י.ב.

/

החדר הלא נכון - חלק 1

485002

פרגמנט

"13 גופות נמצאו במחסן נטוש ליד הנמל, אתה היחיד ששרדת. או שאתה הרגת אותם, או שאתה יודע מי עשה את זה,", אמר החוקר הגבוה, לפחות הוא נראה גבוה מאיפה שג'יימס ישב. החוקר היה בעל שיער שחור, קצר, עם חולצת טריקו לבנה ומכנסיים שחורים. "חשבתי שיהיו לך מדים", אמר.

בבמה מאז 10/4/99 17:01 

לנה

/

בשביל לא לחשוב

485003

סיפור קצר

העננים הסתעפו להם בצבעי התכלת-כחול-לבן תמימים בשמיים. השמש חממה ברכות את האדמה, לא הייתה בוהקת במיוחד והייתה לה מין תחושה אימהית ורעננה. הרוח נשבה בשובבות והזיזה את ענפי העצים הירוקים. איזה יום יפה, חשבתי לתומי בדרכי לבי"ס

בבמה מאז 9/4/99 22:02 

יניב כהן

/

גילגולטיפה

485004

סיפור קצר

אני כל כך קטן נמצא פה בין כולם כמו כולם שום דבר חדש לא קורה פה רוב הזמן אבל כשבאים הגדולים המנוסים ומספרים סיפורים מצחיקים על כל מניי דברים משונים שקרו להם בחוץ על דברים גדולים שצפים על המים וחוטים עם ווים רצחניים שמעלימים דגים

בבמה מאז 9/4/99 21:58 

שרון ליפז

/

על מכשירים מקולקלים ומכות...

485005

סיפור קצר

"איך זה יכול להיות?? שאלתי אותה, בעודי מצחצחת את שיני". "אתמול היו פה שלושה ועכשיו יש רק אחד!! ומה אני אקח איתי לבית הספר?? את יודעת שאני בדיאטת מילקי!!"

בבמה מאז 9/4/99 17:48 

שרון ליפז

/

מצפרדע לנסיכה

485006

סיפור קצר

כמו כל הצפרדעים, עוסקת בחיפוש מזון, ברביה, במעקב עצוב אחרי השפעת השנים על עורה הצפוד, משלימה עם העובדה שהיא את שיא חייה כבר עברה, לא מאפשרת לעצמה אפילו לפנטז על אפשרויות אחרות, מעבר לביצה ולבעלה הצפרדעוני הגדול והשליט שסביבו וסביב צאצאיהם נסבו חייה

בבמה מאז 9/4/99 17:47 

אבשלום

/

רעדה תקופתית

485007

שירה

אני נרעד כולי , כעץ המבחין בעננים ממערב , אני מתכווץ כקיפוד , החש בסכנה , אני רב ומשלים כל העת , כמו אח ואחות

בבמה מאז 8/4/99 20:45 

פיני שמיר

/

ביקשתי

485008

שירה

ביקשתי את שאהבה נפשי בפרחים חיפשתיו מאחורי השיטים הפורחות

בבמה מאז 8/4/99 5:42 

פיני שמיר

/

ובכל זאת היתה שקיעה

485009

שירה

הים עלה גבוה, נשבר לשמש בפנים התחבר לעננים שחורים שהתחפשו באפור.

בבמה מאז 8/4/99 5:42 

שירי בן-משה

/

שיר אהבה לכלב

485010

שירה

ראשך על כר מיטתי מונח נשימותיך כבדות שערות גופך לכודות במרדף פראי של איבוד עשתונות

בבמה מאז 8/4/99 5:39 

שירי בן-משה

/

אני טועמת את הים

485011

שירה

אני טועמת את הים המלח נצמד לשפתי באהבה העצים חולמים על אוויר נקי יותר ממשיכים בעמלם

בבמה מאז 8/4/99 5:38 

שירי בן-משה

/

מה שנותר

485012

שירה

מה שנותר מאותה אהבה שחוקה נמדד בדיוק של כאב דק מלווה באנקה הגוף עוד חש במגע של עורך כשרכנת מעלי בלי לומר מילה

בבמה מאז 8/4/99 5:37 

שירי בן-משה

/

קחי לך כלל לחיים

485013

שירה

כל אדם שמתחיל משפט כך מחפש ועוד לא מצא. האכזבה חורטת בבשר החי בעודי סטטית , חסרת כל תנועה.

בבמה מאז 8/4/99 5:36 

שירי בן-משה

/

הצגה אחרונה

485014

שירה

לפעמים אתה מחפש את הקהל שימלא כל חלל באוויר הדחוס, רעשים צורמניים יחלפו בתוך בועות ההכחשה בריחוף קל

בבמה מאז 8/4/99 5:36 

שירי בן-משה

/

העולם שייצרת

485015

שירה

אני מתעוררת אל תוך העולם שייצרת 4 כתלים במרחב הפתוח המחשבה מבקשת להשתחרר

בבמה מאז 8/4/99 5:35 

שירי בן-משה

/

משחקים

485016

שירה

רוכנת בביישנות היא כורעת על מיטת הילדים באיטיות מעוררת ערגה

בבמה מאז 8/4/99 5:33 

שירי בן-משה

/

ריקה מכוונה

485017

שירה

מבינה פחות ממה שאני מראה מתקשה להחליט לגבייך האם את כפי שאת אומרת מכונה משומנת היטב מדוגמת

בבמה מאז 8/4/99 5:32 

שירי בן-משה

/

אני נושמת את האוויר שלך

485018

שירה

טעם של מסטיק ילדים וסיגריות אפורות עם כל שאיפה אני מכניסה לתוכי עוד חלק ממך

בבמה מאז 8/4/99 5:32 

ר. י. א.

/

אתה לא שונא שזה קורא לך?

485019

סיפור קצר

שעה לאחר מכן הייתי על אוטובוס לשדה התעופה. ברחתי. השארתי התנצלות מגומגמת להורים ולחברה בפתק קטן ומקומט ומאז לא התקשרתי אליהם חוץ מגלויה מהולנד שאומרת שאני בחיים. שום דבר לא היה גורם להם להבין... אני לא חושב שאני בעצמי מבין.

בבמה מאז 8/4/99 5:23 

חגי אל

/

הכותל

485020

סיפור קצר

כמו כל חייל גיליתי שהאוטובוס הוא התחליף הקרוב ביותר למה שאנו קוראים מיטה. וכמו כל חייל עייף אני עולה לאוטובוס מנקב את הכרטיסיה המסכנה שמנסה להתגונן אך לשווא, אומר לילה טוב לנהג, מושב ליד חלון בעדיפות, מכוון את השעון הביולוגי לעוד שעה ורבע

בבמה מאז 8/4/99 5:17 

ר. י. א.

/ The memory of pain 485021

שירה

Travel into the void, Jump trough blackened holes in space, Scream at the emptiness inside you

בבמה מאז 8/4/99 5:13