ג'ו אובניון

/

חיים אחרים ולהבה

482109

שירה

וכך ממשיך המשחק ואין אחד שנשאר לו בצד כי החיים כל הזמן בנו מהתלים נעים שמאלה ימינה ולפנים אנו רודפים אחריהם שלא יברחו והם במנוסתם ממשיכים אז עצרתי לרגע לנוח (קובץ שירים)

בבמה מאז 18/10/00 2:45 

ג'ו אובניון

/

גיהנום

482110

סיפור קצר

הוא כל היום ממלמל לעצמו גיבובים ושטויות על זה שהוא אלוהים ומה הוא עושה פה בכלל. נשמע די טיפשי שאלוהים יהיה בגיהנום, אבל יכול להיות שאחרי שאתה חי כל כך הרבה זמן כמו שאלוהים חי, אתה בטח עשית מלא טעויות, הרי בכל זאת הוא גם רק בנאדם

בבמה מאז 18/10/00 2:43 

ג'ו אובניון

/

ההצגה

482111

סיפור קצר

במקום בו מתחיל הטירוף, שם נגמר השיגעון. טירוף הוא תיאטרלי, בעל קסם מושך אתה מבין. אל לו למטורף להזרק לתוך המציאות ולחפש את עצמו, הוא צריך להריח את אשר שאר האנושות רואה. הוא צריך לזרוק שורות שייקספריות באוויר, להפוך את החיים להצגה אחת גדולה בה הוא השחקן

בבמה מאז 18/10/00 2:40 

ג'ו אובניון

/

רגשות הזמן

482112

סיפור קצר

אני יושב לבד עכשיו. בגינה נטושה ורגועה. הרוח היא יחידה שהזדמנה לכאן חוץ ממני והתיישבה היא מולי בספסל השני. העצים שקטים והספסלים בלאט מספרים על ימים אחרים. לוחשים, כמנסים לספר על מיליוני מעשיות שהתרחשו כאן ומיליוני רגעים שעברו פה על אנשים שהיו. חיים שנבנו,

בבמה מאז 18/10/00 2:20 

ג'ו אובניון

/

תודעה

482113

מונולוג

אני נוסע במכונית בליל הקיץ החם, המזגן מלטף אותי וברדיו מתנגן לו שיר רגוע של דיוויד בואי כמדומני. אני מרגיש שלווה ורוגע. כבר הרבה זמן שהמים סוערים בי מבפנים ואני אפילו לא יודע למה, אבל היום, ממש ברגע זה אני שליו ונינוח ושלם. חוזר למקומות נשכחים שלא נגעתי

בבמה מאז 18/10/00 2:19 

ג'ו אובניון

/

שאול

482114

סיפור קצר

"מה זאת אומרת אוהב אותך יותר מדי? מה השתגעת?" "לא , פשוט אתה חונק ואי אפשר לנשום ואני לא רוצה לפגוע בך כי אכפת לי יותר מדי ממך" "את והיותר מדים שלך פעם אחת תקלטי שזה ככה, וככה זה טוב, וטוב זה מותר, הבנת, טוב זה מותר, גם לך" "אל תגיד לי מה אני צריכה, אנ

בבמה מאז 18/10/00 2:13 

ג'ו אובניון

/

מותו של ירח

482115

סיפור קצר

הירח מת אתמול בלילה. מישהו ירה בו והוא דימם למוות. עדיין מחפשים מי אבל זה כבר לא כל כך משנה, כי הירח כבר מת. ההלוויה תיערך מחר בארבע, מצפים להמון אנשים. אחר כך כולם יתאספו ליד ביתו ויתאבלו עליו ביחד.

בבמה מאז 18/10/00 2:09 

ג'ו אובניון

/

סיפורים מהמולדת

482116

סיפור קצר

היא שוכבת על הגב עכשיו בחדר שלי, ישנה שנת ישרים. כמה פסטורלי המציאות יכולה להיות. שרשיר קליעים מונח על הריצפה, הנשק בפינת החדר זרוק ו"הקייטנה של קנלר" לידה, עדיין באותו עמוד שבו הפסיקה לקרוא. הרדמתי אותה בעזרת סיפור- "הטיגריס שאהב לאכול מילים" כמה אירוני

בבמה מאז 18/10/00 2:07 

עמי ברנד

/

אין במה למחוק

482117

שירה

הדרך היחידה להתחמם תהיה לשפשף את גופינו זה בזה

בבמה מאז 18/10/00 1:43 

דוד הדר

/

השיר של פיקה-צ'ו והסברים

482118

שירה

פיקה, צ'ו! קה-צ'ו. פיקה-צ'ו.

