|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
ארז רונן / כאב ראש 482176סיפור קצר היא הוזה את זה.
כן, זהו.
זאת חייבת להיות הזייה... כי אם זאת לא הזיה. לעזאזל, אם זאת
לא הזיה אז היא הולכת למות ברגע שהבן-זונה יחליט שבא לו ללחוץ
על ההדק. | בבמה מאז 3/10/00 12:17 ארז רונן / להמשיך הלאה 482177סיפור קצר הוא הבחין בה יום אחד, בהפסקה הגדולה, ומאז היא לא יצאה לו
מהראש. כל הזמן שהיא היתה לידו הוא היה עוצר ומסתכל עליה בסתר.
הוא אסף עליה מידע בחשאי, כאילו הכל היה משימה בלשית סודית -
לגלות עליה כמה שיותר פרטים בלי שהיא בכלל תדע. | בבמה מאז 3/10/00 12:16 ארז רונן / תיאורית המטבע של זלמן שול... 482178סיפור קצר הסיפור הוא על איך שזלמן הלך יום אחד ברחוב, ופתאום ראה מטבע
של חמישה שקלים על הרצפה. מצד אחד הוא מאוד רצה להרים את
המטבע, כי סך הכל כמה פעמים כבר יוצא לבן-אדם למצוא כסף סתם
מונח על הרצפה, אבל מצד שני... | בבמה מאז 3/10/00 12:15 ארז רונן / אלטרנטיב ריאליטי 482179סיפור קצר מוקי מתלבט. הוא ניסה כמה פעמים בעבר סמים, ושום דבר לא השפיע
עליו כמו שהדילר אמר שישפיע. מצד שני, כל החברים שלו שניסו את
אלטרנטיב-ריאלטי אמרו שזה שונה מכל דבר שהם אי פעם חוו,
והחברים שלו היו מהסוג של האנשים שחוו כבר הכל. | בבמה מאז 3/10/00 12:13 ארז רונן / אלט אף4 482180סיפור קצר אתמול החברה שלי זרקה אותי. היה לה שיער בלונדיני גולש ומדהים
כזה, ועיניים ירוקות שנורא נורא אהבתי. "אתה היחיד שאי פעם אמר
לי שיש לי עיניים יפות" היא נהגה להגיד לי בתקופה שהיא עוד
אהבה אותי. הייתי שבור, גמור, לא ידעתי מה אני אעשה בלעדיה, עד
שנזכרתי בכדורים. | בבמה מאז 3/10/00 12:11 ארז רונן / זה הבן שלנו 482181סיפור קצר ואני, אני הקרבן של כל העסק. עברתי את הטסט ממש בנס, כי אם היה
לי טסטר טיפה יותר קשוח הוא לא היה מעביר אותי. מה הפלא?
הצלחתי לדרוס רק 11 חתולים טועים, בעוד שכל תלמיד נהיגה יודע
שהמינימום שצריך בשביל לעבור טסט זה 15. | בבמה מאז 3/10/00 12:10 ארז רונן / כאן גרים בכיף שימשון 482182סיפור קצר הדלת של הדירה שלו היתה צבועה באדום, והיה עליה שלט כזה שאמר:
'כאן גרים בכיף שימשון'. כששאלתי אותו פעם למה רק השם שלו רשום
שם, כשהשלט אומר 'גרים', הוא ענה שפעם גרו איתו עוד אנשים, אבל
הם עזבו והוא נאלץ למחוק את השם שלהם מהשלט, וככה רק הוא נשאר. | בבמה מאז 3/10/00 12:08 יואב תירוש / לא פריאר 482183פואנטה סיפור קצר 'גוש חרא' הוא השם השגור בפיהם של אנשי שכונתי, כלפי שדה
שבמקום חול, הוא "מרוצף" בחרא. אין שם מקום אחד שאין בו לפחות
10 שכבות של גללי כלבים. פקחי העירייה לא עושים דבר בנידון, כי
כל צוותי הניקוי שנכנסו מעולם לא יצאו. המקום הוא כמו מכה
(האבן הזאת שהם עולים אל | בבמה מאז 3/10/00 10:36 בסעוד שחל / כאילו זה פשוט לכתוב 482184סיפור קצר הרי אני מונע ע"י פחדים .
