צביה

/

בא השוחט...

484882

שירה

ובא השוחט אל גדיה וטליה והושיטו צוואר ויצנחו ובא התליין עם עמוד התליה וכרעו בפניו וישטחו

בבמה מאז 28/4/99 6:29 

אופיר צביק

/

הסרט הזה היה ממש מחורבן

484883

סיפור קצר

הסרט הזה היה ממש מחורבן, כל הזמן חיכיתי שהוא יגמר כדי שאוכל לחזור לספרייה. זה התחיל בזה שמצאתי בקופסת הגרביים שלי את כרטיס המנוי. בכלל שכחתי שאני מנוי לספריית וידאו.

בבמה מאז 26/4/99 15:58 

בועז ארדר

/

הדיבוק - סיפור אמיתי על נ...

484884

סיפור קצר

הברווז שלי התחיל להתנהג באופן מדהים אתמול. זה משהו שקורה פעם אחת בחייו של אדם ויתכן שקטני האמונה יתקשו לעכל זאת וילעיזו, אך לא ניתן יהיה להפריך את העדות שחזתה בה כל משפחתי.

בבמה מאז 26/4/99 15:49 

שחר

/

משהו ירוק עם עלים קטנים

484885

סיפור קצר

החיים, משהו שאף פעם לא ידעתי להגדיר אותו. לאחרונה נדמה לי שהחיים הם תהליך של משהו. לא ברור בדיוק של מה, אבל הם כנראה תהליך. אולי אספר לכם על זה. באשר לשערות, אני בהחלט יודע מה זה. שערות, זה משהו שפעם היה לי.

בבמה מאז 25/4/99 20:03 

זוהר ישראל

/

הנקניק המכני

484886

סיפור קצר

השעה היתה בערך חמש וחצי, כשהיא נכנסה. הגוף שלה היה לבן כמו נייר צילום מבריק. העיניים שלה היו כחולות כמו חלום על פאמלה אנדרסון. היו לה רגליים ארוכות כמו האף של סקוטי פיפן, ושדיים עסיסיים כמו מיץ תפוזים על הבוקר, כזה שסחוט טרי, לא מהמשומרים המגעילים.

בבמה מאז 25/4/99 15:03 

ניצן צימרמן

/

מלכים, מלכות, וחיות אחרות

484887

סיפור קצר

"5.30 ללחם?!" צעקתי בלי רחמים על המוכר המסכן. זה לא אשמתו. הוא בסך-הכל ממלא הוראות. יצאתי בתסכול מפתח המאפייה.

בבמה מאז 25/4/99 4:55 

ניצן צימרמן

/

עם רדת הטל ...

484888

סיפור קצר

פניה הרכות החווירו. הוא היה כל כך צעיר. כל כך לא מוכן. לרגע אחד חשבה שתיפול אחורה, אך ברגע האחרון תפסה עצמה, וניסתה לחשובה על משהו אחר. כמה שנים לא היו בקשר. לא שינה דבר.

בבמה מאז 25/4/99 4:54 

ניצן צימרמן

/

צהרים

484889

סיפור קצר

אני רק רוצה להגיד דבר אחד לפני שאני מתחיל. מאז שאני זוכר את עצמי הייתי בן אדם מאד לא החלטתי. כשהייתי קטן, אם היו שואלים אותי מה אני רוצה להיות כשאגדל, הייתי עונה בכנות: "אני קרוע בין סרסור לנרקומן. מה את חושבת סבתא?"

בבמה מאז 25/4/99 4:52 

אביעד גוטפריד

/

בחושך

484890

שירה

אמרתי סודי כשיכור; שתיתי מיין עופרת, צוואת אלוהי נעולה במרתף כבר יובלות. מותי לא ישתוק, כי קנוהו בשקר - מכרו לי אמון שנכתב בסכין על שורות.