בבמה מאז 18/10/00 1:42 

שחר אור

/

בן האלוהים

482119

סיפור קצר

אדוני הנציב. ביקשת שאגן על עצמי, כי חיי בסכנה. אני לא לחלוטין מבין מדוע, אבל אנסה להסביר את הנסיבות. אספר לך את סיפור חיי, ואז אפקיד בידך את גורלי.

בבמה מאז 18/10/00 1:41 

שחר אור

/

אי שם בצפון אפריקה

482120

אהבה

 

שירה

קח אותה ריק, אידיאלים ונאמנות נשמעים טוב רק בסרטים, אל תוותר.

בבמה מאז 18/10/00 1:26 

מנדי יודה

/

יידישע הומור (נכתב עם תבי...

482121

פרגמנט

אני בטוח שגם אם תנסו חזק חזק לא תצליחו להבין. גם אם ממש רציתם אני רק ממליץ... אל תנסו. מה זה?!?!? גם אני עד אתמול לא ממש ידעתי. אחרי 16 שנים תמימות של ייסורים החלטתי שהגיע הזמן והמקום (כל השמות והמקומות לא שונו לצורך אוטנטיות העלילה) לשאול את אבא דורון

בבמה מאז 18/10/00 1:10 

חיים וינטראוב

/

המוציא רחם מן הארץ....

482122

שירה

אני רוצה לאכול אותך. ככה, בלי תוספות. כמו שאת. ללקק את האצבעות ואת המקום בו הן היו לפני רגע...

בבמה מאז 17/10/00 20:35 

יעל לביא

/

כל כך אוהבת

482123

פרגמנט

אני כל כך אוהבת אותו... הוא כל כך חמוד... אני מכירה אותו כבר שנתיים... בזמן האחרון ממש התקרבנו... אנחנו הולכים לטייל ביחד...

בבמה מאז 17/10/00 20:35 

ארנלדס קרן

/

הליצנית

482124

סיפור קצר

ביום השישי בשבוע, אני עולה על בגדי הליצנית שלי ונוסעת לכל מיני מסיבות יום הולדת של ילדים רעשנים ומציקים במיוחד. מורחת ים של איפור על פרצוף נפוח משינה, מציירת חיוך, שגם אם הייתי עוברת ניתוח למתיחת שפתיים קשה היה לייצר, חובשת על ראשי פאה אדומה ומזעזעת, נכנס

בבמה מאז 17/10/00 20:21 

ניצן צימרמן

/

מלחמת יום הדין

482125

סיפור קצר

היה זה השביעי לאוקטובר. חורף שבעים ושלוש.

בבמה מאז 17/10/00 20:17 

ניצן צימרמן

/

להתראות

482126

סיפור קצר

"להתראות. זה לא שלא אהבתי אתכם. באמת שלא. אהבתי אתכם מאד. אבל כל חיים אני סוחב שק אבנים על הגב." אימו מצאה אותו מתחת לשק אבנים.

בבמה מאז 17/10/00 20:16 

ניצן צימרמן

/

לבן, אדום ונקודות שחורות

482127

סיפור קצר

"לעזאזל איתך! למה תמיד לוקח לך כל כך הרבה זמן, אישה?" היא הוציאה את ראשה מחדר השירותים עם מברשת שיניים בפיה ובהתה בי. "בסדר, בסדר, רק תסיימי מהר."

בבמה מאז 17/10/00 20:14 

ניצן צימרמן

/

באמת מתים מזה

482128

סיפור קצר

"איבחון מצב כללי, 03:30, יום ראשון. לאחר ניתוח שנערך כמחצית השעה, נתגלה, כפי ששוער, סדק ארוך ועמוק בצידו של החדר השמאלי בליבו של הנפגע."

בבמה מאז 17/10/00 20:11