לספר את סיפורו של
המפרץ אשר בו שהיתי זמן מה בלילות של ירח מלא, מפרץ שבו הים
נושק להרים, ומקומיים מספרים על גלים יודעי דבר, על מלחמות של
אלים.

בבמה מאז 14/12/99 18:39

עומר גינזבורג

טוב יותר?

482937

סיפור קצר

"רגע! איפה אני?", צרחתי פתאום, "לאן הגעתי? למה אני יושב על
כורסה ורודה? ומה זה מסביב? ציורי פרחים? מוזר..." היא ישבה
מולי. משום מה, היא נראתה מבוגרת יותר. עדיין יפה, אבל היו לה
מעט קמטים מסביב לאף ולחיים. היא בדיוק מרחה עליהם קרם.

בבמה מאז 14/12/99 18:33

צניחה חופשית

482938
מצב

שירה

זה גורם לי לעלות
לשמיים לצנוח.
יוצא ממני.
שחורים מוכתמים
שבירת מוסכמות
פתיחת כל האמת
חריטה על הדף.
אנרגיות אדומות
אור לבן מרצד מאחור.

בבמה מאז 14/12/99 18:05

עצבות נופלת בכבדות

482939
שכול

שירה

בוקר
קור חודר
אור שחור צהוב
סינוור בעניים,
פקחתי שליש עין
הסתכלתי סביבי,

הירוק שהיה בחדרי
לילה לפניי נעלם,
בלי שום סיבה,
התחילו הדמעות לנזול,
כך המשיך שאר היום.

בבמה מאז 14/12/99 18:04

כתום

482940
ג'ננה

שירה

ישבתי בחדר הכתום שלי
שבד"כ נוטה להשרות אווירה עליזה ואופטימית.
ישבתי, ולא היה לי כלום לעשות,
נגררתי לחשיבה על דברים
על החיים.

בבמה מאז 14/12/99 18:03

חורף

482941

פרגמנט

באה,
באף מתוח, ראשה מורם, זקופה כולה, מוכנה למלחמה.
נושפת, גועשת, רועשת, צוחקת.
מעל כולם, מאחרת כמו תמיד, מין אחור אופנתי.
באה,
דופקת הופעה, לבושה יפה, ומסביבה גועש.
באה,
מתחלקים לשניים: אוהב. לא אוהב.

בבמה מאז 14/12/99 18:02

שטיפת מוח

482942
יומן

מונולוג

אם אלוהים התכוון אליי כשעשה זאת אני לא יודעת. אם רצה בזה
שאבכה, גם לא.
אני כן יודעת שזה נגע בי.
הסיפור שסיפר לי העציב אותי ובכל משך שיחתנו עברו לי מחשבות
רבות, עליו, אם זה זה, או שזה משהו אחר, אני באמת ? או שזה סתם
לחץ חברתי?

בבמה מאז 14/12/99 18:01

רוחות

482943
קונספירציה

מונולוג

מרגישה את זה זורם בתוכי, עובר, מהמוח הטרוד לעיניים ומשם
לשפתיים, לצוואר, לריאות לבטן, לרגליים הרצות, ומשם לכפות
הרגליים וכך זה נמשך, כמו מין זרמים מוזרים ומפחידים כאלה .
והיא מכה בי והזרמים ממשיכים וממשיכים ואני, לא רוצה שזה
ייגמר, אך יודעת שבסוף הכל נגמר

בבמה מאז 14/12/99 18:00

לפני

482944
פנטזיה

סיפור קצר

עד אז, לא הבנתי את כל משמעות המקום. ישר אח"כ המשכנו ללכת
הלכנו והלכנו, בלי לדבר, בלי כלום, מין שתיקה אצילית ויאה לרגע
הזה בו איבדנו את המקום האהוב עלינו ביותר והחברה הכי טובה
שלנו.

בבמה מאז 14/12/99 17:59

כמו מקרן אור ראשונה של בו...

