אופיר צביק

/

כנפיים

484271

סיפור קצר

היא ישבה מולי והביטה ישר לתוך עיניי, מחטטת בנבכי נשמתי אחר איזשהו סוד אפל שאף לא ידוע לי. ואני רק הבטתי בה, נדהם. החדר היה חשוך למדי והיא לא לבשה דבר מלבד אותם עלים קטנים אשר הסתירו את שהיה חובה.

בבמה מאז 3/7/99 19:06 

אופיר צביק

/

דרושה שותפה

484272

שירה

דרושה שותפה לדירת 3 חדרים במרכז חיפה. אחת שיודעת להצית קרטון חלב עם קופסת גפרורים, אחת שאם עצוב לה קצת יודעת להוריד מרפקיה למקום הנכון במקום לשבת בצד ולבכות.

בבמה מאז 3/7/99 19:04 

מורן רווה

/

באמת ירוק

484273

סיפור קצר

בעלי השתגע. כל בוקר הוא קם, עובר את הגדר המפרידה בינינו ובין השכנים, תולש עלה של דשא, משווה לדשא שלנו ורוטן: "הדשא של השכן ירוק יותר".

בבמה מאז 3/7/99 18:58 

מורן רווה

/

_ננת

484274

שירה

בחורה יושבת על שפת הים ומתלוננת חם לה ואי אפשר עוד השמש מחממת מאוד.

בבמה מאז 3/7/99 18:57 

ירון קינג

/

בשביל עבודה כזאת

484275

סיפור קצר

- "אבל למה? אתה באמת חייב? אני לא מבינה את זה..." - "אוי, אמא, כבר הסברתי לך מקודם... ומילה שלי זו מילה- את חינכת אותי ככה, נכון?" - "נכון, נכון, תמיד בן של אמא; להגיד סליחה בבקשה תודה; שתהיה לך סב"ת שלום, ככה לימדתי בן שלי.

בבמה מאז 3/7/99 18:48 

נטע קראקובר

/

אלה תולדות האדם

484276

שירה

בעשר הדקות שנתת לי מתחתי קווים בין ניגודים שהצטלבו כמו שרוכים בנעל צבאית גבוהה.

בבמה מאז 1/7/99 16:12 

רועי ברנר

/

הגינה ואני

484277

שירה

יש לי גינה ואותה אני אוהב, ככל יום ביומו קם, ומטפל בגינתי. טעם למאכלי חיי הם נותנים לי כל פרותיי, מתיקות מטבעם, מהעצים אקטפם.

בבמה מאז 1/7/99 16:07 

רועי ברנר

/

נדריי הלילה

484278

שירה

זה הלילה שלנו, זה הלילה שלא ייגמר, כך אני זוכר. הלילה הוא שלנו, ואני אומר

בבמה מאז 1/7/99 16:07 

רועי ברנר

/

זר פרחים ומבלי מחבואים

484279

שירה

וכאשר חיוכים עולים, הזר שווה פי כמה ממילים. תרשים למתביישים ולאלו המשחקים מחבואים, מתגלים, כפי הפרחים.

בבמה מאז 1/7/99 16:07 

אורנית בלנק

/

שאלתי אותו

484280

סיפור קצר

מה נתאהב? שאלתי אותו. זה היה במקום ובזמן, זה היה לפני וגם אחרי, זה היה נכון פיזיקלית. גנבתי לו כמה שעות מהחיים, הוא החזיר לי באותה המטבע, ויצא את החדר ללא הצהרות, בלי משפטי סיכום. אז שאלתי אותו, נתאהב?

בבמה מאז 29/6/99 16:47 

אורנית בלנק

/

ענן ירוק

484281

סיפור קצר

היא אומרת שכבר אין טעם לחיות, הוא ילד בן שלושים ואני, נשמה אבודה, זקנה ממחשבות, בגוף בן עשרים ושלוש וחצי. משחזרים שיחות בקצב מהיר, עוד פעם זוגיות בתיאוריה ובדידות במציאות, ימים אפורים של שגרה חסרת משמעות, חיטוט בקרביים של המחשבות האפלות והודו, וסמים ומין.

בבמה מאז 29/6/99 16:46 

הילה רובינשטיין

/

סוף ההתחלה

484282

פרגמנט

בוקר. היא הקיצה משינה עמוקה אל תוך ימי חלום המליניום.

בבמה מאז 29/6/99 12:38 

לאה מרום גרוסמן

/

האשה שליד הפנסים

484283

סיפור קצר

סילבי לא הייתה קשורה לכלום ולאף אחד והייתה מרחפת באוויר רוב שעות היממה ליד המנורות של פנסי הרחוב. לא כולם הצליחו להבחין בה כי לא היה לה כל סימן ולא הייתה לה כל משמעות ולכן גם לא הורידו אותה משם.

בבמה מאז 28/6/99 17:34 

אוגוסט קול

/

מתוק כחומץ

484284

סיפור קצר

"אני לא סובלת אותך", היא כל כך יפה שהיא כועסת, תווי פניה המנסים להיות חמוצים מעניקים לה צוויון של נימפה ילדותית וכועסת, מעין יופי נערי כשזה, נהניתי לראות אותך זועפת פניה.

בבמה מאז 28/6/99 17:32 

הצנחן

/ 72 484285

סיפור קצר

שני בזים חגים מעלינו במחול עליז מפגינים את מיטב כישוריהם האקרובטיים. אף נפנוף אפילו לא הקליל ביותר לא מורגש בכנפיהם. ברוח שעוברת עכשיו בערוץ גם אני יכול לעוף.

בבמה מאז 28/6/99 17:30 

זיו מגן

/

חורף

484286

סיפור קצר

החורף עושה לי את זה. משהו באוויר הנקי הזה, משהו ברוח הקרה, הנפלאה הזאת, שנכנסת לך בעצמות כשאתה חוצה רחוב שמוביל לים, משהו בטיפות הכבדות שמרטיבות לך את הפנים. משהו בחורף גורם לי לפרוח.

בבמה מאז 28/6/99 15:57 

אוגוסט קול

/

חלומות נעימים מר אוגוסט ק...

484287

סיפור קצר

אם אתה קורא את המכתב הזה בודאי אתה מקלל את היום בו נפגשנו ועל החוויה הנוראית הזאת שחווית בגללי, ועל כך אני מצטערת אוגוסט, אך דע לך כי לא לשווא עשיתי זאת. אוגוסט, עקב אירועים שלא צפיתי, ואנשים שהתנכלו לי וגרמו לי לשינויים דחופים בתכנון המקורי שלי,

בבמה מאז 28/6/99 15:43 

אורית ישראלי

/

שתי נשמות ( מאוחדות ? ?...

484288

שירה

שתי נשמות בחדר אחד כל אחת יושבת לבד הן לא יוכלו להתאחד

בבמה מאז 27/6/99 5:49 

הצנחן

/

הדור

484289

סיפור קצר

מנהיג האימפריה הבלתי מנוצחת ישראל אחת עמד לפתוח בנאום, החשוב ביותר זה שנים, לכבוד טכס חנוכת היכל הזיכרון. הוא הישיר מבט אל מצלמות ההולוויזיה, פרש את פיסת הנייר עליה נכתב נאומו - נייר אמיתי, מרשרש

בבמה מאז 27/6/99 5:46 

אורית ישראלי

/

הצילו

484290

שירה

הכלום לוחץ עלי כמו מלחציים

בבמה מאז 27/6/99 5:43