New Stage | במה חדשה | רשימת היצירות

רוח תלושה מתקפלת בין בדים לבנים התלויים בחוץ ביום שמש נקי
ומתוק.
הבדים מתקפלים משעמום, מתעוותים מעייפות, מתייבשים ברוח
הדלילה.
היא לוקחת בד לבן לח ומניחה על מצחו.

בבמה מאז 3/9/99 18:15

אילן ירוחם

יום הולדת שמח מר ק'

484016

סיפור קצר

הוא הביט מטה אל הכרס הקטנטנה, הכמעט בלתי מורגשת שגידל זאת
שנראתה תמיד בולטת קצת יותר מדי בבגדים שהיה קונה בחנויות
אופנתיות כדי לפצות את עצמו ולהרגיש שהוא עדיין בפורמה. הוא
תמיד טרח להכניס את הבטן פנימה ואת החזה החוצה, כמו שאמרו לו

בבמה מאז 3/9/99 6:44

דובי קננגיסר

קבר

484017

מונולוג

כל אלו יכול אני כעת לספר לכם, כי אני, כפי שאבות אבותיכם
וודאי עושים כיום ממש, שוכב לי כאן מתחת לרגליכם, מקשיב
להספדיכם, לבכי המזוייף. דמעות תנינים נושרות אל האדמה הסובבת
אותי ונספגות בה, נעלמות כשם שבאו - בלי אמת, בלי כוונה, רק
מטרה ברורה יש להן

בבמה מאז 3/9/99 6:40

ד. נתיב

הסיפור חסר הפואנטה- פרק א...

484018

סיפור קצר

נמאס לו, הוא היה מודע לעובדה זאת לחלוטין, הוא צריך לצאת
מכאן, לברוח מכאן, ללכת למקום אחר, טוב יותר, מקום שבו אנשים
יעריכו אותו, מקום שירגיש שייך בו, ואז אחרי שיגיע למקום הזה,
הוא ילך למקום אחר, מופלא יותר מהקודם

בבמה מאז 2/9/99 17:16

ד. נתיב

הסיפור חסר הפואנטה- פרק ב...

484019

סיפור קצר

האישה הלא-מובנת, ששמה, אגב, הוא אנדי, נאבקה מאבק אפי בקולות
המעצבנים בראשה אשר ציוו עליה להתעורר, לאחר מאבק עיקש היא
נכנעה, ואז היא נזכרה, בגלים של הלם היא נזכרה במותה שלה,
בהתאבדות שלה, בסיפור חייה

בבמה מאז 2/9/99 17:14

עידו הרטוגזון

גבירותיי ורבותיי

484020

מונולוג

כולם חוו אותו וידעו אותו. אף אחד לא טוב מאף אחד אחר. כולנו
אומללים וכולנו יודעים על מה אנחנו מדברים.
לכן, אני חש תקווה קלה, רבותיי, שכשאספר לכם כאן על גבי בימה
זו על לבי השבור אזכה באהדתכם הבלתי תלויה.

בבמה מאז 2/9/99 16:59

יאיר גרינברגר

/ The Israeli Way 484021

סיפור קצר

הבית שבחרתי להתיישב בו, נראה כמו מאיזשהו סרט אמריקאי כזה.
אתם יודעים, מהשכונות האלה של הבתים הפרטיים שכולם נראים אותו
דבר- דרייב וויי, חצר קטנה וירוקה ליד.

בבמה מאז 2/9/99 5:55

יאיר גרינברגר

הברירה הקלה לעיכול

484022

סיפור קצר

אני מרגיש אותו תקוע לי בגרון.
כמו איזה חתול שמת עם הציפורניים בחוץ, הוא שורט לי את מערכת
העיקול כל הדרך למטה. אני מרגיש אותו יושב לי שם כמן כדור.

בבמה מאז 2/9/99 5:54

יאיר גרינברגר

בוגרים לגילנו

484023

סיפור קצר

בנימין החזיק את הראש בין הידיים. דמעות זרמו על לחייו. אהוד
בא וטפח לו על השכם, גם לו בצבצה דמעה בזווית העין.
לעומתם, העיניים של איציק היו כבויות כשהוא בהה בחלון הסגור.

בבמה מאז 2/9/99 5:54

יאיר גרינברגר

מועקה (או: צ'כוב במבט סכי...

484024

סיפור קצר

לא! אמר הקול שבתוך ראשו בטון אסרטיבי מאוד.
"לא!" הוא הוציא מפיו, "לא" קטן כזה, לא בטוח וחסר משמעות.
הוא נתן מבט אומלל אחרון במנהל שהסתכל עליו מלמעלה.

בבמה מאז 2/9/99 5:53

עידו הרטוגזון

ממכתביו של אופרטיוניסט -...

484025

פרגמנט

אני לא מאמין שהרציונאל מסוגל להוביל לכתיבה טובה, זו מסובכת
הרבה יותר ממה שהמוח מסוגל לנטול על עצמו. לכן אני משליך עצמי
בידי השכינה. לכן לנצל את השכינה הנפלאה הזו כדי לכתוב עוד כמה
מכתבים כדי לשמח אותך (עד כמה שהייתי רוצה) זהו מעשה נבזה.

בבמה מאז 1/9/99 5:39

עידו הרטוגזון

ממכתביו של אופרטיוניסט

484026

נובלה

כל פעם כשאני שוכח כיצד תחושת האהבה אני תאב להיזכר בה. כשאני
נזכר בה אני חושש שהיא תזיק לבריאותי, וכשאני חש אותה זמן רב
מדי אני מרגיש שהיא כמו אובססיה שפוגעת בחופשי האישי ומורידה
את רמת קיומי לרמת המונומאניאק.

בבמה מאז 1/9/99 5:37

תמרי

כשאתה טובע

484027

שירה

כשאתה טובע אתה כבר לא חושב יותר
אולי קצת
אבל לא משהו רציני

בבמה מאז 1/9/99 5:33

תמרי

מסוק

484028

סיפור קצר

אנחנו נוסעים בכביש החדש. הוא מצביע עם היד על ההגה לעבר מסוק
שחור בשמיים. אני מהנהנת בהסכמה וממשיכה להביט בנוף החדש לי.
אנחנו בקצה הסיבוב כשלפתע הוא פולט אנחה קלה.

בבמה מאז 1/9/99 5:30

גדעון מדואל

אלי היכן אבי

484029

שירה

אלי אלי אלי
מר לי מאבלי
לאל בקול אקרא
בצרתי ומצוקתי

בבמה מאז 1/9/99 5:28

גדעון מדואל

בית קט

484030

שירה

יש לי בית קט צנוע
אל מרגלותיו גן משתרע
במרכזו אגם קטן
סביבו נוף משגע

בבמה מאז 1/9/99 5:28