עושה ולא עושה מתוך פחדים.
בורח בטירוף מהפחדים ורודף אחרי הנסיון לא לפחד.
איך אפשר ככה לחיות?
לתרץ, להסביר לעצמך שאתה לא מפחד,
לנסות להאמין שאתה גיבור, חכם , יפה, טוב. | בבמה מאז 3/10/00 10:33 אורן גרצמן / לשחק בשארית חייך 482185מדע בדיוני סיפור קצר איך יהיה זה לחיות את שארית חייך ? כאשר אתה כבר יודע מה צפוי
ובכל זאת אתה לא מסוגל להחליט ? אמיל קילרם התחבט באותה השאלה
בדיוק באותו ערב. שמונים שנה אף לא חשב על כך. | בבמה מאז 3/10/00 10:31 ו. יאסין / בן ארבעים 482186שירה מתבונן בשעון והגב נשען אל הקיר
השעה תשע והלילה עוד צעיר
אצל כולם, שום דבר לא נשתנה
יומם כמו אתמול, אולי כמו לפני שנה | בבמה מאז 3/10/00 10:29 דרור ולדר / גלדיולה 482187שירה ענפי גלדיולה שגוזמת
,יונה וולך,
צועקת באוזני.
ואני רוצה ללחוש חזרה
"גם אני יונתן". | בבמה מאז 3/10/00 10:28 דרור ולדר / בלדה לשוטר 482188סיפור קצר שתיים בלילה, פינת עמק האלכוהול, הוא יושב מאחורי הניידת עם
אקדח לייזר. לא אמיתי, מאלה שמודדים מהירות. מחכה לאיזה עבריין
במאה קמ"ש. בינתיים לא עוברת אף מכונית. רק הוא לבד. הוא והאיש
האדום מהרמזור של ההולכי הרגל. מזמזם לעצמו "כל הרחובות כבר
ריקים, הסמטא...", | בבמה מאז 3/10/00 10:22 מאיה גולדי / להתרגל 482189שירה בהיתי בתקרה שהפכה לצהובה עם השנים
לאט לאט יכלתי לראות דרכה, ראיתי את העננים,
השמיים התמימים למראה, שהתגלו לנגד עיניי
לא יכלו לתאר את האנשים שהיו שם לפניי.
אין מילים או אפילו מילה
שיכולה לתאר זאת ביתר קלות
אין אף אחד המסוגל לכזאת התרגלות. | בבמה מאז 3/10/00 9:58 עומר בת / להיות פגיעה 482190שירה לאהוב מעולם לא היה קל
לאהוב בצורה עיוורת לא היה בתוכנית
לאהוב בלי לחוש אותו לצידי
לא נראה אפשרי
ללא מגע ,ריח ,דמות -נראה דימיוני
לדעת אדם בנבכי נשמתו לעומקו
לנשום אותו יום יום | בבמה מאז 3/10/00 9:43 עודד רלר / The age of innocence 482191שירה A glance of reassuring sympathy
smile that revives the coldest of hearts a
laughter to bring boundless joy
to those blessed to hear it | בבמה מאז 3/10/00 9:38 אסף ברקת / אני כותב את השירים 482192שירה אני כותב את השירים כשם שהנוהג בלילה
נאחז בכביש
דרך סימוני הצד | בבמה מאז 3/10/00 6:54 אלכס לברקין / דיאלקטיקה חריפה או טרגדיה... 482193שירה "היכונו, היכונו" - מכריז הכרוז,
"אריסטו ודיוגנס", - מעגן החצרן כמוסיף.
