|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
מולי רביץ / אורחים לא קרואים 482056שירה שומעיי היקרים, תודה שבאתם.
אתם מפריעים לי כרגע
ולא השארתם לי ברירה אלא |
בבמה מאז 7/10/00 23:56 אבשלום גיסין / הולך טוב ביחד 482057סיפור קצר "חלמתי שצ'ייקובסקי היה אשה" הוא אמר לי יום אחד.
לפעמים נראה לי שזה כל מה שמעסיק אותו, וכשמגיעה השעה הזאת
ביום, שום דבר לא מזיז לו. לא חשוב כמה אבקש, או אתחנן או
אפילו אנסה לפתות אותו, הוא לא יוותר על זה. הוא יושב על הספה,
עיניו עצומות, מאזין. |
בבמה מאז 7/10/00 23:55 אבשלום גיסין / הסוף 482058שירה אני יושב לבדי ובוהה בה
לא יודע מתי
יגיע הרגע
ויודע שכמותי
עוד רבים נפלו ויפלו ברשתה |
בבמה מאז 7/10/00 23:53 אבשלום גיסין / אסטרופיסיקה 482059שירה אי שם מעל לכוכבי הלכת הנוראים, בשמיים ממעל העשויים חלומות
היה כוכב בודד שמעולם לא זז ממקומו |
בבמה מאז 7/10/00 23:52 י אפור / הפינה שלי בעולם 482060שירה בפינה שלי בעולם
אין כלום, רק אוויר
ואני, גם אני איני שם
הפינה לבדה בודדה ושוממה |
בבמה מאז 7/10/00 23:45 רועי ברנר / שוקו ולחמנייה 482061קונספירציה סיפור קצר מעולם לא הייתה לי את החוויה של שוקו ולחמנייה,
וגם לא הייתי בקייטנה.
מאז החליטו שאני אנטי חברתי,
אולם נתנו לי טיפול אישי. |
בבמה מאז 7/10/00 23:44 רועי ברנר / נגמרתי 482062שירה נגמרות המילים משפת אימי היפה,
אף לא עם רוח ואילו אף עם חום;
מידבר אלי שר בצוהרי יום .
אזלו אט, אט, מילה נושרת ממילה,
לבסוף לשון, היא ריקה.
יבש על פי השמש,
דעך על פי צום,
ידי קפאו לא מקור, מחוסר
דרור... |
בבמה מאז 7/10/00 23:42 אופק אור / תאווה 482063סיפור קצר החלל היה מלא בגופות מתזזות, מחליפות צבעים באור צרחני מהנורות
שבתקרה. הבל לח ויזוע שטף את פני, ויחד עם חברי פניתי לעבר
פינת הישיבה, שם השתרעתי כהמום.
לקח לי זמן לחזור למציאות. לא ששתיתי או משהו, פשוט הייתי קצת
חולה, והראש התרומם כבלון הליום להזיות חלומיות |
בבמה מאז 7/10/00 23:41 אופק אור / לידת המלאך 482064שירה אינו מאיר את הנצח - אפל כוכבו
לא שר גורלות - דומם סיבובו
ואהבה יחידה הוא בורא
אהבת היחיד
מתנת יקרות בין צלילי הצללים. |
בבמה מאז 7/10/00 23:40 אופק אור / המלאך שלי 482065שירה אני מתוך עייפות של מרור
זוהר מבפנים,
לשמע ילד אחד מלאכי
מודה לי בשמי
ואוחז בכל נשמה
ילדותית וקטנה |
בבמה מאז 7/10/00 23:40 אופק אור / הגלגול 482066סיפור קצר הסכיתי לנחשים ילדה פעוטה, הם יודעים את שנסתר מהעין.
בעבי אפלולית מלחשים הנחשים על סודות הארץ האדומה, אשר שוכנת
מעבר לשמיים. |
בבמה מאז 7/10/00 23:40 אופק אור / כובע בובת הטרול 482067סוריאליזם סיפור קצר עשן סגלגל, חיוור כמו הרוח, החל להתנדף מהחור וביחד אתו החום
הפוקע מהבובה כבה. עכשיו עיניה זוהרות באור ירקרק, ויכולתי
להבין שהן בוהות במשהו אחד - בעלה ירוק קטן, של עץ צפצפה. |
בבמה מאז 7/10/00 23:40 אופק אור / ליד תחנת הרכבת 482068משל סיפור קצר ליד תחנת הרכבת, שם היא גרה, גדלו להם שני עצים.
בסוף האביב, אז היא חייה, הם פרחו. האחד בצבעי סגול והשני
בצהוב בוער.
בכל פעם שעברה תחתם, בדרך לרכבת, הרגישה כמו שני הצבעים
המשלימים הללו משתלבים אחד בשני ויוצרים קשת אור מעליה. |
בבמה מאז 7/10/00 23:38 ארז רונן / עשר דמעות 482069סיפור קצר זה היה הקטע החדש של הערסים בבית ספר שלו, להוריד את המכנסיים
של האנשים. תמיד הם הלכו בהפסקה הגדולה בחבורה, חיפשו קרבן
וכשמצאו אותו הם באו מאחוריו והפשילו לו את המכנסיים במהירות.
רק שלשום הורידו לחבר הכי טוב שלו את המכנסיים. |
בבמה מאז 7/10/00 22:47 הצנחן / שתיקת הסלעים 482070שירה את מלמול הקוצים שהשחירו הלילה,
שדות מרעה רחבים יבשים,
מכלה הדליקה,
לא נראית אך קרובה- |
בבמה מאז 7/10/00 22:24 נועיה וולק / פמיניזם 482071פרגמנט פמיניזם הוא לא בהכרח דבר רע... |
בבמה מאז 7/10/00 22:23 רועי ברנר / סיפור לראש הפתוח, אבל אל... 482072סיפור קצר יום שלישי, אמצע השבוע,
שכבתי בבית, קמתי בנשימה אחת, אפילו לא העזתי להביט בשעון, מה
הטעם לדעת את הזמן שאין לו משמעות?, מה חשוב יותר מ...כבר הזמן
שאין לו משמעות. |
בבמה מאז 7/10/00 22:23 רועי ברנר / פשרות 482073שירה פשרות בחיים, ללא מוצא
והרבה הבנה, גם הכוח להמשיך
עד הסוף שיתחיל לנו פשרה נוספת,
פשרה חדשה. |
בבמה מאז 7/10/00 22:22 נועיה וולק / ברכה לראש השנה תשס''א 482074סאטירה סיפור קצר פעם אחת, בממלכה רחוקה, שלא הייתה ולא תהיה אף פעם, אבל לצורך
הסיפור הזה היא קיימת, גרה לה משפחת מלוכה. תושבי הממלכה
זניחים בסיפור הנ"ל, משום שכולם היו איכרים חסרי הון ומעמד
חברתי חשוב, ובשביל משפחת המלוכה שלנו, הם היו אכן שווים לאפס. |
בבמה מאז 7/10/00 22:21 נועיה וולק / 100% קיטש טהור 482075סוריאליזם סיפור קצר אתמול, כשהתעוררתי בבוקר, הסתכלתי סביבי, בחנתי את החיים שלי,
ופתאום זה נפל עליי כמו לבנה. פתאום הבנתי שהחיים שלי עשויים
מקיטש. כאילו שלמי שיצר אותי לא נשארו מספיק חומרים לפסל בהם
את חיי, אז הוא השתמש אך ורק בקיטש. |
בבמה מאז 7/10/00 22:21
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
"נשק אותי! נשק
אותי עכשיו!
מאוווווה.."
לחמניה צלויה
עושה חזרות מול
המראה |
|
