New Stage | במה חדשה | רשימת היצירות

עצמתי עיניים במקום להסתכל לתוך האמבטיה המתמלאת לאיטה. הדלת
נותרה פתוחה. הלחץ הנמוך העביר לי עשר דקות שנראו כמו נצח עד
שהתיישבתי בתוכה והרגשתי שהייתי צריכה להוסיף עוד קרים. זה
צריך לקרות כשנוח לי, ונעים.

בבמה מאז 9/10/00 2:52

מקסל'ה צ'אקאלאקה

סבא הולך לו

482502

סיפור קצר

סבא הולך לו, חשב לתומו ארנון, ועוד כמה ימים כבר לא יתאושש
כמו שהיה נראה בהתחלה מהתמוטטות הענף עם השובך, בחצר של הבית
שלו. סבתא מרים תשאר לבדה עם כל העבות הזה שצומח שם.

בבמה מאז 9/10/00 2:50

זיו גליקמן

כלבים לא שוחים בעירום

482503
פנטזיה

סיפור קצר

לפני כמה ימים כלב אחד נכנס לכלא על זה שהוא הוריד את הבגד ים
במים.
הסתבר שיש ביניהם משת"פים של המשטרה. היה משפט והכלב שהואשם
טען שבא גל גדול ושהבגד ים לא היה מהודק עליו אבל לא היה לו
סיכוי לצאת זכאי. הכלב קיבל שנתיים בפנים ואיסור לחרבן ברחוב
לצמיתות.

בבמה מאז 9/10/00 2:45

דנה רוטנברג

יומני היקר

482504

שירה

יומני היקר,
יומני היה קר.

בבמה מאז 9/10/00 2:39

עומר לדו

איש אחד, לפחות

482505

שירה

יש איש אחד
ויש לו דרך
הוא מכיר אותה
אבל רק בערך

בבמה מאז 9/10/00 2:39

דנה רוטנברג

ויהי אור

482506

שירה

בראשית בא אחד והסיט הוילון
בא שני ופתח התריס, רק למחצה,
וזה שאחריו, בתנועה מהירה וחדה,
אימוץ מרוכז ופתאומי של שרירי הזרוע,
משך בידית ופתח את החלון לרווחה.

בבמה מאז 9/10/00 2:38

עומר לדו

ירח

482507

שירה

מהיות שנולדתי ועד שאמות
נשארו לי אולי עוד רק כמה דקות

בבמה מאז 9/10/00 2:36

עומר לדו

ספק

482508

מונולוג

עברו כמעט מאה שנים, צילו בעל השיניים החדות של הספק החל נוגס
באבריי הבשרניים יותר

בבמה מאז 9/10/00 2:33

אידה נויה

תפאורה

482509
יחסים

שירה

תדליק לנו נרות
הם אורות של תקווה
הם תקוות אהבה
שים נרות
נחנק בעשן

בבמה מאז 9/10/00 2:28

אידה נויה

אל מול הדגל

482510
ביקורת

שירה

אני כל כך לא אוהב בני אדם אחרים
במיוחד זרים מוזרים
שהולכים וחוזרים
בערבים ובבקרים

בבמה מאז 9/10/00 2:21

אידה נויה

אורית של כולם

482511

סיפור קצר

יום, אור, שמש בשמיים, מזג אויר נאה, עוברי אורח פזורים על
הרחבה מול שער הכניסה לאוניברסיטה. אורית. שלווה כמו תמיד, כמו
תמיד במצב רוח טוב וכמו תמיד נראה שהיא שלימה עם עצמה כמו
שהרבה אנשים חושבים שאולי בעצם אי אפשר להיות.

בבמה מאז 9/10/00 1:52

דניאל איש שדה

איבוד אשתונות

482512

שירה

נותרתי בלי מילים
הכל פה מיני, חומרני

הבל הבלים
כסף ויופי חיצוני,

תכנים דלים
סקס ויחס ריקני,

לבבות נעולים
חוסר רגש, דוחה והמוני.

