אורי ליפשיץ

/

המראה (חלק 1)

482556

סיפור קצר

להתעורר, להרגיש חוסר, לרצות שינוי, לא להבין ... לקום, לשטוף פנים, להשתדל לא להביט במראה ... לחזור, להתלבש, להציץ קצת במראה , קשה להבחין בזה בהתחלה ... אבל זה שם או יותר נכון זה כבר לא שם

בבמה מאז 7/6/00 15:48 

אורי ליפשיץ

/

אשלייה 3

482557

סיפור קצר

זה מתחיל כאשר אתה הולך ברחוב החשוך בדרכך הביתה וזה מתחיל כמו שכל דבר מתחיל... מתוך כלום . כמו אשליה של קוסם מעל במת עץ פשוטה כאשר לנגד עיניך הוא ממלא את ידו הריקה במטבעות זהב נוצצות ואיך זה

בבמה מאז 7/6/00 15:47 

אורי ליפשיץ

/

רסיסיי חיים

482558

סיפור קצר

הם ישבו ליד השולחן וצחקו , הוא הכיר אותה זמן רב למרות שבקושי התראו בשנים האחרונות . הוא הזמין קפה מהמלצר הלבוש לבן שהלך בשקט למטבח ודיבר מעט עם הטבח שעמד ללכת הביתה.

בבמה מאז 7/6/00 15:47 

דוד סנופקין

/

בול-ME ?

482559

סיפור קצר

"אבל למה הקאת?" "כדי לרזות" עניתי, לא אוזר בתוכי כח/אומץ כדי להוסיף לקולי את נימת הציניות הממש מתבקשת במעמד זה. "אבל אתה כל כך יפה, רזה, כל כך חתיך" אמרה, משתמשת במילים שישבו רע על הלשון שלה, כל כך לא מתאימות לה, למרות שהיא אומרת אותן הרבה. "למה אתה צריך

בבמה מאז 7/6/00 15:42 

ינאי בסטרט-אפ

/

סרוסי הגמד הרשע

482560

סיפור קצר

אתם אולי חושבים שיש משהו קסום בגמדים שהופך אותם לאנשים קסומים בעלי חן ורגישות העומדת מעל לממוצע הכללי. אז אתם יכולים להמשיך ולחשוב ככה, כי אני עומד לספר לכם על סרוסי, או יותר נכון סרוסי הגמד המרושע שידוע יותר בכינוי שלו: גמד מנ מנ מניאק".

בבמה מאז 7/6/00 15:36 

שירה בורלא

/

מרוב קור

482561

סיפור קצר

"מה את עושה בפורים?" "יש מסיבה בקיבוץ של חברה שלי. רוצה לבוא?" לא הכרתי אותו מעבר לשעות העבודה, אבל לא היה אכפת לי שיצטרף. "אין כמו פורים בקיבוץ! תהיה שתיה חופשית. כולם נשארים אחר כך לישון במגורים.

בבמה מאז 7/6/00 15:30 

דליה דנון

/

לו הייתי אקליפטוס

482562

שירה

לו הייתי אקליפטוס לו הייתי אקליפטוס . לו הייתי עץ , נוצץ , שוקץ

בבמה מאז 7/6/00 15:27 

דליה דנון

/

נפנופים

482563

שירה

נפנופים. נפנופים. נפנופים. מאסתי בחבצלות עצובות בגשרים בשיניים . סין זה כאן הודו זה כאן

בבמה מאז 7/6/00 15:26 

ענת אליה

/

מפיל לך כוכבים

482564

תסריט

האישה: הוא כל-כך יפה. הבעל: מי? האישה: הכוכב. הבעל: אה, הכוכב- אולי תבקשי כבר משאלה וזהו? האישה: מה אבקש?

בבמה מאז 7/6/00 15:23 

תמר דובי

/

סיפורים דכאוניים בשלל צבע...

482565

סיפור קצר

מסתכל במראה. הפרצופים העצובים על רקע הים, הצוק והשמיים. כשאתה נהג אוטובוס אתה לומד עליהם. הנוסעים, לכל אחד יש סיפור משלו, וכל אחד נוסע בקו שלי. ההיא מאחורי למשל, העיניים העצובות שלה, הקמטים והסדקים מהניתוחים הפלאסטיים שהתפרקו

בבמה מאז 7/6/00 15:16 

תות חביב

/

הכדורים של אמא

482566

סיפור קצר

זה היה ביום שישי בערב- ערב יום שישי משעמם ודפוק כזה, שאתה נתקע אם תוכניות של הטלוויזיה החינוכית מתייבש משעמום. ואז כזה הלכתי לשירותים למרוח קצת ליפסטיק לפניי שאני יוצאת לטייל אם אריק הכלב הזקן שלי.

