אודליה כהן

/

בסרט הזה כבר היינו

484692

סיפור קצר

בפנים לא היה מקום, אז תפסנו שולחן בחוץ, על המדרכה. את המוזיקה הרועשת בפנים כמעט לא שומעים בחוץ, אבל מדי פעם עובר "רדיו עם אוטו" ואנחנו זוכות למדגם טראנסדאנסמזרחית וניאון סגול שממסגר את לוחית הרישוי ומרצד בעיניים.

בבמה מאז 8/6/99 7:11 

אודליה כהן

/

במה באינטרנט

484693

מסה

ובכן, אחת ההערות המעניינות (?) ומאלה שעוררו פולמוס, הייתה של מישהו שהעביר ביקורת על רמתן של היצירות, רמת ההשכלה והמטען האינטלקטואלי של היוצרים. אותו מבקר התלונן מרות על התופעה הרווחת של כותבים סמי-אתגר קרת והמליץ בחום על דוסטוייבסקי.

בבמה מאז 8/6/99 7:09 

גונן רווה

/

כסף כסף

484694

שירה

כסף , כסף. זה מה שצעקת כל הבוקר. ברקע התנגן השיר Money של הפינק פלויד.

בבמה מאז 8/6/99 7:05 

גונן רווה

/

החנות שלידך

484695

שירה

הסתובבתי לידך בכרם התימנים. קנית עגבניות.קניתי מלפפונים. עצרת בפיתות.דפדפתי בלחמניות. אך לרגע חייכת לכיוון המוכר וליבי נמס.

בבמה מאז 8/6/99 7:04 

אוגוסט קול

/

הרוע האנושי

484696

סיפור קצר

מוות, שיברון, מחלות, גדם, שטן, התנשאות, ברברנות, שנאה, דם, נשק, שקרים, מלחמות, שחיטה, טבח, רצח, אונס, סטיות, לכלוך, זוהמה, עוני, פשע, סמים, רעש, סירחון, זיהום, חיידקים, כנופיות, מכות, אלימות, קבר, גנבה, שודד, שחיטות, כסף, קפיטליזם, קומוניזם

בבמה מאז 8/6/99 6:47 

אופיר צביק

/

החבר הכי טוב שלי הוא בחור...

484697

סיפור קצר

אתמול החבר הכי טוב שלי סיפר לי שהוא בעצם בחורה. בהתחלה חשבתי שהוא צוחק, אחר כך הוא עשה פרצוף כזה של רציני. אז בדקתי...

בבמה מאז 8/6/99 6:45 

אורית ישראלי

/

שנות חיי

484698

שירה

שנות חיי חולפות במהרה השנים רצות כמו עצים הנשרפים במדורה.

בבמה מאז 8/6/99 6:24 

אורית ישראלי

/

סוף הדרך

484699

שירה

השמים כחולים הברוש ירוק הכביש עוד שחור גם בסוף הדרך.

בבמה מאז 8/6/99 6:24 

אורית ישראלי

/

לנופלים

484700

שירה

דמעה ועוד דמעה...נופלת ואחריהן עוד הרבה בקצב זולגות.

בבמה מאז 8/6/99 6:23 

אוגוסט קול

/

אמביולנטיות

484701

סיפור קצר

"ובכן", פניתי אליו , "גם היום אנחנו הולכים להתעלם אחד מן השני, לא הספיק לנו פעם שעברה, זה היה בהחלט מתיש, לא כך?". -"אם כך אתה מרגיש", הוא ענה, ובאותו זמן השפיל את מבטו ואסף של שערו הארוך בשתי ידיו, כמנסה לתלוש אותו מן הקרקרפת.

בבמה מאז 8/6/99 5:52 

ציפי מורדי

/

נחום

484702

ייסורים

 

סיפור קצר

"שוד ושבר!" צעק המורה יחזקאל, מבועת. "מה קרה?" שאלה אשתו תקווה, הורידה את הסינר ומיהרה לעברו. "הביטי,תקווה!" הוא הצביע לעבר נקודה לא ברורה על התקרה. "מה יש, יחזקאל, התקרה נראית לי בסדר גמור. מה לא בסדר בה?"

בבמה מאז 4/6/99 20:52 

ציפי מורדי

/

יעלי

484703

פנטזיה

 

סיפור קצר

הילדה הקטנה הסתכלה סביבה ביאוש, אבל עדיין לא זיהתה בקהל האנשים שהקיף אותה את השמלה בצבע חרדל עם פסים סגולים ואת נעלי העקב האדומות שהיא ניסתה לפעמים, כשאף אחד לא ראה אותה.

בבמה מאז 4/6/99 20:49 

זיו מגן

/

מה למדת

484704

סיפור קצר

תסתכל על העץ. ירוק, זה נכון. חיים. טיפות טל של בוקר, גולשות במורד העלים, זה נכון. זה יפה. מה עוד אתה רואה? שם, בקצה. איפה שהעלה הופך דק, שברירי, כמעט לא קיים. מה אתה רואה? אתה רואה את הצהוב? את הגיל, את הזקנה, מתקדמת לאורך השפה?

בבמה מאז 4/6/99 20:45 

ציפי

/

כשנגעת

484705

שירה

כשנגעת בי אמש

בבמה מאז 4/6/99 20:33 

אוגוסט קול

/

זה אף פעם לא קשור

484706

סיפור קצר

-"אני נורמלי", הוא ענה, והסתכל מעלה על התקרה, "היא כה יפה". -"מה יפה?, טום, מה יפה?". היא שאלה והחזיקה בידיו כמו עלתה על משהו, היא חיכתה לזה, לתגובה נורמלית ראשונה, למשהו שיעזור לה להבין מה מתחולל בתוך נפשו של אותו בחור צעיר בכיסא גלגלים.

בבמה מאז 4/6/99 19:54 

הילה רובינשטיין

/

לוליטה בשבי

484707

שירה

כן זו אותה הלוליטה המדים גדולים מידי הפרפר שבעורקיה מפרפר למוות התאטרון גווע

בבמה מאז 4/6/99 19:44 

ילדי הפרחים

/

היא רוקדת

484708

רוק

 

מוסיקה

היא רוקדת לה ריקוד אחר וזה כל כך יפה אצלי

בבמה מאז 4/6/99 19:16 

רועי ברנר

/

קיום עלי האדמות עלינו (נב...

484709

שירה

בצד האוהבים ישב לו נביא ועיניו הראו לו את החלום השני. אוהבים גדולים שבו איתי ביקש הנביא דברו בשפתי, תראו את נבואתי

בבמה מאז 4/6/99 19:15 

גיא רון גלבוע

/

חרס

484710

סיפור קצר

אז שמענו מקהלה יוונית משוררת על אודות, וגם קולותיהם הדהדו במרחב והתנפצו בכסיפה ערמונית כנגד שערותינו. אז גם לראשונה זה חדשים רבים וערוצי נחל רבים שבם עברנו בחיפושן, ראינו אנפת בקר לבנה מהדסת על דשא שהיה כהרגלו שדוף ונשבר כשלא קיבל את הידוסיה.

בבמה מאז 4/6/99 18:58 

ר. י. א.

/

מכתב אחרון

484711

סיפור קצר

הדם כבר מזמן הפסיק לזרום מהחתכים בפרקים ואני עדיין עומד פה, לא יודע למה, לא זוכר, רק מרגיש, מרגיש את החמימות שהיא שאבה ממני לפני שהפנתה את גבה והלכה לדרכה. ואני רק עמדתי שם, על הצוק הבודד שלי, מביט בגבה, לא מסוגל להוציא מילה.

בבמה מאז 2/6/99 18:35