New Stage | במה חדשה | רשימת היצירות

רחובות

482400

שירה

הרחובות ליד ביתי
מטיילת עם לילה ...
קור מצליף בלחיים
סומק אדום..יבש
הצל שעובר בי אלף פעמים
פנסים חיוורים רועדים

בבמה מאז 1/5/00 12:46

צליל

482401

שירה

החלום נוגס בי
תינוק מתהפך
חובט בעליזות
אני לו שרה תווים
צלילים של אהבה
מערסלת בעדינות את
כרסי השטוחה

בבמה מאז 1/5/00 12:45

נגיעה

482402

שירה

אמצע היום
על כסא בחדר קר
פורמת חוטי נילון
מצמוץ שפתיים סדוקות
כאב חד בין רגלי

בבמה מאז 1/5/00 12:45

נשמה

482403

שירה

היא התפתלה אל מחוץ
לגופי
עירומה וסגולה
רקדה על התקרה
התעיזי צעקה
צעקה עוד מילים

בבמה מאז 1/5/00 12:44

העיר

482404

שירה

תל אביב בבוקר מוקדם
ערפל עוד נח על הרחובות בעצלות
אפרפרה
אנשים מגולגלים בשאריות שינה
שותקים

בבמה מאז 1/5/00 12:41

מונית

482405

שירה

ובבוקר שהשמיים
עוד ישנים
הוא מדליק את השלט הצהוב
נכנס ונוסע,
מחשבות זוחלות על הריפוד הצפוף

בבמה מאז 1/5/00 12:41

וירטואל

482406

שירה

אתה כותב מילים גדולות
שחורות
בימים עליזים הצבע מתחלף
אנ מספחת אלי שטחים ירוקים
מחייך

בבמה מאז 1/5/00 12:40

טועה ומטעה

הדלתות הפתוחות האלה

482407

סיפור קצר

אני שותה קפה נס, רק כדי להחזיק מעמד, למשוך עוד קצת זמן
בהכרה, להרגיש שאני מנצל יותר מהיום. אמא שלי צועקת עלי
מהמטבח, היא שונאת שאני לא סוגר את הארונות אחרי שאני מכין קפה
ואני פוחד: גם אני אשנא ארונות פתוחים כשאני אזדקן?

בבמה מאז 27/4/00 14:08

גל כהן

אני יושב כאן על הסלע

482408

שירה

אני יושב כאן על הסלע הבינוני הזה, לגמרי במקרה וכואב לי
לא יודע מדוע, רק אתמול הייתי עצוב, עכשיו שמח וכואב
אולי זה אותו כאב, רק אני משתנה לי סביב אותם אנשים- רק הם
משתנים לי

בבמה מאז 27/4/00 14:01

כתיבה

482409

שירה

רשמתי את עצמי על הדף. קיפלתי את הדף ושמתי אותו בתוך הכיס
ויצאתי לדרך.
וככל שהמשיכה הדרך, הדף התמלא בי, ומילא עוד כיס ועוד כיס.
וכשנגמרו לי הדפים, התחלתי לכתוב את עצמי על היד,

בבמה מאז 27/4/00 13:58

המספר

482410

שירה

ובחיים האלה נגזר עלי להיות המספר.
אני הולך צעד אחר צעד בדרכי הדמויות.
אני מבין את מחשבותיהם וחודר עמוק לתוך נפשותיהם.
אבל אני לא יכול לבכות, כי העצב הוא שלהם.
אבל אני לא יכול לצחוק, כי הבדיחה היא שלהם.

בבמה מאז 27/4/00 13:58

רואה החשבון

482411

סיפור קצר

באחד מן הימים הוא הגיע. עובד חדש, קטן, צנום, עם משקפיים
קטנות ועבות. מסוג האנשים שהיית מסווג בתור רואה חשבון, חנון
שגדל.
כשהוא הגיע, הוא ישר התיישב ליד השולחן שלו, שם מספר דברים על
השולחן ובמגרות, וישר התחיל למלות טפסים בשקדנות, ללא הפסקה.

בבמה מאז 27/4/00 13:57

כמיהה

482412

שירה

חיי הם שתיקה
כל מה שנשמע זה פעימות הלב שדופק בלי להחסיר.
ואולי חיי הם בעצם רומן גרוע,
עם דיאלוגים שטחיים ומעטים,
ומונולוגים לא ברורים,

בבמה מאז 27/4/00 13:56

בבית ובחוץ

482413

שירה

הכי מוזר זה כשבני אדם הופכים לקירות.
הם מעדיפים להוציא מעצמם את החמלה,
את האפטיה,
את רגשי ההזדהות,
ומשאירים את עצמם חלקים, לבנים.
ואולי זה דווקא בסדר,
שאדם הוא קיר לבדו.

