אביגיל עדין

/

כתר על הראש

483593

שירה

מיד אסיר את ההילה. איני מלכה, רק ילדה קטנה.

בבמה מאז 9/12/98 12:46 

אביגיל עדין

/

לא אשכח כל מה שנותר

483594

שירה

לא, אני לא אוותר ללא מאבק. גם לא אתווכח מי יותר חזק.

בבמה מאז 9/12/98 12:45 

אביגיל עדין

/

האור במנהרה

483595

שירה

האור במנהרה, שאבד מנצנץ לפתע.

בבמה מאז 9/12/98 12:44 

אביגיל עדין

/

התעוררות

483596

שירה

אינה רגועה אם לחזור לשם. מתרפקת על זכרונות מתוקים.

בבמה מאז 9/12/98 12:43 

אביגיל עדין

/

אני מריחה את העבר

483597

שירה

אני מריחה את העבר מעבר דלת. עוד מעט ואגע במציאות ישנה.

בבמה מאז 9/12/98 12:41 

אביגיל עדין

/

חושך

483598

שירה

ערפל כבד כיסה את השביל, ודרכי אבדה במבוך.

בבמה מאז 9/12/98 12:39 

אביגיל עדין

/

מה משך

483599

שירה

מה משך בחוזקה אותי אליך? מה צלצל באוזני לילות כימים?

בבמה מאז 9/12/98 12:38 

אביגיל עדין

/

הייתי ילדה

483600

שירה

הייתי ילדה וטעיתי ודאי. בקשתי סליחה. לא היה בזה די.

בבמה מאז 9/12/98 12:37 

אביגיל עדין

/

ושרב כבד

483601

שירה

הטיפה להרטיב הגרון יכולה. עלים ירוקים יצמחו בגינה.

בבמה מאז 9/12/98 12:36 

אביגיל עדין

/

עשרים היא חיכתה

483602

שירה

חליפה מהודרת ומכנס משופשף, נצמד לגופה בפעם הראשונה.

בבמה מאז 9/12/98 12:34 

אביגיל עדין

/

גיא

483603

שירה

"מה עושים עם מותו?" שואלים המונים, מותו של הפרח הבולט בשבילים.

בבמה מאז 9/12/98 12:33 

אביגיל עדין

/

מאחורי החיוך

483604

שירה

נשמות כואבות, אחדות אף מתות החיוך בצבעים כה לא טבעיים

בבמה מאז 9/12/98 12:32 

אביגיל עדין

/

תמונה על קיר

483605

שירה

תמונה על קיר ומסגרת מעץ עלולה ליפול ולהישבר.

בבמה מאז 9/12/98 12:30 

אביגיל עדין

/

דו-קרב מבעד לרגש

483606

סיפור קצר

עדן מזגה בתוכה דמויות רבות. בוודאי עוררה סקרנות רבה בקרב האיש, שאתה. מתחת למעטה השליטה הייתה בחורה רבת דמיון ויצירה. פגישה עם איתן דרשה מבחינתה תכנון עד הפרט האחרון. הפתיעה אותו בשטף הרומנטיות, שגעש בתוכה.

בבמה מאז 9/12/98 12:27 

גל שקולניק

/

כנפי הטוסטרים

483607

סיפור קצר

עדי הלך בשמש בבן-יהודה, אגלי מים מעטים עוד מנצנצים, עגלגלים, על גופו שהשתזף בינתיים. כשהטיפות התיבשו הן הותירו אחריהן עקבות מלח לבנים - אבקה צורבת. המדרכה היתה חמה ועדי נהנה לחוש אותה בכפות רגליו החשופות. כשהלך הביט סביב וראה איך הכל , כרגיל, אותו הדבר

בבמה מאז 1/12/98 16:40 

לאה מרום גרוסמן

/

שניכנס?

483608

סיפור קצר

ואני אמרתי: "את לא נראית לי חיזר, אבל את חיוורת ומאד רזה". והיא אמרה: "תולעת כבר הייתי, עכשיו אני גולם, אך לעולם לא אהיה פרפר".

בבמה מאז 28/11/98 6:18 

אריק ונונו

/

האמיתות הנצחיות (aeternae...

483609

סיפור קצר

ארבעה חודשים התפוגגו להם בלא זמן מאז פגשתי אותה. מבלי שעינינו התוודעו ממש, ידע כל אחד מאתנו שאי שם בסביבה היה עכשיו "מישהו", שמבלי שעיניו יאשרו זאת, מודע היה להימצאו של השני.

בבמה מאז 27/11/98 18:09 

אילן ירוחם

/

יש רגעים שאפשר

483610

סיפור קצר

אני לא יודע למה עשיתי את זה, זה כבר עניין לשרינקית שלי, אבל על הכיסא לא ישבה אמא שלי, ישבה איזו מישהי שבחיים שלי לא ראיתי. ולידה ישבו כמה חבר'ה והעבירו קטעים ממה שקורה בגילמן

בבמה מאז 24/11/98 6:50 

אילן ירוחם

/

ושוב

483611

סיפור קצר

אמא שלה באה לאסוף אותה. היא הייתה בסה"כ בת שש- עשרה. עמדתי עירום בחדר המדרגות וצעקתי אחריה שממילא היא היתה זיון גרוע. אח"כ הצטערתי על זה והחורף הגיע

בבמה מאז 24/11/98 6:50 

אילן ירוחם

/

אז מה היה באמת בסבנטיז ?

483612

סיפור קצר

הוא עוד היה זוכר את השדות האין סופיים, או שכך לפחות נדמו לו אז. נמשכים עד האופק. מה היה מאחוריהם לא ידע. אף פעם גם לא חיפש. מאחוריהם היה דבר לא ידוע. הם היו מהצד השני של פסי הרכבת אותם אף פעם לא חצה

בבמה מאז 24/11/98 6:49