[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רשימת היצירות




<<סוף הרשימה   < עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
ארז רונן
/
כאב ראש
482176
סיפור קצר
היא הוזה את זה.
כן, זהו.
זאת חייבת להיות הזייה... כי אם זאת לא הזיה. לעזאזל, אם זאת
לא הזיה אז היא הולכת למות ברגע שהבן-זונה יחליט שבא לו ללחוץ
על ההדק.
בבמה מאז 3/10/00 12:17 
ארז רונן
/
להמשיך הלאה
482177
סיפור קצר
הוא הבחין בה יום אחד, בהפסקה הגדולה, ומאז היא לא יצאה לו
מהראש. כל הזמן שהיא היתה לידו הוא היה עוצר ומסתכל עליה בסתר.
הוא אסף עליה מידע בחשאי, כאילו הכל היה משימה בלשית סודית -
לגלות עליה כמה שיותר פרטים בלי שהיא בכלל תדע.
בבמה מאז 3/10/00 12:16 
ארז רונן
/
תיאורית המטבע של זלמן שול...
482178
סיפור קצר
הסיפור הוא על איך שזלמן הלך יום אחד ברחוב, ופתאום ראה מטבע
של חמישה שקלים על הרצפה. מצד אחד הוא מאוד רצה להרים את
המטבע, כי סך הכל כמה פעמים כבר יוצא לבן-אדם למצוא כסף סתם
מונח על הרצפה, אבל מצד שני...
בבמה מאז 3/10/00 12:15 
ארז רונן
/
אלטרנטיב ריאליטי
482179
סיפור קצר
מוקי מתלבט. הוא ניסה כמה פעמים בעבר סמים, ושום דבר לא השפיע
עליו כמו שהדילר אמר שישפיע. מצד שני, כל החברים שלו שניסו את
אלטרנטיב-ריאלטי אמרו שזה שונה מכל דבר שהם אי פעם חוו,
והחברים שלו היו מהסוג של האנשים שחוו כבר הכל.
בבמה מאז 3/10/00 12:13 
ארז רונן
/
אלט אף4
482180
סיפור קצר
אתמול החברה שלי זרקה אותי. היה לה שיער בלונדיני גולש ומדהים
כזה, ועיניים ירוקות שנורא נורא אהבתי. "אתה היחיד שאי פעם אמר
לי שיש לי עיניים יפות" היא נהגה להגיד לי בתקופה שהיא עוד
אהבה אותי. הייתי שבור, גמור, לא ידעתי מה אני אעשה בלעדיה, עד
שנזכרתי בכדורים.
בבמה מאז 3/10/00 12:11 
ארז רונן
/
זה הבן שלנו
482181
סיפור קצר
ואני, אני הקרבן של כל העסק. עברתי את הטסט ממש בנס, כי אם היה
לי טסטר טיפה יותר קשוח הוא לא היה מעביר אותי. מה הפלא?
הצלחתי לדרוס רק 11 חתולים טועים, בעוד שכל תלמיד נהיגה יודע
שהמינימום שצריך בשביל לעבור טסט זה 15.
בבמה מאז 3/10/00 12:10 
ארז רונן
/
כאן גרים בכיף שימשון
482182
סיפור קצר
הדלת של הדירה שלו היתה צבועה באדום, והיה עליה שלט כזה שאמר:
'כאן גרים בכיף שימשון'. כששאלתי אותו פעם למה רק השם שלו רשום
שם, כשהשלט אומר 'גרים', הוא ענה שפעם גרו איתו עוד אנשים, אבל
הם עזבו והוא נאלץ למחוק את השם שלהם מהשלט, וככה רק הוא נשאר.
בבמה מאז 3/10/00 12:08 
יואב תירוש
/
לא פריאר
482183
פואנטה
 