בבמה מאז 6/6/00 18:30 

רן ארד

/

חלומות צמריריים

482567

סיפור קצר

דניאל שכב במיטתו וחיכה שהשינה תבוא. אחרי זמן, ניסה לספור כבשים, הקופצים מעל גדר באחו ירקרק. עוד כבש, ועוד אחד. עד שאחד מהכבשים נעמד והביט בו. "דניאל" הוא אמר. "דניאל". דניאל התעלם מהכבש וחיכה שתבוא השינה או שיקפוץ וימשיך הלאה, אך הכבש חיכך את חוטמו בפניו

בבמה מאז 6/6/00 18:27 

רן ארד

/

היא אומרת שלא

482568

שירה

היא אומרת שאני כבר לא למרות שאני עוד כן אני כן זה נשמע מוזר אם חוזרים על זה אני כן

בבמה מאז 6/6/00 18:25 

בועז רימר

/

איבדתי את זה

482569

התבגרות

 

מונולוג

לפעמים אני מרגיש שאיבדתי את זה. אם אני בכלל מודע למה שאני מרגיש, כמו שאני כל הזמן מצהיר, יכול להיות שאני סתם חושב שאני מחובר לעצמי ובעצם אני לא. זה לא שאיבדתי משהו. בעצם הרווחתי את האגו שלי.

בבמה מאז 5/6/00 20:03 

עירית מנור

/

עדר

482570

סיפור קצר

בחשש גררה את רגלה הפיסחת במסדרון הארוך עד שהגיעה לחדר הנעול, דפקה חרישית, כמתנצלת שלוש נקישות עדינות. כעבור מספר רגעים משהבחינה לפתע כי היא עודה עומדת באותו המקום נקשה בחוזקה פעמים על הדלת ופנתה, בפנים קודרות אם כי מעודדות משהו, ללכת.

בבמה מאז 1/6/00 14:11 

אמיר גוטפרוינד

/

כנפיים

482571

סיפור קצר

חשבנו דלקת הריאות תחליש אותו, אבל המחלה הפכה את ריאותיו כנפיים, כשרצה להמריא פשוט נשם. הגחיל את הכתמים הלא-טובים שהופיעו ברנטגן, חשף את טיבם המנועי, האמת שהתחזתה תקלת גוף.

בבמה מאז 28/5/00 19:31 

אמיר גוטפרוינד

/

שעונים

482572

סיפור קצר

סבא מת. אדם הופך לזכרונות. בבת אחת, כל מה שהיה אפשרי בשבוע הבא כרגיל, יותר לא יהיה - מין עובדה מרגיזה כזו. מעתה, ולתמיד - חוטי הזכרונות ילוו אותנו, קצה אחד ברגע מותו של סבא, וקצה שני הולך איתנו, לאן שנלך. סבא יהיה נתון לחסדינו.

בבמה מאז 28/5/00 19:31 

זוהר ישראל

/

פוקר

482573

סיפור קצר

ברגע שהוא אמר לה "אני אוהב אותך" הוא ידע שהוא עשה טעות, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. בדיוק כמו שאי אפשר להחזיר כדור לאקדח או כסף לכספומט, ככה זה עם מילים: ברגע שזה בחוץ - זה בחוץ.

בבמה מאז 28/5/00 12:38 

אדם פלינט

/

אנשים

482574

פלסטיקה

עיבוד ממחושב של צילום

בבמה מאז 28/5/00 12:16 

אדם פלינט

/

היאחזות

482575

סיפור קצר

הטלוויזיה דולקת והגשם דופק על החלון. הטיפות זולגות כמו דמעות על השמשה. קולו של קריין הטלוויזיה נכנס לטונים דרמטיים בעוד הוא מתאר את פרטיו של האסון. הגשם זורם בחזקה ודופק על החלון, עיניו של עזרה בוהות בהפנוט על המרקע. ידו של עזרה עוברת בעדינות על הפרווה של

בבמה מאז 28/5/00 12:14