|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
אורן גרצמן / לשחק בשארית חייך 482696מדע בדיוני סיפור קצר איך יהיה זה לחיות את שארית חייך ? כאשר אתה כבר יודע מה צפוי
ובכל זאת אתה לא מסוגל להחליט ? אמיל קילרם התחבט באותה השאלה
בדיוק באותו ערב. שמונים שנה אף לא חשב על כך. | בבמה מאז 3/10/00 10:31 ו. יאסין / בן ארבעים 482697שירה מתבונן בשעון והגב נשען אל הקיר
השעה תשע והלילה עוד צעיר
אצל כולם, שום דבר לא נשתנה
יומם כמו אתמול, אולי כמו לפני שנה | בבמה מאז 3/10/00 10:29 דרור ולדר / גלדיולה 482698שירה ענפי גלדיולה שגוזמת
,יונה וולך,
צועקת באוזני.
ואני רוצה ללחוש חזרה
"גם אני יונתן". | בבמה מאז 3/10/00 10:28 דרור ולדר / בלדה לשוטר 482699סיפור קצר שתיים בלילה, פינת עמק האלכוהול, הוא יושב מאחורי הניידת עם
אקדח לייזר. לא אמיתי, מאלה שמודדים מהירות. מחכה לאיזה עבריין
במאה קמ"ש. בינתיים לא עוברת אף מכונית. רק הוא לבד. הוא והאיש
האדום מהרמזור של ההולכי הרגל. מזמזם לעצמו "כל הרחובות כבר
ריקים, הסמטא...", | בבמה מאז 3/10/00 10:22 מאיה גולדי / להתרגל 482700שירה בהיתי בתקרה שהפכה לצהובה עם השנים
לאט לאט יכלתי לראות דרכה, ראיתי את העננים,
השמיים התמימים למראה, שהתגלו לנגד עיניי
לא יכלו לתאר את האנשים שהיו שם לפניי.
אין מילים או אפילו מילה
שיכולה לתאר זאת ביתר קלות
אין אף אחד המסוגל לכזאת התרגלות. | בבמה מאז 3/10/00 9:58 עומר בת / להיות פגיעה 482701שירה לאהוב מעולם לא היה קל
לאהוב בצורה עיוורת לא היה בתוכנית
לאהוב בלי לחוש אותו לצידי
לא נראה אפשרי
ללא מגע ,ריח ,דמות -נראה דימיוני
לדעת אדם בנבכי נשמתו לעומקו
לנשום אותו יום יום | בבמה מאז 3/10/00 9:43 עודד רלר / The age of innocence 482702שירה A glance of reassuring sympathy
smile that revives the coldest of hearts a
laughter to bring boundless joy
to those blessed to hear it | בבמה מאז 3/10/00 9:38 אסף ברקת / אני כותב את השירים 482703שירה אני כותב את השירים כשם שהנוהג בלילה
נאחז בכביש
דרך סימוני הצד | בבמה מאז 3/10/00 6:54 אלכס לברקין / דיאלקטיקה חריפה או טרגדיה... 482704שירה "היכונו, היכונו" - מכריז הכרוז,
"אריסטו ודיוגנס", - מעגן החצרן כמוסיף.
קיבולת ארס דיון לא ידע האדם,
חבית ונר למציאת הישר, לא ידעו חושבים,
יוונים, אף נאורים מדוע פניו -
ב'פדרוס', אחר- ה 'הומינם קרו', בולשים. | בבמה מאז 3/10/00 5:34 אלכס לברקין / אוסף הבולים 482705שירה ארבעה בולים מספרים סיפורם.
החתול הכתום סומר פרוותו להפחיד,
כקיפוד רומני חושף את שיניו להרהיב,
שפמו השחרחר, נוצץ לו בפני הקהל,
מטאטא חיילים לפתח קברם, מצעד כבוד,
פינוקו של עריץ מתוסכל. | בבמה מאז 3/10/00 5:31 אלכס לברקין / כלבים לאור ירח 482706שירה כיסא המהגוני האיתן - האדמדם,
מעל האכסדרה נד ונד כמפלל עברי,
בצרימות מעטה של התרופפות השבבים,
חיבוריו ממענים להינתק - "אללי האומץ". | בבמה מאז 3/10/00 5:30 אלכס לברקין / אשת חיל 482707שירה רואה למולי חדר מנוחות,
מדחום הדוחס לפיו פטירות.
מידוע יסודות ההפקר,
למענו ולמענם, כי הדחיקו,
עם מות הבן, עם מות האב והילד,
נותרה האם בבדידותה המגושמת. | בבמה מאז 3/10/00 5:27 אלכס לברקין / מומנט פסיכולוגי 482708שירה המשמעות הרחבה של מושג,
הניכור הנה בעבר - 'שיגעון'.
המשמעות העכשווית, האופיינית
של מושג הניכור הנה כיום - 'נוכרי'.
איש בחלוק לבן, משולל הבנה,
טבוע וגוסס במוזרויות האדם החולה,
פרכוסים, ניתוקי מחשבה,
והוא, לבדו -
"הציל את נפשי מקורסקוב האכזר". | בבמה מאז 3/10/00 5:26 אלכס לברקין / חצאי אמיתות 482709שירה מהמרים שנונים כחודו של קרחון,
ייסובו רעבים ככרישים סביב אמת.
לנגוס בבשרה, לבתר את גופה,
למצוץ כצוף הדם הנוטף מליבה. | בבמה מאז 3/10/00 5:21 אלכס לברקין / קומולו נימבוס 482710שירה מכונה אטמוספירית, שכבות מתקתקת,
עין חזאי - צופה ודרוכה לבאות,
תרועות חצוצרה - לבואה של סופה,
ומקדם ענני עפר נימבוס. | בבמה מאז 3/10/00 5:20 אלכס לברקין / קול הגבירה 482711שירה בכמה מילים עוד אשוב לתארה,
שפתותיי יבשות אך לשאול,
וברכתה, פני מסכה נסתרת,
תשוב לדלתי מידי ערב לחרוז. | בבמה מאז 3/10/00 5:19 אלכס לברקין / נופים קסומים 482712שירה תפזורת גחליליות סגולות,
לצד עצי שיטה ומחט,
עצב ברכיי הנדודים,
ירהיב משטח שדות. | בבמה מאז 3/10/00 5:17 אלכס לברקין / מדבריות 482713שירה אי אך ניתן דמיון ביד הנחיצות,
פירורי זהוב לצד אחוות התפילות.
ניתן הרגע לעמוד - יציב, להתבונן,
איחוד החול, תלים, מוזרויות,
ניצוץ תקווה, מרות צמא, אין חול -
אין חול -
אך עדן ומעיינות כטוב. | בבמה מאז 3/10/00 5:17 אסף ברקת / רחוב בצלאל, ירושלים (פריד... 482714שירה הכחולים-הסגולים של רחוב בצלאל:
תריסים סגורים בין ערביים
גם הם יכולים לגלות
חיוך מאושר. | בבמה מאז 3/10/00 3:38 אסף ברקת / מיץ פטל הצעיר 482715סיפור קצר כעבור מספר דקות, שוב נמצאתי לבדי; בצד אחד משבילי היער, עמדתי
והקאתי. שני שפנים חצו במרוצה את השביל ונעלמו בין השיחים.
שאגה רחוקה של לביאה מיוחמת עלתה מרחוק אל השמיים. ואני הקאתי. | בבמה מאז 3/10/00 3:17
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
במה חדשה זה
אחלה מצב...
רעות. משעמם לה. |
|