482945
היפרדות

סיפור קצר

כשהיא נכנסה, כולם הפנו את מבטם אליה, וכאילו הסתנוורו, כמו
מקרן אור ראשונה של בוקר.
פז היא בת 23, סטודנטית לסוציולוגיה שנה שנייה, עבר עלייה הרבה
בחיים. רונן סיפר שכשהתיישבה לידו בפעם הראשונה באותה מסיבת
סילבסטר אצל פרדי בדירה הוא הרגיש מן חמימות מוזרה

בבמה מאז 14/12/99 17:39

אוגוסט קול

דוקטור ג'בליקוב

482946

סיפור קצר

ערך את רשימותיו היטב ובקפדנות, כך שלעתיד יוכל למצוא את שחיפש
ביתר קלות, בלי להזעיק עזרה מאחת האחיות אשר בבית החולים, ידע,
כי כאשר יעשה כך, יחשבו אותו הבריות לאדם מפוזר, אולי ואף
יסירו אמונם ממנו, ובתור רופא, דבר זה יהיה לו לאסון כבד

בבמה מאז 14/12/99 3:58

זיו שחם

כיצד תכתוב שיר אהבה

482947

שירה

ראשית מצא אהובה-
אל יקל בעיניך חיפוש.
אך אל תמצאנה טובה
מאורך השיר הנחוץ.

בבמה מאז 14/12/99 3:57

מוס לימון

שחפים

482948

שירה

תכלת השחירה למגע המים בחוף
שמש האדימה כשכמעט נכבה הנוף
שחפים דאו במים הריקים
דאו גם סנוניות שראו את השמים נמחקים
הלוואי והיית פה והיית רואה
אותי רואה הכל בלעדיך

בבמה מאז 14/12/99 3:56

אתה לי האור

482949

שירה

אתה לי האור, אתה לי הצל,
אתה לי האש, אתה לי הקרח.
אליך צומחת אני מהאופל,
אליך קוראת אנכי מתוכי.

רוצה להיות בידיך, כחומר ביד היוצר,
רוצה לקרוב אל תוך תוכך ולנום שם.
רוצה ביחד, לחוד, ואיתך לתמיד.
להיות כל ימי, לילותיי, זמני עלי חלד.

בבמה מאז 14/12/99 3:55

חוזה לך ברח

482950
פנטזיה

סיפור קצר

המשיכו בדרכם דרומה...
הרכב גמא את המרחקים במהירות.. היא נעצה את עיניה בשימשה
הקדמית, כאילו חייה תלויים לה מנגד.. הוא העיף בה מידי פעם מבט
מהצד, ולא הפר את שתיקתה.

בבמה מאז 14/12/99 3:53

דב-בזי קול-קופף

זולי הבליין

482951
ארצישראל

סיפור קצר

אורי אביבי, חבר ילדות, מכיתה א' רצה להגיע לאותה גפן. אבל
דרכו היתה אלימה, הרפתקנית ומסוכנת, על גבול החיים ממש.
מהריגושים והריחות להם התמכר אורי אביבי מאז נעוריו יצאה הודעה
סמוייה לכל חבריו מכריו ובני משפחתו - קבלו אותי או עזבו אותי.

בבמה מאז 14/12/99 3:50

אייל רכטר

שונא את זה

482952
אהבה נכזבת

מונולוג

הם מסתכלים עלי בעיניים רעות וחושבים עלי מחשבות רעות. אני
רוצה שייעלמו, ושאוכל לעמוד כאן בשקט בלי שייתקלו בי וידחפו
אותי וידרכו עלי ויסתכלו עלי בעיניים רעות ששורטות לי את העור
וגורמות לי לדמם דמעות ודם וכאב.

