גדעון מדואל

/

ילדתי

482645

שירה

ילדתי הביטי אל האופק אל מול פני השמש השוקעת, ילדתי, הביטי איזה יופי עת השמש שוקעת לאיטה

בבמה מאז 23/8/99 5:12 

אוגוסט קול

/

כינור וחץ מקשת

482646

סיפור קצר

הכנר התיישב באיטיות על הכיסא כשחץ נעוץ בליבו המדמם. "למענכם", אמר, והידק את החץ פנימה, שפתיו ננשכו ופרצופו קמט וכאב, "היכן הקשת?", תמה ועיניו ריצדו סביב חוריהן בחיפושה, "היכן, היא?", נעשה קולו לחוץ ודחוק, והחץ הפך אדום מחודו ועד קצהו.

בבמה מאז 23/8/99 5:09 

יאיר ורדי

/

אונס

482647

שירה

הוא מנסה להציץ לתוך רחשי ליבי (אני יודע שזה מופלצ) אני נותן לו, להכנס אלי ועלי

בבמה מאז 23/8/99 5:07 

גדעון מדואל

/

אישה

482648

שירה

אמרי נא לי אישה היש נתיב לאהבה אם יש נתיב אל לבבך אמרי נא לי לאוהבך

בבמה מאז 23/8/99 5:05 

ירון פלג

/

מוצאי יום קרב דפוק

482649

סיפור קצר

בעל ועשתורת וכל שדי השאול, איזה יום זה היה. וואו, החלב הזה היה טעים משהו. לא האמנתי כשראיתי את האוהל הזה. כבר חשבתי שאבלה את הלילה בין הקוצים והעקרבים. נו, גם זה לא היה נורא כל כך, אם לחשוב על תשע מאות רכב הברזל שהלכו לי היום.

בבמה מאז 23/8/99 5:01 

ירון פלג

/

שבחי המולדת הרחוקה

482650

שירה

חומותינו גבוהות. גבוהות עד כי הציפורים במעופן אינן יכולות לעברן, על כן הן מכירות את ארצנו לבדה. נשינו יפות. היפות בעולם, יש אומרים.

בבמה מאז 23/8/99 5:00 

ירון פלג

/

ראיתיה

482651

שירה

הולכת ברחוב כמו כולן, כמו כולם, כמו כל הממהרים להגיע. ואני מכיר בהליכתה, שאינה הולכת לשום מקום. היא עוזבת אחריה את הבדידות, את ביתה שקירותיו כלא,

בבמה מאז 23/8/99 4:58 

יעל שילה

/

דרך

482652

סיפור קצר

אנחנו הולכים, נוכחות ליד נוכחות, מרגישים איך הנגיעה והחיבור נאחזים בעזרת האויר שביננו. במקום ידיים: במקום רעד וזיעה ותזוזות ומבוכה. אנחנו שמחים על האויר שמחזיק אותנו יחד ומודים לו בלי לדבר ובלי לעפעף כמעט.

בבמה מאז 23/8/99 4:56 

ירון פלג

/

מסיפורי פרימת זמן : טרוי...

482653

סיפור קצר

היה קר. "לא צריך. שם כמו אצלנו, אקלים ים-תיכוני" אמר האפסנאי כשביקשתי ממנו דובון. ראיתם אפסנאי שחסרים לו תירוצים כדי לא לתת ? עוד לא נולד אחד כזה.

בבמה מאז 23/8/99 4:52 

ירון פלג

/

לילה שכזה

482654

סיפור קצר

זה יהיה שווה את הנסיעה ? לא חושב. אבל אולי הנסיעה תהיה שווה את זה.. עד עכו בשביל זיון. ממש טירוף. אבל המזגן עובד חזק, והכביש כמעט ריק בשעת לילה זו. מה רע.

בבמה מאז 23/8/99 4:50 

דנה צימרמן

/

אימון

482655

סיפור קצר

שמונה. שמונה. שמונה. שמונה. אני לא אתבלבל בספירה בגללך. שמונה. אדיוט. לא יכולת לבוא לשחות בשעה הרגילה שלך? שמונה. שמונה. יופי, תעשה את הבעיטה הטפשית הזו ברגליים כשאתה מגיע לקיר. באמת הייתי צריכה זרנוק של מים לפרצוף בדיוק כשאני מוציאה את הראש לנשום.

