שחר אור

/

קופי אקזקט

482036

אהבה

 

סיפור קצר

הרגע שבו ראה אותה. אדם עשוי לחיות חיים שלמים ולא לזכות ברגע שכזה. תנועת הראש שלה, כשגרשה מעליה את צפירת המשאית המטרידה, השער החום החלק המתנפנף הצידה, חושף את עיניה. עיניה המביטות בו חודרות אל קרביו. גם ממרחק, ולמרות המשטמה, ידע שהוא שבוי.

בבמה מאז 13/10/00 19:47 

פיי ביש

/

רקס

482037

סיפור קצר

פעם ביום, ביום טוב פעמיים. הם מביאים לי קצת אוכל שנשאר ובודקים אם ישלי מספיק מים....

בבמה מאז 13/10/00 19:45 

אנדריי האבת'

/

האיפוק

482038

פרגמנט

האיפוק היה מרגש. היא הסתכלה עלי בעיניה השחורות מבלי שאף טיפת דם אחת לא נשרה ממנה. פניה נשארו באותה ההבעה למשך כל הזמן שנעצתי בה את עיני הסיכה שלי. ישיבתה היתה כפותה למקומה, טיפות של קור זלגו אט-אט מתוך גופה.

בבמה מאז 13/10/00 19:43 

אנדריי האבת'

/

נעם

482039

סוריאליזם

 

סיפור קצר

אתם בטח לא תאמינו לזה, אבל אני וכרמל שתינו את הדם של נעם. פשוט, זה היה הדבר הטבעי ביותר לעשות. זה היה כמה דקות אחרי שכרמל הרג את נעם. הוא הסביר לי למה 'אנחנו' ו'הם' זה לא אותו דבר, שאנחנו אינטיליגנטים והם סתם כבשים,

בבמה מאז 13/10/00 19:41 

אנדריי האבת'

/

מגע הבשר

482040

פרגמנט

מגע הבשר המתעוות קלות, עור אדם כעלה כותרת פנימי של ורד. ריגושת קלה עוברת בגוף ברעד. הריח שוטף אותי, מתקתק חמצמוץ, ריח גוף אנוש, מעוטה בבושם כבדבד. היא פוסקת את עלעליה במחווה קלה, מרימה יד רכה ומקורכלת.

בבמה מאז 13/10/00 19:41 

אנדריי האבת'

/

צהוב

482041

ייסורים

 

סיפור קצר

צהוב אצבע את השמים, במקום אפור, במקום אפרפרותם של החיים הדכאוניים המונוטוניים, הסכיזופרניים. במקום שגרת הטירוף הכחלחלה הבוקעת אי שם מעבר לאפרפרות השמים והעננים המתקבצים בשורותיהם, מסודרים, להלחם בשפיותי.

בבמה מאז 13/10/00 19:41 

בועז רימר

/

גם בלילה יש גמדים

482042

סיפור קצר

פעם בא אלי גמד אחד בלילה. תאמת, בהתחלה נבהלתי. אני ישבתי ראיתי קונאן אוברייאן, פתאום מישהו לידי אומר לי "תגיד, יש לך גם יורוספורט?"

בבמה מאז 13/10/00 19:38 

אנדריי האבת'

/

אשמורת

482043

מקאברי

 

סיפור קצר

ריח של גשם מחזיר אותי למציאות, כמו תמיד, כשאני נרדמת אל תוך עולמות שאינם שלי עוד. תמונת ההאפלה של החוץ מעסיקה את מוחי. השמים עומדים בכחול אפרפר וכהה עטוף בעננים. העצים מתנודדים קלות בצללים שחורים כעין שדים. הכל כמו נצפה מפילטר כחול.

בבמה מאז 13/10/00 19:36 

אנדריי האבת'

/

אור הבוקר

482044

אהבה

 

שירה

צללי הבוקר המוקדם מתגוללים מסביב ומתחת לקמרי גופו.