סיפור קצר
'גוש חרא' הוא השם השגור בפיהם של אנשי שכונתי, כלפי שדה
שבמקום חול, הוא "מרוצף" בחרא. אין שם מקום אחד שאין בו לפחות
10 שכבות של גללי כלבים. פקחי העירייה לא עושים דבר בנידון, כי
כל צוותי הניקוי שנכנסו מעולם לא יצאו. המקום הוא כמו מכה
(האבן הזאת שהם עולים אל
בבמה מאז 3/10/00 10:36 
בסעוד שחל
/
כאילו זה פשוט לכתוב
482184
סיפור קצר
הרי אני מונע ע"י פחדים .
עושה ולא עושה מתוך פחדים.
בורח בטירוף מהפחדים ורודף אחרי הנסיון לא לפחד.
איך אפשר ככה לחיות?
לתרץ, להסביר לעצמך שאתה לא מפחד,
לנסות להאמין שאתה גיבור, חכם , יפה, טוב.
בבמה מאז 3/10/00 10:33 
אורן גרצמן
/
לשחק בשארית חייך
482185
מדע בדיוני
 
סיפור קצר
איך יהיה זה לחיות את שארית חייך ? כאשר אתה כבר יודע מה צפוי
ובכל זאת אתה לא מסוגל להחליט ? אמיל קילרם התחבט באותה השאלה
בדיוק באותו ערב. שמונים שנה אף לא חשב על כך.
בבמה מאז 3/10/00 10:31 
ו. יאסין
/
בן ארבעים
482186
שירה
מתבונן בשעון והגב נשען אל הקיר
השעה תשע והלילה עוד צעיר
אצל כולם, שום דבר לא נשתנה
יומם כמו אתמול, אולי כמו לפני שנה
בבמה מאז 3/10/00 10:29 
דרור ולדר
/
גלדיולה
482187
שירה
ענפי גלדיולה שגוזמת
,יונה וולך,
צועקת באוזני.
ואני רוצה ללחוש חזרה
"גם אני יונתן".
בבמה מאז 3/10/00 10:28 
דרור ולדר
/
בלדה לשוטר
482188
סיפור קצר
שתיים בלילה, פינת עמק האלכוהול, הוא יושב מאחורי הניידת עם
אקדח לייזר. לא אמיתי, מאלה שמודדים מהירות. מחכה לאיזה עבריין
במאה קמ"ש. בינתיים לא עוברת אף מכונית. רק הוא לבד. הוא והאיש
האדום מהרמזור של ההולכי הרגל. מזמזם לעצמו "כל הרחובות כבר
ריקים, הסמטא...",
בבמה מאז 3/10/00 10:22 
מאיה גולדי
/
להתרגל
482189
שירה
בהיתי בתקרה שהפכה לצהובה עם השנים
לאט לאט יכלתי לראות דרכה, ראיתי את העננים,
השמיים התמימים למראה, שהתגלו לנגד עיניי
לא יכלו לתאר את האנשים שהיו שם לפניי.
אין מילים או אפילו מילה
שיכולה לתאר זאת ביתר קלות
אין אף אחד המסוגל לכזאת התרגלות.
בבמה מאז 3/10/00 9:58 
עומר בת
/
להיות פגיעה
482190
שירה
לאהוב מעולם לא היה קל
לאהוב בצורה עיוורת לא היה בתוכנית
לאהוב בלי לחוש אותו לצידי
לא נראה אפשרי
ללא מגע ,ריח ,דמות -נראה דימיוני
לדעת אדם בנבכי נשמתו לעומקו
לנשום אותו יום יום
בבמה מאז 3/10/00 9:43 
עודד רלר
/ The age of innocence 482191
שירה
A glance of reassuring sympathy
smile that revives the coldest of hearts a
laughter to bring boundless joy
to those blessed to hear it
בבמה מאז 3/10/00 9:38 
אסף ברקת
/
אני כותב את השירים
482192
שירה
אני כותב את השירים כשם שהנוהג בלילה
נאחז בכביש
דרך סימוני הצד
בבמה מאז 3/10/00 6:54 
אלכס לברקין
/
דיאלקטיקה חריפה או טרגדיה...
482193
שירה
"היכונו, היכונו" - מכריז הכרוז,
"אריסטו ודיוגנס", - מעגן החצרן כמוסיף.
קיבולת ארס דיון לא ידע האדם,
חבית ונר למציאת הישר, לא ידעו חושבים,
יוונים, אף נאורים מדוע פניו -
ב'פדרוס', אחר- ה 'הומינם קרו', בולשים.
בבמה מאז 3/10/00 5:34 
אלכס לברקין
/
אוסף הבולים
482194
שירה
ארבעה בולים מספרים סיפורם.

