New Stage | במה חדשה | רשימת היצירות

שאיפות ומסיכות

482064

שירה

ההופעה הגדולה נגמרה והחיים ממשיכים
יצאנו מההצגה ועטינו את המסכות על הפנים
מתחבאים מהעולם והמציאות
ונפשי שלי כעת בתהליכי גאות
אז הורדתי את הוילון וסיימתי את ההצגה
(קובץ שירים)

בבמה מאז 18/10/00 2:49

טירוף והקרבה

482065

שירה

בנגיעה קלה כמו רוח נעימה
במגע סתמי חיכוך עולמות
הלב בעננים מחפש תשובות
צמרמורת בגוף אז עוברת
ואת לידי חולפת
(קובץ שירים)

בבמה מאז 18/10/00 2:47

חיים אחרים ולהבה

482066

שירה

וכך ממשיך המשחק
ואין אחד שנשאר לו בצד
כי החיים כל הזמן בנו מהתלים
נעים שמאלה ימינה ולפנים
אנו רודפים אחריהם שלא יברחו
והם במנוסתם ממשיכים
אז עצרתי לרגע לנוח
(קובץ שירים)

בבמה מאז 18/10/00 2:45

גיהנום

482067

סיפור קצר

הוא כל היום ממלמל לעצמו גיבובים ושטויות על זה שהוא אלוהים
ומה הוא עושה פה בכלל. נשמע די טיפשי שאלוהים יהיה בגיהנום,
אבל יכול להיות שאחרי שאתה חי כל כך הרבה זמן כמו שאלוהים חי,
אתה בטח עשית מלא טעויות, הרי בכל זאת הוא גם רק בנאדם

בבמה מאז 18/10/00 2:43

ההצגה

482068

סיפור קצר

במקום בו מתחיל הטירוף, שם נגמר השיגעון. טירוף הוא תיאטרלי,
בעל קסם מושך אתה מבין. אל לו למטורף להזרק לתוך המציאות ולחפש
את עצמו, הוא צריך להריח את אשר שאר האנושות רואה. הוא צריך
לזרוק שורות שייקספריות באוויר, להפוך את החיים להצגה אחת
גדולה בה הוא השחקן

בבמה מאז 18/10/00 2:40

רגשות הזמן

482069

סיפור קצר

אני יושב לבד עכשיו. בגינה נטושה ורגועה. הרוח היא יחידה
שהזדמנה לכאן חוץ ממני והתיישבה היא מולי בספסל השני. העצים
שקטים והספסלים בלאט מספרים על ימים אחרים. לוחשים, כמנסים
לספר על מיליוני מעשיות שהתרחשו כאן ומיליוני רגעים שעברו פה
על אנשים שהיו. חיים שנבנו,

בבמה מאז 18/10/00 2:20

תודעה

482070

מונולוג

אני נוסע במכונית בליל הקיץ החם, המזגן מלטף אותי וברדיו מתנגן
לו שיר רגוע של דיוויד בואי כמדומני. אני מרגיש שלווה ורוגע.
כבר הרבה זמן שהמים סוערים בי מבפנים ואני אפילו לא יודע למה,
אבל היום, ממש ברגע זה אני שליו ונינוח ושלם.
חוזר למקומות נשכחים שלא נגעתי

בבמה מאז 18/10/00 2:19

שאול

482071

סיפור קצר

"מה זאת אומרת אוהב אותך יותר מדי? מה השתגעת?"
"לא , פשוט אתה חונק ואי אפשר לנשום ואני לא רוצה לפגוע בך כי
אכפת לי יותר מדי ממך"
"את והיותר מדים שלך פעם אחת תקלטי שזה ככה, וככה זה טוב, וטוב
זה מותר, הבנת, טוב זה מותר, גם לך"
"אל תגיד לי מה אני צריכה, אנ

בבמה מאז 18/10/00 2:13

מותו של ירח

482072

סיפור קצר

הירח מת אתמול בלילה. מישהו ירה בו והוא דימם למוות. עדיין
מחפשים מי אבל זה כבר לא כל כך משנה, כי הירח כבר מת. ההלוויה
תיערך מחר בארבע, מצפים להמון אנשים. אחר כך כולם יתאספו ליד
ביתו ויתאבלו עליו ביחד.

בבמה מאז 18/10/00 2:09

יידישע הומור (נכתב עם תבי...

סיפורים מהמולדת

482073

סיפור קצר

היא שוכבת על הגב עכשיו בחדר שלי, ישנה שנת ישרים. כמה פסטורלי
המציאות יכולה להיות. שרשיר קליעים מונח על הריצפה, הנשק בפינת
החדר זרוק ו"הקייטנה של קנלר" לידה, עדיין באותו עמוד שבו
הפסיקה לקרוא. הרדמתי אותה בעזרת סיפור- "הטיגריס שאהב לאכול
מילים" כמה אירוני

בבמה מאז 18/10/00 2:07

עמי ברנד

אין במה למחוק

482074

שירה

הדרך היחידה להתחמם
תהיה לשפשף את גופינו
זה בזה

בבמה מאז 18/10/00 1:43

דוד הדר

השיר של פיקה-צ'ו והסברים

482075

שירה

פיקה, צ'ו!
קה-צ'ו. פיקה-צ'ו.

