|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
רז כרמי / התחנה האחרונה 56134סיפור קצר סימן שאת טובה במה שאת עושה, הוספתי, הרי במילה אחת שכנעת אותי
ואני אפילו לא מכיר אותך, איך אמרת שקוראים לך שוב? | בבמה מאז 26/12/98 3:47 אמיר טימור / אנחה 56135סיפור קצר "תוציא אנחה. בשבילי. רק אחת. אנחה". | בבמה מאז 26/12/98 3:25 אמיר טימור / המולך בדד ימלוך 56136סיפור קצר הכל שיגרתי. שליו. משעמם.
אפילו אשתי היפיפיה אינה מצליחה עוד לעורר אותי, אבל נראה
שבזמן האחרון זה כבר לא כל כך משנה לה. | בבמה מאז 26/12/98 3:24 אמיר טימור / פועם מבפנים 56137סיפור קצר שומע אבל לא מקשיב. במקום זה, מתרכז בנשימה נכונה. נשימה שתפיק
את המכסימום מהעטרן והניקוטין שבסיגריה.
"לפעמים אני מרגישה כל כך קרובה אליך. כאילו אני איתך כבר
שנים, אתה מבין? ככה אני מרגישה עכשיו." | בבמה מאז 26/12/98 3:23 עמית רשף / נעלמים 56138סיפור קצר בעיניים העצובות שלהם הייתי רואה השתקפויות של ים, של
דיסקוטקים ושל החברה החדשה שלא ראו כבר יומיים בגלל המבחן.
את היורמים הייתי שונא במיוחד. | בבמה מאז 26/12/98 3:10 עמית רשף / ים 56139סיפור קצר וכל הילדים עומדים מסביב ומחכים שמישהו יפספס מכה כדי שיוכלו
לרוץ ולהביא לו את הכדור. זה מין כבוד כזה שרק ילדים מבינים.
שמעון משחק ליד המים ורץ יחף על הצדפים כמו על משטח מגומי והוא
כל כך שחור שאתה לא יודע אם זה משיזוף או מזפת שנדבקה לו עם
הזמן. | בבמה מאז 26/12/98 3:09 עמית רשף / אהבה וירטואלית 56140סיפור קצר לבסוף בוחר בדנה.
לאחר הכרות קצרה משנה לה את השם לסנדרה ואת צבע העיניים
לכחול.
מתכתבים... | בבמה מאז 26/12/98 3:05 עמית רשף / איידס 56141סיפור קצר יש לי אידס והחברה שלי נורא מתרגזת מזה. | בבמה מאז 26/12/98 3:04 עמית רשף / הלם קרב 56142סיפור קצר בחריקת בלמים ירד לשולי הכביש, פתח את תא המטען ולבש את השכפ"ץ
והאפוד דוחף פנימה כמה שיותר רימונים ומחסניות. | בבמה מאז 26/12/98 3:02 עמית רשף / פארקים 56143סיפור קצר אני אקנה שני כרטיסים לשורה אחרונה והפרסומות יתחילו בדיוק
כשנגיע ושנינו נצחק בדיוק מאותן הבדיחות. בכל פעם שהאצבעות
שלנו יפגשו בתוך הפופקורן אני אחשוב איזה כיף לי שיש לי אותה
והיא תחשוב כמה שקר לה בדיוק כשאני אחבק. | בבמה מאז 26/12/98 3:01 עמית רשף / הרעיון 56144סיפור קצר האמת היא שהאנשים ברחוב לא ממש הבינו מה קורה וגם השוטר שעצר
אותי אחרי שחציתי באדום לא ממש השתכנע ורשם לי דו"ח.
לך תסביר לו שלא בכל יום מוצאים כזה רעיון. | בבמה מאז 26/12/98 2:54 אייל רכטר / מים נולד מחדש 56145סמים סיפור קצר באותו ערב השעמום כבר היה כל-כך גבוה וצמיגי שלקח למים עשר
דקות לחצות את הסלון אל הדלת, מרחק של שבעה צעדים. | בבמה מאז 26/12/98 2:16 אייל רכטר / הרהורים 56146סיפור קצר אני נמצא לבד באיזה חדר, והוא מלא בדברים שלי. מוזר. יש שם מדף
עם ספרים שהיו לי בבית, יש תמונה של מיכל והילדים וכולם צוחקים
ועל הקיר בחדר תלוי דף לבן שכתוב עליו בכתב היד שלי "החדר של
ערן". | בבמה מאז 26/12/98 2:13 אייל רכטר / חוסה הקדוש 56147אגדה סיפור קצר "קח את החבל הזה. בכל פעם שתלמד סיפור חדש, תעשה בו קשר..."
המילים נבלעו בתוך התקף שיעול שהעביר צמרמורת בגופו של חוסה.
"אבל מורי, איפה המפתח לקופסה?" חוסה יכל להרגיש את החיוך הדק
שעלה על פניו הסובלות של הנאן. | בבמה מאז 26/12/98 2:08 רונן אלון / השד עשה RELOAD 56148סיפור קצר למחרת בבוקר המונה המשיך לעלות בקצב מבטיח ובערב כבר הצביע על
1690 שזה בהחלט מספר מוצלח, אם חושבים על זה שלפחות 1,500 איש
קראו את הסיפור. | בבמה מאז 26/12/98 2:04 אורנית אבני / סוף העולם 56149סיפור קצר אי-אפשר להשאר במקום, הרוח סוחפת כל מה שבדרכה- אנשים,
בעלי-חיים, צמחים, עצי ברוש ואורן עבותים, גגות בתים, רמזורים,
ממש הכל. הכל נע בכיוון הרוח, בחושך האינסופי ובקדרות המשתררת
באופן מוחלט ומלא. | בבמה מאז 26/12/98 1:31 דודו סלמה / משה ואבוטבול 56150סיפור קצר בקיצור אתם יכולים לדמיין לעצמכם איך נראה הגבר הישראלי-בת-ימי
הטיפוסי (אופס שכחתי משה אבוטבול גרו בבת-ים, עובדה שולית שלא
משפיע על הסיפור מה פתאום, בחיים לא) | בבמה מאז 25/12/98 16:58 אורנית אבני / המשחק האחרון 56151סיפור קצר מה שאני כן יודע, וזוכר היטב הוא, שהירך מאוד התנפחה לי. שבוע
שלם בקושי יכולתי ללכת, שלא לדבר על לזיין. נשבעתי שאני אנקום
בו. | בבמה מאז 24/12/98 4:15 אייל שפירא / תחנה מרכזית - תצפית לילית 56152סיפור קצר האידיליה הופרה כאשר קם הטווס הצעיר והודיע כי עליו ללכת. מרגע
שנעלם בחשכת הלילה החלו להישמע קולות רמים וכעוסים מתוך קבוצת
הנערות. החיוכים הפכו למבטים זועמים והציחקוקים, לקיטונות של
אש. | בבמה מאז 18/12/98 7:17 אייל שפירא / לילה בעיר זרה 56153סיפור קצר היא לא זכרה אותו כלל. הוא, מצידו, תיאר לה בהתלהבות של ילד מה
היא לבשה, עם מי רקדה ומה שתתה באתנחתאות בין ריקוד לריקוד.
הזיכרון שטף אותו שוב, הוא לא רק זכר את הסיטואציה, הוא חוה
אותה מחדש. | בבמה מאז 18/12/98 7:03
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
ידע כללי,
הדבר הכי חשוב
בעולם.
עדיף לדעת מעט
על הרבה מאשר
הרבה על מעט,
ככה אפשר לתקשר
עם אחוז יותר
גדול
מהאוכלוסיה. |
|