ברי רוזנטל

/

נור-א-דין

162

נובלה

לפני שיצא לשדה התעופה אכל ארוחה גדולה עם מארחיו, והם התפללו, ואחר כך יצאו לדרך, מורידים אותו בשדה התעופה ונעלמים מיד. כמה שעות קודם לכן הם עשו את מה שהיה עליהם לעשות, הם ביצעו את המשימה שבעטיה בא לארצות הברית. הטיל ריחף במהירות בשמיים, מתביית על חום המנוע

בבמה מאז 17/1/01 19:33 

יורם קניוק

/

קווים לדמותו של דויד קרברסקי

163

נובלה

בין שהיה אומלל בין אם מאושר , הוא לא ידע שהוא אומלל ולא היה יודע שהוא מאושר או לא. שום דבר טוב באמת, טוב במובן האובייקטיבי והמקובל של המילה, לא אירע לו מימיו. הוא היה תמיד אופטימי, גם כששמע קולות המדברים אליו באותות תוך האזנה לגלי צה"ל.

בבמה מאז 8/1/01 17:16 

אורי כץ

/

איך להתקרב אל אישה

164

נובלה

"כל שבוע חייב לצאת איזה סרט על איזה יוצא מלחמת וויאטנם שמשתולל. עוד מעט יעשו סרטים על יוצאי סרטים על מלחמת וויאטנם. ניתוח פסיכולוגי קומי על הטראומה שהם עברו בזמן צילומי סרטיהם על מלחמת וויאטנם. אין תיקווה למין האנושי" סיכם שוב.

בבמה מאז 2/1/01 15:20 

שחר אור

/

תותים - מחזור זרעים של מסטיק

165

נובלה

נטע תמיד אהבה את אמיר. איך תסביר להם את העונג הגדול שבצליל הזכוכית המתנפצת, שבצפייה בחלקיקים הצבעוניים עפים לכל עבר. את היופי המדהים הגלום בתנועה החלקה והזורמת של ידו של אמיר, כשהוא שולח את האבן, עוצם עין בלתי מכוונת, ופוגע במדויק בבקבוק.

בבמה מאז 30/12/00 2:27 

יעלי תמיר

/

ילנה - חלק א

166

נובלה

היא חזרה אל האף המלוכלך ואל הנייר המגולגל והשעון המנמנם, שמות התואר שהדביקה לכל נגיעה בדבר הצחיקו אותה והיא צחקה בקול ולא הסבירה לאף אדם. היה קיים בה געגוע חזק לרגעים אחרונים ומעטים, לזחילות ומחסור ולראש הדומם. שיביט בה. בדירה מלוכלכת ומסודרת היא הסריחה

בבמה מאז 24/12/00 7:29 

ישראל גולד

/

ככלות הכל

167

נובלה

"תאמר לי יוסי", פנתה אלי יום אחד מריאנה, ידידתי משכבר הימים, " אתה לא חושב שהגיע הזמן שמישהו רציני ובר סמכא יקח את המחזה שלך לידיו וידחוף אותו קדימה ? 'לילות ללא ירח' - לדעתי , הוא מהטובים שבמחזותיך (קובץ סיפורים)

בבמה מאז 9/11/00 1:02 

חגית לביא

/

צל הגשם

168

נובלה

ליד הדלת עומד ילד. אני הרבה יותר גבוה ממנו. הבגדים שלו ממחסן הבגדים אבל הוא בכלל לא נראה מפה. הוא לא מסתכל עלינו.

בבמה מאז 8/11/00 3:43 

עידן כספרי

/

שבע מנות חיים

169

נובלה

שלושה אנשים בני שישים פחות או יותר: האחד בעל כרס ובלורית לבנה שכרע על ברך שמאל מעל הג'ק, גבו לכביש והוא מסובב במתינות את מפתח הגלגלים וטיפות זיעה קטנות נצנצו מתחת לבלוריתו.