בבמה מאז 25/4/99 4:47 

אביעד גוטפריד

/

אל תגידו שכול

484891

שירה

אחרי שחזרתי בכיתי בקול שאפילו אני לא הצלחתי לשמוע הייתי נותן לו עכשיו את הכל רק אל תגידו לי שכול

בבמה מאז 25/4/99 4:36 

אביעד גוטפריד

/

אולי מחר

484892

שירה

אולי מחר הלחם לא יחסר והעולם לא ירעב לפת לחם ולא יהיו רעבים בככר

בבמה מאז 25/4/99 4:35 

אביעד גוטפריד

/

אלוהים

484893

שירה

כן, הוא קיים אלוהים בצלמך, אתה אלוהים, וגם אתה. אך לא לבד

בבמה מאז 25/4/99 4:35 

עדי דרטלר

/

שפל

484894

סיפור קצר

הוא אפילו נולד מוזר. קודם יצאו הרגליים. "נדיר אך אפשרי" אמרו הרופאים, ואחותו בת החמש רק הסתכלה עליו ואמרה: "מוזר". עד גיל שנה לא היה לו שיער ובגיל שנה וחצי השיער שלו הגיע עד לכתפיים. מוזר. לכיתה א' הוא הגיע כמו כולם, רק קצת מאוחר יותר. אבל הגיע.

בבמה מאז 25/4/99 4:21 

אורלי שנברג

/

החבר שלי ערום

484895

סיפור קצר

הוא אמר שהוא אוהב אותי. הוא אמר שהוא חוטא בכתיבה. עלי. רציתי לשמוע נורא, ומתברר שעשיתי טעות איומה. עם תחביר של ילד בן שלוש והתאמה של ילד בן שנתיים נשמע השיר עלי, שיר שמתאר את רגשותיו כלפי.

בבמה מאז 25/4/99 4:17 

ליהיא קנה

/

הסכר

484896

שירה

אני רוצה לראות את שמי באותיות מוארות על שערי עיתונים על שלטי חוצות. אני רוצה לראות את שמי מפורסם בכל העולם (קובץ שירים)

בבמה מאז 25/4/99 3:58 

אורית ישראלי

/

ללא שם

484897

שירה

עוד דקה או שתיים ייפתח מסך האיין

בבמה מאז 25/4/99 3:25 

אורית ישראלי

/

תודה

484898

שירה

למדני איך אומרים תודה כזאת מין תודה שלא תעוף ותפרוק כל תוכן

בבמה מאז 25/4/99 3:21 

אוגוסט קול

/

מה היה קורה לו הייתי משהו...

484899

סיפור קצר

אני יודע שכבר גרסו את זה יותר מידי, וממש אני לא יתחיל לטחון קמח טחון, אך עדיין אני מרגיש שאנשים מחמיצים את הפואנטה האמיתית של להיות משהו אחר. נכון, אחד רוצה להיות אבן, השני רוצה להיות דג וכ"ו וכ"ו וכ"ו.

בבמה מאז 23/4/99 21:40 

אוגוסט קול

/

רומנטיקה נדושה

484900

שירה

היא ישבה על יד האגם בודדה. הירח האיר את פניה, ואת השאר החושך כיסה. דמעה זלגה מעיניה, הגשם ביקש להסתירה. הגשם רצה לתקן, את אהבתה השבורה.

בבמה מאז 23/4/99 21:40 

אוגוסט קול

/

נקמת אנשי הספרייה הציבורי...

484901

סיפור קצר

זה קרה לפני שלוש שנים, בזמן שהייתי בניו-יורק לרגל לימודי משחק וקולנוע. הייתי צריך להכין איזה עבודה בסדר גודל אסטרונומי בנושא תולדות הקלונוע והתפתחותו, והמרצה ישב לי חזק על הראש, הייתי צריך להכין את זה לעוד יומיים, הזמן הלך והתדלדל בכל רגע שלא עשיתי כלום.

בבמה מאז 23/4/99 21:38