אדם מעוז

/

יוצא לפנסיה

482016

ייסורים

 

סיפור קצר

הסתכלתי מסביב. כל הסנובים כבר עלו לרחבת ריקודים אבל אני בטוח שהם מדי פעם מצליחים להגניב זה לזה מילה על מחיר הטוקסידו או על, איך לא, הבקתות שלהם באלפים. בכל מקרה אני התפלאתי שאף אחד מהם לא שם לב אלי. אחרי הכל, אני עדין החזקתי נשק בידיים שלי.

בבמה מאז 5/10/00 6:20 

אדם מעוז

/

השקפת עולם

482017

סאטירה

 

סיפור קצר

איבדתי את המשפחה שלי, הקריירה שלי והעתיד שלי, וכל מה שנשאר לי זה השקפת עולם. השקפת עולם שהחלטתי לפתח ולהשתמש בה כמו שצריך. החלטתי לקדם את מעמדו של האדם הפשוט לעולם. לתת לו את התהילה והכבוד שהגיעו לו.

בבמה מאז 5/10/00 6:18 

ערן ב.י.

/

סתם דיכאון של חורף

482018

סיפור קצר

מדי שנה היה מגיע, לא באופן סדיר, לעיתים קצת מתבושש אך מעולם לא התעכב עד אחרי אוקטובר. יורד כמו עב כבד וחמים, אופף את רותם בצינה עצובה ומעייפת, מין חוסר מעש ממכר, רצון תקיף לישון. ענן של דכאון.

בבמה מאז 5/10/00 5:09 

אדם מעוז

/

להיות מת

482019

מסעות

 

סיפור קצר

אני לא יכול לתאר את ההרגשה של מוות. יכול להיות שאם היו יורים בי הייתי מרגיש אחרת, אבל מה שמרגישים במקרה של התקפת לב זה כאב. כאב כל כך גדול עד שברגע אחד כל העולם נעלם ואתה רואה את הכאב. אתה לפתע מגלה שהכאב הוא בעצם יצור מוחשי שנמצא לידך ומתענג על הייסורים

בבמה מאז 5/10/00 5:09 

ערן ב.י.

/

הצלף

482020

תסריט

עוד מעט אור. בינתיים חושך. הוא אינו חביב עלינו. איננו יכולים לראות בו כלום. כשאנחנו לא רואים אין לנו כמעט משמעות. השמש מתחילה לשלוח את קרניה ממקומה שמעבר לאופק. זוהי השעה החשובה ביותר. יש לשים לב לכל פרט.

בבמה מאז 5/10/00 5:08 

מאיה לירי

/

פתייה

482021

שירה

בשתיקת פתאים בטוחה משדרת סיסמאות בדרך פתלתלת מתחפרת רק לא להראות......

בבמה מאז 5/10/00 4:54 

ערן ב.י.

/

רוח פרצים

482022

תסריט

ערב חג. בית. שקט. פורצת דרך חלון. בעל בית עם אקדח. שני אנשים. שתי חידות. דינמיקה אחת והרבה תהפוכות.

בבמה מאז 5/10/00 4:49 

עמי ברנד

/

אם השטן הוא שש. שם זמני (...

482023

מונולוג

אם השטן הוא שש אלהים הוא שבע והמנגינה היא שלושה רבעים קוסינוס הזווית שבין האף למצח. שווה דיון בפקולטה למדעי הנשימה והסברים נרחבים על הלוח. מנסה לדבר עם עצמו אנגלית, זה מרחיק. אין כותרות. מסתכל לתוך זה בוחן ישות אחרת של התאים. אפוריזמים במוח. כן, ככה זה.

בבמה מאז 5/10/00 4:47 

עמי ברנד

/

פיזיולוגיה של רגשות

482024

מונולוג

ומה על האהבה, האם היא איזו שמועה שעוברת כאן מפה לאוזן, מחלה המבריאה מתים או נותנת את שלה לשיעורין לשיעורין עד שאין לך כל יכולת להרגיש את נוכחותה?

בבמה מאז 5/10/00 4:46 

ערן ב.י.

