רן ארד

/

חלומות צמריריים

483076

סיפור קצר

דניאל שכב במיטתו וחיכה שהשינה תבוא. אחרי זמן, ניסה לספור כבשים, הקופצים מעל גדר באחו ירקרק. עוד כבש, ועוד אחד. עד שאחד מהכבשים נעמד והביט בו. "דניאל" הוא אמר. "דניאל". דניאל התעלם מהכבש וחיכה שתבוא השינה או שיקפוץ וימשיך הלאה, אך הכבש חיכך את חוטמו בפניו

בבמה מאז 6/6/00 18:27 

רן ארד

/

היא אומרת שלא

483077

שירה

היא אומרת שאני כבר לא למרות שאני עוד כן אני כן זה נשמע מוזר אם חוזרים על זה אני כן

בבמה מאז 6/6/00 18:25 

בועז רימר

/

איבדתי את זה

483078

התבגרות

 

מונולוג

לפעמים אני מרגיש שאיבדתי את זה. אם אני בכלל מודע למה שאני מרגיש, כמו שאני כל הזמן מצהיר, יכול להיות שאני סתם חושב שאני מחובר לעצמי ובעצם אני לא. זה לא שאיבדתי משהו. בעצם הרווחתי את האגו שלי.

בבמה מאז 5/6/00 20:03 

עירית מנור

/

עדר

483079

סיפור קצר

בחשש גררה את רגלה הפיסחת במסדרון הארוך עד שהגיעה לחדר הנעול, דפקה חרישית, כמתנצלת שלוש נקישות עדינות. כעבור מספר רגעים משהבחינה לפתע כי היא עודה עומדת באותו המקום נקשה בחוזקה פעמים על הדלת ופנתה, בפנים קודרות אם כי מעודדות משהו, ללכת.

בבמה מאז 1/6/00 14:11 

אמיר גוטפרוינד

/

כנפיים

483080

סיפור קצר

חשבנו דלקת הריאות תחליש אותו, אבל המחלה הפכה את ריאותיו כנפיים, כשרצה להמריא פשוט נשם. הגחיל את הכתמים הלא-טובים שהופיעו ברנטגן, חשף את טיבם המנועי, האמת שהתחזתה תקלת גוף.

בבמה מאז 28/5/00 19:31 

אמיר גוטפרוינד

/

שעונים

483081

סיפור קצר

סבא מת. אדם הופך לזכרונות. בבת אחת, כל מה שהיה אפשרי בשבוע הבא כרגיל, יותר לא יהיה - מין עובדה מרגיזה כזו. מעתה, ולתמיד - חוטי הזכרונות ילוו אותנו, קצה אחד ברגע מותו של סבא, וקצה שני הולך איתנו, לאן שנלך. סבא יהיה נתון לחסדינו.

בבמה מאז 28/5/00 19:31 

זוהר ישראל

/

פוקר

483082

סיפור קצר

ברגע שהוא אמר לה "אני אוהב אותך" הוא ידע שהוא עשה טעות, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. בדיוק כמו שאי אפשר להחזיר כדור לאקדח או כסף לכספומט, ככה זה עם מילים: ברגע שזה בחוץ - זה בחוץ.

בבמה מאז 28/5/00 12:38 

אדם פלינט

/

אנשים

483083

פלסטיקה

עיבוד ממחושב של צילום

בבמה מאז 28/5/00 12:16 

אדם פלינט

/

היאחזות

483084

סיפור קצר

הטלוויזיה דולקת והגשם דופק על החלון. הטיפות זולגות כמו דמעות על השמשה. קולו של קריין הטלוויזיה נכנס לטונים דרמטיים בעוד הוא מתאר את פרטיו של האסון. הגשם זורם בחזקה ודופק על החלון, עיניו של עזרה בוהות בהפנוט על המרקע. ידו של עזרה עוברת בעדינות על הפרווה של

בבמה מאז 28/5/00 12:14 

טולק שפראן

/

אסקפיזם

483085

סיפור קצר

תסתכל על עצמך - יושב כאן מנותק מהעולם , רואה טלוויזיה . אתה לא חי , אתה בורח מהחיים עם הקריאה האובססיבית שלך , והעבודה הבלתי פוסקת על המחשב המטופש שלך (היא כמובן לא ידעה שעבודתי על המחשב רלוונטית אליה)

בבמה מאז 28/5/00 12:05 

אורית ישראלי

/

החברה הכי טובה

483086

פלסטיקה

ציור

בבמה מאז 28/5/00 11:58 

תמר ש.

/

אני סובלת מבחילות

483087

שירה

אני סובלת מבחילות. בחילות של קנאות פנאטיות, טמטום ואולי גם קהות חושים.

בבמה מאז 28/5/00 11:51 

ע. פאר

/

אני אוהב מתמטיקה

483088

מקבר

 

שירה

אני אוהב מתמטיקה, בחיי. אוהב לחבר את המספרים. אחד ועוד אחד שווה שניים. עשרים עוד עשרים שווה ארבעים.

בבמה מאז 28/5/00 11:44 

אביחי דגני

/

קפסולה

483089

פלסטיקה

צילום

בבמה מאז 27/5/00 21:52 

אביחי דגני

/

האמן בעיני המתבונן

483090

פלסטיקה

צילום

בבמה מאז 27/5/00 21:51 

אביחי דגני

/

נדר הדממה

483091

שירה

מין שבועה שבשתיקה אותי עוטפת רוצה לדבר, לתקשר, ונעצר אמת כבושה את הלילה אופפת לא יוצא שום דבר, ונשבר

בבמה מאז 27/5/00 21:45 

אביחי דגני

/

שירתי

483092

שירה

מעולם, עד היום, לא כתבתי בשבילך אולי בעצם לא לאף אחד, אולי גם לכולם רציתי להגיד דברים ולא ידעתי איך אולי גם לא אדע אף פעם

בבמה מאז 27/5/00 21:44 

אביחי דגני

/

על חוף הים

483093

שירה

וכך הערב רד, שמיכת הלילה מכסה הכל נותרנו רק אני ואת על חופו של ים כחול וידי בתוך ידך, וראשי בקצה ראשך נוגע לא נוגע, את לשונך בולע

בבמה מאז 27/5/00 21:44 

מאיה לוגרס

/

עשה בי שפטים

483094

שירה

אל נא תפסח על פניי כשאת סליחתך אבקש למדני מוסר בייסורי דווי גע! נפשי העלה באש.

בבמה מאז 27/5/00 21:36 

נילי לנדסמן

/

נערתו - קטע

483095

פרגמנט

בכל זאת, הוא הכיר אותי. בתגובה השארתי לו הודעה במכונה, ביום שישי בבוקר, שאני מתכוונת לבוא לקחת את הדברים בערב, ושאני ממש מבקשת שגם אם תיכנן במיקרה להישאר, אז שיסתלק מהבית לכמה שעות. כמובן שהוא חיכה שם כשפתחתי את הדלת. ישב לו בסלון, בפוזה שאננה, עם הרגליים

בבמה מאז 19/5/00 1:36