בבמה מאז 9/10/00 1:49

דניאל איש שדה

חוצפה שכזאת

482513

שירה

סוף סוף יש לאישה ביצים. אומנם לא ביצי שור, אבל עדיין ביצים.

בבמה מאז 9/10/00 1:48

דניאל איש שדה

ניבזי שכמותך

482514

שירה

בפעם הראשונה לקריאת השיר, לומדים מה הם ההפכים למילים הבאות:
אצילות. עדינות נפש. טוב לב. קירבה. הכרת הטוב. חום ונאמנות.
שימו לב, ההפכים!!
ובשניה, מקבלים רקע כללי למושג ניבזיות. מכירים טוב יותר בחור
אחד בשם אלי.

בבמה מאז 9/10/00 1:47

הארלי ו

מותר האדם

482515

שירה

מותר האדם,
נשים מוללו אותו בין אצבעותיהן

בבמה מאז 9/10/00 1:44

הארלי ו

פתאום תפסתי שאני מזדיינת

482516

שירה

אני הזדהמתי עוד קודם
שבאתי אליו,
אבל באתי להרגיש גדולה לרגע
לגלגל סיגריה בעשב,
לעפעף מול המנורה, להימרח על דרגש
ליהנות מהקסם שאני מהלכת
על גברים בגיל העמידה.

בבמה מאז 9/10/00 1:40

דניאל איש שדה

ים שחור

482517

שירה

אין לי מושג לאיזה מצב הגעתי, אם הייתי מסוגלת להתאהב במישהו
שעליו ובעקבותיו כתבתי את השיר. יש לזה כנראה 2 סיבות:
1. אהבה מטורפת במובן הכי חולה של המילה.
2. פשרה, על פני קושי ופחד להיות לבד
כי לפעמים, עדיף להסיח את הדעת, מלצאת מהדעת.

בבמה מאז 9/10/00 1:39

דניאל איש שדה

מחר יום חדש

482518

שירה

חכמים לומדים משגיאות של טיפשים.
אבל אני, מה לעשות, לא נולדתי כזאת, לכן בחרתי ללמוד בדרך
הקשה,
כי טיפשים, לומדים משגיאות של עצמם .

בבמה מאז 9/10/00 1:33

יעל גורלי

יופי

482519
מקום

שירה

היתה לי לפנות ערב שעה קלה של יופי,
שלא רציתי להפסיד מבט בגלל השיר...

בבמה מאז 9/10/00 1:33

אריק סגל

/ FreeLand 482520
יין

שירה

בארץ האמיצים
איים אנושיים שוקעים לאיטם
הכיסאות כבר מתהפכים
ולפח נזרקים
מסרים נשכחים
בבקבוקים ריקים

בבמה מאז 9/10/00 1:18

איציק גרינוולד

שיר פרידה

482521
מצב

שירה

חצי תריסר ביצים נשברות
והולכות ונופלות, והולכות ונופלות
כשהזמן לא עומד לרגע מלכת
וקשה לעצור ולהפסיק ללכת

בבמה מאז 9/10/00 1:17

מיקה מוך

שקרים לבנים

482522

סיפור קצר

"את אוהבת לעשות בלגנים- ואז יש לך את המבט המתחסד הזה. אני
אוהב את זה. גברים נופלים לרגלייך. זה המשחק ילדה- אישה. יש בך
משהו מאד חסר אונים ,אבל מאד בשל. את יודעת מה שאת רוצה. אני
מעריך את זה".
"שלום." התחלה ראשונה.

