זוהר ישראל

/

חופש הביטוי

484823

סיפור קצר

גם היציאות הביתה לא היו מלהיבות, אז גם לא היו לי אופציות חיפוש מרובות, ככה שלא חל שיפור בנושא הניסיון המיני שלי במסגרת צה"ל. וזה שאומר שעד גיל 21, הסתפקתי בסיפוק עצמי, כמו שאומרים, תוך שימוש באמצעי עזר, מהסוג המוכר, הידוע, העירום והדומם

בבמה מאז 9/5/99 17:16 

שרון ליפז

/

ברדוויל

484824

סיפור קצר

בבוקר יום שני, מיד לאחר שיצא חגי, נמלאתי בחוסר מנוחה. בדרך כלל נהגתי לישון עוד שעה אבל באותו בוקר הסרתי בתנופה את שמיכותי. בקושי חשתי את הרצפה תחת רגלי היחפות. לא הרבה נידרש לי. לאחר עשר דקות כבר הייתי במגרש החניה בדיוק בשביל לתפוס את האוטובוס.

בבמה מאז 9/5/99 17:05 

רועי ברנר

/

אינו בי

484825

שירה

הייתי רוצה לראות איתך את השקיעה לאחוז ידים יחד ולהתחבק, כאשר הרוח של ערב נהיית קרה

בבמה מאז 6/5/99 16:15 

רועי ברנר

/

היפה שלי

484826

שירה

עייף אני ורוצה לישון, מה שמחזיק אותי מלנום הם חיי. וכאשר אני עוצם את עייני,

בבמה מאז 6/5/99 16:15 

מיקו פנתריקו

/

המקרר שלי

484827

סיפור קצר

פיהוק, הוא התעורר והרגיש רעב למשהו. הוא ניגש אל דלת המקרר, פתח אותה והאור נדלק, הוא הביט אל מדף מוצרי החלב וראה שחסר אהבה ושפג תוקפה של הבדידות, מיד הלך ללבוש את בגדיו

בבמה מאז 6/5/99 16:10 

רועי ברנר

/

שישבת

484828

סיפור קצר

בצד האפל של המחשבה התעסקתי. הרעש שמסביב ... עליו הסתכלתי: וכבר נמאס מלדבר עם עוד כמה בנות שמעשנות סיגריות לייט ומזיזות את השפתיים כמו בובת גומי. שוב מצאתי את עצמי יושב בבתי-קפה עם קהל של אנשים זולים וטיפשים הם אף פעם לא יבינו או הבינו אותי

בבמה מאז 6/5/99 15:56 

ציפי

/

אתמול בלילה

484829

שירה

אתמול בלילה חלמתי חלום שאבא שלי מת, ככה, פתאום

בבמה מאז 6/5/99 3:18 

אייל רכטר

/

בשר ודם

484830

פנטזיה

 

סיפור קצר

לא פחדתי בכלל, שאלתי את עצמי. אפילו לא היה לי קר. התחלתי ללכת, עוזב את האור מאחורי. לצד הדרך הבתים היו חדים ורחוצים, וריקים כמו ספינות נטושות על קרקעית האוקיינוס. דגים קטנים שטו בין החדרים, מנקרים גופת מלח מרקיבה שהסתבכה בין חבלי התורן.

בבמה מאז 5/5/99 18:18 

אייל רכטר

/

כמעט אישה

484831

אינטרוספקטיבי

 

סיפור קצר

כמה קל לשטוף הכל, את כל הצער הזה מעליך. קל ואפילו נעים, כמו נשטף מעצמו. מעט מים חמים, מעט סבון, מעט צער, הרבה צער. הכל נשטף ונעלם כלא היה ואת תלכי לישון נקיה, וריחנית, ולבד

בבמה מאז 5/5/99 18:17 

אייל רכטר

/

סין

484832

סופני

 

סיפור קצר

היה שם איש גבוה ובהיר, כמו האנשים מהצפון שמגיעים לפעמים לעירה, והוא היה טוב אלי. הייתי שלו. יותר מזה אני לא מצליחה להיזכר, ומרגישה שכל הארנבות בטוחות עכשיו, מסתתרות בין עצי היער

בבמה מאז 5/5/99 18:15 

אייל רכטר

/

מאבד

484833

אינטרוספקטיבי

 

סיפור קצר

התמונה שלה מתקרבת, התחושה שהיא מתרחקת, הכמעט חיוך. בשלושים השנים שנותרו לו לחיות הרגע הזה הולך לחזור אליו בהרבה חלומות, וגם את זה הוא לא ידע עדיין.

בבמה מאז 5/5/99 18:14 

אייל רכטר

/

הספד לחברה טובה

484834

פרגמנט

צעקה כזו שיוצאת ישר מהמחוזות העמוקים ביותר של הלב, הנסתרים, יכולה להישמע למשל תוך כדי נפילה לתהום שחורה פעורה נפילה ארוכה אינסופית נצחית כמעט שמסתיימת תוך מספר לא גדול של שניות בריסוק אברים על אספלט קיצי לוהט, מלוכלך ומחורץ אבל בעיקר אדיש

בבמה מאז 5/5/99 18:13 

ירון פלג

/

אם הרחמים

484835

ציור

שמן על קנווס במקור 100X90 ס"מ

בבמה מאז 5/5/99 3:45 

ירון פלג

/

קארן בצהוב מס. 3

484836

ציור

שמן על קנווס במקור 60X120 ס"מ

בבמה מאז 5/5/99 3:45 

ירון פלג

/

קארן בצהוב מס. 2

484837

פלסטיקה

שמן על קנווס במקור 120X60 ס"מ

בבמה מאז 5/5/99 3:45 

הצנחן

/

אצלי במרתף

484838

שירה

ערבחושיות אבק סובבות סחור-שבור, טורי נמלים במצעד ססגחוני, להבי מאוורר - מערבל - שוברים קרן אור. לאלוהים פתרונים

בבמה מאז 5/5/99 3:39 

קיפוד

/

שקרים

484839

שירה

הבשר, כל כך טעים גם הדם התענוג של השיניים הפוגשות בשרירים הידיים המחטטות בין העצמות אני עדיין שומעת צעקות הן מתערבבות בקריאות התענוג שלי (קובץ שירים)

בבמה מאז 4/5/99 6:49 

אריק כהן

/

שותה פרוזאק

484840

שירה

עוטה על פניה תחושת אין אונים יודעת שהם אוהבים זאת. שותה פרוזאק בחיוך מריר, הכל כדי להעביר את היום. (קובץ שירים)

בבמה מאז 3/5/99 19:10 

דנה צימרמן

/

פוטו-רצח

484841

סיפור קצר

לא יודעת למה, אבל בזמן האחרון אני כל הזמן חוזרת לים. זה כנראה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות בזמן שאני מחכה שסבתא שלי תמות, ושאבא שלי יפסיק להתעסק במתים ואולי יתחיל להתעסק בחיים בפעם הראשונה בחייו, לפחות עד כמה שזה קשור בי

בבמה מאז 3/5/99 17:40 

דנה צימרמן

/

קול ישראל מירושלים

484842

סיפור קצר

איך שהוא מסתובב לו, המחוג הזה. מלטף את כל הקווים השחורים הקטנים, מרחף לו באלגנטיות, לא עוצר אף פעם. כמו השעון-שניות הזה שהיה בנבחרת השחיה של הפועל-ירושלים, אז כשהיית בת שתיים עשרה. ואת מצפה עכשיו לשמוע את הקול של המאמן מאנו, שהיה צועק "אפ"

בבמה מאז 3/5/99 17:24