בבמה מאז 18/10/00 1:42

שחר אור

בן האלוהים

482076

סיפור קצר

אדוני הנציב.
ביקשת שאגן על עצמי, כי חיי בסכנה. אני לא לחלוטין מבין מדוע,
אבל אנסה להסביר את הנסיבות. אספר לך את סיפור חיי, ואז אפקיד
בידך את גורלי.

בבמה מאז 18/10/00 1:41

שחר אור

אי שם בצפון אפריקה

482077
אהבה

שירה

קח אותה ריק,
אידיאלים ונאמנות
נשמעים טוב רק בסרטים,
אל תוותר.

בבמה מאז 18/10/00 1:26

מנדי יודה

482078

פרגמנט

אני בטוח שגם אם תנסו חזק חזק לא תצליחו להבין.
גם אם ממש רציתם אני רק ממליץ... אל תנסו.
מה זה?!?!? גם אני עד אתמול לא ממש ידעתי.
אחרי 16 שנים תמימות של ייסורים החלטתי שהגיע הזמן והמקום (כל
השמות והמקומות לא שונו לצורך אוטנטיות העלילה) לשאול את אבא
דורון

בבמה מאז 18/10/00 1:10

חיים וינטראוב

המוציא רחם מן הארץ....

482079

שירה

אני רוצה לאכול אותך.
ככה, בלי תוספות. כמו שאת.
ללקק את האצבעות
ואת המקום בו הן היו לפני רגע...

בבמה מאז 17/10/00 20:35

יעל לביא

כל כך אוהבת

482080

פרגמנט

אני כל כך אוהבת אותו...
הוא כל כך חמוד...
אני מכירה אותו כבר שנתיים...
בזמן האחרון ממש התקרבנו...
אנחנו הולכים לטייל ביחד...

בבמה מאז 17/10/00 20:35

הליצנית

482081

סיפור קצר

ביום השישי בשבוע, אני עולה על בגדי הליצנית שלי ונוסעת לכל
מיני מסיבות יום הולדת של ילדים רעשנים ומציקים במיוחד. מורחת
ים של איפור על פרצוף נפוח משינה, מציירת חיוך, שגם אם הייתי
עוברת ניתוח למתיחת שפתיים קשה היה לייצר, חובשת על ראשי פאה
אדומה ומזעזעת, נכנס

בבמה מאז 17/10/00 20:21

מלחמת יום הדין

482082

סיפור קצר

היה זה השביעי לאוקטובר. חורף שבעים ושלוש.

בבמה מאז 17/10/00 20:17

להתראות

482083

סיפור קצר

"להתראות.

זה לא שלא אהבתי אתכם. באמת שלא.
אהבתי אתכם מאד. אבל כל חיים אני סוחב שק אבנים על הגב."

אימו מצאה אותו מתחת לשק אבנים.

בבמה מאז 17/10/00 20:16

לבן, אדום ונקודות שחורות

482084

סיפור קצר

"לעזאזל איתך! למה תמיד לוקח לך כל כך הרבה זמן, אישה?"
היא הוציאה את ראשה מחדר השירותים עם מברשת שיניים בפיה ובהתה
בי.
"בסדר, בסדר, רק תסיימי מהר."

בבמה מאז 17/10/00 20:14

באמת מתים מזה

482085

סיפור קצר

"איבחון מצב כללי, 03:30, יום ראשון. לאחר ניתוח שנערך כמחצית
השעה, נתגלה, כפי ששוער, סדק ארוך ועמוק בצידו של החדר השמאלי
בליבו של הנפגע."

בבמה מאז 17/10/00 20:11

תנעלי את הדלת

482086

מונולוג

כמו טמבל חיכיתי לשמוע אותה, עושה פעם באלף שנה, מה שאומרים
לה... אבל היא כבר היתה אי שם בדרך לאיזה מקום לא ידוע. שכבתי
שם במיטה הגדולה שלה, עצבני כאילו נתנו לי סטירה בפנים, כאילו
אנסו את אחותי הנכה, כאילו יש לי חברה זונה, שלא שמה זיין.

בבמה מאז 17/10/00 20:10

תיבת הנגינה

482087

תסריט

סילביה (במחשבותיה): די עם המשחקים. תחזרי לשם ותביטי לו
בעיניים. תגידי לו שאת מצטערת. זו ההזדמנות האחרונה שלך.

היא מסתובבת ופונה אל הכניסה.
צעדיה אל עבר הדלת קטנים ומפוחדים.

בבמה מאז 17/10/00 20:06

עבדים בין רגליי

482088

שירה

עבדים בין רגלי
חוצבים לשונותיהם בתוכי
ואני לא מתאמצת להפיק בהם ריחות מתקתקים
ולא מתבשמת לכבודם.
מיצים חמצמצים
כזיעת פועלי הביניין
נוטפים מתוכי אל פיותיהם הרעבים
שנבלעים אט אט בביצתי הטובענית.

בבמה מאז 17/10/00 19:59