בבמה מאז 26/10/00 23:14 

עידן כספרי

/

מאופק לאופק

170

נובלה

וליד פתח את הדלת, שלוש מאות ארבעים ואחת מיכלי פלסטיק כחולים ירוקים ואפורים של עשרים וחמשה ליטר כל אחד חייכו לקראתו. הגנרטור לא עבד ולכן לקח לו כמה דקות להתרגל לחשכה. שמונת אלפים חמש מאות עשרים וחמש ליטרים של שמן זית טהור, ריחני בצבע שאין אחרת להגדירו

בבמה מאז 25/10/00 23:39 

אורי כץ

/

סינדרום הבעל המשתין על אישתו

171

נובלה

הפרופסור שלי נהג לומר שספר זהו האמצעי האומנותי היחידי שאפשר להיכנס עמו למיטה, אם כי ניסה ליישם את התיאוריה עם סטודנטיות. המילה הכתובה קסמה לי, כל אות בנפרד, אפילו ריח הניר, צבע הכריכה. הרגשתי כמו הגולם מפראג, ללא המילה בפיו אינו יכול לחיות.

בבמה מאז 24/10/00 19:19 

אורי כץ

/

כנגד ארבעה בנים

172

נובלה

בעבר נהג בעלה מנחם לשבור את השתיקה, אולם היום הוא טרוד בענייני בתו דינה מנישואיו הקודמים ועל כן שותק גם, מינה כהרגלה שותקת ודינה, זו הבת, בעניינים שטרוד אביה בגינה, טרודה גם היא ושותקת גם כן. יושבים, שותקים, רכשי לגימות נשמעים. (דרמה סמי בלשית)

בבמה מאז 20/10/00 3:31 

חגית לביא

/

החבל

173

נובלה

אימא אמרה לאבא: "ששש.. הילדים באים". שמעתי את אבא אומר: "מתחיל להגזים עם ה'זיינה-שולד-גפילה' (רגש האשמה שלו)". תמיד כשכעס ואנחנו היינו בסביבה אימא השתיקה אותו. אימא לא אהבה את הכעס שלו. אני חשבתי שהוא עוד כועס על סבא ולא העזתי לשאול.

בבמה מאז 20/10/00 3:00 

משה בן הראש

/

פרזמה

174

נובלה

אני מתחיל להרהר בבחירה שלי, אולי היה עדיף לבחור בחורה בשם מליסה במקום היהושע המשעמם הזה, אחרי הרהור נוסף אני מחליט לשנות את הדמות. נגיד מעכשיו שאני יושב ליד מליסה ולא ליד יהושע. מליסה היא בחורה שעלתה לפני שלוש שנים מאנגליה, יש לה עיניים בהירות

בבמה מאז 16/10/00 23:20 

איציק גרינוולד

/

אוטופיה

175

נובלה

היה לו קשה לקבל את העובדה. הוא סרב להאמין למשמע אוזניו; הוא לא רצה בכלל לחשוב שזה אמת. הכיצד יתכן הדבר? איך זה יכול להיות? זה ממש לא הגיוני. חסר כל קשר למציאות. אבל למרות הכל, זאת היא המציאות המרה. והוא ידע שמתישהו, יהיה עליו לקבל אותה. אם זה היום, אם

בבמה מאז 5/10/00 10:30 

דדו מילמן

/

אוטוטופיה - חלק ראשון

176

נובלה

אתה נולד, אתה מת, החיים הם דרך שעוברת מנקודת פתיחה לנקודת סיום, ממש כמו ניווט בצבא. וכמו בצבא, גם בחיים, לא כולם מצליחים בניווטים.

בבמה מאז 11/4/00 18:53 

ערן להב

/

לבד

177

נובלה

דקה שלמה חלפה מאז שחזרה לשבת על הספה הירוקה ועד שאגרתי את האומץ לגשת אל שניר, ששכב על הרצפה. לחשתי לו באוזן את מה שלא רציתי שמיכל תשמע, אבל מיכל לא הסכימה שנשאיר אותה מחוץ למה שזה לא יהיה שתכננו, כי, אתם לא חושבים שאני גם ככה כבר ממש לגמרי לבד, היא אמרה.

בבמה מאז 20/3/00 20:53 

עידו הרטוגזון

/

ממכתביו של אופרטיוניסט

178

נובלה

כל פעם כשאני שוכח כיצד תחושת האהבה אני תאב להיזכר בה. כשאני נזכר בה אני חושש שהיא תזיק לבריאותי, וכשאני חש אותה זמן רב מדי אני מרגיש שהיא כמו אובססיה שפוגעת בחופשי האישי ומורידה את רמת קיומי לרמת המונומאניאק.

בבמה מאז 1/9/99 5:37