בבמה מאז 8/10/00 10:32

ליאת חנוך

בוא נגיד

482523

שירה

בוא נגיד שהעט הזה הוא הלשון שלי
ובוא נגיד שהדף הזה הוא הגוף שלך
אז אני פותחת את הפה
ומוציאה את העט הזה

בבמה מאז 8/10/00 10:29

ליאת חנוך

מדי פעם אני מפסיקה

482524

שירה

מדי פעם אני מפסיקה
כי מדי פעם אני מתעייפת
הכוכבים מסנוורים

בבמה מאז 8/10/00 10:29

עמית צינמן

חוסר אונים

482525

תסריט

שוטר
כוס אמו שלהם. אין ערכים, תאמיני לי. אין בושה. זה מה שמראים
בטלוויזיה?

השוטר יורק גרעין על המסך של הטלוויזיה.
אשתו של השוטר מניחה את המגהץ על כנו, ומוציאה אותו מהחשמל.

אשתו של השוטר
יוסקלך, אתה בא למיטה?

בבמה מאז 8/10/00 10:23

לימור שטרן

על הסכין

482526

סיפור קצר

כיתה ט נתנה לה תהרגשה שהיא הכי מיוחדת בעולם, טוב למעשה היא
תמיד הרגישה אפשיהו טיפה מעל כולם, לדעתה גם אם היו מנשקים את
כפות רגליה המטופחות למשעי הם לעולם לא היו יכולים להביע את
מידת ההערצה שהם רכשו לה, הם פשוט הדחיקו את זה היא ידעה

בבמה מאז 8/10/00 10:07

אדם בן

יום הדין של זלמן

482527

סיפור קצר

הרבה אנשים חושבים שאלוהים הוא דבר שנמצא בכל מקום, בכל צורה,
בכל זמן. סביר להניח שהם היו מתפלאים אם היו אומרים להם שזה
אותו בן אדם נמוך, קרח וממושקף שענה לשם "זלמן" ועמד בקיוסק
קטן בפאתי ירושלים.

בבמה מאז 8/10/00 9:53

גילה בר

חופש

482528

שירה

ציפור מדבר חופשיה
בשממה
חגה במעגלים אינסופיים בחיפוש אחר טרף
חולות חולות אוסף עצום של גרגרים
תכלת פתוחה

בבמה מאז 8/10/00 9:51

בן ורד

עשר שנים, שמיכות של קיץ ו...

482529

סיפור קצר

עכשיו, כשהיא עומדת אל מול המראה, תיק על כתף אחת, 'עוזי'
תלוי על השניה, פנים קטנות ורטובות במים קרירים, שיער שחור,
סתור, גולש עד אחרי הכתפיים, שני פצעונים חדשים שנולדו בתא
השירותים, אחד על האף ואחד על הלחי.

בבמה מאז 8/10/00 9:46

יעל בן-בסט

קשר גורדי

482530

סיפור קצר

זה היה יום כיפור והם היו בתור לרופא. היא ידעה שאין לה עוד
הרבה זמן אז פצחה בשיחה קלילה. "יש לך יום הולדת עוד מעט, לא?"
"עוד שבוע וחצי" ענה. "מזל טוב" אמרה והשתתקה. היא ידעה שאין
לה מה להגיד. לא, לא נכון. היה לה יותר מידי מה להגיד

בבמה מאז 8/10/00 9:38

ארנון מרום

אצבעות

482531

מונולוג

בגלל שהפנים שלי שרופות כולם חושבים שהייתי יפה לפני זה ואף
אחד לא יודע שלא, הרבה אנשים באים לחדר שלי ובגלל שאני לא
מדברת הם חושבים שאני כמו איזה קדושה, מספרים לי כל מיני
סיפורים, מבקשים בקשות ואפילו תולשים לי מהשיער בשביל קמעות.

