גיא מאירסון

/

חיי ספה

483514

סיפור קצר

כאשר הייתי בן תמותה, התפתיתי אף אני לכאלה, ובקלות יתרה, וחייתי את חיי בתמימות, בין ספה לספה, כוס קפה לסיגריה לביקור אצל השכנה

בבמה מאז 2/1/99 18:41 

גיא מאירסון

/

אינטרנט

483515

סיפור קצר

חצי שנה היא נדנדה לי, חצי שנה, תעשה לי אינטרנט, תעשה לי אינטרנט. ואני, מה אני מבין במחשבים, בא הביתה מהמוסך, והיא הפרצוף שלה כמו מלפפונים בחומץ.

בבמה מאז 2/1/99 18:37 

נח שלו שלומוביץ

/ Spare Change 483516

סיפור קצר

הצצתי לתוך התחנה, קבוצת ההומלסים היתה שם כרגיל. מתכוננת למערכה הבאה בקרב נגד הקור. הומלסים, למרות השם, הם לא כמו מחוסרי דיור. ההבדל הוא מהותי וחד. הומלסיות היא דרך חיים. למסתכל מבחוץ נראה תמיד שאין להם פנים. הם קולקטיב שמשאיר רושם מאד שטחי.

בבמה מאז 2/1/99 18:20 

ינון חזן

/

אנושיות

483517

שירה

אנשים כעורים כחולים לא מגולחים אנשים בחאקי מכוערים מגולחים

בבמה מאז 1/1/99 23:15 

ינון חזן

/

שיר בהזמנה

483518

שירה

ואני נחצה ונישבר לרסיסים ואת רואה אך לא ניראת

בבמה מאז 1/1/99 23:11 

אייל שפירא

/

רעם

483519

סיפור קצר

הוא שאל אותי פעם אם הכפכפים יפים וסיפר שקנה אותם בתחנה המרכזית בחמישה שקלים. אמרתי לו שזה בטח גנוב כי כתוב "הילטון ישראל" אבל הוא אמר מה פתאום. והוא בטח יודע. הוא רעם ורעם יודע הכל.

בבמה מאז 1/1/99 22:36 

אייל שפירא

/

שולחנות וכסאות

483520

סיפור קצר

עבורו, תפקידו של העתיד הוא בסה"כ ליצור נקודת תצפית נוחה יותר על העבר. ותו לא. כל דבר עשה אותו נוסטלגי, הוא לא עשה דבר בחייו אם לא ידע כי בעתיד יוכל להתפלש בזכרון זה. אבל לגבי דבר אחד היה אובססיבי במיוחד: ארני התאהב בקלות.

בבמה מאז 1/1/99 22:28 

דותן דימט

/

לילה בוילה של הרוטשילדים,...

483521

סיפור קצר

לא היה לה כח לאחד כזה והיא עשתה את עצמה מתעלמת, אבל הוא ניגש והתעקש, אז היא באה לפתוח עליו פה אבל אפילו זה לא היה לה כח אז רק עמדה שם על הגפרורים שלה מתנדנדת ובהתה בו כמו גוויה שהעירו אותה.

בבמה מאז 31/12/98 14:00 

דותן דימט

/

אנשי הזאב של כפר-שמריהו

483522

סיפור קצר

ישבנו כל המשפחה בארוחת-ערב ותיכננו איך לרצוח את הכלב של השכן. "אי-אפשר סתם לוותר לו," אמר אחי, "חייבים להראות לו עם מי הוא הסתבך."

בבמה מאז 31/12/98 14:00 

דותן דימט

/

שני סיפורים על עובדי משק...

483523

סיפור קצר

הראש של אלדד הסתחרר והוא היה פתאום בטוח. נכון שזה נשמע מטומטם לחלוטין אבל לך תדע, אולי העיניינים בגלות בצרפת לא כל-כך הסתדרו, שמו עיקולים על חשבונות הבנק בשוויץ, ואפילו דיקטטורים בדימוס צריכים פרנסה.

בבמה מאז 31/12/98 13:58 

דותן דימט

/

איפה ישנם עוד אנשים כמו ה...

483524

סיפור קצר

"זה ניראה טוב דווקא," אמרתי על אחד שדווקא ניראה נחמד, לומד משפטים וחתיך. "תיזהר!" אמר השומר. משכתי את ידי בבהלה. "כוס-אמק, נשך אותי!" "זה מוצץ-דם, תיזהר מהם."

בבמה מאז 31/12/98 13:56 

דותן דימט

/

פרידה חוזרת

483525

מדע בדיוני

 

סיפור קצר

אני כבר לא אהיה בסביבה, אבל רותי כן. רותי תהיה במצב דווקא טוב, אחרי שישייפו לה את המתילצוית מהכרומוזומים ויגדלו לה עור חדש, בתולי ורך כמו שכבר לא היה לה, כשנגעתי בה בפעם הראשונה.

בבמה מאז 31/12/98 13:51 

דותן דימט

/

עוד סיבוב במכונות הזמן

483526

מדע בדיוני

 

סיפור קצר

העיניין עם מכונות הזמן הוא שבעצם אין דבר כזה, זמן. רגע לא רודף רגע, סיבה לא מקדימה את התוצאה, גורם לא משפיע על ניגרם. הכל זו סתם אשלייה שניבנית במוח שלנו, דרך להסדיר את הדברים שקורים באיזה רצף הגיוני.

בבמה מאז 31/12/98 13:50 

בועז רימר

/

רשמים מרו דה ג'וייפס Un P...

483527

סידרה

 

דיגיטל ארט

בבמה מאז 31/12/98 5:30 

דודו סלמה

/

אני אוהב אותך

483528

שירה

ביום שני הלך הוא לחנות לקנות קצת תות וכשראה שהחנות כבר נסגרה מזמן היה הוא מעוצבן ובעודו בועט לעצמו בישבן

בבמה מאז 31/12/98 5:10 

דודו סלמה

/

הוא והיא

483529

שירה

היא הציצה בשעון, הוא הסיט את הוילון, היא התעצבנה ,הוא אמר בכנות שהוא לא ידע

בבמה מאז 31/12/98 5:09 

דודו סלמה

/

הקוסם

483530

שירה

כל האנשים ישנים בבתיהם חולמים את חלומותיהם ורק דורותי יושבת בחוץ מחכה

בבמה מאז 31/12/98 5:07 

דודו סלמה

/

המעופפים הנועזים

483531

סיפור קצר

בעודי מתחיל לשקוע אני קולט על ג'וק בגודל של 10 סנטימטרים מהלך לו בשמחה ובששון על מיטתי, ואני מרוב פחד קפצתי מהמיטה כמו טיל, כמו איבר מין שלא עמד 20 שנה וקיבל מנה של ויאגרה.

בבמה מאז 31/12/98 4:56 

דודו סלמה

/

לא כדאי לו לשלוח לוטו

483532

סיפור קצר

אתם מכירים את המשפט צדיק ורע לו רשע וטוב לו? גם גיבורינו הכיר את המשפט הזה וביום בהיר אחד החליט הוא שיותר הוא לא יהיה טוב.

בבמה מאז 31/12/98 4:37 

נורית טל

/

או סולה מיו

483533

פרגמנט

נזכרנו בגיוס הנקטרינות שבו היינו צריכים לדלל את כל הפרחים ולהשאיר רק פרח אחד - הנבחר לשאת פרי. ראול סיפר לי שהוא היה עובד איטי מאוד, כיוון שהיה לו קשה להחליט מי יישא את עומס השושלת הפיריית.

בבמה מאז 29/12/98 0:37