ירון פלג

/

סעו לסיני לראות את מלכודו...

482999

שירה

סעו לסיני לראות את מלכודות היעלים העתיקות. שתי גדרות נמוכות, עשויות מאבני השדה, נמתחות על פני מאות או אפילו אלפי מטרים. בתחילתן הן רחוקות מאד זו מזו, אך בסיומן, או ליתר דיוק במקום שבו החלו לבנותן

בבמה מאז 2/5/99 14:38 

ירון פלג

/

לכתך אחרי במדבר בארץ לא ז...

483000

שירה

לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה מרחיקה לנוד מני קברות התאוה, לא תקנה זכויות, לא תמחק כל חוב. השביל אבוד, כבו אורות הגאוה,

בבמה מאז 2/5/99 14:37 

ירון פלג

/

יום של כיף בלונה-פרק, וער...

483001

שירה

עומדת לידי, כולך חיוך אוהב, בכווני רובה אויר אל ברווז הפח. יושבת לידי, מווסתת לי ת'לב בסוב גלגל ענק, אח, אח, אח !

בבמה מאז 2/5/99 14:36 

ירון פלג

/

היה זה אך פעם

483002

שירה

היה זה אך פעם, אחת ולא עוד, האט הכל, רטט - ויעמוד. רק לרגע אחד, כה חד וקצר, כתער מחליק הבא בבשר, צלב מבט במבט

בבמה מאז 2/5/99 14:35 

ירון פלג

/

פעם חשבתי כי ודאי יפגשני

483003

שירה

פעם חשבתי כי ודאי יפגשני בלילה מואר וכבה חליפות באש כלי רכב בוערים

בבמה מאז 2/5/99 14:34 

שגי שיטרית

/

עידו הרטוגזון במסיבת הסטו...

483004

סיפור קצר

'סליחה, אני מצטער להפריע לך, אבל אני מבקש שתעשה את זה במקום אחר', אלו היו המילים הראשונות שאמרתי לעידו הרטוגזון . לא האמנתי באותו רגע שתוך זמן קצר הבחור הזה ימנה בין חברי הקרובים. זה היה במסיבת סטודנטים בכרם התימנים באמצע הקיץ

בבמה מאז 2/5/99 14:27 

הצנחן

/

שמירה

483005

סיפור קצר

ועוד לא דיברנו על המא"ג. ובעצם אין הרבה מה לומר עליו, אז נשאיר את המא"ג באלמוניותו המבורכת. אני מעדיף להרחיב את הדיבור עלי. ואתה, הקורא הנבון, ודאי הבנת: שוב אני בעמדה.

בבמה מאז 2/5/99 5:32 

אופיר צביק

/

נטול את יכולת להרגיש

483006

סיפור קצר

כולם תמיד סיפרו לי שהדבר הראשון אחרי הבדיקות בבקו"מ שעשו להם זה להעלות אותם לאוטובוס ולצרוח עליהם. משום מה חיכיתי לזה. אבל זה לא קרה. אחרי שכולם סיימו את הבדיקות הרפואיות שלהם הרופא קרא לי שוב

בבמה מאז 1/5/99 19:57 

זוהר אקס

/

זוהר

483007

סיפור קצר

אלוהים בן 29 והוא יושב בסלון ורואה טלוויזיה ולא שומע אותי בוכה כי אני בוכה ללא קול. אלוהים לובש עכשיו כותונת לילה וחלוק בית סמרטוטי ושערו ארוך ופרוע ועיניו שקועות בפניו. רגליו פשוטות על שולחן הסלון והוא יושב ובוהה בטלוויזיה במבט זגוגי.

בבמה מאז 1/5/99 19:53 

אוגוסט קול

/

ז'ואה דה ויוור'ה (שמחת חי...

483008

שירה

עת להרוג ועת למות, עת לשמוח, ועת לבכות, להרגיש איך החיים עוברים, נשברים, מתנפצים, והכל בניצוץ בין שני אפלות.