החתול הכתום סומר פרוותו להפחיד,
כקיפוד רומני חושף את שיניו להרהיב,
שפמו השחרחר, נוצץ לו בפני הקהל,
מטאטא חיילים לפתח קברם, מצעד כבוד,
פינוקו של עריץ מתוסכל.
בבמה מאז 3/10/00 5:31 
אלכס לברקין
/
כלבים לאור ירח
482195
שירה
כיסא המהגוני האיתן - האדמדם,
מעל האכסדרה נד ונד כמפלל עברי,
בצרימות מעטה של התרופפות השבבים,
חיבוריו ממענים להינתק - "אללי האומץ".
בבמה מאז 3/10/00 5:30 
אלכס לברקין
/
אשת חיל
482196
שירה
רואה למולי חדר מנוחות,
מדחום הדוחס לפיו פטירות.

מידוע יסודות ההפקר,
למענו ולמענם, כי הדחיקו,
עם מות הבן, עם מות האב והילד,
נותרה האם בבדידותה המגושמת.
בבמה מאז 3/10/00 5:27 
אלכס לברקין
/
מומנט פסיכולוגי
482197
שירה
המשמעות הרחבה של מושג,
הניכור הנה בעבר - 'שיגעון'.
המשמעות העכשווית, האופיינית
של מושג הניכור הנה כיום - 'נוכרי'.

