ירון פלג

/

שני סיפורים ואהבה אחת

484881

שירה

נער כבן שבע עשרה שנים, איאד תופיק איסמעיל עאצי, בנם הבכור והאהוב של תופיק איסמעיל מוחמד עאצי ואשת נעוריו, בת דודו, פרדוס חליל איברהים עאצי, יוצא מפתח ביתו, לראות במהומה אשר בחוץ.

בבמה מאז 3/5/99 16:43 

ירון פלג

/

לא צריך לשמוע בום

484882

שירה

גם החייל שאיתרע מזלו להתמקם, ברגע מקרי אחד באותן קוארדינטות מסויימות מאד, אף כי אקראיות, אליהן כוון, ממרחק עשרה קילומטרים בערך, על ידי חיילים שצבע מדיהם שונה מעט משלו, ואשר לא פגשוהו מעולם פנים אל פנים

בבמה מאז 3/5/99 16:42 

ירון פלג

/

מה נותר מן האהבה

484883

שירה

אל יחר אף מפקדי, אם אטרידנו ביד הנער המביא אליו איגרת זו. אף סליחה אבקש אם לשונה אינה רהוטה, כי לא השיגה ידי

בבמה מאז 3/5/99 16:42 

ירון פלג

/

עונג, אושר ומה ביניהם

484884

שירה

הרי אינני נער עוד. אם יש אושר בעולם אם לאו, הריני אמור לדעת. ויורשה לי להעיר, למען מנוע טעות נפוצה: ידעתי את העונג על כל מופעיו החמקמקים. את העונג הפשוט של חום השמש על גופי הערום;

בבמה מאז 3/5/99 16:41 

ניצן צימרמן

/

ילדה עם כנפיים

484885

סיפור קצר

שני תמיד היתה צוחקת עלי שלה יש כנפיים, ולי אין. "תראה אותי!" היתה צועקת, בזמן שריחפה כמה מטרים באוויר. "עכשיו תנסה אתה!" צחקה. היא ידעה שאני לא יכול. היא כל כך נהנתה לצחוק עלי.

בבמה מאז 3/5/99 14:57 

ירון פלג

/

שני לילות בקהיר, 1988

484886

שירה

חצות על גשר א-תחריר. ילדות קטנות מוכרות פרחי יסמין שזורים למחרוזות ארוכות. מתחת שבות ספינות הנהר המוארות מהפלגות שעשועים במורד הנילוס. "אוחתי..." לוחשת ילדה בגאווה, ומצביעה אל אחת הספינות.

בבמה מאז 3/5/99 0:16 

ירון פלג

/

קארן בצהוב מס. 1

484887

ציור

שמן על קנווס במקור 80X70 ס"מ

בבמה מאז 2/5/99 23:52 

ירון פלג

/

סעו לסיני לראות את מלכודו...

484888

שירה

סעו לסיני לראות את מלכודות היעלים העתיקות. שתי גדרות נמוכות, עשויות מאבני השדה, נמתחות על פני מאות או אפילו אלפי מטרים. בתחילתן הן רחוקות מאד זו מזו, אך בסיומן, או ליתר דיוק במקום שבו החלו לבנותן

בבמה מאז 2/5/99 14:38 

ירון פלג

/

לכתך אחרי במדבר בארץ לא ז...

484889

שירה

לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה מרחיקה לנוד מני קברות התאוה, לא תקנה זכויות, לא תמחק כל חוב. השביל אבוד, כבו אורות הגאוה,

בבמה מאז 2/5/99 14:37 

ירון פלג

/

יום של כיף בלונה-פרק, וער...

484890

שירה

עומדת לידי, כולך חיוך אוהב, בכווני רובה אויר אל ברווז הפח. יושבת לידי, מווסתת לי ת'לב בסוב גלגל ענק, אח, אח, אח !