בבמה מאז 1/5/99 19:51 

אורית ישראלי

/

החיים לאחר המוות

483009

פרגמנט

יום אחד בשעה 7.00 בבוקר, קם אדם אחד ממיטתו,ובמה הבחין? כי הוא מת. אני יודעת שדבר זה נראה לא הגיוני בעינכם והנכם מתפלאים, הכיצד אדם מת מבחין בכך שהוא מת??? הרי הוא מת. והמת אינו נושם. אינו רואה, אינו מבחין בין טוב לרע

בבמה מאז 1/5/99 19:44 

אוגוסט קול

/

נורמלי, בולשיט

483010

שירה

ואת הגאון - מוקיעים ומהרשע פוחדים, ואת התמים - מנצלים, ואת החלש - מכניעים

בבמה מאז 1/5/99 19:29 

גיא רון גלבוע

/

לו באת - לו מת.

483011

סיפור קצר

מוות ישבה על אדן החלון של הקומה השביעית, תלויה על בלימה: גופה היה כולו מחוץ לחלון, ורגליה היו תחת לקרש מיטה, ותכלת השמיים בהתה בה, החזירה לה בבואה. "אולי אני לא יפה יותר?" שאלה ענן קטן וצמרירי, כמעט מחניק

בבמה מאז 30/4/99 15:47 

גיא רון גלבוע

/

מעגל סוף.

483012

סיפור קצר

כממעל חישבה איזו פרסונה-נון-גראטה חישובים במחשבון אין קץ, ובהתה בשמיה ובכף ידה ובכס הכבוד שלה עם האריות והכרובים והמלאכים וכו', וצעקה וצעקה, וגלגלה עיניים שוטמות וירקה אש ונחרה בבוז ובכעס, והמחשבון עוד חישב את חישוביו הקטנוניים

בבמה מאז 30/4/99 15:46 

רועי ברנר

/

אין מסקנה בשם האהבה

483013

סיפור קצר

עכשיו כל זה כבר עבר, חשב לעצמו. נגב את הזעה שהצטברה על פניו והתקדם לכיוון המקלחת. היא כבר אינה, את זה הוא כבר ידעה. ואין מי שיכין את האוכל בבקרים, שרעבים במיוחד. אז לעבודה היה הולך על בטן ריקה.

בבמה מאז 29/4/99 20:59 

פיני שמיר

/

שירי סיני

483014

שירה

ערוצים ערוצים זורמים השיטפונות והשיטה עומדת על רגל אחת עולם ומלואו מתייצב (קובץ שירים)

בבמה מאז 29/4/99 5:51 

עדנה מיטווך-מלר

/

משוררת

483015

שירה

משוררת משרשרת את לילותיה בשרשרת זהב ארוכה הופכת שעה שפופה לתכשיטים אומנותיים של שפה

בבמה מאז 28/4/99 7:17 

עדנה מיטווך-מלר

/

ממון

483016

שירה

עשרה שקלים חדשים לשעה בעבור ידידות. עשרים שקלים חדשים לשעה בעבור קביעות.

בבמה מאז 28/4/99 7:14 

עדנה מיטווך-מלר

/

זכוכית מגדלת

483017

שירה

ואם כל האנשים היו דומים ולא היינו רואים את ההבדל בין הסינים לגרמנים בין האנגלים ליהודים

בבמה מאז 28/4/99 7:09 

עמוס מלר

/

יללת קוסובו

483018

שירה

בשער שנות אלפיים, חזרנו קוסובו לשנות אפסיים. מי נחליך, אגמיך, ירוק במורדותיך עכרו מדם בית-מטבחיים. חיות-אדם המהלכות חופשי, מעונבות, מכופתרות, אנשי שוליים, מדים מנומרים בקור ובקשיחות יורים היישר בכל אדם, בראש ובמעיים.

בבמה מאז 28/4/99 7:00