קיבולת ארס דיון לא ידע האדם,
חבית ונר למציאת הישר, לא ידעו חושבים,
יוונים, אף נאורים מדוע פניו -
ב'פדרוס', אחר- ה 'הומינם קרו', בולשים. | בבמה מאז 3/10/00 5:34 אלכס לברקין / אוסף הבולים 482194שירה ארבעה בולים מספרים סיפורם.
החתול הכתום סומר פרוותו להפחיד,
כקיפוד רומני חושף את שיניו להרהיב,
שפמו השחרחר, נוצץ לו בפני הקהל,
מטאטא חיילים לפתח קברם, מצעד כבוד,
פינוקו של עריץ מתוסכל. | בבמה מאז 3/10/00 5:31 אלכס לברקין / כלבים לאור ירח 482195שירה כיסא המהגוני האיתן - האדמדם,
מעל האכסדרה נד ונד כמפלל עברי,
בצרימות מעטה של התרופפות השבבים,
חיבוריו ממענים להינתק - "אללי האומץ". | בבמה מאז 3/10/00 5:30 אלכס לברקין / אשת חיל 482196שירה רואה למולי חדר מנוחות,
מדחום הדוחס לפיו פטירות.
מידוע יסודות ההפקר,
למענו ולמענם, כי הדחיקו,
עם מות הבן, עם מות האב והילד,
נותרה האם בבדידותה המגושמת. | בבמה מאז 3/10/00 5:27 אלכס לברקין / מומנט פסיכולוגי 482197שירה המשמעות הרחבה של מושג,
הניכור הנה בעבר - 'שיגעון'.
המשמעות העכשווית, האופיינית
של מושג הניכור הנה כיום - 'נוכרי'.
איש בחלוק לבן, משולל הבנה,
טבוע וגוסס במוזרויות האדם החולה,
פרכוסים, ניתוקי מחשבה,
והוא, לבדו -
"הציל את נפשי מקורסקוב האכזר". | בבמה מאז 3/10/00 5:26 אלכס לברקין / חצאי אמיתות 482198שירה מהמרים שנונים כחודו של קרחון,
ייסובו רעבים ככרישים סביב אמת.
לנגוס בבשרה, לבתר את גופה,
למצוץ כצוף הדם הנוטף מליבה. | בבמה מאז 3/10/00 5:21 אלכס לברקין / קומולו נימבוס 482199שירה מכונה אטמוספירית, שכבות מתקתקת,
עין חזאי - צופה ודרוכה לבאות,
תרועות חצוצרה - לבואה של סופה,
ומקדם ענני עפר נימבוס. | בבמה מאז 3/10/00 5:20 אלכס לברקין / קול הגבירה 482200שירה בכמה מילים עוד אשוב לתארה,
שפתותיי יבשות אך לשאול,
וברכתה, פני מסכה נסתרת,
תשוב לדלתי מידי ערב לחרוז. | בבמה מאז 3/10/00 5:19 אלכס לברקין / נופים קסומים 482201שירה תפזורת גחליליות סגולות,
לצד עצי שיטה ומחט,
עצב ברכיי הנדודים,
ירהיב משטח שדות. | בבמה מאז 3/10/00 5:17 אלכס לברקין / מדבריות 482202שירה אי אך ניתן דמיון ביד הנחיצות,
פירורי זהוב לצד אחוות התפילות.
ניתן הרגע לעמוד - יציב, להתבונן,
איחוד החול, תלים, מוזרויות,
ניצוץ תקווה, מרות צמא, אין חול -
אין חול -
אך עדן ומעיינות כטוב. | בבמה מאז 3/10/00 5:17 אסף ברקת / רחוב בצלאל, ירושלים (פריד... 482203שירה הכחולים-הסגולים של רחוב בצלאל:
תריסים סגורים בין ערביים
גם הם יכולים לגלות
חיוך מאושר. | בבמה מאז 3/10/00 3:38 אסף ברקת / מיץ פטל הצעיר 482204סיפור קצר כעבור מספר דקות, שוב נמצאתי לבדי; בצד אחד משבילי היער, עמדתי
והקאתי. שני שפנים חצו במרוצה את השביל ונעלמו בין השיחים.
