ליברטין אי-שם

/ Second-Hand Mask 482036

אינטרוספקטיבי

 

שירה

Mirrors shatter to pieces when I look at them My soul and self-estimation shatter along For I can't stand my looks which is a crying shame A shame to which I've been holding for way too long

בבמה מאז 8/10/00 3:10 

ליברטין אי-שם

/

ילד קטן ואדום בכלוב

482037

סוריאליזם

 

סיפור קצר

במידה מסוימת, היה זה מרגש כאשר בחרו בי לשמור על היצור בן הזן המיוחד הזה. אמרו לי שהם די דומים לבני-אדם, יש להם מבנה אנטומי דומה, מיחושים ואף הדבר המשונה הזה שנקרא רגשות.

בבמה מאז 8/10/00 3:06 

ליברטין אי-שם

/

סדקים

482038

אינטרוספקטיבי

 

סיפור קצר

הדבר שהכי משונה בעיניי הוא שהן אחת כחולה, אחת ירוקה, כאילו הגנים שלי לא החליטו מה יותר יפה לדעתם. כאילו היה איזשהו צורך להתפשר. אולי בגלל זה, כל דבר אחר שלוקח מקום בחיי חייב להיות מוקצן.

בבמה מאז 8/10/00 2:59 

אופוריה מזויפת

/

והעולם התפוצץ

482039

סיפור קצר

ואנחנו שנינו יושבים מחובקים מקור (אנחנו שפויים מידי למשהו אחר) מסתכלים איך הכל נשרף, לא שבאמת נשאר הרבה, אבל זה כבר לא משנה. כביכול רגע רומנטי, אבל לא בינינו... כי אחרי הכל אנחנו האנשים הכי שפויים (ולא רק בגלל שרק שנינו נשארנו)

בבמה מאז 8/10/00 2:57 

אופוריה מזויפת

/

היא

482040

שירה

לוקחת עוד מנה רק בגלל שבא לה... לדפוק ת'ראש בקיר או לדפוק כדור

בבמה מאז 8/10/00 2:50 

עמי ברנד

/

קינה

482041

שירה

"אהבה היא דבר טבעי ואמיתי אבל לא לאנשים כמונו" מלמלתי אז את המילים חשבתי להסיר את הקללה

בבמה מאז 8/10/00 2:50 

עמי ברנד

/

שיר נובמבר

482042

שירה

למדיני כתמי בוקר לוחכים את הלובן הדק

בבמה מאז 8/10/00 2:48 

עמי ברנד

/

סנטימנטאליות

482043

שירה

יונים ביצירתו של אלוהים כמו משיחת מכחול על פני השמיים

בבמה מאז 8/10/00 2:44 

ליברטין אי-שם

/

קלישאה

482044

התבגרות

 

סיפור קצר

הוא יכל לסלוח לה על הכל. על המוסיקה שהיא שמה ברקע, בחדר שלו. על השמיכה שעדיין כיסתה אותם, למרות שהם היו כבר בפתח הקיץ ובעצם האקט עצמו היה אמור לחמם אותם, כי אחרת היא לא היתה פותחת לרווחה את החלון. בשביל האווירה, היא אמרה. שיהיה, בשביל האווירה.

בבמה מאז 8/10/00 2:43 

וולנד גריי

/

ערפל

482045

שירה

בערפל אני יכול לצאת החוצה והעולם כמו תמונה או שיר חוזר להיות יצירת אומנות מאחזי העיניים מסתתרים בבתיהם ורק המכשפים עוזרים אומץ

בבמה מאז 8/10/00 2:41 

ערן ב.י.

/

באים לעזרה

482046

סיפור קצר

החופש הגדול. קבוצת ילדים בקייטנה, פיותיהם דביקים מהקרטיב היומי, חוזרים עכשיו באוטובוס מאיזה טיול. נעים בכסאות שלהם בחוסר מנוחה. הולכים קדימה ואחורה ומשגעים את הנהג והמדריכה. תזזיתיים כמו הגיל שלהם. סיפרומו.

בבמה מאז 8/10/00 2:36 

ערן ב.י.

/

הולדת הסיפרומו

482047

סיפור קצר

רוצים לדעת מה השלב הבא באבולוציה של הסיפור הקצר? כנסו ותקראו את המניפסט הזה. טרחתי עליו רבות. אני לא בטוח שתקבלו תשובה ברורה, אבל אני מבטיח לכם ניסיון אצילי ומנוסח היטב לתת פיתרון למצוקת האורך והקצב בז'אנר הסיפור הקצר. אחר כך תלכו לקרוא את "באים לעזרה"

בבמה מאז 8/10/00 2:34 

ערן ב.י.

/

עד ראש הגג

482048

תסריט

יוסי עומד על גג בניין גבוה ומתכוון לקפוץ למטה. לידו מונח טייפ בו השאירה לו חברתו לשעבר, נעמה, הודעת פרידה. היא התאבדה כמה ימים קודם לכן. מישהו מבחין בו מלמטה. מתקשרים למשטרה. שולחים פסיכולוג. קוראים לו ספי.

בבמה מאז 8/10/00 2:33 

ערן ב.י.

/

בראשית היצירה

482049

פרגמנט

האור רץ פעם ראשונה. מחליק בצינורית מוסווית בתוך הכלום הגדול, לאן תגיע, לא ידוע. נתיבי מסלולה וייעודה קבועים מאז ראשית כל הזמנים והסיום, ורק העכשיו טובע בערפל סמיך של אי וודאות, חמימה, נעימה, ממכרת.

בבמה מאז 8/10/00 2:33 

ערן ב.י.

/

בין העיתים

482050

שירה

בנקודת הזמן הזאת כשהעבר, עבר והעתיד, עתיד לבוא

בבמה מאז 8/10/00 2:29 

ערן ב.י.

/

געי בי

482051

שירה

עטפיני בקוויך השחורים השאירי רישומך על דפי הלבן והגדול ואז קמטי חזק חזק כמו אגרוף כמו לב.

בבמה מאז 8/10/00 2:28 

ערן ב.י.

/

טובאס

482052

שירה

בעודי צועד בסמטאות נושק לכל המזוזות שאך לפני רגע

בבמה מאז 8/10/00 2:24 

אבי ארז

/

לאור

482053

אהבה

 

סיפור קצר

אתמול בלילה חלמתי שאתה מת, חלמתי שמדברים על זה ברדיו ולא הפסיקו לצלם אותי מחבק את אימא שלך בהלוויה צבאית מלוקקת, הם ירו באוויר צרור יריות ובכל ירייה נזכרתי במשהו אחר, בום,

בבמה מאז 8/10/00 0:15 

אבי ארז

/

הוא התקשר

482054

אינטרוספקטיבי

 

סיפור קצר

הוא בדיוק התקשר כשהם שכבו, היא ידעה את זה, היא הרגישה שהצלצול הזה זה הוא, משהו בתוכה אמר לה "הנה את שוכבת עם מישהו אחר וההוא מתקשר, כאילו בדווקא",

בבמה מאז 8/10/00 0:10 

אבי ארז

/

לא במקום

482055

הומור

 

סיפור קצר

אני ממש לא מבין למה אבל אני מרגיש ממש לא רצוי, כל-כך לא במקום, כמו נוד בחליפת חלל, כמו אוטו-זבל באמצע הרצליה פיתוח בבוקר אביבי, כמו שוטר בגן-ילדים, כמו דריכה על קקה בדרך לראיון עבודה, מן הרגשה כזו של "

בבמה מאז 8/10/00 0:04