יאיר גרינברגר

/

אדריכלות

483156

סיפור קצר

אני שונא להיות ילד קטן, להיות חלש. אני שונא את זה בייחוד כשאני הולך לים ובונה ארמונות בחול, מה שאני דווקא אוהב. אני בונה אותם יפה מאוד, רק עם חול כף ודלי. אני בונה להם מרפסות יפות שפונות אל כולם

בבמה מאז 27/4/00 13:51 

יאיר גרינברגר

/

בסוף נשארים עם לירה בשקל

483157

סיפור קצר

יש רחוב בעיר שלי, רחוב די ראשי, שבו יש ריכוז של חנויות להחלפת מטבעות זרים. בין החנויות תמיד בלטה חנות אחת והמוכר שלה - "החלפות ברק". תמיד יצאו צעקות של המוכר משם. למרות שזה לא היה שוק, הוא תמיד היה מנסה למכור את עצמו. "לירה בשקל לירה בשקל"

בבמה מאז 27/4/00 13:50 

יאיר גרינברגר

/

אני כבר לא קהלת

483158

סיפור קצר

כשקהלת נהיה בן 16 נפל עליו מצב רוח מהורהר. הוא שם דיסק של איוב במערכת ושמע אותו מתלונן על מר גורלו של האדם, ופונה לשפוט את השופט. הבל הבלים הכל הבל, הוא אמר לעצמו כשהוא פתח את הטלויזיה והסתכל פנימה, ראה אומנים חולפים, כסף עובר, אנשים נולדים ומתים.

בבמה מאז 27/4/00 13:45 

יאיר גרינברגר

/

שלושה פרקים של מקוריות

483159

סיפור קצר

כבר כמה זמן שמתנגנת לי מנגינה בראש. יותר ממנגינה- נושא. הוא עולה ויורד, מוסיף כמה קישוטים, ומראה באופן כללי פוטנציאל טוב מאוד. היום התיישבתי בפעם הראשונה ליד הפסנתר, וניגנתי אותו בקלילות. חשבתי מעט והתחלתי להוסיף הרמוניה פשוטה.

בבמה מאז 27/4/00 13:44 

יונתן גנזי

/

דיאלוג 1

483160

תסריט

- אתה מסטול? - לא. - אתה נשמע ככה. - באמת? - כן. קצת. - טוב. - זה לא מפתיע. אתה תמיד נשמע ככה. - אז למה שאלת אם אני מסטול? - אולי אתה תמיד מסטול. - יכול להיות.

בבמה מאז 27/4/00 13:40 

ארז רונן

/

המכשפה מחדר המדרגות

483161

סיפור קצר

בדיוק כשהשעון במטבח הראה שהשעה שלוש בצהריים הפעמון בדלת צילצל. 'שיט!' סננתי לעצמי בעוד שאני ניסיתי ללעוס את החתיכת שניצל שכבר היתה בפה שלי. כשסיימתי ללעוס ולבלוע את השניצל נגבתי במהירות את המסביב של הפה, והלכתי לדלת.

בבמה מאז 27/4/00 13:13 

ארז רונן

/

החיים שלאחר המוות

483162

סיפור קצר

בחדשות הם אומרים כל הזמן שברגע שהערפדים תופסים אותך והופכים אותך לאחד משלהם אז האתה האמיתי כבר מת, וכל מה שנשאר זה הגוף שלך. הם אומרים שהנפש שלך נעלמת ברגע שאתה הופך לאל-מת, והדבר היחידי שיש בתוכך זה שד רשע שמעוניין רק להרוג ולגזול את הדם.

בבמה מאז 27/4/00 13:02 

ארז רונן

/

שקית עם סנדוויץ'

483163

סיפור קצר

לפני שלושה שבועות מצאתי ברחוב שקית קטנה עם סנדוויץ' בתוכה. בימים רגילים אפילו לא הייתי שם לב לשקיות כאלה, אבל באותו יום חזרתי מבית ספר מה זה רעב, והייתי פשוט מוכרח לאכול משהו. אז שמתי לב לשקית הזאת, ובלי לחשוב פעמיים הרמתי אותה.

בבמה מאז 27/4/00 13:00 

ארז רונן

/

העץ של הגן

483164

סיפור קצר

"בוווווווקר טוב ילדים חמודים שלי! מה שלומכם היום?" פתחתי את הריכוז של הבוקר כמו בכל יום. כמו תמיד, השמש זרחה בשמיים כחולים בלי שום סימן לעננים. מזג האוויר היה נפלא, לא חם מדי ולא קר מדי, בדיוק כמו שמזג-אוויר צריך להיות בארץ הקטנה והנחמדה שלנו.

בבמה מאז 27/4/00 12:57 

ארז רונן

/

סיפור אחרון ודי

483165

סיפור קצר

"זה לא יעזור לך בכלום!" אמרה ביתו, בחורה בת שלושים, נשואה ואם לשניים: "הרי גם ככה יכול להיות שעד שנביא לך את המחשב הזה כבר תתפגר! וחוץ מזה, מחשבים משבשים את המכונות של בית-החולים, ואתה יודע שאם משהו קורה למכונת הנשמה אתה גמור!"

