|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
אביגיל עדין / אני מריחה את העבר 485051שירה אני מריחה את העבר מעבר דלת.
עוד מעט ואגע במציאות ישנה. |
בבמה מאז 9/12/98 12:41 אביגיל עדין / חושך 485052שירה ערפל כבד כיסה את השביל,
ודרכי אבדה במבוך. |
בבמה מאז 9/12/98 12:39 אביגיל עדין / מה משך 485053שירה מה משך בחוזקה אותי אליך?
מה צלצל באוזני לילות כימים? |
בבמה מאז 9/12/98 12:38 אביגיל עדין / הייתי ילדה 485054שירה הייתי ילדה וטעיתי ודאי.
בקשתי סליחה.
לא היה בזה די. |
בבמה מאז 9/12/98 12:37 אביגיל עדין / ושרב כבד 485055שירה הטיפה להרטיב הגרון יכולה.
עלים ירוקים יצמחו בגינה. |
בבמה מאז 9/12/98 12:36 אביגיל עדין / עשרים היא חיכתה 485056שירה חליפה מהודרת ומכנס משופשף,
נצמד לגופה בפעם הראשונה. |
בבמה מאז 9/12/98 12:34 אביגיל עדין / גיא 485057שירה "מה עושים עם מותו?" שואלים המונים,
מותו של הפרח הבולט בשבילים. |
בבמה מאז 9/12/98 12:33 אביגיל עדין / מאחורי החיוך 485058שירה נשמות כואבות, אחדות אף מתות
החיוך בצבעים כה לא טבעיים |
בבמה מאז 9/12/98 12:32 אביגיל עדין / תמונה על קיר 485059שירה תמונה על קיר ומסגרת מעץ
עלולה ליפול ולהישבר. |
בבמה מאז 9/12/98 12:30 אביגיל עדין / דו-קרב מבעד לרגש 485060סיפור קצר עדן מזגה בתוכה דמויות רבות. בוודאי עוררה סקרנות רבה בקרב
האיש, שאתה. מתחת למעטה השליטה הייתה בחורה רבת דמיון ויצירה.
פגישה עם איתן דרשה מבחינתה תכנון עד הפרט האחרון. הפתיעה אותו
בשטף הרומנטיות, שגעש בתוכה. |
בבמה מאז 9/12/98 12:27 גל שקולניק / כנפי הטוסטרים 485061סיפור קצר עדי הלך בשמש בבן-יהודה, אגלי מים מעטים עוד מנצנצים, עגלגלים,
על גופו שהשתזף בינתיים. כשהטיפות התיבשו הן הותירו אחריהן
עקבות מלח לבנים - אבקה צורבת. המדרכה היתה חמה ועדי נהנה לחוש
אותה בכפות רגליו החשופות. כשהלך הביט סביב וראה איך הכל ,
כרגיל, אותו הדבר |
בבמה מאז 1/12/98 16:40 לאה מרום גרוסמן / שניכנס? 485062סיפור קצר ואני אמרתי: "את לא נראית לי חיזר, אבל את חיוורת ומאד רזה".
והיא אמרה: "תולעת כבר הייתי, עכשיו אני גולם, אך לעולם לא
אהיה פרפר". |
בבמה מאז 28/11/98 6:18 אריק ונונו / האמיתות הנצחיות (aeternae... 485063סיפור קצר ארבעה חודשים התפוגגו להם בלא זמן מאז פגשתי אותה. מבלי
שעינינו התוודעו ממש, ידע כל אחד מאתנו שאי שם בסביבה היה
עכשיו "מישהו", שמבלי שעיניו יאשרו זאת, מודע היה להימצאו של
השני. |
בבמה מאז 27/11/98 18:09 אילן ירוחם / יש רגעים שאפשר 485064סיפור קצר אני לא יודע למה עשיתי את זה, זה כבר עניין לשרינקית שלי, אבל
על הכיסא לא ישבה אמא שלי, ישבה איזו מישהי שבחיים שלי לא
ראיתי. ולידה ישבו כמה חבר'ה והעבירו קטעים ממה שקורה בגילמן |
בבמה מאז 24/11/98 6:50 אילן ירוחם / ושוב 485065סיפור קצר אמא שלה באה לאסוף אותה. היא הייתה בסה"כ בת שש- עשרה. עמדתי
עירום בחדר המדרגות וצעקתי אחריה שממילא היא היתה זיון גרוע.
אח"כ הצטערתי על זה והחורף הגיע |
בבמה מאז 24/11/98 6:50 אילן ירוחם / אז מה היה באמת בסבנטיז ? 485066סיפור קצר הוא עוד היה זוכר את השדות האין סופיים, או שכך לפחות נדמו לו
אז. נמשכים עד האופק. מה היה מאחוריהם לא ידע. אף פעם גם לא
חיפש. מאחוריהם היה דבר לא ידוע. הם היו מהצד השני של פסי
הרכבת אותם אף פעם לא חצה |
בבמה מאז 24/11/98 6:49 אילן ירוחם / ריקי לייק 485067סיפור קצר לפתע בצבצה בו התהייה שזה אולי מן דרך של הצהרת בעלות, כמו
הכלבים שמשתינים על העצים, הוא משאיר אחריו כתמים של קפה בכל
מקום. ומאפרות מלאות. ועטיפות צלופן של סיגריות אל.אמ. לייט
שהוא היה מעשן בכפיתיות, ללא הפסק |
בבמה מאז 24/11/98 6:49 אילן ירוחם / פרפרים בבטן 485068סיפור קצר הסתכלתי עליה. עיתונאי מזדקן שהיה לו טור פלילי באחד המוספים
היה בדיוק עסוק בלספר לה איך החבר הכי טוב שלו זה המפכ"ל ,
וכמה שהם אחוקים, כמו, נגיד, אביב גפן ולאה רבין. שיהיה |
בבמה מאז 24/11/98 6:48 אילן ירוחם / קזבלנקה 485069סיפור קצר והחברה הכי טובה שלה אמרה לי במסיבת שחרור, שהיא תפסה איזה אחד
מבוגר ועשיר שמחזיק אותה ממש קצר וזה כנראה מה שהיא צריכה
ואח"כ כיבתה את האור ומצצה לי |
בבמה מאז 24/11/98 6:47 בועז רימר / פיסקה 485070היפרדות סיפור קצר היא אמרה שהיא הקדישה לי פיסקה. יופי. פיסקה. אני אמור להרגיש
עכשיו משמעותי בחייה, או בכלל לא? מה זה צריך להיות? כל
הזיונים שלה בספר, ואני גיבור פאראנואידי של קנוניה דבילית,
ורק מקבל פיסקה. |
בבמה מאז 22/11/98 3:48
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
רגע, רגע. מה
אתם חושבים שאתם
עושים?! אסור
לכם לקרוא את
זה. זה הסלוגן
שלי. זה פרטי!!
אחד מחפש פינה
לעצמו. |
|