בבמה מאז 2/5/99 14:36 

ירון פלג

/

היה זה אך פעם

484891

שירה

היה זה אך פעם, אחת ולא עוד, האט הכל, רטט - ויעמוד. רק לרגע אחד, כה חד וקצר, כתער מחליק הבא בבשר, צלב מבט במבט

בבמה מאז 2/5/99 14:35 

ירון פלג

/

פעם חשבתי כי ודאי יפגשני

484892

שירה

פעם חשבתי כי ודאי יפגשני בלילה מואר וכבה חליפות באש כלי רכב בוערים

בבמה מאז 2/5/99 14:34 

שגי שיטרית

/

עידו הרטוגזון במסיבת הסטו...

484893

סיפור קצר

'סליחה, אני מצטער להפריע לך, אבל אני מבקש שתעשה את זה במקום אחר', אלו היו המילים הראשונות שאמרתי לעידו הרטוגזון . לא האמנתי באותו רגע שתוך זמן קצר הבחור הזה ימנה בין חברי הקרובים. זה היה במסיבת סטודנטים בכרם התימנים באמצע הקיץ

בבמה מאז 2/5/99 14:27 

הצנחן

/

שמירה

484894

סיפור קצר

ועוד לא דיברנו על המא"ג. ובעצם אין הרבה מה לומר עליו, אז נשאיר את המא"ג באלמוניותו המבורכת. אני מעדיף להרחיב את הדיבור עלי. ואתה, הקורא הנבון, ודאי הבנת: שוב אני בעמדה.

בבמה מאז 2/5/99 5:32 

אופיר צביק

/

נטול את יכולת להרגיש

484895

סיפור קצר

כולם תמיד סיפרו לי שהדבר הראשון אחרי הבדיקות בבקו"מ שעשו להם זה להעלות אותם לאוטובוס ולצרוח עליהם. משום מה חיכיתי לזה. אבל זה לא קרה. אחרי שכולם סיימו את הבדיקות הרפואיות שלהם הרופא קרא לי שוב

בבמה מאז 1/5/99 19:57 

זוהר אקס

/

זוהר

484896

סיפור קצר

אלוהים בן 29 והוא יושב בסלון ורואה טלוויזיה ולא שומע אותי בוכה כי אני בוכה ללא קול. אלוהים לובש עכשיו כותונת לילה וחלוק בית סמרטוטי ושערו ארוך ופרוע ועיניו שקועות בפניו. רגליו פשוטות על שולחן הסלון והוא יושב ובוהה בטלוויזיה במבט זגוגי.

בבמה מאז 1/5/99 19:53 

אוגוסט קול

/

ז'ואה דה ויוור'ה (שמחת חי...

484897

שירה

עת להרוג ועת למות, עת לשמוח, ועת לבכות, להרגיש איך החיים עוברים, נשברים, מתנפצים, והכל בניצוץ בין שני אפלות.

בבמה מאז 1/5/99 19:51 

אורית ישראלי

/

החיים לאחר המוות

484898

פרגמנט

יום אחד בשעה 7.00 בבוקר, קם אדם אחד ממיטתו,ובמה הבחין? כי הוא מת. אני יודעת שדבר זה נראה לא הגיוני בעינכם והנכם מתפלאים, הכיצד אדם מת מבחין בכך שהוא מת??? הרי הוא מת. והמת אינו נושם. אינו רואה, אינו מבחין בין טוב לרע

בבמה מאז 1/5/99 19:44 

אוגוסט קול

/

נורמלי, בולשיט

484899

שירה

ואת הגאון - מוקיעים ומהרשע פוחדים, ואת התמים - מנצלים, ואת החלש - מכניעים

בבמה מאז 1/5/99 19:29 

גיא רון גלבוע

/

לו באת - לו מת.

484900

סיפור קצר

מוות ישבה על אדן החלון של הקומה השביעית, תלויה על בלימה: גופה היה כולו מחוץ לחלון, ורגליה היו תחת לקרש מיטה, ותכלת השמיים בהתה בה, החזירה לה בבואה. "אולי אני לא יפה יותר?" שאלה ענן קטן וצמרירי, כמעט מחניק

בבמה מאז 30/4/99 15:47