בבמה מאז 14/12/99 3:44

אייל רכטר

סיגריה בבוקר של גשם

482953

סיפור קצר

הוא מנסה להיזכר, מתאמץ לרדוף אחר שמלה אדומה צמודה, רגל לבנה
שמתארכת מתחתיה, שיער בלונדיני שמתנפנף מצד לצד. ענת. הם היו
ביחד, והוא כמעט בטוח שהיתה אינטימיות ביניהם, אבל הגשם שבחוץ
מביס את התמונות והוא נשאר רק עם תחושה נעימה,

בבמה מאז 14/12/99 3:42

אייל רכטר

שבוע בחיים

482954
אינטרוספקטיבי

סיפור קצר

"תשמע אדוני, מלאך המוות...זה לא כל-כך פשוט...יש עוד כמה
דברים שלא הספקתי...ואני עוד די צעיר בסך-הכל, זה לא פייר.."
אם רק הייתי יכול לדבר גם בחיים, הכל היה נראה אחרת.

בבמה מאז 14/12/99 3:42

רן ארד

מביט אל תוך החושך

482955

שירה

מה אתה עושה
הוא אמר לי
מה אתה עושה
כשאתה לא שומע
דברי חכמה
ולא קורא
אני מביט אל תוך החושך
אמרתי לו
גם אני
הוא אמר לי
גם אני
אני ישן.

בבמה מאז 14/12/99 3:31

רן ארד

על הברכיים

482956

סיפור קצר

היא הרימה את גבותיה כמו שרק היא ידעה.
- אני? למה אני?
- קודם כל, אני רוצה לומר שאני חושב שאת אחת הנשים היפות שאני
מכיר, ובנוסף לכך את גם חכמה, ונחמדה, ומצחיקה -
- לפני שאני מסמיקה, מה הבעיה?
- אני בתול.

בבמה מאז 14/12/99 3:31

ליסה בל

/ Hidden 482957
ווקאלי

מוסיקה

בבמה מאז 14/12/99 3:28

ליסה בל

ארזת לך תרמיל

482958

שירה

את הולכת אל השמש
חושבת שאף אחד לא שמע
לאף אחד לא אכפת
שמת לך מוסיקה
חשבת שיהיה שם שקט
או שרצית שלא ישמעו אותך

בבמה מאז 14/12/99 2:44

רוברט אלבין

חורף

482959

שירה

גביניו הירוקים של בוקר חורפי
התקמטו, השתרגו והורידו מטר.
אדמומיות דשא לבן שטפה את עצמה אל תוך תעלות זעירות,
חלומותיהם של העכבישים והנמלים רוו ממתיקות.

בבמה מאז 14/12/99 2:11

רוברט אלבין

פירורים

482960

שירה

אבן על אבן זוחלת
כרכוב ונזר על אדן נתלים
אדום האבק ופירורי הסלע
מדרך רגלי המאמינים
כל אלה את תפילת בני ישימון
בלב אבן אוצרים.

בבמה מאז 14/12/99 2:11

דולב טוקטלי

/ White Rabbit 482961

מונולוג

כבר שנתיים עברו מאז שהשתחררתי מהצבא.
שנתיים.
אני קם בצהריים ומתפרנס מעבודות שמחזיקות אותי ככה.
בהתחלה לקחתי סמיםשעשו לי לראות צבעים שאני לא מכיר; המודעות
שלי השתנתה.

בבמה מאז 14/12/99 2:05

סופרמן

עין גב

482962

סיפור קצר

כשנזכרתי כבר ישבתי על מזח מעל לקצה של הים הכי קטן ומלוכלך
שמדינה שלמה יכולה לשתות ממנו וגם לצאת אליו בשבתות. לקח לי
שבוע כדי להבין ממש את פשר החיבור, כבר מזמן אין לי דמעות וכבר
מזמן אין לי אותך. וזה, אחרי הכל, לא מפתיע.

בבמה מאז 14/12/99 2:04

סופרמן

ניו יורק

482963

סיפור קצר

המחשבה קפצה לי לראש כשישבתי בשירותים. אני לא אומר את זה כדי
לרדת נמוך או סתם להגעיל, פשוט אנחנו מבלים (?!) בערך ארבע
שעות שבועיות בשירותים, לפחות. ארבע שעות זה לא מעט זמן, והוא
זמן מחשבה מושלם, במיוחד לבעלי סדר היום העמוס.

