אורנית בלנק

/

בית הממתקים

484808

סיפור קצר

"לכל עץ תפוח יש סודות" אמר לי סבא שלי, באיזה טיול משפחתי רחוק למקום ירוק, ואני חשבתי אז, שהוא פשוט ממש מתלהב מתפוחים או מעצים או משהו. אחר כך, כשגדלנו והתחלנו לדבר על שריטות ואכזבות ראשונות ותקוות, ראינו, כולם וגם אני, שזה לא כמו שמספרים

בבמה מאז 15/5/99 17:17 

בועז רימר

/

כעס

484809

מונולוג

תראו, אתם הזמנתם אותי לאי הקטן שלכם. שטוף שמש או לא שטוף שמש.

בבמה מאז 13/5/99 19:36 

בועז רימר

/

כנות

484810

מונולוג

לא טוב לי. חברה שלי לא כנה. אני לא יודע אם היא משקרת לי או לעצמה.

בבמה מאז 13/5/99 19:32 

הילה רובינשטיין

/

שטן

484811

מונולוג

אלוהים. למה עשית אותי שטן?! (גיחוך) כשהייתי קטן...הו זה היה מזמן. קטן ושטן... ואז בוקר אחד הייתה לי זיקפה. ענקית. תוצרת יפן. היום כל אחד כבר קונה לו שטן קטן תוצרת יפן.

בבמה מאז 13/5/99 19:21 

לאה מרום גרוסמן

/

כבשה ובאר של מים

484812

סיפור קצר

היה הייתה פעם אישה בגליל, שיום אחד, לפני הרבה שנים, ירדה לתוך באר ליד ביתה לשתות ממנה מים והחליטה להישאר שם לתמיד, ואילו לא היה עובר שם רועה הצאן מן הכפר הסמוך ומעלה אותה במקרה בדלי שלו, יתכן והייתה נשארת שם לתמיד עד שהייתה נמסה כולה ונעלמת.

בבמה מאז 13/5/99 3:20 

אוגוסט קול

/

שבע פעמים למות

484813

סיפור קצר

כשאלך בדרכי האחרונה, ואביט מסביבי, וכלום לא יזהר, ושום אור לא יאיר, ורק חושך ישרור מסביב, ושקט ארור, של מוות, של אובדן החירות עלי אדמות, אז אמשיך בדרכי ,החוצה את השביל, השביל שבין הבשר אל הפגר, בין החי למת.

בבמה מאז 13/5/99 3:17 

אוגוסט קול

/

כלום לא קורה - הכל כרגיל

484814

סיפור קצר

"אתה בטלן", הסתכלתי עליה בעיניים, היא הרגע העליבה אותי, אני שונא שאנשים עושים את זה, ישר בפנים, בלי סיבה, כנראה משעמם להם בחיים, או שהם מקנאים - זה בטוח הסיבה.

בבמה מאז 13/5/99 3:17 

עדי דרטלר

/

מסע חייה של בת יענה (לשעב...

484815

שירה

היא הוציאה את ראשה מהחול והרוח העזה של סופות המדבר טפחה על פניה. ראייתה היטשטשה מהחול שעכשיו גם חדר

בבמה מאז 13/5/99 3:14 

עדי דרטלר

/

מה אתה עושה כשאתה קם בבוק...

484816

פרגמנט

אורן קם בבוקר, נישק את האישה , אמר להתראות ונסע לעבודה. כשהגיע ,ציידו אותו בתיק עם פרטים אחרונים, נתנו לו כתובת, אישה יפה ורפרטואר עשיר

בבמה מאז 13/5/99 3:11 

עדי דרטלר

/

גבות

484817

סיפור קצר

תלשתי את הגבות שלי. שערה אחר שערה. תלשתי פה ,תלשתי שם. קבוצות שלמות. איבדתי את הקו. כלום לא הפריע לי, הייתי מאוד מרוכזת, אפילו לא הרגשתי כאב. תלשתי בלי הכרה.

בבמה מאז 13/5/99 3:11 

מוטי קריספיל

/

שירי רעב

484818

אינטרוספקטיבי

 

שירה

שזה פשוט תוקף אותה במגע ושיטוט שזה מה שדוחק אותה לקיר של סוף להזיות וחוסר רצון להיות מחסום למוות (קובץ שירים)

בבמה מאז 13/5/99 3:01 

איילה פפירני-יניב

/

תום, תום...

484819

סיפור קצר

ילדה בשמלה לבנה, ישבה בתוך העשב. אז מה אם פירורי עפר יעטרו את הכותנה כשתקום, אז מה אם עלים זעירים, ירוקים מאד, של ניצני דשא ידבקו בה ויהוו אות לפראיותה. אז מה, לא אכפת לה, לילדה.

בבמה מאז 12/5/99 18:49 

אורנית בלנק

/

אז איך זה לגמור?

484820

ארוטי

 

שירה

ואז מכל הגוף עלתה הצעקה, זאת שמשחררת את כל ההגנות

בבמה מאז 12/5/99 4:26 

אורנית בלנק

/

בננות השיגעון

484821

אינטרוספקטיבי

 

סיפור קצר

כל הקופים בורחים לי החוצה בימים כאלה. בננות השיגעון קורצות להם כל כך עד שהם גוברים על הנורמות המקובלות ועל הכאב שבהשגתן. צורחים ומשתוללים הם קופצים החוצה מן הכלובים הכפויים של הנימוס, ומשתלטים על הרגעים השקטים שלי.

בבמה מאז 12/5/99 4:24 

אלון רוזנבליט

/

במדים

484822

מלחמתי

 

סיפור קצר

ישבתי שם מקופל בתוך המדים וחגורת ההצלה הגדולה עלי, צמוד לקיר ולאנשים סביבי מנסה לברוח מהקור והמים. רעשם מחריש האוזניים של הפגזים והכדורים צרם במעמקי ראשי. ריח הדם של החיילים הפצועים מסביבי היקשה על הנשימה.

בבמה מאז 12/5/99 4:19 

רן רימון

/

נמלה

484823

שירה

להיות נמלה לעבוד כל היום

בבמה מאז 11/5/99 2:17 

רן רימון

/

סנדלים

484824

שירה

אבא ואמא נורא מתעקשים

בבמה מאז 11/5/99 2:16 

אמוץ טל

/

מלך הארון

484825

סיפור קצר

קישקשנו ביחד מתישהו, והוא סיפר לי על זה שהוא המלך של הארון ושכולם חיים לו בתוך הארון ובכלל. בהתחלה חשבתי שהוא קוקו קצת, יעני סרוט אחושרמוטה, אבל אחרי שהוא הראה לי את הגלימה שלו - השתכנעתי (אחרת למה יש לו גלימה אם הוא לא המלך ?)

בבמה מאז 11/5/99 2:13 

אמוץ טל

/

השעה הזאת

484826

סיפור קצר

עליתי על האוטובוס. הנהג חייך אלי ואמר: "קח, נקב." -"סליחה?" שאלתי מעט תמה, -"נקב את הכרטיסייה, זה השירות בשעה הזאת" חזר ואמר. -"מה זאת השעה הזאת" , שאלתי בפקפוק, -"זו השעה שהכל יכול לקרות..." , חייך.

בבמה מאז 11/5/99 2:11 

אמוץ טל

/

מסעות

484827

סיפור קצר

"כל מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד" (או משהו כזה) אמר פעם מישהו. וצדק.

בבמה מאז 11/5/99 2:09