/

משחק ילדים

482025

תסריט

השעה הייתה שלוש בלילה, יום שבת. שתי האופציות היחידות היו הכוסית והבקבוק או משימותיו המוזרות של בוס. ביני לביני הייתי מעדיף את האופציה הראשונה אבל התקופה הייתה קשה ואני הייתי זקוק למזומנים באופן נואש

בבמה מאז 5/10/00 4:45 

עופר הירשפלד

/

מאיה

482026

סיפור קצר

הוא הביט בה בעיניים דומעות את לא מבינה הוא אמר, זאת לא את זה אני. תראי. אל תתחיל איתי עם זאת לא את זה אני, היא קטעה אותו. זה תמיד אני, אף אחד, אף פעם לא חושב שהוא זה שלא בסדר, אף אחד. זה תמיד משהו, שלא בסדר בשני, אז אל תבלבל לי בביצים, זה אני, משהו בי לא

בבמה מאז 5/10/00 4:29 

י אפור

/

חברה מסורטנת

482027

סיפור קצר

עולמי כמעט ונחרב אך מיד נזכרתי בדבר מה חשוב, מאלה שיעזרו לי לעבור את שארית היום ברוגע. מיד נזכרתי בסכנות הטלפונים הסלולריים, נעמדי וצעקתי בכל נשמתי "הלוואי שכולכם תקבלו סרטן".

בבמה מאז 5/10/00 4:29 

יול בהט

/

פגישה לילית

482028

אהבה

 

סיפור קצר

היא לא דיברה איתו חס וחלילה, כי היא אף פעם לא תדבר עם מישהו זר ברכבת, ובכלל למי יש עכשיו זמן לקשר ואני עדיין לא מוכנה להתחתן עם אף אחד ו... (די, אמא, צאי לי מהמחשבות). אז איפה היינו, אה כן ברכבת. מעבר לזה שום דבר מעניין לא קרה שם אז בואו נעבור הלאה

בבמה מאז 4/10/00 22:50 

יול בהט

/

שבעה ימים

482029

סיפור קצר

הכותרות צעקו בכל העיתונים : "אין יותר אלוהים". כן זה נכון, אין יותר אלוהים. אלוהים התפטר. ולא סתם אלוהים התפטר, אלוהים התפטרה. כן! מה שאתם שומעים, התפטרה! השאלה הנצחית סוף סוף נפתרה, אלוהים הוא (או היה) אישה.

בבמה מאז 4/10/00 22:48 

תמיר ליבל

/

דע מאין באת ואין לדעת לאן...

482030

סיפור קצר

"כביש שחור בלילה קר נוסע למקום מוכר". הצצתי בשעון וסימנתי לאלכס 3 דקות. היא הנהנה עם הקסדה וצווארון מעיל העור. כשהכרנו לא ידעתי לנהוג ב-250 סמ"ק. "גם אם אין לך אופנוע אתה צריך רשיון לאחד" היא אמרה לי. עדיין אין לי אחד אבל אני מנצל את שלה.

בבמה מאז 4/10/00 22:30 

רמי גרומברג

/

מחבוא

482031

סיפור קצר

"רק אל תזיז את הרגל," אמא אומרת, ואז פותחת את הבקבוק הגדול של חומר החיטוי. "אל תדאג, אני אעשה לך פו אחר-כך." כל ה'פואים' האלה לא שווים כלום. היא שמה את החומר השורף ישר על הפצע, ואחר-כך עושה לי פו. וכל הזמן ה'לי זה כואב יותר' הזה שלה."נו, מה קורה עם הפו?"

בבמה מאז 4/10/00 21:49 

אילן מעוז

/

פילטר ועוד חצי

482032

שירה

ובמקרה שלא אשתרש אל תוך תמונה

בבמה מאז 4/10/00 21:45 

אילן מעוז

/

פרגמנטים לא מיותמים כלל

482033

שירה

לא פיכח, כי אם מת- נח בערמות. מיוזעים בשל חסרונך, צועדים לעבר הקבורה המשוועת לאוויר ולסבר אוזניים שומעות ונעות בקצב סחיבת הארון. גם האנשים שלא באים, מסתכלים על המסך ומזיעים דמעה דרך אפם, לזכר כלבתם המתה.

בבמה מאז 4/10/00 21:39 

מאיה גולדי

/

עכשיו או לעולם

482034

אכזבה

 

שירה

אני את עצמי קשה לי לפתוח אתה יודע שאני כאן אתך, אז לך עם זה. מה שהיה חסר הייתה אהבה אמיתית אהבה רחוקה שעכשיו אצלי פתוחה

בבמה מאז 4/10/00 21:14 

מאיה גולדי

/

מת ולא נקבר

482035

בלדה

 

שירה

נחנק ולא מרפה אין לזה מרפא אין זה בפה.

בבמה מאז 4/10/00 21:13