בבמה מאז 23/8/99 4:48 

זיו מגן

/

כבר מאוחר

482656

סיפור קצר

הדליק סיגריה, הסתכל מסביב. שלט על הקיר צעק עליו לזרוק אותה. זרק. מה תעשה, תתווכח עם שלט? התחיל ללכת. הוא אוהב ללכת. תמיד היה הולך, עוד ממתי שהיה קטן.

בבמה מאז 23/8/99 4:34 

זיו מגן

/

רוח קיץ

482657

סיפור קצר

עמדתי על שפת הכביש והשתנתי, המכוניות חולפות מאחורי במהירות, מעיפות עלי עננים קטנים של אבק, והרוח היבשה, הלוהטת, צורבת לי את הפנים.

בבמה מאז 23/8/99 4:30 

ארז רונן

/

למנוע את התאונה

482658

ייסורים

 

סיפור קצר

בשיעור נהיגה הראשון שלי דרסתי כלב. זה לא היה בכוונה, באמת שלא, ואפילו המורה אמר שלא הייתי יכול למנוע את זה גם אם הייתי נהג ממש מנוסה. הכלב פשוט התפרץ לו לכביש מהר

בבמה מאז 23/8/99 4:21 

ארז רונן

/

קופסא

482659

סוריאליזם

 

סיפור קצר

פיטרו אותי מהעבודה חודשיים אחר כך על 'חוסר מוטיבציה'. אמרתי להם שזה לא נכון ושמוטיבציה דווקא יש לי בשפע (בשקית במחסן), אבל הם אמרו שזה לא זה, ושאם אין ביטחון עצמי, גם מוטיבציה אין. זה הולך ביחד, מסתבר.

בבמה מאז 23/8/99 4:19 

נמרוד צפנת

/

מסיפורי קו 18 - שורה דל''...

482660

סיפור קצר

יכול להיות שאני מקטר יותר מדי, שאני לא מספיק יצירתי, לא עושה שום דבר חוץ מלשבת, אבל משהו חסר לי בחיים. השיגרה הורגת אותי. אני מרגיש שאני כבר לא יכול לסחוב, אבל מפחד להשבר. כבר שמעתי סיפורים על מה שקרה לאלו שנשברו, ואלו לא סיפורים יפים.

בבמה מאז 23/8/99 4:16 

פרסיליה

/

קוצים

482661

סיפור קצר

פודי הקיפודה השתרכה לה בזהירות בשדה הקוצים הזהוב. היה זה יום שרבי חם ומעיק ודרכה לא היתה קלה. היא נזהרה פן יסתבכו קוציה בינות השיחים הקוצניים שנדמו לה גבוהים עד מאוד. עוד היא מפלסת דרכה שקעה פודי בהרהורים פילוסופיים על מהות חייה.

בבמה מאז 10/8/99 13:38 

יעל שילה

/

בין נחשפת ונסתרת

482662

סיפור קצר

הוא היה אוסף של פרחים מהסוג שגדלו בשכונת ילדותי כמו עשבים שוטים: כל פרח הוא המון עלים קטנים שבקלות מפזרים ומעיפים אותם. הזר היה בערך עשרה כאלה, בגווני סגול, שנקשרו בחתיכת בד תלושה מהוילון האדום האירוני של התיאטרון שלי.

בבמה מאז 10/8/99 13:32 

ארבל

/

ההיגמלות

482663

שירה

ופתאום אחרי שרעדנו, ועורנו הצטמרר מרגשות נותר רק ההד הדומם עמום ומרגיע.

בבמה מאז 10/8/99 13:28 

אוגוסט קול

/

מי פה האשם

482664

סיפור קצר

"להתראות, היה נעים", הוא נפרד לשלום, והעניק עוד הצצה בגופתה אשר מונחת הייתה שוטטת דם על הרצפה, וחור קליע אדמדם נפער בטבור מצחה. אחר, משגמר בדעתו לא להמשיך ולהתבונן, דחף את הגופה בכף רגלו, והזאת צללה מטה ושקעה במי הים השחורים.

בבמה מאז 10/8/99 13:26