שאגה רחוקה של לביאה מיוחמת עלתה מרחוק אל השמיים. ואני הקאתי. | בבמה מאז 3/10/00 3:17 אסף ברקת / המרד הרומאנטי והמוות 482205מסה נדמה לי שג'ק קרואק - סופר דור הביטניקים וממבשרי דור ההיפים
שבא בעקבותיו - היטיב לבטא בספרו "בדרכים" לא רק את הקול
המורד, אלא בד בבד (וביתר שאת) גם את הפיכחון, האירוניה העצמית
והייאוש הנלווים אליו | בבמה מאז 3/10/00 3:08 אסף ברקת / רחוב קינג ג'ורג', ירושלים 482206שירה העיניים
מסיעות את הירח
אל מעבר לבניין
אשר סוגר על השמים | בבמה מאז 3/10/00 2:37 אסף ברקת / אנחנו 482207שירה כולנו מאוחדים באמונה אחת.
אל אחד קנא
שהוא שלנו.
אנחנו | בבמה מאז 3/10/00 2:35 אסף ברקת / רגעים 482208שירה רגעים הם פצעים בזמן.
מקרים בסלע.
חבויים בסבך
מעין אדם. | בבמה מאז 3/10/00 2:32 אסף ברקת / לילה 482209שירה עט מוזהב מתגלגל על השולחן.
סכין הגיליוטינה משייף את האויר. | בבמה מאז 3/10/00 2:30 אסף ברקת / שיר ילדים 482210שירה העולם שלי הוא עולם השדים
והרוחות הקטנות שלוחשות לך בלילה
שעוד נכון לך עתיד מזהיר
אי-שם בשמי הלילה
הכחולים כמו בסרט ילדים | בבמה מאז 3/10/00 2:27 אסף ברקת / הישראליות הישנה 482211שירה הישראליות הישנה של שנות השישים מחייכת, מבטיחה לי משפחה,
ילדים, מתחת שמשיה על חוף הים בבגד-ים ישן ביד רועדת חופר לי
בור בחול ולא זוכר | בבמה מאז 3/10/00 1:48 ירון אסא / סיפור פשוט 482212מקאברי סיפור קצר "אוף, השיער שלי כל-כך שמנוני ומגעיל," היא אמרה דרך אגב בשיחה
בטלפון עם ידידתה הקרובה. "תגידי, איך זה שהשיער שלך נראה תמיד
כל-כך טוב?"
"אוי, את מגזימה ליאור, באמת, יש לך שיער נהדר." | בבמה מאז 3/10/00 1:39 ירון אסא / 50 דרכים לדעת שאתה מאוהב 482213היפרדות סיפור קצר "מה כתבת פעם באחד השירים שלך? שהראת רק לי? חמישים דרכים לדעת
שאתה מאוהב..."
"אני אומר לך, זה היה, וזה נגמר. די. ובכלל לא כתבתי את זה
עליך."
"אני לא 'מעלה לך את לחץ הדם לארבע ספרות'?"
