שחר אור

/

טיפה

482016

ארוטי

 

שירה

מלקקת טיפה מעורך הצח. טיפה ממקור לא ידוע, שגלשה לה לאורך איבריך, ועד ללשוני.

בבמה מאז 14/10/00 18:33 

שחר אור

/

מיתוס

482017

ג'ננה

 

שירה

נאבקת בפרווה העוטה אותי, בשיני המתארכות, באוזני המתחדדות, באפלה העוטפת את מוחי.

בבמה מאז 14/10/00 18:33 

אבי ארז

/

משה לא-בטוח, זיכרונות מהו...

482018

מסעות

 

סיפור קצר

אני זוכר געגוע, אולי, לא בטוח, עבר קצת זמן, וניקוטין, עבר גם הרבה ניקוטין, ואולי גם דברים אחרים, לא זוכר. זוכר שמש, זוכר ים, ירוק! זוכר הרבה ירוק בכל מקום, וכחול וסגול וצהוב וחושך.

בבמה מאז 14/10/00 18:30 

נופר פרי-אל

/

הגבר הטיפוסי

482019

אהבה

 

סיפור קצר

הגבר הטיפוסי נכנס למערה שלו ונעל אחריו את הדלת. קולות שיקשוק שרשראות הברזל היוו מוסיקת רקע מתאימה לתהליך נעילת הרגשות בו היה עסוק כרגע. הוא לא האמין מעולם בכנות במערכת היחסים. רק בהגנה. והוא ידע שהוא הגן עליה כמה שרק יכל, בעיקשות.

בבמה מאז 14/10/00 18:30 

נופר פרי-אל

/

נשמה

482020

התבגרות

 

מונולוג

וכשעולה התשוקה למשהו נסתר ובלתי ידוע באצבעותיך, את מחפשת חיים של מישהו אחר להתפלש בהם. מציצה בחלונות, תנומות חיים של אנשים אחרים ממוסגרות בהן, כמו טלוויזיה של המציאות. "זה" מתחיל בשיפולי הבטן, מזדחל כנחש לגרון ואוטם אותו כפקק שעם...

בבמה מאז 14/10/00 3:06 

נופר פרי-אל

/

תאומים

482021

סיפור קצר

דביר השתרע על הספה הדביקה שהושלכה בפינת הפאב וניסה להגדיר את רגשותיו מזה חמש דקות. כשלב ראשוני הוא הפך מודע עד כאב לעצמו-בגדיו נראו לו מגוחכים, והוא נצמד בקנאות לשלוקים הקטנים שהקפיד לשתות מכוס הבירה המתרוקנת שבידו. זה היה מר, אבל הכרחי לישיבתו פה.

בבמה מאז 14/10/00 3:05 

שחר אור

/

אדוניס

482022

אהבה

 

שירה

הו אדוניס. התזכור לכתנו בכרמים, גופך גמיש מתחבא בין זמורות, שמש קורנת מעורך הצח, ופיך מלא אשכולות?

בבמה מאז 13/10/00 22:07 

שחר אור

/

עת לכל חפץ

482023

אהבה

 

שירה

כי תבוא אלי הלילה, אל תחגור חרבך. בידיך סכין אל תניח, מגופך הסר המגן.

בבמה מאז 13/10/00 22:06 

נעה קליין

/

ממני והלאה

482024

שירה

כל הנסיונות העלו חרס...

בבמה מאז 13/10/00 22:04 

נעה קליין

/

שקט...

482025

שירה

שעות אחר הצהריים מטושטשות, ומוזיקה ישנה ברדיו

בבמה מאז 13/10/00 22:02 

עומר לדו

/

טיפות

482026

שירה

אדם גדול כותב מילים קטנות, שורות צפופות הגשם בא ושוב הלך לו והמילים הופכות מכתב דיו על דף ישן לאדם גדול כותב קטן וכל מה שהיה לו

בבמה מאז 13/10/00 21:55 

עומר לדו

/

השיר לענת

482027

שירה

יש אומרים שיש אלוהים יש שאוהבים אותו, יש שלא יכולים יש שנולדים איתו בלב, וככה הם גדלים יש שמנסים בלי, ומגלים שיותר טוב עם.

בבמה מאז 13/10/00 21:55 

עומר לדו

/

הפלא שבלהיות

482028

שירה

פרח שנפתח. הטרדת את עצמך בשאלה - האם אמות למענך? ואכן, אתה רק ליצן. רק ליצן. מעולם לא נשאלת, אם תמות למעני.

בבמה מאז 13/10/00 21:54 

עומר לדו

/

פגרי פוסט אהבה

482029

מונולוג

השושנים שלך בגינה נבלו. החצר הקטנה נמלאה פיגרי פוסט-פריחה בצבעים. באמת שחשבתי, שהכל שם לא-חי. אפילו מת, אם תרצי. והלכתי, כי לא הרגשת. כי נתת לשושנים שלך לנבול.

בבמה מאז 13/10/00 21:53 

עומר לדו

/

והיום

482030

מונולוג

פעם, כשהייתי קטנה וחשבתי שהכל עוד יכול לקרות, הייתי בטוחה שחייב להיות מקום בעולם שבו אנשים עושים רק מה שהם רוצים.

בבמה מאז 13/10/00 19:56 

אביחי דגני

/

המדבר השותק

482031

שירה

לדעת את הידיעה של המדבר השותק

בבמה מאז 13/10/00 19:56 

ניני דותן

/

ומה אם

482032

הומור

 

שירה

אני מכורה לזרימת הדם בעורקי. מנות קבועות, תנודות קצובות וכל כולי תלויה בה.

בבמה מאז 13/10/00 19:52 

אביחי דגני

/

גן סגור

482033

פלסטיקה

צילום צבע

בבמה מאז 13/10/00 19:51 

ניני דותן

/

בשעת ניכור

482034

שירה

בשעת ניכור הדרכים יש לשים רצונות לחוד לפסוע בצדי רחובות שרצפתם קטועה ונשברת אבניה, הגדומות החסרות קוראות להולך להיכשל בצעדיו ולנקוע מפרקתו.

בבמה מאז 13/10/00 19:50 

יונתן רז

/

אתה והוא

482035

סיפור קצר

שוב בוקר. עוד כשאתה נמצא באזור הדמדומים בין החלום למציאות, שניה לפני ההווה, אתה חש בכף ידו הגדולה מלטפת אותך ברכות מצמררת. הוא מתיישב בקצה המיטה, על יד הראש שלך.

בבמה מאז 13/10/00 19:50