בבמה מאז 13/10/00 19:36 

יול בהט

/

ראש המוסד

482045

מונולוג

המוסד פתוח. לא לכולם. לא לרבים. אולי לך...........בסדר.

בבמה מאז 13/10/00 19:35 

אנה ליפשיץ

/

קולה

482046

מונולוג

עצור במקום! בלימת חירום ויו-טרן אחורה. חשבת שעלית על הכביש המהיר שיביא אותך היישר לגאולה? חשבת לזנוח אותי מאחורה? חשבת שניתקת את חבל הטבור הנורא שחיבר אותך אליי?

בבמה מאז 13/10/00 19:32 

עינת אלף

/

לילה לבן

482047

שירה

צללים של זריחה הציפורים כבר מכריזות בוקר שעה של מחשבות.

בבמה מאז 13/10/00 19:23 

עינת אלף

/

סתיו ירושלמי

482048

שירה

שלכת עושה לי עצוב ולא בגלל העצים.

בבמה מאז 13/10/00 19:23 

עינת אלף

/

לעולם...

482049

שירה

בזכרוני עוד חיה היד שחלפה על פני גופי ברוך, החמלה, באהבה.

בבמה מאז 13/10/00 19:23 

שחר אור

/

מציל האמנות - ממחזור חומר...

482050

מדע בדיוני

 

סיפור קצר

והרי אנשים ומחשבים דומים נורא זה לזה. לסיסמאות שאנשים בוחרים לעצמם, יש הגיון פנימי משלהן. חלקם בוחרים שמות בני ביתם, חלקם בוחרים רצף קל לזכרון על המקלדת. כל כך קל היה לו לפרוץ. מעט מידע מוקדם על בעל הסיסמה, והסיסמה הפכה לסיסמית.

בבמה מאז 13/10/00 18:50 

שחר אור

/

יצירה

482051

אהבה

 

שירה

באצבעותיך עינוגים צרבת, מכווה בעלות. בשפתיך הטבעת ברכות לחיי משמעות.

בבמה מאז 13/10/00 18:45 

שחר אור

/

עפרוני על חוט

482052

אהבה

 

סיפור קצר

שרון שתק. חשב מה הוא יכול לענות לפירוש כזה. לכל דבר יש סוף, גם ללילה הכי מענג, גם למערכת היחסים הכי מספקת בעולם, גם לאהבה הכי מופלאה מעולם. והשמש, עם כל הצער, זרוח תזרח בעיתה. "את זוכרת שבסוף שניהם מתים? את חושבת שזה הפתרון הנכון? הרצוי?"

בבמה מאז 13/10/00 14:16 

פלכיון שחר

/

חשופיות בינתיים

482053

סיפור קצר

...הלכתי לאורך הרחוב הראשי שהייה כמעט שומם עקב השעה המוקדמת... אולם החלטתי שבלבוש שכזה מוטב שאמנע מכל מפגש. לכן פניתי לעבר הגנים וקיוויתי לעבור דרכם מבלי שיבחינו בי. המשכתי ללכת עד שהגעתי למחוז סיני נידח. באחת מחצרות הבתים הבחנתי באשה.

בבמה מאז 13/10/00 14:16 

הנוטה להאמין

/ Left on Oblivion 482054

מוסיקה

עץ קטן באמצע יער קטן עוד יותר. מטאפורה עלובה למושג נשגב. המוסיקה שלי.

בבמה מאז 13/10/00 13:43 

הנוטה להאמין

/ Walking the Dragon 482055

מוסיקה

פרץ רגשות לא ברור אפף את שרגא. הוא ידע שזה הסוף. הוא רצה להמשיך אבל כבר לא נותר בו עוד להמשיך איתו. סביב הדברים שאמר לעצמו ידע שלא נותר עוד מה לומר. זאת מוסיקה.

בבמה מאז 13/10/00 13:42