איש בחלוק לבן, משולל הבנה,
טבוע וגוסס במוזרויות האדם החולה,
פרכוסים, ניתוקי מחשבה,
והוא, לבדו -
"הציל את נפשי מקורסקוב האכזר".
בבמה מאז 3/10/00 5:26 
אלכס לברקין
/
חצאי אמיתות
482198
שירה
מהמרים שנונים כחודו של קרחון,
ייסובו רעבים ככרישים סביב אמת.
לנגוס בבשרה, לבתר את גופה,
למצוץ כצוף הדם הנוטף מליבה.
בבמה מאז 3/10/00 5:21 
אלכס לברקין
/
קומולו נימבוס
482199
שירה
מכונה אטמוספירית, שכבות מתקתקת,
עין חזאי - צופה ודרוכה לבאות,
תרועות חצוצרה - לבואה של סופה,
ומקדם ענני עפר נימבוס.
בבמה מאז 3/10/00 5:20 
אלכס לברקין
/
קול הגבירה
482200
שירה
בכמה מילים עוד אשוב לתארה,
שפתותיי יבשות אך לשאול,
וברכתה, פני מסכה נסתרת,
תשוב לדלתי מידי ערב לחרוז.
בבמה מאז 3/10/00 5:19 
אלכס לברקין
/
נופים קסומים
482201
שירה
תפזורת גחליליות סגולות,
לצד עצי שיטה ומחט,
עצב ברכיי הנדודים,
ירהיב משטח שדות.
בבמה מאז 3/10/00 5:17 
אלכס לברקין
/
מדבריות
482202
שירה
אי אך ניתן דמיון ביד הנחיצות,
פירורי זהוב לצד אחוות התפילות.
ניתן הרגע לעמוד - יציב, להתבונן,
איחוד החול, תלים, מוזרויות,
ניצוץ תקווה, מרות צמא, אין חול -
אין חול -
אך עדן ומעיינות כטוב.
בבמה מאז 3/10/00 5:17 
אסף ברקת
/
רחוב בצלאל, ירושלים (פריד...
482203
שירה
הכחולים-הסגולים של רחוב בצלאל:
תריסים סגורים בין ערביים
גם הם יכולים לגלות
חיוך מאושר.
בבמה מאז 3/10/00 3:38 
אסף ברקת
/
מיץ פטל הצעיר
482204
סיפור קצר
כעבור מספר דקות, שוב נמצאתי לבדי; בצד אחד משבילי היער, עמדתי
והקאתי. שני שפנים חצו במרוצה את השביל ונעלמו בין השיחים.
שאגה רחוקה של לביאה מיוחמת עלתה מרחוק אל השמיים. ואני הקאתי.
בבמה מאז 3/10/00 3:17 
אסף ברקת
/
המרד הרומאנטי והמוות
482205
מסה
נדמה לי שג'ק קרואק - סופר דור הביטניקים וממבשרי דור ההיפים
שבא בעקבותיו - היטיב לבטא בספרו "בדרכים" לא רק את הקול
המורד, אלא בד בבד (וביתר שאת) גם את הפיכחון, האירוניה העצמית
והייאוש הנלווים אליו
בבמה מאז 3/10/00 3:08 
אסף ברקת
/
רחוב קינג ג'ורג', ירושלים
482206
שירה
העיניים
מסיעות את הירח
אל מעבר לבניין
אשר סוגר על השמים
בבמה מאז 3/10/00 2:37 
אסף ברקת
/
אנחנו
482207
שירה
כולנו מאוחדים באמונה אחת.
אל אחד קנא
שהוא שלנו.
אנחנו
בבמה מאז 3/10/00 2:35 
אסף ברקת
/
רגעים
482208
שירה
רגעים הם פצעים בזמן.
מקרים בסלע.
חבויים בסבך
מעין אדם.
בבמה מאז 3/10/00 2:32 
אסף ברקת
/
לילה
482209
שירה
עט מוזהב מתגלגל על השולחן.
סכין הגיליוטינה משייף את האויר.
בבמה מאז 3/10/00 2:30 
אסף ברקת
/
שיר ילדים
482210
שירה
העולם שלי הוא עולם השדים
והרוחות הקטנות שלוחשות לך בלילה
שעוד נכון לך עתיד מזהיר
אי-שם בשמי הלילה
הכחולים כמו בסרט ילדים
בבמה מאז 3/10/00 2:27 
אסף ברקת
/
הישראליות הישנה
482211
שירה
הישראליות הישנה של שנות השישים מחייכת, מבטיחה לי משפחה,
ילדים, מתחת שמשיה על חוף הים בבגד-ים ישן ביד רועדת חופר לי
בור בחול ולא זוכר
בבמה מאז 3/10/00 1:48 
ירון אסא
/
סיפור פשוט
482212
מקאברי
 
סיפור קצר
"אוף, השיער שלי כל-כך שמנוני ומגעיל," היא אמרה דרך אגב בשיחה
בטלפון עם ידידתה הקרובה. "תגידי, איך זה שהשיער שלך נראה תמיד
כל-כך טוב?"
"אוי, את מגזימה ליאור, באמת, יש לך שיער נהדר."
בבמה מאז 3/10/00 1:39 
ירון אסא
/
50 דרכים לדעת שאתה מאוהב
482213
היפרדות
 
סיפור קצר
"מה כתבת פעם באחד השירים שלך? שהראת רק לי? חמישים דרכים לדעת
שאתה מאוהב..."
"אני אומר לך, זה היה, וזה נגמר. די. ובכלל לא כתבתי את זה
עליך."
"אני לא 'מעלה לך את לחץ הדם לארבע ספרות'?"
"אמרתי לך שלא."
בבמה מאז 3/10/00 1:35 
ירון אסא
/
תמצותים
482214
התבגרות
 
מונולוג
פעם בדקתי, וגיליתי שאני יכול לנחש שיחה שלנו מהתחלה ועד הסוף,
בלי לטעות אפילו פעם אחת. רוקדים ביחד את אותו ריקוד בפעם המי
יודע כמה, נופלים באותם צעדים מביכים, פוסחים בחינניות על
הנקודות הרגישות במסכת ידועה מראש של התחמקויות ותרגילים.
בבמה מאז 3/10/00 1:33 
ירון אסא
/
כי רק כשאני...
482215
ארספואטיקה
 
