אבשלום גיסין

/

שאלת הקיום העצמית

482236

שירה

מהם חיי? או ראשית אשאל - מהי זהותי? או ראשית אשאל - מהי אישיותי? או ראשית אשאל - מה אני?

בבמה מאז 20/10/00 19:55 

איתי שגב

/

טוב-טוב נוקם

482237

שירה

ביער קטן בראש הנקרא ישב לו שדון והיה שקוע בריב ומדון, הוא רב עם טוב טוב הגמד שלצאן חמד הוא רצה כסף על טיפול ברגלו הפצועה של השדון שעונה לשם גדעון, הוא גבה המון

בבמה מאז 20/10/00 19:53 

פרפר כחול

/

פרפר כחול

482238

סיפור קצר

"היא הרגישה את גלי הטירוף המלטפים באים, מחבקים אותה, מאמצים אותה לחיקם, נעימים כמעט כמו גלי הייאוש שתקפו אותה לעיתים. היא נכנעה להם במהרה... " "מבטה היה חלול, ריק, ומי שהיה מביט בה כרגע היה יכול להיות בטוח שהיא משוגעת. ואולי באמת הייתה..."

בבמה מאז 20/10/00 19:47 

נועה ולנר

/

ילדת טבע

482239

פואנטה

 

סיפור קצר

אהבו אותה והיא אהבה לאהוב, מעולם לא חשבה שחייה ישתנו עד כדי כך שהיא תמצא מקלט בידיו של הטבע, אבל הוא היה שם בשבילה ,הוא היה המגן שלה. ילדת טבע, תמיד היתה ותמיד תשאר, בדיוק כמו עכשיו, טבע.

בבמה מאז 20/10/00 19:43 

ליטל שמש

/

רומנטי משהו

482240

סיפור קצר

כל חורף אנחנו מתכרבלים בשמיכה ביחד. משתכרים עד אובדן השפיות ומתפקעים מצחוק מכל רעם שנשמע. אני בוהה בירון בכמה דקות של רצינות מאופקת ואז שנינו נשפכים בצחוק בלתי נשלט. בטלויזיה בדרך כלל משודרת סדרה אנגלית לא מוצלחת במיוחד, אבל היא משעשעת אותנו וזה מספיק לנו

בבמה מאז 20/10/00 17:37 

ליטל שמש

/

רועי

482241

פרגמנט

היא ציפתה שזה יהיה התפקיד שלו לבקש את מספר הטלפון. הוא לא מסוג הבחורים שמבקשים מספרי טלפון באוטובוסים, הוא מהסוג שאוהבים שקיעות, הוא הקסים אותה. הם נפרדו בחיוך, במבט. "אתגר קרת, אל תשכחי", עד עכשיו היא קוראת אותם.

בבמה מאז 20/10/00 17:36 

ליטל שמש

/

יום יום

482242

סיפור קצר

יצאתי לקניון. בחנות הדיסקים התחיל איתי בחור שווה בטרוף. הוא קנה כמה דיסקים של נירוונה, הדלתות ועוד משהו של ג'ון לנון והלכנו לאכול משהו. משהו שהלך פעם על ארבע רגליים.

בבמה מאז 20/10/00 17:33 

אלעד צימרמן

/

אין אלוהים

482243

פואנטה

 

סיפור קצר

פעם פחדתי בשכונה. יותר נכון - פחדתי מהילדים הגדולים שבשכונה שלנו. הם תמיד הציקו לי ולחברים שלי, ואני - מה אני יכול לעשות, אני ילד קטן. רק בן 11. אבל אז, יום אחד, כשהגדולים האלו היו עסוקים בלהרביץ לנו, ראיתי שאחד שעומד בצד, מסתכל עלי כל הזמן. אני ידעתי מי

בבמה מאז 20/10/00 17:32 

יאיר פקר

/

דיוטי פרי

482244

תסריט

דפנה " מתה " כבר לבקר בדיוטי פרי ולנסוע עם הבוס לחו"ל אך היא מגלה שגם לה יש סדר עדיפויות.

בבמה מאז 20/10/00 17:19 

ליטל שמש

/

גיבור

482245

פרגמנט

אני לא יודע למה עשיתי את זה, פשוט התחשק לי. אף פעם לא הייתי מהבולטים או מהאלו שמשפיעים על ההיסטוריה ופשוט חשבתי שכבר חיכיתי מספיק זמן וזאת ההזדמנות שלי. למה לא בעצם? מלמלתי לעצמי בגלגלי המוח המסתובבים.

בבמה מאז 20/10/00 17:09 

ליטל שמש

/

מונולוג קצר עם אהבה

482246

מונולוג

תמיד שנאתי אפרסקים עם שערות. תמיד. מאז שאני זוכר את עצמי שנאתי אותם. אף פעם לא הבנתי, אם יש גם אפרסקים בלי שערות אז למה ממשיכים לקנות את אלה עם השערות? אולי כדי שלא יעלבו, אולי. אני לא אוכל אפרסקים עם שערות.

בבמה מאז 20/10/00 17:09 

ליטל שמש

/

פלפלת אדומה

482247

מונולוג

פעם שאלו אותי אם הייתי פרי או ירק מה הייתי בוחרת להיות. אז עניתי גמבה. אני לא ממש זוכרת למה, אולי סתם כי זה טעים ואולי כי נורא כיף להגיד גמבה, זאת מילה דיי מגניבנית.

בבמה מאז 20/10/00 17:06 

יעקב-שי שביט

/

המסע

482248

ארספואטיקה

 

שירה

בניגוד לשמועה עוף השמיים לא הוליך את הקול

בבמה מאז 20/10/00 17:00 

יעקב-שי שביט

/

דיו סתרים

482249

אהבה

 

שירה

המילים שלחשתי לך המילים שהחרשתי

בבמה מאז 20/10/00 16:59 

יעקב-שי שביט

/

תיאור זמן

482250

ארוטי

 

שירה

- כשטבורך רואה ומצטמרר עורך - כשירכיי סופקות על מותן וירך

בבמה מאז 20/10/00 16:59 

נועה ונה

/ where's the sun 482251

שירה

where is the SUN is it finally gone

בבמה מאז 20/10/00 4:38 

נועה ונה

/

המתים מתהפכים בקברם

482252

שירה

המתים מתהפכים בקברם איך שהזמן עובר זה לא עצוב, זה סתם רגש אחר

בבמה מאז 20/10/00 4:35 

עידן כספרי

/

החול הגדול

482253

סיפור קצר

ועכשיו אני מת. נשארה רק המעטפת וגם זה לא הרבה, מסה לא גדולה במיוחד של נוזלים, בשר, עצמות ושרירים וגם היא כבר מתחילה להיכנס אל מחזור החומרים שבטבע.

בבמה מאז 20/10/00 4:14 

דנה רוטנברג

/

יורם ארך רגליים

482254

שירה

מנערת את המדף, והמילים נופלות

בבמה מאז 20/10/00 4:12 

דנה רוטנברג

/

אבקת כביסה

482255

סיפור קצר

איש הולך ברחוב. בחיקו קבר טרי. רק אתמול קבר את רעיונו האחד הכביר במזוודת העסקים המהודרת, וכבר הוא מיילד אחרים. הוא מותש. אולי זה השכול היומיומי, אורך חיי המדף של היצירתיות האנושית. הוא עייף. מפשיל שרווליו בשמש המלטפת, מחפש סיסמה מוצלחת לאבקת כביסה.

בבמה מאז 20/10/00 4:03