שימי שש

/

נפילה

482859

סיפור קצר

הרוח שרקה באוזניים והחרישה את הצעקות שאיש לא ישמע. נקודה קטנה גדלה והפכה במהירות לכדור קטן, לכדור גדול, למשטח שהתחלק לימים ויבשות מנוקדות בבליטות שנהפכו להרי ענק עם פסגות משוננות שנתלו כשיניים של מפלצת קדמונית מתוך ענני החשכה.

בבמה מאז 24/6/99 2:37 

דויד דייב לוי

/

לא עוד אני

482860

שירה

אני עוד על שלושה דברים עומד על לשוני

בבמה מאז 24/6/99 2:34 

דויד דייב לוי

/

שני סטודנטים

482861

שירה

שני סטודנטים מתגפפים על הספה אני משתאדש לי מול הטלוויזיה

בבמה מאז 24/6/99 2:33 

ליסה בל

/ Seven Years 482862

שירה

Just standing there The direction seizes me Outcry seems to win the battle

בבמה מאז 24/6/99 2:21 

רן רימון

/

איש עם אזניים

482863

שירה

איש האזניים הולך ברחוב וכל דבר שהוא שומע גורם לו לחשוב שקול דבר שהוא שומע זה טוב וצהוב

בבמה מאז 21/6/99 17:06 

אוגוסט קול

/

האנשים באוטובוס

482864

סיפור קצר

-"מייקל קיין, אמרת?", -"כן זה היה השם שלו", השבתי, -"הוא היה הומו, לא כן?", שאלה הבחורה. -"זאת לא אשמתו, אבל כן, הוא היה הומוסקסואל", -"אז תגיד", היא פנתה אלי, "מה דעתך ללכת היום לאיזה מסעדה?, נגיד 8:20, מתי שנוח שלך, בסדר?".

בבמה מאז 18/6/99 19:14 

אוגוסט קול

/

ערך עצמי

482865

סיפור קצר

היא התבוננה בי בזמן שרקדה, היא הייתה כה חושנית, שמה את ידיה על שימלת המיני האדומה, מלטפת את גופה, מתפתלת, יורדת מטה, ושוב מעלה, בתנועות מעגליות, פורעת את שערה, מצליפה אותו באוויר, ואז, רק אז מסתכלת עלי - וצוחקת, מה לעשות אני בן אדם מצחיק.

בבמה מאז 18/6/99 19:11 

מ. טורף

/

שיכור

482866

סיפור קצר

הרחובות ואני סובבים זה סביב זה. מוסיקה שקופצת ממרפסת למרפסת מנסה לשכנע אותנו לרקוד. הרחובות מסרבים בעדינות וכך גם אני. אני והאופק במשא ומתן. פעם הוא נע לכאן, פעם אני לשם. המדרכה פעם איתי ופעם איתו. כמו תמיד אני מפסיד ונשכב על בת בריתי הבוגדנית.

בבמה מאז 18/6/99 13:07 

שולה

/

יצירה

482867

שירה

שממון לא ממופה של זמן, פושט מעלי חומות בטחון. עירום חנוק- משותק מחוסר ודאות

בבמה מאז 17/6/99 16:00 

שולה

/

יקינטון

482868

שירה

קיום המוות ישן. אידית' מיקמה אותו בתקופת נעורים יפיפיים. אני- בשחר ילדות.

בבמה מאז 17/6/99 15:59 

אוגוסט קול

/

תעתועים

482869

סיפור קצר

דגלתי בספרטיזם, למטומטם כמוני אין מקום בעולם הזה, רק אחרי עשרים שנה מאז שנולדתי צצה המחשבה המורכבת הראשונה בתוך ראש הנעל הזה, אני זוכר בדיוק על מה חשבתי, זה היה די הילארי, לא הפסקתי לצחוק שבוע, אני לא מאמין, הבדיחה הראשונה שהבנתי

בבמה מאז 17/6/99 15:47 

אוגוסט קול

/

פציפיזם

482870

סיפור קצר

"אנחנו מאבדים את זה בגזרה 7", הוא צעק לעברו כאחוז טירוף, "הם פורצים את כל העורפים, נאלץ ליסוג", והמשיך, "אנחנו מאבדים את זה, קדימה, תן הוראה לסגת - עכשיו!!,".

בבמה מאז 17/6/99 15:47 

אוגוסט קול

/

לה, לה, לה, לה, לה

482871

שירה

אפזיה של קונצרט חיים, שתיקה בנבכי העצמי, חשבתי, צעקתי, לחשתי ושוב שרר הרעש

בבמה מאז 17/6/99 15:47 

אוגוסט קול

/

אפיזודה מסריחה של תהום הח...

482872

סיפור קצר

"אתם דוחקים אותי לפינה", אמרתי, והם כמו כלום, בום בום, בתוך הראש, לא מניחים, וממשיכים, ממשיכים כמו כלום, "תעזבו כבר", אני צועק לעברם, אבל שוב, הם מכים, הם חומדים, הם שקרנים, הם איומים, הם רוצים במותי, אחרת למה?

בבמה מאז 17/6/99 15:47 

אוגוסט קול

/

בן מושלם

482873

סיפור קצר

"בוקר טוב, בוקר נפלא לכולם", הוא נכנס פנימה, בו ברגע ידענו שהיה זה בננו, יחידנו, מלא שמחת חיים צרופה ומשעשעת, מצבור שלם של תכונות שהייתי מת לקבל אותן, ככה זה, כישרון מדלג דור, והפעם זה הפוך.

בבמה מאז 17/6/99 15:47 

אוגוסט קול

/

הצילו!!, הורגים לי את העו...

482874

סיפור קצר

מן הסתם אני צריך להזהר במה שאני יגיד או לפחות יתכוון להגיד כאן, הרי מי מאיתנו יודע שפציפיזם וצדקנות כבר מתו ודעכו לאחר שנות ה60, עד שלבסוף הגיעו לרמה נמוכה עד כדי גיחוך בתקופתנו ה"זוהרת".

בבמה מאז 17/6/99 15:47 

אוגוסט קול

/

אבוד

482875

שירה

אבוד בתוך עצמי, אבוד ללא דרך, ללא פיתרון

בבמה מאז 17/6/99 15:46 

ר. י. א.

/

מפלצת

482876

סיפור קצר

אני מרגיש איך האצבעות שלי מתפצלות לעשרות מחושים קטנים ושחורים, חלקלקים. כבר לא חשוך. האור האדום הקלוש שבוקע מהעיניים שלי מתחיל להאיר את הקבר.

בבמה מאז 17/6/99 15:44 

אריה שוורץ

/

גואה לא מחכה לי

482877

סיפור קצר

מה אני צריך את זה בכלל, אתה רוקד כמו מריונטה שהסתבכו לה החוטים, כולך שטוף זיעה, אנשים שרוקדים לידך נכנסים בך במהירות שלא הייתה מביישת מטוס חמקן, משאירים אותך עם איזה סימן לתמיד. ובטח ההודים הפראנואידים האלה יפרצו למסיבה יעצרו שם את כולם

בבמה מאז 17/6/99 15:41 

קובי הלפרין

/

לך אל הנמלה עצל

482878

סיפור קצר

איש ישר היה דוד האופה, עובד למחייתו עבודה קשה ומפרכת, בכל בוקר היה משכים קום ונוסע עם עגלתו אל הכפר להביא שקי חיטים לטחנת הקמח, וכשהיה שב עם עגלה עמוסה, על כתפיו הרחבות היה סוחב את השקים הכבדים מלאי הקמח

בבמה מאז 17/6/99 15:20