בבמה מאז 14/12/99 2:03

סופרמן

טבעון

482964

סיפור קצר

הסתובבתי בכלל בקיבוץ, שעתיים וחצי בטרמפים משם, כאב ראש חזק
מכה בי ורגליי עוברות ברפרוף על פני האספלט. זה היה חודש כמעט
אחריי, אבל הזמן לא באמת משנה, לפחות לא כשמדובר בזיכרונות.

בבמה מאז 14/12/99 2:02

אסתר ביבי

בנין

482965

שירה

קיר-לבנים,בטון,זיעת אדם-קיר
הקיר החוסם את האור
קיר-שתיקה,קור,מבט מאיים-קיר
הקיר שבנינו יחדיו...

כך יצרנו יחדיו קירות של חוקים
קירות של אותה צעקה אסורה שממני יצאה
הדמעות שזלגו מעיני השרופות מקרן דקה
מוססו אבן קטנה אטמו מקומה במים

בבמה מאז 14/12/99 1:56

אסתר ביבי

סיום התחלתי

482966

שירה

בועה כה גדולה אפורה של בדידות
אותנו כה אופפת
גלמודים אך בעצם קשורים, שייכים
לעולם התלוש הנמצא בתוך עולמות סובבים

מאותו העולם אין דרך יציאה

בבמה מאז 14/12/99 1:55

זה כאילו לדרוש

482967

שירה

זה כאילו לדרוש מהלב לא להרגיש,
זה כאילו לדרוש מהריאות, שלא לנשום.
ככה כנראה חשים מתחת פני המים,
ככה מרגישים את המחנק במעמקים.

בבמה מאז 5/12/99 6:39

תפילה

482968

סיפור קצר

מדוע זה חוזר ושוב מגיע.. מדוע זה מגיח מאי שם.. הלא אמרת כבר
לעצמך לא פעם במפגיע, כי לך אסור כבר להיות שם, לעולם.
כבר שבת והתגוננת, ושוב נפלת וקמת, ועד מתי תשובי שמה, לחפש את
התהומות, שעמוקים הם עד אין קץ, את הבורות בהן נפשך הייתה בם

בבמה מאז 5/12/99 5:53

שמיים ורודים

482969

שירה

אם רק רציתי הייתי צובעת לך את השמיים בורוד.
מעבירה מברשת על העננים ומציירת להם חיוכים.

בבמה מאז 5/12/99 5:14

מי אמר לך שאנחנו לא מפחדי...

482970

פרגמנט

מחיאות הכפיים הדהדו באוזני ותוך דקות ספורות חשתי את עצמי
נסחפת עם זרם האנשים אל עבר הרחוב. משמצאני עמרי נשאני על
כתפיו הרחבות והחזקות והחל לרוץ ולצעוק: "אנחנו לא מפחדים".

בבמה מאז 5/12/99 5:13

כל כך רציתי לצעוק אני

482971

פרגמנט

כששכבת שם, בתוך הבור הזה, וכולנו עמדנו מעליך ואבא שלך שאל עם
עוד מישהו רוצה להגיד משהו

בבמה מאז 5/12/99 5:12

ילדת יומולדת שלי

482972

סיפור קצר

ילדת יומולדת שלי תשמחי. כן, גם תחייכי עכשיו, מותר לך. 16 -
הגיל שכבר אפשר להתחיל מה שאני ואת כבר מזמן שכחנו. תחיי עכשיו
את ההווה, עם רגעים קטנים מהעבר וסקרנות אל העתיד. תהיי צוחקת
ומאושרת. ואף פעם לא עצובה. ואם אולי פעם, דמעה מעינייך תיזול

בבמה מאז 5/12/99 5:11

הוא לא היה יודע מה לעשות...

482973

פרגמנט

הוא לא היה יודע מה לעשות איתי כל פעם כשהייתי בוכה. בפעמים
הראשונות הוא אפילו נבהל. הוא היה עומד ומביט בי בשתיקה מחכה
שיגמרו לי הדמעות ולא מניע תו בפניו.

בבמה מאז 5/12/99 5:11