בבמה מאז 27/4/00 12:55 

ארז רונן

/

בז'ז'ה חוטף ירייה ברגל וה...

483166

סיפור קצר

החברים שלי קוראים אותי מומו השקרן, לא בגלל שאני באמת שקרן חס וחלילה, פשוט בגלל שהיו לי חיים כל כך מלאים וכל כך מרתקים שאף אחד לא מאמין שכל מה שאני באמת מספר קרה. למשל: לפני ארבע שנים ניגשה אליי בחורה ממש פצצה ברחוב

בבמה מאז 27/4/00 12:38 

ארז רונן

/

רעמים וברקים, ביום חורף ק...

483167

סיפור קצר

קראקאבום שלאבום. רק לפני שנייה הם ראו את הבזק האור בשמיים, דבר שאומר שהגשמים החזקים עומדים להגיע אליהם כל רגע עכשיו, והם במרחק של כמה קילומטרים מביתם. מיותר לציין שלאף אחד מהם לא היתה מטריה. עוד ברק, יותר בוהק, ואחרי חצי שנייה הרעם. חזק ומתגלגל.

בבמה מאז 27/4/00 12:36 

ארז רונן

/

לאן, לכל הרוחות, נעלם אלכ...

483168

תסריט

בר הכי הרבה עושים עוד אחד, זה סך הכל הראשון שלי. ומה איתך? עמית איתי? לא בזמן הקרוב! המורה שלי לא מראה סימנים שהוא עומד לתת לי טסט בחודש הקרוב. בר בעסה. טוב נו, בסוף זה יבוא. עמית בסוף. בר ומה עם אלכס?

בבמה מאז 27/4/00 12:32 

ארז רונן

/

עיניים אדומות

483169

סיפור קצר

היום הכי מסריח בחיים שלי התחיל כשהתעוררתי מאוחר לבית ספר. אתם בטח מכירים את ההרגשה, אתם מתעוררים לראשונה, פותחים עיניים ובטוחים שעוד מוקדם ויש לכם פול-זמן לישון, ואז, רק כי להיות בטוחים שאתם צודקים, אתם בודקים בשעון מה השעה ומגלים שהשעה שמונה

בבמה מאז 27/4/00 12:17 

אירית דולב

/

עור

483170

סיפור קצר

לא הייתי מרוצה ממה שראיתי. הייתי חייבת לטפל בעור שלי. חייבת להסתפר. חייבת לעשות משהו עם חיי. הרדיו ניגן את "אנשי הצפרדע אנשי הדממה". הטלפון צלצל ,בלעתי חצי איטומין והלכתי לישון,היה לי רקע; טלפון,אמבולנס צורח, להקות צבאיות.

בבמה מאז 27/4/00 12:11 

רועי פרלמן

/

בועות

483171

שירה

כמו מעשה כשפים כמו מגע אלוהים ממקום לא נודע הן באות מרחפות גבוה מעל לראשי יפות, צלולות נחשקות

בבמה מאז 27/4/00 12:05 

רועי פרלמן

/

הילה

483172

סיפור קצר

אני אוהב את הילה. בכל פעם שאני חושב עליה, אני מרגיש פתאום שהחושים שלי מתקהים, מין טשטוש נעים שממלא אותי מבפנים, בא והולך, ושוב בא, לא נותן לי להתרכז לשניה אחת במשהו אחר. אני נופל, ולא איכפת לי אם יש אדמה בסוף, או שזה ימשיך ככה לנצח. והיא כל כך יפה...

בבמה מאז 27/4/00 12:04 

רועי פרלמן

/

רוח

483173

שירה

הרוח נושבת בין צמרות העצים מתקדמת אלי במשבים לא סדירים מסחררת אותי מעיפה לשחקים

בבמה מאז 27/4/00 12:03 

אמיר גוטפרוינד

/

שואה שלנו - קטע ראשון

483174

פרגמנט

כדי לבטל אפשרות שייחשב לקמצן, נהג להתפרץ במפגני נדבנות, כבירים ומופתיים. כה יפה ידע לערוך את מופעיו, עד שאלמלא אנו, הקרובים אליו, לא היתה נודעת האמת הפשוטה - הוא היה קמצן. (קטע מתוך שואה שלנו - ספר שיצא בהוצאת זמורה)

בבמה מאז 27/4/00 10:11 

גילי שפירא

/

גאוה וזכרון

483175

סיפור קצר

השנה הטקס היה חייב להיות שונה, כך חשבו מנהלי האירוע לא סתם טקס יום הזכרון, אלא טקס יום הזכרון החמישים של מדינת ישראל! התוכניות הוכנו, המקהלה גויסה וקיימה חזרות, קריינים מרחבי הכיתות נמצאו וההכנות לטקס כמעט הושלמו

בבמה מאז 24/4/00 12:19