בבמה מאז 8/10/00 9:35

גבריאל אביב

כמו אויר לנשימה

482532

סיפור קצר

כולם הלכו עכשיו..פתאום נשארתי לבד.. כל כך לבד.. אומרים שהכי
קשה זה אחרי שכולם הולכים אבל אני רק רציתי שהם ילכו כבר,
שיצאו לי מהבית, רציתי להישאר לבד כאן ולנשום.. פשוט לנשום..
חשבתי שהם כבר לא ילכו לעולם וכל זמן שהם נשארים פה מונע ממני
לנשום, כל כך הרבה א

בבמה מאז 8/10/00 9:24

מיצי המיתולוגית

אחרונה

482533

סיפור קצר

שם במגדל האבן נמצאים רק היא והנער. הם יכולים להמשיך את המין
האנושי, אם ירצו, אך הם מפחדים לנסות. היא חוששת שהם האחרונים
שנותרו, שהתולעים כבר תפסו את כולם, הוא מעדיף בכלל את בני
מינו.

בבמה מאז 8/10/00 9:22

פלכיון שחר

מחשבות

482534

פרגמנט

קלט: "נחמד לפגוש אותך"
עיבוד: אני זוכר מפגשי עבר... מעשי נבלה... מחילה... ידידות...
כמיהה.
שקר, סבירות גבוהה שהמושא לא שמח להיפגש. השערה: לחץ.
סימולציה: לו אני במקומו הייתי מנסה להתחמק ומהר.

בבמה מאז 8/10/00 9:16

אבירם בר

סיבה להוויתי

482535

שירה

האם צריכה להיות סיבה להוויתי ?
מה הטעם להסתיר,
אם אגע בידית הדלת
רק אגע בה,
יפרץ הסכר
ויבואו המלים,
ישטפו ויזרמו, יעופו וישוטו

בבמה מאז 8/10/00 9:12

מיקה בצר

לילה לבן

482536

סיפור קצר

בחדר המדרגות של שיינקין שלוש אין אור כבר שלושה חודשים. חם
בחוץ. יש ריח של סוף חמסין ורוח של ים מלטפת את החדר. אני
נשכבת על המיטה. התיקרה גבוהה . שקט. כאילו כל העולם עצר. רק
אנחנו פה. הוא נושם לתוכי. העיניים שלו ערומות, מפשיטות אותי.

בבמה מאז 8/10/00 8:45

צפריר קום

אם הרגשת פעם כאב

482537

שירה

אם הרגשת פעם כאב
שזה צובט חזק בלב?
ואתה מאבד כל כיוון שפיות
ומגיע אל תוך
ג'ונגל של בלבול

בבמה מאז 8/10/00 8:40

תמר ש.

אימפולסיבית

482538

סיפור קצר

זה היה ביום השואה לפני 12 שנה, הייתי בת 8 בכיתה ב. קצת לאחר
הישמע הצפירה החל טקס בית ספרי. אני לא השתתפתי למרות שאמא
אומרת שאני רוקדת יפה. קרה לי איזה משהו בפנים והרגשתי דחף
עצבני לעלות על הבמה בזמן שירת ההמנון "אלי אלי" ולהתחיל לזרוק
אבנים.

בבמה מאז 8/10/00 8:31

איתי גורביץ'

יסודות

482539

שירה

רוח
אש
אדמה
אש

בבמה מאז 8/10/00 8:24

פז מרקשטיין

לילה בחוף

482540

שירה

מרחפים שלובי זרוע על החול הלבן .
רעש הגלים הנאבקים
בשתיקת החול התמידית
נותן רצון עז להיזרק...

בבמה מאז 8/10/00 7:33

שיר מנור

קירות גומי

482541

סיפור קצר

שאלת אותי יפה אם אני ארצה אולי לשתות משהו. כזה אתה, איש
נחמד. אמרתי שאני לא צמאה, ושאלתי אותך אם תרצה לקנות את
הכורסה שהתלהבתי ממנה היום כשהסתובבנו בהרצל. אמרת שלא, אבל
שבניגוד מוחלט לזה, אתה מעוניין להיפרד.

בבמה מאז 8/10/00 7:26