New Stage | במה חדשה | רשימת היצירות

לוני די

ריפוי בכתיבה

473424

שירה

כותבת את חיי בתוך מחברת קטנה וירוקה
שורה אחרי שורה, מילה במילה
והעמודים מתמלאים באותיות,
מן צופן של נשמתי.

בבמה מאז 2/4/01 19:33

אלכס ר

האשמה

473425
עצב

שירה

אני באמת לא התכוונתי
למה אתה לא מקשיב?
היינו, פעם היינו יחד
עכשיו, עכשיו זה סיפור אחר

בבמה מאז 2/4/01 19:31

איש שלג

שוב אקס

473426

סיפור קצר

אחת לחודש בערך אני פוגש איזו מקסימה כזאת או אחרת ואז לאוכל
אין טעם ולפרח אין ריח והראש לא עובד עד שהיא מתקשרת וכשהיא
מתקשרת אז בכלל אין מה לדבר... ואני מתלהב, משתלהב ביומן
מתכתב עד כאב וכשהכאב המיוחל סוף סוף מגיע,

בבמה מאז 2/4/01 19:23

עצ דובדבנ

הכל בשבילי

473427

מונולוג

'אל תדאג, מתישהו תבין שהכל לטובתך' הם אמרו. בדיוק כשהחליטו
על גזר הדין. לא שאלו אותי אפילו פשוט אמרו וזהו. אבל לא נורא,
הרי זה בשבילי. זה לא שהם עושים את זה כדי להתחמק, כדי לא
להודות בטעות או להשתיק אותי...

בבמה מאז 2/4/01 19:12

סאמוואן נו-וואן

/ Depressing 473428
ביקורת

שירה

depressing u'r emotions
depressing u'r own thoughts
dpressing what u want
depressing what u've got

בבמה מאז 2/4/01 19:10

בסעוד שחל

זה לא הגיל זה התרגיל

473429

סיפור קצר

היא מעדיפה שהוא יוצא כמה שיותר מוקדם, ככה היא יכולה לנקות
יותר מהר ולנוח יתר מוקדם, האמת היא שהעוזרת של "קופת חולים"
באה פעם שבשבוע, לפעמים פעמיים.
"הוא מלכלך הרבה, הזקן, וההיא לא יודעת לנקות, לא חשוב כמה
פעמים תבוא!"

בבמה מאז 2/4/01 17:03

שרון ליפז

טינטין

473430
זכרונות

סיפור קצר

באיזו חרדת קודש אהבתי לעקוב אחריו, ראשי סמוך לזרועו השעירה
ואפי מרחרח את ריחה המוכר והאהוב, בשעה שחתך בדייקנות את נייר
הצלופן לגודל הנדרש והחדיר בעדינות את הבול החדש בין הגיליון
המבריק השחור והניר השקוף המרשרש

בבמה מאז 2/4/01 16:10

נמרוד קרני

צב-יעות

473431

מונולוג

שלום. אני צב, ואני לא מתבייש לומר את זה. צב, נחמד וקטן
וקירח. למה להתבייש? אתם צודקים, אתם אלה שצריכים להתבייש. כי
אתם, כולכם, (במיוחד דוברי העברית מביניכם) שונאי צבים מהמדרגה
הראשונה. בדם, בדם אתם שונאים אותנו. אז תתביישו לכם. טפו
עליכם.

בבמה מאז 2/4/01 15:50

דרור שטיינברג

רק רציתי שתדע

473432

סיפור קצר

אז רק רציתי שתדע שמצידי אתה יכול ללכת ולהתחתן לך עם איזו
מישהי שאני בכלל לא מכירה וכנראה גם לא אכיר ואני אפילו לא אדע
על זה שהתחתנת וזה לא יזיז לי.
רק שתדע.

