גיא רון גלבוע

/

חרס

483104

סיפור קצר

אז שמענו מקהלה יוונית משוררת על אודות, וגם קולותיהם הדהדו במרחב והתנפצו בכסיפה ערמונית כנגד שערותינו. אז גם לראשונה זה חדשים רבים וערוצי נחל רבים שבם עברנו בחיפושן, ראינו אנפת בקר לבנה מהדסת על דשא שהיה כהרגלו שדוף ונשבר כשלא קיבל את הידוסיה.

בבמה מאז 4/6/99 18:58 

ר. י. א.

/

מכתב אחרון

483105

סיפור קצר

הדם כבר מזמן הפסיק לזרום מהחתכים בפרקים ואני עדיין עומד פה, לא יודע למה, לא זוכר, רק מרגיש, מרגיש את החמימות שהיא שאבה ממני לפני שהפנתה את גבה והלכה לדרכה. ואני רק עמדתי שם, על הצוק הבודד שלי, מביט בגבה, לא מסוגל להוציא מילה.

בבמה מאז 2/6/99 18:35 

טל אלשיך

/

משהו שרציתי להגיד

483106

שירה

יש משהו שרציתי להגיד אבל לא זוכר על מה תמיד יש לזה קשר עם מה שהיה "...ואתם עוד נושאים את קלון העבר ותינוקות עוד יבכו את גורלם המר והטעם הטפל עודנו נשאר..." אבל זה לא מה שרציתי לומר.

בבמה מאז 2/6/99 18:29 

טל אלשיך

/

שנהב

483107

שירה

שנהב, זהב טהור זולג ממצחך עטוף משי לבן, טוהר לבך דמעות המסכנים אלה שלא תחושי כלפיהם דבר עברת על פניהם, כל זאת עבר

בבמה מאז 2/6/99 18:28 

טל אלשיך

/

הציפייה

483108

שירה

ילך לעד בצדי השבילים מכסים ברכות עלי שלכת רבים יום נוסף ילך ויגווע לשווא יחכה הוא לבואה שלה

בבמה מאז 2/6/99 18:27 

דויד דייב לוי

/

אהובתי נישאת

483109

שירה

לו אהבתך ואליו תשוקתך, לו ליטופך וזהב שערך, לו ראשך על הכר, לו חום גופך לו אור פנייך ואליו חיוכך

בבמה מאז 2/6/99 18:23 

אוגוסט קול

/

אין פה מוסר השכל

483110

סיפור קצר

"אני רוצה להיות גורילה", הוא אמר. -"למה?", שאלתי בהתפלאות. "כי גורילה היא חזקה, ואנשים חזקים הם אנשים בעלי שליטה". "אבל זה גורילה, לא בן אדם". -"זה משנה?". -"אל תתנשא, אין אנשים שהם גורילות".

בבמה מאז 2/6/99 18:20 

ציפי

/

החבר שלי החדש

483111

שירה

החבר שלי החדש, הנחמד כשאני קוראת לו הוא בא ומיד

בבמה מאז 2/6/99 18:19 

אוגוסט קול

/

המשולש מתפרק

483112

שירה

צלע מתפרקת, ואחריה השנייה, המשולש מתחיל לקרוס, אין דרך חזרה המצב אבוד.

בבמה מאז 2/6/99 18:17 

אוגוסט קול

/

זיקנה

483113

שירה

היד מגששת באפלה, נוגעת - מלטפת, מרגישה דברים שאיננה צריכה להרגיש, חולפת על תווי הפנים המושחטים

בבמה מאז 2/6/99 18:16 

אוגוסט קול

/

סופיזם של שתיקה ראוייה

483114

סיפור קצר

חשבתי לסיים במשפט הזה, להגיד תודה וללכת הביתה. זהו מספיק, לא צריך יותר אמרתי את שלי, יצאתי טוב, חכם, עכשיו סוגרים עניין וזזים. אבל לא, הייתי חייב להוסיף, זה טבעי, איני יכול לזרוק משהו באוויר ולא לתת לו גיבוי או תוכן, אצלי זה לא עובד ככה.

בבמה מאז 2/6/99 18:15 

אוגוסט קול

/

פרדוכס התמימות

483115

סיפור קצר

היה לי אידיאל, זה היה מזמן, כיום הוא נראה לא חשוב. אם חושבים על זה מספיק, זה נראה כאילו נלקח מאיזושהי אידיליה נדושה, סגנון האחים גרים והאנס כריסטיאן אנדרסון, מהסוג הזה, כאשר אפילו אם יש רעים, הם לא עד כדי כך מזיקים, הכי גרוע, אם הם כן מזיקים

בבמה מאז 2/6/99 18:10 

פהשם

/

השיר על האבן והמים

483116

שירה

כשבאת הרגשתי רגליים זזות וריאות נפתחות ונשימה של עשן בנחיריים

בבמה מאז 2/6/99 18:04 

אופיר צביק

/

אות הנשיא

483117

סיפור קצר

השפלתי מבטי מטה. מתבונן בשרוכי הקשורים היטב. אילו רק ידעו. הנשיא הסב את ראשו לעברי ובחן את קרקפתי בקפידה. "בן, הכל בסדר?" שאל בטון אבהי. "לא כל כך" עניתי. "מתרגש?" ביקש לדעת. "לא" פסקתי. "אם כך, מהו הדבר?".

בבמה מאז 2/6/99 18:00 

ציפי

/

בבגרות

483118

שירה

בבגרות בהסטוריה לפני כמה ימים הסתכלתי על הדף, לא מבינה את המילים ניגשת, בחנת, לחשת תשובה

בבמה מאז 2/6/99 17:56 

ציפי

/

בשעור התעמלות

483119

שירה

בשעור התעמלות, אחרי הריצה הלכנו כמה בנות למקלחת, לעשות שטיפה

בבמה מאז 2/6/99 17:54 

אורי מרנץ

/

מכתב אחרון

483120

סיפור קצר

נהיה שקט ואז הופיע גריבה הקצין ומצא אותי בוכה. "מה קרה, כמה קפצונים ואתה מנזיל כמו נקבה?". לא עניתי לו. רק חשבתי עליה ועל איך זה שהייתי בטוח שאני לא ארגיש כלום ועל איך שהרגשתי. אחושלוק הרגשתי. פגז למוח היא הביאה לי.

בבמה מאז 31/5/99 19:07 

אודליה כהן

/

יום חמישי

483121

סיפור קצר

היא מתלבשת. כל השומעים בקול צווי האופנה עברו מזמן ללבן, אך היא נותרת נאמנה למדיה השחורים. מתאפרת ברשלנות מהולה בהבזקים אדומים, ויוצאת מהבית.

בבמה מאז 31/5/99 18:37 

אודליה כהן

/

הייתי צריכה להיות חתול

483122

סיפור קצר

כבר המון שנים אני משתעשעת במחשבה. זה התחיל כשהייתי ממש קטנה, בכיתה ב' או ג'. שנאתי לקום כל בוקר לבית הספר, וקנאתי, במיוחד בחורף, בחתולה שלי שנשארה לישון במיטה, מכורבלת בפוך שלי.

בבמה מאז 31/5/99 18:35 

אוגוסט קול

/

מגלומניה סוג ב'

483123

סיפור קצר

גוסטי, נראה לי שאני המצאתי את כולם, גם אותך בין הייתר, כל דבר בעולם הזה נעשה על ידי, אני חושב שהכל בתוך הראש, אני לא יכול להסביר את זה, זה פשוט נכנס חזק לתודעה, ואני לא מצליח להשתחרר מזה".

בבמה מאז 31/5/99 18:29