"אמרתי לך שלא." | בבמה מאז 3/10/00 1:35 ירון אסא / תמצותים 482214התבגרות מונולוג פעם בדקתי, וגיליתי שאני יכול לנחש שיחה שלנו מהתחלה ועד הסוף,
בלי לטעות אפילו פעם אחת. רוקדים ביחד את אותו ריקוד בפעם המי
יודע כמה, נופלים באותם צעדים מביכים, פוסחים בחינניות על
הנקודות הרגישות במסכת ידועה מראש של התחמקויות ותרגילים. | בבמה מאז 3/10/00 1:33 ירון אסא / כי רק כשאני... 482215ארספואטיקה שירה כי רק כשאני בוכה, אני מרגיש בן-אדם
דמעות בתוליות על עתיד נעלם
כל טיפה שווה זהב
ונותר רק לשאת תפילה חרישית "אלוהים, שיכאב" | בבמה מאז 3/10/00 1:31 ירון אסא / גם את זה כבר אסדר. 482216מצב שירה לא משנה עד כמה עמוקים פצעייך,
ושעד עתה אף אחד לא שעה לתפילותייך,
בדיוק כשנראה שהמזל לעולם לא יאיר,
אגיע אליך ולא משנה מה יהיה המחיר | בבמה מאז 3/10/00 1:29 ירון אסא / ואני לומד 482217שכול שירה ואני לומד
אני לומד טעויות
של אחרים ושל עצמי
ומנתח, ומנותח לשלוש מאות שיבעים ושלוש חתיכות קטנות (בדיוק)
וכשאלה כבר מרוסקות לבלי היכר על שולחן הניתוחים,
אני לומד. | בבמה מאז 3/10/00 1:26 אופיר צביק / גם אהבה לא יכולה לתקן 482218סיפור קצר אהבה, האם זו את?" שאלתי.
"כן" ענתה מחויכת ושמחה.
"איפה היית?! " רטנתי.
היא הביטה בי ועיניה המזוגגות החלו רועדות | בבמה מאז 2/10/00 23:27 אופיר צביק / טעם חרא בפה 482219סיפור קצר סחרחורת וטעם חרא בפה.
לעזאזל טעם חרא בכל מקום.
במים, באוכל, באויר, בריח, באנשים. | בבמה מאז 2/10/00 23:26 אופיר צביק / הקול משומקום 482220סיפור קצר "היכן אתה?" שאלתי בתמיהה.
"במקום אליו את הולך" ענה.
"ולהיכן זה?" שאלתי.
"למקום בו יש רק אך ורק שלווה" השיב בעליצות מה | בבמה מאז 2/10/00 23:26 אופיר צביק / השד השתחרר 482221שירה אתמול בלילה השד השתחרר.
הוא לבש את החולצה הירוקה והצית לעצמו סיגריה.
"טרף" מילמל לעצמו השד.
"טרף..כן, טרף קל". | בבמה מאז 2/10/00 23:24 אופיר צביק / קראו לו צ'ארלי 482222סיפור קצר קראו לו צ'ארלי ותמיד הוא חבש כובע קש. | בבמה מאז 2/10/00 23:23 אופיר צביק / הצילו! אבא שלי הולך למות 482223ייסורים סיפור קצר "הצילו! אבא שלי הולך למות" צרח בקול.
"מצטער, ככה זה בעולם" עניתי. | בבמה מאז 2/10/00 23:22 אופיר צביק / כמו בוני וקלייד 482224סיפור קצר אני בטוח של"קלייד" היתה מילה עם "בוני".
אבל לא, שני לא בוני ואני לא קלייד והמכונית שלנו זה רק
חיפושית.
בטח יעצרו אותנו כבר ברמזור הראשון. | בבמה מאז 2/10/00 23:20 ארז רונן / עוד קצת, עוד קצת 482225סיפור קצר הסיבה היחידה שאני נשאר שעתיים היא בגלל האחיות האלה, שתמיד
מסתובבות ומסתכלות עליי במבט של 'איזה ילד טוב'. אני יודע שאם
אני אעזוב את אמא חמש דקות אחרי שהגעתי תדמית הילד הטוב תעלם,
ואז האחות הג'ינג'ית בחיים לא תסכים לצאת איתי.
לא שבחיים יהיה לי אומץ להציע | בבמה מאז 2/10/00 15:36
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
ילדים סורגים
לבועז
רימר...ככה
אומרים את זה,
נכון?
יונתן הקטלן
מוודא |
|