|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
אביגיל עדין / אני מריחה את העבר 485365שירה אני מריחה את העבר מעבר דלת.
עוד מעט ואגע במציאות ישנה. |
בבמה מאז 9/12/98 12:41 אביגיל עדין / חושך 485366שירה ערפל כבד כיסה את השביל,
ודרכי אבדה במבוך. |
בבמה מאז 9/12/98 12:39 אביגיל עדין / מה משך 485367שירה מה משך בחוזקה אותי אליך?
מה צלצל באוזני לילות כימים? |
בבמה מאז 9/12/98 12:38 אביגיל עדין / הייתי ילדה 485368שירה הייתי ילדה וטעיתי ודאי.
בקשתי סליחה.
לא היה בזה די. |
בבמה מאז 9/12/98 12:37 אביגיל עדין / ושרב כבד 485369שירה הטיפה להרטיב הגרון יכולה.
עלים ירוקים יצמחו בגינה. |
בבמה מאז 9/12/98 12:36 אביגיל עדין / עשרים היא חיכתה 485370שירה חליפה מהודרת ומכנס משופשף,
נצמד לגופה בפעם הראשונה. |
בבמה מאז 9/12/98 12:34 אביגיל עדין / גיא 485371שירה "מה עושים עם מותו?" שואלים המונים,
מותו של הפרח הבולט בשבילים. |
בבמה מאז 9/12/98 12:33 אביגיל עדין / מאחורי החיוך 485372שירה נשמות כואבות, אחדות אף מתות
החיוך בצבעים כה לא טבעיים |
בבמה מאז 9/12/98 12:32 אביגיל עדין / תמונה על קיר 485373שירה תמונה על קיר ומסגרת מעץ
עלולה ליפול ולהישבר. |
בבמה מאז 9/12/98 12:30 אביגיל עדין / דו-קרב מבעד לרגש 485374סיפור קצר עדן מזגה בתוכה דמויות רבות. בוודאי עוררה סקרנות רבה בקרב
האיש, שאתה. מתחת למעטה השליטה הייתה בחורה רבת דמיון ויצירה.
פגישה עם איתן דרשה מבחינתה תכנון עד הפרט האחרון. הפתיעה אותו
בשטף הרומנטיות, שגעש בתוכה. |
בבמה מאז 9/12/98 12:27 גל שקולניק / כנפי הטוסטרים 485375סיפור קצר עדי הלך בשמש בבן-יהודה, אגלי מים מעטים עוד מנצנצים, עגלגלים,
על גופו שהשתזף בינתיים. כשהטיפות התיבשו הן הותירו אחריהן
עקבות מלח לבנים - אבקה צורבת. המדרכה היתה חמה ועדי נהנה לחוש
אותה בכפות רגליו החשופות. כשהלך הביט סביב וראה איך הכל ,
כרגיל, אותו הדבר |
בבמה מאז 1/12/98 16:40 לאה מרום גרוסמן / שניכנס? 485376סיפור קצר ואני אמרתי: "את לא נראית לי חיזר, אבל את חיוורת ומאד רזה".
והיא אמרה: "תולעת כבר הייתי, עכשיו אני גולם, אך לעולם לא
אהיה פרפר". |
בבמה מאז 28/11/98 6:18 אריק ונונו / האמיתות הנצחיות (aeternae... 485377סיפור קצר ארבעה חודשים התפוגגו להם בלא זמן מאז פגשתי אותה. מבלי
שעינינו התוודעו ממש, ידע כל אחד מאתנו שאי שם בסביבה היה
עכשיו "מישהו", שמבלי שעיניו יאשרו זאת, מודע היה להימצאו של
השני. |
בבמה מאז 27/11/98 18:09 אילן ירוחם / יש רגעים שאפשר 485378סיפור קצר אני לא יודע למה עשיתי את זה, זה כבר עניין לשרינקית שלי, אבל
על הכיסא לא ישבה אמא שלי, ישבה איזו מישהי שבחיים שלי לא
ראיתי. ולידה ישבו כמה חבר'ה והעבירו קטעים ממה שקורה בגילמן |
בבמה מאז 24/11/98 6:50 אילן ירוחם / ושוב 485379סיפור קצר אמא שלה באה לאסוף אותה. היא הייתה בסה"כ בת שש- עשרה. עמדתי
עירום בחדר המדרגות וצעקתי אחריה שממילא היא היתה זיון גרוע.
אח"כ הצטערתי על זה והחורף הגיע |
בבמה מאז 24/11/98 6:50 אילן ירוחם / אז מה היה באמת בסבנטיז ? 485380סיפור קצר הוא עוד היה זוכר את השדות האין סופיים, או שכך לפחות נדמו לו
אז. נמשכים עד האופק. מה היה מאחוריהם לא ידע. אף פעם גם לא
חיפש. מאחוריהם היה דבר לא ידוע. הם היו מהצד השני של פסי
הרכבת אותם אף פעם לא חצה |
בבמה מאז 24/11/98 6:49 אילן ירוחם / ריקי לייק 485381סיפור קצר לפתע בצבצה בו התהייה שזה אולי מן דרך של הצהרת בעלות, כמו
הכלבים שמשתינים על העצים, הוא משאיר אחריו כתמים של קפה בכל
מקום. ומאפרות מלאות. ועטיפות צלופן של סיגריות אל.אמ. לייט
שהוא היה מעשן בכפיתיות, ללא הפסק |
בבמה מאז 24/11/98 6:49 אילן ירוחם / פרפרים בבטן 485382סיפור קצר הסתכלתי עליה. עיתונאי מזדקן שהיה לו טור פלילי באחד המוספים
היה בדיוק עסוק בלספר לה איך החבר הכי טוב שלו זה המפכ"ל ,
וכמה שהם אחוקים, כמו, נגיד, אביב גפן ולאה רבין. שיהיה |
בבמה מאז 24/11/98 6:48 אילן ירוחם / קזבלנקה 485383סיפור קצר והחברה הכי טובה שלה אמרה לי במסיבת שחרור, שהיא תפסה איזה אחד
מבוגר ועשיר שמחזיק אותה ממש קצר וזה כנראה מה שהיא צריכה
ואח"כ כיבתה את האור ומצצה לי |
בבמה מאז 24/11/98 6:47 בועז רימר / פיסקה 485384היפרדות סיפור קצר היא אמרה שהיא הקדישה לי פיסקה. יופי. פיסקה. אני אמור להרגיש
עכשיו משמעותי בחייה, או בכלל לא? מה זה צריך להיות? כל
הזיונים שלה בספר, ואני גיבור פאראנואידי של קנוניה דבילית,
ורק מקבל פיסקה. |
בבמה מאז 22/11/98 3:48
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
אם אתה מפקפק
בכוחותייך- אתה
צודק.
זוזו לסטרי
בסדנת מוטיבציה |
|