בבמה מאז 27/4/00 13:52

אדריכלות

482414

סיפור קצר

אני שונא להיות ילד קטן, להיות חלש.
אני שונא את זה בייחוד כשאני הולך לים ובונה ארמונות בחול, מה
שאני דווקא אוהב. אני בונה אותם יפה מאוד, רק עם חול כף ודלי.
אני בונה להם מרפסות יפות שפונות אל כולם

בבמה מאז 27/4/00 13:51

בסוף נשארים עם לירה בשקל

482415

סיפור קצר

יש רחוב בעיר שלי, רחוב די ראשי, שבו יש ריכוז של חנויות
להחלפת מטבעות זרים. בין החנויות תמיד בלטה חנות אחת והמוכר
שלה - "החלפות ברק". תמיד יצאו צעקות של המוכר משם. למרות שזה
לא היה שוק, הוא תמיד היה מנסה למכור את עצמו. "לירה בשקל
לירה בשקל"

בבמה מאז 27/4/00 13:50

אני כבר לא קהלת

482416

סיפור קצר

כשקהלת נהיה בן 16 נפל עליו מצב רוח מהורהר. הוא שם דיסק של
איוב במערכת ושמע אותו מתלונן על מר גורלו של האדם, ופונה
לשפוט את השופט. הבל הבלים הכל הבל, הוא אמר לעצמו כשהוא פתח
את הטלויזיה והסתכל פנימה, ראה אומנים חולפים, כסף עובר, אנשים
נולדים ומתים.

בבמה מאז 27/4/00 13:45

שלושה פרקים של מקוריות

482417

סיפור קצר

כבר כמה זמן שמתנגנת לי מנגינה בראש. יותר ממנגינה- נושא. הוא
עולה ויורד, מוסיף כמה קישוטים, ומראה באופן כללי פוטנציאל טוב
מאוד. היום התיישבתי בפעם הראשונה ליד הפסנתר, וניגנתי אותו
בקלילות. חשבתי מעט והתחלתי להוסיף הרמוניה פשוטה.

בבמה מאז 27/4/00 13:44

יונתן גנזי

דיאלוג 1

482418

תסריט

- אתה מסטול?
- לא.
- אתה נשמע ככה.
- באמת?
- כן. קצת.
- טוב.
- זה לא מפתיע. אתה תמיד נשמע ככה.
- אז למה שאלת אם אני מסטול?
- אולי אתה תמיד מסטול.
- יכול להיות.

בבמה מאז 27/4/00 13:40

המכשפה מחדר המדרגות

482419

סיפור קצר

בדיוק כשהשעון במטבח הראה שהשעה שלוש בצהריים הפעמון בדלת
צילצל. 'שיט!' סננתי לעצמי בעוד שאני ניסיתי ללעוס את החתיכת
שניצל שכבר היתה בפה שלי. כשסיימתי ללעוס ולבלוע את השניצל
נגבתי במהירות את המסביב של הפה, והלכתי לדלת.

בבמה מאז 27/4/00 13:13

החיים שלאחר המוות

482420

סיפור קצר

בחדשות הם אומרים כל הזמן שברגע שהערפדים תופסים אותך והופכים
אותך לאחד משלהם אז האתה האמיתי כבר מת, וכל מה שנשאר זה הגוף
שלך. הם אומרים שהנפש שלך נעלמת ברגע שאתה הופך לאל-מת, והדבר
היחידי שיש בתוכך זה שד רשע שמעוניין רק להרוג ולגזול את הדם.

בבמה מאז 27/4/00 13:02

שקית עם סנדוויץ'

482421

סיפור קצר

לפני שלושה שבועות מצאתי ברחוב שקית קטנה עם סנדוויץ' בתוכה.
בימים רגילים אפילו לא הייתי שם לב לשקיות כאלה, אבל באותו יום
חזרתי מבית ספר מה זה רעב, והייתי פשוט מוכרח לאכול משהו. אז
שמתי לב לשקית הזאת, ובלי לחשוב פעמיים הרמתי אותה.

בבמה מאז 27/4/00 13:00

העץ של הגן

482422

סיפור קצר

"בוווווווקר טוב ילדים חמודים שלי! מה שלומכם היום?" פתחתי את
הריכוז של הבוקר כמו בכל יום. כמו תמיד, השמש זרחה בשמיים
כחולים בלי שום סימן לעננים. מזג האוויר היה נפלא, לא חם מדי
ולא קר מדי, בדיוק כמו שמזג-אוויר צריך להיות בארץ הקטנה
והנחמדה שלנו.

בבמה מאז 27/4/00 12:57

סיפור אחרון ודי

482423

סיפור קצר

"זה לא יעזור לך בכלום!" אמרה ביתו, בחורה בת שלושים, נשואה
ואם לשניים: "הרי גם ככה יכול להיות שעד שנביא לך את המחשב הזה
כבר תתפגר! וחוץ מזה, מחשבים משבשים את המכונות של בית-החולים,
ואתה יודע שאם משהו קורה למכונת הנשמה אתה גמור!"

בבמה מאז 27/4/00 12:55

בז'ז'ה חוטף ירייה ברגל וה...

482424

סיפור קצר

החברים שלי קוראים אותי מומו השקרן, לא בגלל שאני באמת שקרן חס
וחלילה, פשוט בגלל שהיו לי חיים כל כך מלאים וכל כך מרתקים שאף
אחד לא מאמין שכל מה שאני באמת מספר קרה. למשל: לפני ארבע שנים
ניגשה אליי בחורה ממש פצצה ברחוב

בבמה מאז 27/4/00 12:38