אוגוסט קול

/

אין פה מוסר השכל

484411

סיפור קצר

"אני רוצה להיות גורילה", הוא אמר. -"למה?", שאלתי בהתפלאות. "כי גורילה היא חזקה, ואנשים חזקים הם אנשים בעלי שליטה". "אבל זה גורילה, לא בן אדם". -"זה משנה?". -"אל תתנשא, אין אנשים שהם גורילות".

בבמה מאז 2/6/99 18:20 

ציפי

/

החבר שלי החדש

484412

שירה

החבר שלי החדש, הנחמד כשאני קוראת לו הוא בא ומיד

בבמה מאז 2/6/99 18:19 

אוגוסט קול

/

המשולש מתפרק

484413

שירה

צלע מתפרקת, ואחריה השנייה, המשולש מתחיל לקרוס, אין דרך חזרה המצב אבוד.

בבמה מאז 2/6/99 18:17 

אוגוסט קול

/

זיקנה

484414

שירה

היד מגששת באפלה, נוגעת - מלטפת, מרגישה דברים שאיננה צריכה להרגיש, חולפת על תווי הפנים המושחטים

בבמה מאז 2/6/99 18:16 

אוגוסט קול

/

סופיזם של שתיקה ראוייה

484415

סיפור קצר

חשבתי לסיים במשפט הזה, להגיד תודה וללכת הביתה. זהו מספיק, לא צריך יותר אמרתי את שלי, יצאתי טוב, חכם, עכשיו סוגרים עניין וזזים. אבל לא, הייתי חייב להוסיף, זה טבעי, איני יכול לזרוק משהו באוויר ולא לתת לו גיבוי או תוכן, אצלי זה לא עובד ככה.

בבמה מאז 2/6/99 18:15 

אוגוסט קול

/

פרדוכס התמימות

484416

סיפור קצר

היה לי אידיאל, זה היה מזמן, כיום הוא נראה לא חשוב. אם חושבים על זה מספיק, זה נראה כאילו נלקח מאיזושהי אידיליה נדושה, סגנון האחים גרים והאנס כריסטיאן אנדרסון, מהסוג הזה, כאשר אפילו אם יש רעים, הם לא עד כדי כך מזיקים, הכי גרוע, אם הם כן מזיקים

בבמה מאז 2/6/99 18:10 

פהשם

/

השיר על האבן והמים

484417

שירה

כשבאת הרגשתי רגליים זזות וריאות נפתחות ונשימה של עשן בנחיריים

בבמה מאז 2/6/99 18:04 

אופיר צביק

/

אות הנשיא

484418

סיפור קצר

השפלתי מבטי מטה. מתבונן בשרוכי הקשורים היטב. אילו רק ידעו. הנשיא הסב את ראשו לעברי ובחן את קרקפתי בקפידה. "בן, הכל בסדר?" שאל בטון אבהי. "לא כל כך" עניתי. "מתרגש?" ביקש לדעת. "לא" פסקתי. "אם כך, מהו הדבר?".

בבמה מאז 2/6/99 18:00 

ציפי

/

בבגרות

484419

שירה

בבגרות בהסטוריה לפני כמה ימים הסתכלתי על הדף, לא מבינה את המילים ניגשת, בחנת, לחשת תשובה

בבמה מאז 2/6/99 17:56 

ציפי

/

בשעור התעמלות

484420

שירה

בשעור התעמלות, אחרי הריצה הלכנו כמה בנות למקלחת, לעשות שטיפה

בבמה מאז 2/6/99 17:54 

אורי מרנץ

/

מכתב אחרון

484421

סיפור קצר

נהיה שקט ואז הופיע גריבה הקצין ומצא אותי בוכה. "מה קרה, כמה קפצונים ואתה מנזיל כמו נקבה?". לא עניתי לו. רק חשבתי עליה ועל איך זה שהייתי בטוח שאני לא ארגיש כלום ועל איך שהרגשתי. אחושלוק הרגשתי. פגז למוח היא הביאה לי.

