|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
אביגיל עדין / מה משך 483985שירה מה משך בחוזקה אותי אליך?
מה צלצל באוזני לילות כימים? | בבמה מאז 9/12/98 12:38 אביגיל עדין / הייתי ילדה 483986שירה הייתי ילדה וטעיתי ודאי.
בקשתי סליחה.
לא היה בזה די. | בבמה מאז 9/12/98 12:37 אביגיל עדין / ושרב כבד 483987שירה הטיפה להרטיב הגרון יכולה.
עלים ירוקים יצמחו בגינה. | בבמה מאז 9/12/98 12:36 אביגיל עדין / עשרים היא חיכתה 483988שירה חליפה מהודרת ומכנס משופשף,
נצמד לגופה בפעם הראשונה. | בבמה מאז 9/12/98 12:34 אביגיל עדין / גיא 483989שירה "מה עושים עם מותו?" שואלים המונים,
מותו של הפרח הבולט בשבילים. | בבמה מאז 9/12/98 12:33 אביגיל עדין / מאחורי החיוך 483990שירה נשמות כואבות, אחדות אף מתות
החיוך בצבעים כה לא טבעיים | בבמה מאז 9/12/98 12:32 אביגיל עדין / תמונה על קיר 483991שירה תמונה על קיר ומסגרת מעץ
עלולה ליפול ולהישבר. | בבמה מאז 9/12/98 12:30 אביגיל עדין / דו-קרב מבעד לרגש 483992סיפור קצר עדן מזגה בתוכה דמויות רבות. בוודאי עוררה סקרנות רבה בקרב
האיש, שאתה. מתחת למעטה השליטה הייתה בחורה רבת דמיון ויצירה.
פגישה עם איתן דרשה מבחינתה תכנון עד הפרט האחרון. הפתיעה אותו
בשטף הרומנטיות, שגעש בתוכה. | בבמה מאז 9/12/98 12:27 גל שקולניק / כנפי הטוסטרים 483993סיפור קצר עדי הלך בשמש בבן-יהודה, אגלי מים מעטים עוד מנצנצים, עגלגלים,
על גופו שהשתזף בינתיים. כשהטיפות התיבשו הן הותירו אחריהן
עקבות מלח לבנים - אבקה צורבת. המדרכה היתה חמה ועדי נהנה לחוש
אותה בכפות רגליו החשופות. כשהלך הביט סביב וראה איך הכל ,
כרגיל, אותו הדבר | בבמה מאז 1/12/98 16:40 לאה מרום גרוסמן / שניכנס? 483994סיפור קצר ואני אמרתי: "את לא נראית לי חיזר, אבל את חיוורת ומאד רזה".
והיא אמרה: "תולעת כבר הייתי, עכשיו אני גולם, אך לעולם לא
אהיה פרפר". | בבמה מאז 28/11/98 6:18 אריק ונונו / האמיתות הנצחיות (aeternae... 483995סיפור קצר ארבעה חודשים התפוגגו להם בלא זמן מאז פגשתי אותה. מבלי
שעינינו התוודעו ממש, ידע כל אחד מאתנו שאי שם בסביבה היה
עכשיו "מישהו", שמבלי שעיניו יאשרו זאת, מודע היה להימצאו של
השני. | בבמה מאז 27/11/98 18:09 אילן ירוחם / יש רגעים שאפשר 483996סיפור קצר אני לא יודע למה עשיתי את זה, זה כבר עניין לשרינקית שלי, אבל
על הכיסא לא ישבה אמא שלי, ישבה איזו מישהי שבחיים שלי לא
ראיתי. ולידה ישבו כמה חבר'ה והעבירו קטעים ממה שקורה בגילמן | בבמה מאז 24/11/98 6:50 אילן ירוחם / ושוב 483997סיפור קצר אמא שלה באה לאסוף אותה. היא הייתה בסה"כ בת שש- עשרה. עמדתי
עירום בחדר המדרגות וצעקתי אחריה שממילא היא היתה זיון גרוע.
אח"כ הצטערתי על זה והחורף הגיע | בבמה מאז 24/11/98 6:50 אילן ירוחם / אז מה היה באמת בסבנטיז ? 483998סיפור קצר הוא עוד היה זוכר את השדות האין סופיים, או שכך לפחות נדמו לו
אז. נמשכים עד האופק. מה היה מאחוריהם לא ידע. אף פעם גם לא
חיפש. מאחוריהם היה דבר לא ידוע. הם היו מהצד השני של פסי
הרכבת אותם אף פעם לא חצה | בבמה מאז 24/11/98 6:49 אילן ירוחם / ריקי לייק 483999סיפור קצר לפתע בצבצה בו התהייה שזה אולי מן דרך של הצהרת בעלות, כמו
הכלבים שמשתינים על העצים, הוא משאיר אחריו כתמים של קפה בכל
מקום. ומאפרות מלאות. ועטיפות צלופן של סיגריות אל.אמ. לייט
שהוא היה מעשן בכפיתיות, ללא הפסק | בבמה מאז 24/11/98 6:49 אילן ירוחם / פרפרים בבטן 484000סיפור קצר הסתכלתי עליה. עיתונאי מזדקן שהיה לו טור פלילי באחד המוספים
היה בדיוק עסוק בלספר לה איך החבר הכי טוב שלו זה המפכ"ל ,
וכמה שהם אחוקים, כמו, נגיד, אביב גפן ולאה רבין. שיהיה | בבמה מאז 24/11/98 6:48 אילן ירוחם / קזבלנקה 484001סיפור קצר והחברה הכי טובה שלה אמרה לי במסיבת שחרור, שהיא תפסה איזה אחד
מבוגר ועשיר שמחזיק אותה ממש קצר וזה כנראה מה שהיא צריכה
ואח"כ כיבתה את האור ומצצה לי | בבמה מאז 24/11/98 6:47 בועז רימר / פיסקה 484002היפרדות סיפור קצר היא אמרה שהיא הקדישה לי פיסקה. יופי. פיסקה. אני אמור להרגיש
עכשיו משמעותי בחייה, או בכלל לא? מה זה צריך להיות? כל
הזיונים שלה בספר, ואני גיבור פאראנואידי של קנוניה דבילית,
ורק מקבל פיסקה. | בבמה מאז 22/11/98 3:48 בועז רימר / ריבית דריבית 484003אהבה נכזבת סיפור קצר לא כמו אלה בטלוויזיה, שהם חבלים רגילים צבועים בזהב, אני
מתכוון לאלה בקומיקס, שהם ממש היו עשויים מאור. החבלים האלה
זרמו בנינו. היא לא הבינה מה שניסיתי להגיד לה. או שהיא
התכוונה שהיא בכלל לא מבינה אותי, אבל ככה זה, אני מניח, הן לא
תמיד מבינות אותך. | בבמה מאז 22/11/98 3:36 דורון גוטמן / חיבוק ונשיקה שהיו באמת 484004אהבה שירה הנחת את מחשבותייך ותקוותייך
על כיפת ההגנה שלי - ואז ריח שערותייך | בבמה מאז 21/11/98 7:24
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
את הסלוגן הזה
כתבו קורקי בוטי
וקורקי בי כדי
להביע תמיכה
בגורו יאיא על
שהוא דורש
בשלומם כל פעם
שהוא נכנס לצ'ט. |
|