[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רשימת היצירות




<<סוף הרשימה   < עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
עידו הרטוגזון
/
גבירותיי ורבותיי
484302
מונולוג
כולם חוו אותו וידעו אותו. אף אחד לא טוב מאף אחד אחר. כולנו
אומללים וכולנו יודעים על מה אנחנו מדברים.
לכן, אני חש תקווה קלה, רבותיי, שכשאספר לכם כאן על גבי בימה
זו על לבי השבור אזכה באהדתכם הבלתי תלויה.
בבמה מאז 2/9/99 16:59 
יאיר גרינברגר
/ The Israeli Way 484303
סיפור קצר
הבית שבחרתי להתיישב בו, נראה כמו מאיזשהו סרט אמריקאי כזה.
אתם יודעים, מהשכונות האלה של הבתים הפרטיים שכולם נראים אותו
דבר- דרייב וויי, חצר קטנה וירוקה ליד.
בבמה מאז 2/9/99 5:55 
יאיר גרינברגר
/
הברירה הקלה לעיכול
484304
סיפור קצר
אני מרגיש אותו תקוע לי בגרון.
כמו איזה חתול שמת עם הציפורניים בחוץ, הוא שורט לי את מערכת
העיקול כל הדרך למטה. אני מרגיש אותו יושב לי שם כמן כדור.
בבמה מאז 2/9/99 5:54 
יאיר גרינברגר
/
בוגרים לגילנו
484305
סיפור קצר
בנימין החזיק את הראש בין הידיים. דמעות זרמו על לחייו. אהוד
בא וטפח לו על השכם, גם לו בצבצה דמעה בזווית העין.
לעומתם, העיניים של איציק היו כבויות כשהוא בהה בחלון הסגור.
בבמה מאז 2/9/99 5:54 
יאיר גרינברגר
/
מועקה (או: צ'כוב במבט סכי...
484306
סיפור קצר
לא! אמר הקול שבתוך ראשו בטון אסרטיבי מאוד.
"לא!" הוא הוציא מפיו, "לא" קטן כזה, לא בטוח וחסר משמעות.
הוא נתן מבט אומלל אחרון במנהל שהסתכל עליו מלמעלה.
בבמה מאז 2/9/99 5:53 
עידו הרטוגזון
/
ממכתביו של אופרטיוניסט -...
484307
פרגמנט
אני לא מאמין שהרציונאל מסוגל להוביל לכתיבה טובה, זו מסובכת
הרבה יותר ממה שהמוח מסוגל לנטול על עצמו. לכן אני משליך עצמי
בידי השכינה. לכן לנצל את השכינה הנפלאה הזו כדי לכתוב עוד כמה
מכתבים כדי לשמח אותך (עד כמה שהייתי רוצה) זהו מעשה נבזה.
בבמה מאז 1/9/99 5:39 
עידו הרטוגזון
/
ממכתביו של אופרטיוניסט
484308
נובלה
כל פעם כשאני שוכח כיצד תחושת האהבה אני תאב להיזכר בה. כשאני
נזכר בה אני חושש שהיא תזיק לבריאותי, וכשאני חש אותה זמן רב
מדי אני מרגיש שהיא כמו אובססיה שפוגעת בחופשי האישי ומורידה
את רמת קיומי לרמת המונומאניאק.
בבמה מאז 1/9/99 5:37 
תמרי
/
כשאתה טובע
484309
שירה
כשאתה טובע אתה כבר לא חושב יותר
אולי קצת
אבל לא משהו רציני
בבמה מאז 1/9/99 5:33 
תמרי
/
מסוק
484310
סיפור קצר
אנחנו נוסעים בכביש החדש. הוא מצביע עם היד על ההגה לעבר מסוק
שחור בשמיים. אני מהנהנת בהסכמה וממשיכה להביט בנוף החדש לי.
אנחנו בקצה הסיבוב כשלפתע הוא פולט אנחה קלה.
בבמה מאז 1/9/99 5:30 
גדעון מדואל
/
אלי היכן אבי
484311
שירה
אלי אלי אלי
מר לי מאבלי
לאל בקול אקרא
בצרתי ומצוקתי
בבמה מאז 1/9/99 5:28 
גדעון מדואל
/
בית קט
484312
שירה
יש לי בית קט צנוע
אל מרגלותיו גן משתרע
במרכזו אגם קטן
סביבו נוף משגע
בבמה מאז 1/9/99 5:28 
גדעון מדואל
/
ברוך שובך
484313
שירה
ברוך שובך ציפור קטנה
מארץ לא נודעת
שבה מידי שנה בשנה
לארצי מתגעגעת
בבמה מאז 1/9/99 5:27 
רועי-צ'יקי ארד
/
רועי ארד
484314
שירה
מדוע אין קו
בבמה מאז 1/9/99 4:52 
רועי-צ'יקי ארד
/
צוואתי
484315
שירה
אולי איני באמת משורר טוב
כמו שאני סבור שאני
בבמה מאז 1/9/99 4:50 
רועי-צ'יקי ארד
/
הכושי
484316
שירה
לכושי הגדול
שעון גדול
בבמה מאז 1/9/99 4:50 
יאיר גרינברגר
/
הילדה הכי יפה בגן
484317
סיפור קצר
הילדה הכי יפה בגן.
אני לא בטוח שיש לה את העיניים הכי יפות בגן, ואני יודע שהשיער
שלה יפה, אבל לא הכי בגן, אני חושב, אבל עדיין היא הילדה הכי
יפה בגן.
בבמה מאז 1/9/99 4:42 
יאיר גרינברגר
/
מהפך
484318
סיפור קצר
שוב הוא מכה בי בלי לרחם.
לא פעם ראשונה שהוא מתמודד מולי, ולא פעם ראשונה שהוא מכניס לי
מכות כאלה. כבר כמה סיבובים עברו ולא הכנסתי לו אפילו מכה
משמעותית אחת.
בבמה מאז 1/9/99 4:41 
יאיר גרינברגר
/
הגיון של כלב
484319
סיפור קצר
תארו לעצמכם מה זה להיות תלוי כל החיים שלך באיזה כלב שיודע
להבחין בין רמזור אדום לירוק, שיש לו קצת ניסיון בלראות יותר
ממך, וזה אמור להפוך אותו לכשיר להדריך אותך
בבמה מאז 1/9/99 4:40 
יאיר גרינברגר
/
איילות
484320
סיפור קצר
אני הולך לצוד היום, צריך להתכונן. צריך לעמוד מול המראה
ולהראות מתאים לציד.
צריך לקחת בגדים מתאימים לציד, צריך לקחת את הרובה המתאים,
צריך להקפיד על כל פרט, כדי שהפעם הציד יהיה מוצלח.
בבמה מאז 1/9/99 4:39 
יאיר גרינברגר
/
הטרגדיה של האיש הגמיש
484321
סיפור קצר
היה היה לפני שנים רבות, בכפר רחוק-רחוק, איש.
לא סתם איש- האיש הגמיש. האיש הגמיש היה מוכר בכפר, וכולם אהבו
אותו. תמיד היה שמח וחייך, ולמה לא באמת? כל פעם שמשהו הפריע
לו, הוא התכופף איכשהו
בבמה מאז 1/9/99 4:30 
<<סוף הרשימה   < עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
הבמה מתה - יחי
הבמה החדשה!







פרובוקטורית.


תרומה לבמה




האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות © 1998-2026 כל הזכויות שמורות לבמה חדשה