שירה
כי רק כשאני בוכה, אני מרגיש בן-אדם
דמעות בתוליות על עתיד נעלם
כל טיפה שווה זהב
ונותר רק לשאת תפילה חרישית "אלוהים, שיכאב"
בבמה מאז 3/10/00 1:31 
ירון אסא
/
גם את זה כבר אסדר.
482216
מצב
 
שירה
לא משנה עד כמה עמוקים פצעייך,
ושעד עתה אף אחד לא שעה לתפילותייך,
בדיוק כשנראה שהמזל לעולם לא יאיר,
אגיע אליך ולא משנה מה יהיה המחיר
בבמה מאז 3/10/00 1:29 
ירון אסא
/
ואני לומד
482217
שכול
 
שירה
ואני לומד
אני לומד טעויות
של אחרים ושל עצמי
ומנתח, ומנותח לשלוש מאות שיבעים ושלוש חתיכות קטנות (בדיוק)
וכשאלה כבר מרוסקות לבלי היכר על שולחן הניתוחים,
אני לומד.
בבמה מאז 3/10/00 1:26 
אופיר צביק
/
גם אהבה לא יכולה לתקן
482218
סיפור קצר
אהבה, האם זו את?" שאלתי.
"כן" ענתה מחויכת ושמחה.
"איפה היית?! " רטנתי.
היא הביטה בי ועיניה המזוגגות החלו רועדות
בבמה מאז 2/10/00 23:27 
אופיר צביק
/
טעם חרא בפה
482219
סיפור קצר
סחרחורת וטעם חרא בפה.
לעזאזל טעם חרא בכל מקום.
במים, באוכל, באויר, בריח, באנשים.
בבמה מאז 2/10/00 23:26 
אופיר צביק
/
הקול משומקום
482220
סיפור קצר
"היכן אתה?" שאלתי בתמיהה.
"במקום אליו את הולך" ענה.
"ולהיכן זה?" שאלתי.
"למקום בו יש רק אך ורק שלווה" השיב בעליצות מה
בבמה מאז 2/10/00 23:26 
אופיר צביק
/
השד השתחרר
482221
שירה
אתמול בלילה השד השתחרר.
הוא לבש את החולצה הירוקה והצית לעצמו סיגריה.
"טרף" מילמל לעצמו השד.
"טרף..כן, טרף קל".
בבמה מאז 2/10/00 23:24 
אופיר צביק
/
קראו לו צ'ארלי
482222
סיפור קצר
קראו לו צ'ארלי ותמיד הוא חבש כובע קש.
בבמה מאז 2/10/00 23:23 
אופיר צביק
/
הצילו! אבא שלי הולך למות
482223
ייסורים
 
סיפור קצר
"הצילו! אבא שלי הולך למות" צרח בקול.
"מצטער, ככה זה בעולם" עניתי.
בבמה מאז 2/10/00 23:22 
אופיר צביק
/
כמו בוני וקלייד
482224
סיפור קצר
אני בטוח של"קלייד" היתה מילה עם "בוני".
אבל לא, שני לא בוני ואני לא קלייד והמכונית שלנו זה רק
חיפושית.
בטח יעצרו אותנו כבר ברמזור הראשון.
בבמה מאז 2/10/00 23:20 
ארז רונן
/
עוד קצת, עוד קצת
482225
סיפור קצר
הסיבה היחידה שאני נשאר שעתיים היא בגלל האחיות האלה, שתמיד
מסתובבות ומסתכלות עליי במבט של 'איזה ילד טוב'. אני יודע שאם
אני אעזוב את אמא חמש דקות אחרי שהגעתי תדמית הילד הטוב תעלם,
ואז האחות הג'ינג'ית בחיים לא תסכים לצאת איתי.
לא שבחיים יהיה לי אומץ להציע
בבמה מאז 2/10/00 15:36 
<<סוף הרשימה   < עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
ילדים סורגים
לבועז
רימר...ככה
אומרים את זה,
נכון?


יונתן הקטלן
מוודא


תרומה לבמה




האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות © 1998-2025 כל הזכויות שמורות לבמה חדשה