בבמה מאז 2/4/01 15:32

נ הופמן

פרולוג ל: (מכתב לעצמי )

473433
מכתב

מונולוג

בואו נתחיל בזה שאני יצור אנוכי ונרקסיסט מושבע את מי בכלל
מעניין מהם הסיבות הפסיכולוגיות האמוציונליות
והסוציו-אקונומיות שלי אני הרי כותב לעצמי לא.. פעם מישהו שאל
אותי למה אני כותב הם אתם לכם או בואו... כאילו אני כותב
לאנשים או משהו כזה אני כותב לעצמי...

בבמה מאז 2/4/01 15:27

נמרוד קרני

שיקולים אופטיים

473434

סיפור קצר

"ומה אתה רואה עכשיו?" שאלה האחות בקול צרוד, והפריחה ענן עשן
נוסף. מי אמר שאבד הכלח על המערכת הרפואית?
"תשע, שש, שמונה, עשרים, עשרים..." פיזמתי את הפרסומת מהרדיו.
היא לא מצאה את זה מצחיק בכלל.

בבמה מאז 2/4/01 15:25

נטע דה דארק

הצד האפל והצד הנאור, האומ...

473435

סיפור קצר

אתמול בלילה ישבתי במיטה ובהיתי בכוכים הזוהרים שממודבקים לי
על כל התקרה, לאט לאט נרדמתי כשהמוזיקה האירית שאני כל כך
אוהבת מתנגנת ברקע, בחלום שחלמתי ראיתי את עצמי פעמים, פעם אחת
בדמות כחלחלה שזהרה באור מנצנץ היא יצגה את הצד הטוב (לכאורה)
מולה עמדה...

בבמה מאז 2/4/01 15:11

נמרוד קרני

מחטים של אורן

473436

סיפור קצר

יום אחד, נראה לי זה היה בכיתה ב', הלכתי לבקר חבר שלי, אורן.
אורן היה החבר הכי טוב שלי, ילד נחמד וחברותי, והיה ממש כיף
לשחק איתו. היתה לו רק מוזרות אחת, אבל על זה נדבר אחר-כך.

בבמה מאז 2/4/01 15:08

פייר סלוצקר

זומבי

473437
אכזבה

שירה

אני כמו זחל שנקלע בתוך קורי העכביש,
ורק טעות אחת קטנה היא שעלתה לי בחייו.
לא מנסה להתאבד אבל נשכבת על הכביש,
כמו תינוק שאביו אינו אסף בזרועותיו.

בבמה מאז 2/4/01 15:05

ברץ אלפתשעמאות תשעימוארבע

מלחמתי בדיכאון

473438

פרגמנט

...ושוב מצאתי את עצמי פנים מול פנים נגד הדיכאון. אני כבר לא
זוכר כמה פעמים מצאתי את עצמי ניצב מולו, איך שהוא תמיד הוא
הצליח לגרור אותי לקרב.

בבמה מאז 2/4/01 15:03

חן יצחקי

לחם לבן

473439

סיפור קצר

כשהכנסתי את המפתח לחור המנעול הרגשתי את לבי הולם בחזקה.
מאחורי הדלת היה חדר קטן וחשוך; ידי גיששה אחר מתג האור.
הדלקתי את האור והסתכלתי סביבי בתדהמה מוחלטת. מול עיני נגלה
כמעין מקדש: פוסטר גדול של היטלר היה תלוי מול הדלת

בבמה מאז 2/4/01 15:01

דני קראוס

הפרח

473440
פנטזיה

סיפור קצר

האגרטל הקטן עם הפרחים הצהובים , נפתח ונסגר חליפות.הפתח
העליון כמו גביע שמתרחב, הי, יש גם לזה חיים, ממש מפתיע,
הפרחים מחייכים אלי.

בבמה מאז 2/4/01 14:55

סתם תירוץ

אות קלון

473441

שירה

תינוק שנולד מתוך אהבה,
אל תוך אין רחמים.
תינוק שרצה אך כל מה שהרגיש,
היה חוסר אונים.