|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
אביגיל עדין / עשרים היא חיכתה 483591שירה חליפה מהודרת ומכנס משופשף,
נצמד לגופה בפעם הראשונה. | בבמה מאז 9/12/98 12:34 אביגיל עדין / גיא 483592שירה "מה עושים עם מותו?" שואלים המונים,
מותו של הפרח הבולט בשבילים. | בבמה מאז 9/12/98 12:33 אביגיל עדין / מאחורי החיוך 483593שירה נשמות כואבות, אחדות אף מתות
החיוך בצבעים כה לא טבעיים | בבמה מאז 9/12/98 12:32 אביגיל עדין / תמונה על קיר 483594שירה תמונה על קיר ומסגרת מעץ
עלולה ליפול ולהישבר. | בבמה מאז 9/12/98 12:30 אביגיל עדין / דו-קרב מבעד לרגש 483595סיפור קצר עדן מזגה בתוכה דמויות רבות. בוודאי עוררה סקרנות רבה בקרב
האיש, שאתה. מתחת למעטה השליטה הייתה בחורה רבת דמיון ויצירה.
פגישה עם איתן דרשה מבחינתה תכנון עד הפרט האחרון. הפתיעה אותו
בשטף הרומנטיות, שגעש בתוכה. | בבמה מאז 9/12/98 12:27 גל שקולניק / כנפי הטוסטרים 483596סיפור קצר עדי הלך בשמש בבן-יהודה, אגלי מים מעטים עוד מנצנצים, עגלגלים,
על גופו שהשתזף בינתיים. כשהטיפות התיבשו הן הותירו אחריהן
עקבות מלח לבנים - אבקה צורבת. המדרכה היתה חמה ועדי נהנה לחוש
אותה בכפות רגליו החשופות. כשהלך הביט סביב וראה איך הכל ,
כרגיל, אותו הדבר | בבמה מאז 1/12/98 16:40 לאה מרום גרוסמן / שניכנס? 483597סיפור קצר ואני אמרתי: "את לא נראית לי חיזר, אבל את חיוורת ומאד רזה".
והיא אמרה: "תולעת כבר הייתי, עכשיו אני גולם, אך לעולם לא
אהיה פרפר". | בבמה מאז 28/11/98 6:18 אריק ונונו / האמיתות הנצחיות (aeternae... 483598סיפור קצר ארבעה חודשים התפוגגו להם בלא זמן מאז פגשתי אותה. מבלי
שעינינו התוודעו ממש, ידע כל אחד מאתנו שאי שם בסביבה היה
עכשיו "מישהו", שמבלי שעיניו יאשרו זאת, מודע היה להימצאו של
השני. | בבמה מאז 27/11/98 18:09 אילן ירוחם / יש רגעים שאפשר 483599סיפור קצר אני לא יודע למה עשיתי את זה, זה כבר עניין לשרינקית שלי, אבל
על הכיסא לא ישבה אמא שלי, ישבה איזו מישהי שבחיים שלי לא
ראיתי. ולידה ישבו כמה חבר'ה והעבירו קטעים ממה שקורה בגילמן | בבמה מאז 24/11/98 6:50 אילן ירוחם / ושוב 483600סיפור קצר אמא שלה באה לאסוף אותה. היא הייתה בסה"כ בת שש- עשרה. עמדתי
עירום בחדר המדרגות וצעקתי אחריה שממילא היא היתה זיון גרוע.
אח"כ הצטערתי על זה והחורף הגיע | בבמה מאז 24/11/98 6:50 אילן ירוחם / אז מה היה באמת בסבנטיז ? 483601סיפור קצר הוא עוד היה זוכר את השדות האין סופיים, או שכך לפחות נדמו לו
אז. נמשכים עד האופק. מה היה מאחוריהם לא ידע. אף פעם גם לא
חיפש. מאחוריהם היה דבר לא ידוע. הם היו מהצד השני של פסי
הרכבת אותם אף פעם לא חצה | בבמה מאז 24/11/98 6:49 אילן ירוחם / ריקי לייק 483602סיפור קצר לפתע בצבצה בו התהייה שזה אולי מן דרך של הצהרת בעלות, כמו
הכלבים שמשתינים על העצים, הוא משאיר אחריו כתמים של קפה בכל
מקום. ומאפרות מלאות. ועטיפות צלופן של סיגריות אל.אמ. לייט
שהוא היה מעשן בכפיתיות, ללא הפסק | בבמה מאז 24/11/98 6:49 אילן ירוחם / פרפרים בבטן 483603סיפור קצר הסתכלתי עליה. עיתונאי מזדקן שהיה לו טור פלילי באחד המוספים
היה בדיוק עסוק בלספר לה איך החבר הכי טוב שלו זה המפכ"ל ,
וכמה שהם אחוקים, כמו, נגיד, אביב גפן ולאה רבין. שיהיה | בבמה מאז 24/11/98 6:48 אילן ירוחם / קזבלנקה 483604סיפור קצר והחברה הכי טובה שלה אמרה לי במסיבת שחרור, שהיא תפסה איזה אחד
מבוגר ועשיר שמחזיק אותה ממש קצר וזה כנראה מה שהיא צריכה
ואח"כ כיבתה את האור ומצצה לי | בבמה מאז 24/11/98 6:47 בועז רימר / פיסקה 483605היפרדות סיפור קצר היא אמרה שהיא הקדישה לי פיסקה. יופי. פיסקה. אני אמור להרגיש
עכשיו משמעותי בחייה, או בכלל לא? מה זה צריך להיות? כל
הזיונים שלה בספר, ואני גיבור פאראנואידי של קנוניה דבילית,
ורק מקבל פיסקה. | בבמה מאז 22/11/98 3:48 בועז רימר / ריבית דריבית 483606אהבה נכזבת סיפור קצר לא כמו אלה בטלוויזיה, שהם חבלים רגילים צבועים בזהב, אני
מתכוון לאלה בקומיקס, שהם ממש היו עשויים מאור. החבלים האלה
זרמו בנינו. היא לא הבינה מה שניסיתי להגיד לה. או שהיא
התכוונה שהיא בכלל לא מבינה אותי, אבל ככה זה, אני מניח, הן לא
תמיד מבינות אותך. | בבמה מאז 22/11/98 3:36 דורון גוטמן / חיבוק ונשיקה שהיו באמת 483607אהבה שירה הנחת את מחשבותייך ותקוותייך
על כיפת ההגנה שלי - ואז ריח שערותייך | בבמה מאז 21/11/98 7:24 דורון גוטמן / חיבוק 483608ייסורים שירה שני גופים "נוגעים" אחד בשניה, | בבמה מאז 21/11/98 7:23 דורון גוטמן / נודניקית 483609געגוע שירה אני קם בבוקר ואת שם,
אני הולך לבי"ס ואת שם, | בבמה מאז 21/11/98 7:22 דורון גוטמן / באאהה!!! 483610אהבה שירה גופי שואף לשלך,
רוצה אותך בתוכו,
רוצה למחוץ אותך חזק-חזק,
כדי שתכנסי אל מתחת לעור. | בבמה מאז 21/11/98 7:21
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
עורך יקר
למען הנצח
תן לזה לצאת אל
האור!
את השאר הוא
יעשה בעצמו
האמביציוזית |
|