בבמה מאז 31/5/99 19:07 

אודליה כהן

/

יום חמישי

484422

סיפור קצר

היא מתלבשת. כל השומעים בקול צווי האופנה עברו מזמן ללבן, אך היא נותרת נאמנה למדיה השחורים. מתאפרת ברשלנות מהולה בהבזקים אדומים, ויוצאת מהבית.

בבמה מאז 31/5/99 18:37 

אודליה כהן

/

הייתי צריכה להיות חתול

484423

סיפור קצר

כבר המון שנים אני משתעשעת במחשבה. זה התחיל כשהייתי ממש קטנה, בכיתה ב' או ג'. שנאתי לקום כל בוקר לבית הספר, וקנאתי, במיוחד בחורף, בחתולה שלי שנשארה לישון במיטה, מכורבלת בפוך שלי.

בבמה מאז 31/5/99 18:35 

אוגוסט קול

/

מגלומניה סוג ב'

484424

סיפור קצר

גוסטי, נראה לי שאני המצאתי את כולם, גם אותך בין הייתר, כל דבר בעולם הזה נעשה על ידי, אני חושב שהכל בתוך הראש, אני לא יכול להסביר את זה, זה פשוט נכנס חזק לתודעה, ואני לא מצליח להשתחרר מזה".

בבמה מאז 31/5/99 18:29 

עוזי

/

ז'ילבר

484425

סיפור קצר

...אתה יודע, דוקטור, לפעמים כשאני הולך והכל כזה שחור מסביב? - כן... - ואתה כזה לא רואה את הרגליים, ונורא מפחד ומנסה לראות בחושך אם אתה לא עומד לדרוך על חרא של כלב. - .כן, אני מבין. - אז לפעמים אני הולך לי וחושב : למה אני חייב להיתקל בהכל?

בבמה מאז 31/5/99 18:20 

עוזי

/

בחזרה לגן עדן

484426

שירה

להמשיך לרוץ, לא להציץ לאחור. רק קדימה, קדימה והלאה. קדימה והלאה, זה הכיוון, זה המחר, זה העתיד.

בבמה מאז 31/5/99 18:18 

עוזי

/ Pain 484427

שירה

כולי לבד כעת, מלקק את הפצעים. שם פלסטר פה, קצת יוד שם, מנסה לאחות עצבים מדממים.

בבמה מאז 31/5/99 18:18 

עוזי

/ 'Till Death Do Us Part 484428

שירה

הוא רוצה לצרוח. רוצה לברוח. רוצה להעלם. נאבק כמו מפלצת בתוכי, מכה בנקודות הרגישות, בעצבים החשופים. מקווה למצוא חיים משל עצמו במקום בו יוכל לשכוח מהכל ולהרגע.

בבמה מאז 31/5/99 18:17 

ציפי מורדי

/

מאיר

484429

סופני

 

סיפור קצר

"הוא מת," אמר ד"ר יהושע. "מת?" שאל העוזר שלו, יחיאל, בתדהמה. "לחלוטין." אמר בשלווה ד"ר יהושע. "אתה בטוח, דוקטור?" שאל עוד הפעם יחיאל. "יחיאל יקירי, אתה מטיל ספק בדברי?" "לא דוקטור, חס וחלילה, דוקטור."

בבמה מאז 31/5/99 18:08 

יונתן גנזי

/

ויהי ביום השמיני

484430

סיפור קצר

ויכלו שבעת ימי בריאת אלוהים את הארץ : ובארץ אור ביום וחושך בליל : ומים ורקיע ייבדלו, ובמים יבשת וביבשת עשב וכל עץ טוב למראה : וחייתו יער אוכלים מן העשב ואוכלים זה את זה לשבעה : ומאורות בשמים יבדילו מועדים הם, יום ולילה חודש ושנה :

בבמה מאז 31/5/99 18:06