דניאל איש שדה

/

חוצפה שכזאת

481996

שירה

סוף סוף יש לאישה ביצים. אומנם לא ביצי שור, אבל עדיין ביצים.

בבמה מאז 9/10/00 1:48 

דניאל איש שדה

/

ניבזי שכמותך

481997

שירה

בפעם הראשונה לקריאת השיר, לומדים מה הם ההפכים למילים הבאות: אצילות. עדינות נפש. טוב לב. קירבה. הכרת הטוב. חום ונאמנות. שימו לב, ההפכים!! ובשניה, מקבלים רקע כללי למושג ניבזיות. מכירים טוב יותר בחור אחד בשם אלי.

בבמה מאז 9/10/00 1:47 

הארלי ו

/

מותר האדם

481998

שירה

מותר האדם, נשים מוללו אותו בין אצבעותיהן

בבמה מאז 9/10/00 1:44 

הארלי ו

/

פתאום תפסתי שאני מזדיינת

481999

שירה

אני הזדהמתי עוד קודם שבאתי אליו, אבל באתי להרגיש גדולה לרגע לגלגל סיגריה בעשב, לעפעף מול המנורה, להימרח על דרגש ליהנות מהקסם שאני מהלכת על גברים בגיל העמידה.

בבמה מאז 9/10/00 1:40 

דניאל איש שדה

/

ים שחור

482000

שירה

אין לי מושג לאיזה מצב הגעתי, אם הייתי מסוגלת להתאהב במישהו שעליו ובעקבותיו כתבתי את השיר. יש לזה כנראה 2 סיבות: 1. אהבה מטורפת במובן הכי חולה של המילה. 2. פשרה, על פני קושי ופחד להיות לבד כי לפעמים, עדיף להסיח את הדעת, מלצאת מהדעת.

בבמה מאז 9/10/00 1:39 

דניאל איש שדה

/

מחר יום חדש

482001

שירה

חכמים לומדים משגיאות של טיפשים. אבל אני, מה לעשות, לא נולדתי כזאת, לכן בחרתי ללמוד בדרך הקשה, כי טיפשים, לומדים משגיאות של עצמם .

בבמה מאז 9/10/00 1:33 

יעל גורלי

/

יופי

482002

מקום

 

שירה

היתה לי לפנות ערב שעה קלה של יופי, שלא רציתי להפסיד מבט בגלל השיר...

בבמה מאז 9/10/00 1:33 

אריק סגל

/ FreeLand 482003

יין

 

שירה

בארץ האמיצים איים אנושיים שוקעים לאיטם הכיסאות כבר מתהפכים ולפח נזרקים מסרים נשכחים בבקבוקים ריקים

בבמה מאז 9/10/00 1:18 

איציק גרינוולד

/

שיר פרידה

482004

מצב

 

שירה

חצי תריסר ביצים נשברות והולכות ונופלות, והולכות ונופלות כשהזמן לא עומד לרגע מלכת וקשה לעצור ולהפסיק ללכת

בבמה מאז 9/10/00 1:17 

מיקה מוך

/

שקרים לבנים

482005

סיפור קצר

"את אוהבת לעשות בלגנים- ואז יש לך את המבט המתחסד הזה. אני אוהב את זה. גברים נופלים לרגלייך. זה המשחק ילדה- אישה. יש בך משהו מאד חסר אונים ,אבל מאד בשל. את יודעת מה שאת רוצה. אני מעריך את זה". "שלום." התחלה ראשונה.

בבמה מאז 8/10/00 10:32 

ליאת חנוך

/

בוא נגיד

482006

שירה

בוא נגיד שהעט הזה הוא הלשון שלי ובוא נגיד שהדף הזה הוא הגוף שלך אז אני פותחת את הפה ומוציאה את העט הזה

בבמה מאז 8/10/00 10:29 

ליאת חנוך

/

מדי פעם אני מפסיקה

482007

שירה

מדי פעם אני מפסיקה כי מדי פעם אני מתעייפת הכוכבים מסנוורים

בבמה מאז 8/10/00 10:29 

עמית צינמן

/

חוסר אונים

482008

תסריט

שוטר כוס אמו שלהם. אין ערכים, תאמיני לי. אין בושה. זה מה שמראים בטלוויזיה? השוטר יורק גרעין על המסך של הטלוויזיה. אשתו של השוטר מניחה את המגהץ על כנו, ומוציאה אותו מהחשמל. אשתו של השוטר יוסקלך, אתה בא למיטה?

בבמה מאז 8/10/00 10:23 

לימור שטרן

/

על הסכין

482009

סיפור קצר

כיתה ט נתנה לה תהרגשה שהיא הכי מיוחדת בעולם, טוב למעשה היא תמיד הרגישה אפשיהו טיפה מעל כולם, לדעתה גם אם היו מנשקים את כפות רגליה המטופחות למשעי הם לעולם לא היו יכולים להביע את מידת ההערצה שהם רכשו לה, הם פשוט הדחיקו את זה היא ידעה

בבמה מאז 8/10/00 10:07 

אדם בן

/

יום הדין של זלמן

482010

סיפור קצר

הרבה אנשים חושבים שאלוהים הוא דבר שנמצא בכל מקום, בכל צורה, בכל זמן. סביר להניח שהם היו מתפלאים אם היו אומרים להם שזה אותו בן אדם נמוך, קרח וממושקף שענה לשם "זלמן" ועמד בקיוסק קטן בפאתי ירושלים.

בבמה מאז 8/10/00 9:53 

גילה בר

/

חופש

482011

שירה

ציפור מדבר חופשיה בשממה חגה במעגלים אינסופיים בחיפוש אחר טרף חולות חולות אוסף עצום של גרגרים תכלת פתוחה

בבמה מאז 8/10/00 9:51 

בן ורד

/

עשר שנים, שמיכות של קיץ ו...

482012

סיפור קצר

עכשיו, כשהיא עומדת אל מול המראה, תיק על כתף אחת, 'עוזי' תלוי על השניה, פנים קטנות ורטובות במים קרירים, שיער שחור, סתור, גולש עד אחרי הכתפיים, שני פצעונים חדשים שנולדו בתא השירותים, אחד על האף ואחד על הלחי.

בבמה מאז 8/10/00 9:46 

יעל בן-בסט

/

קשר גורדי

482013

סיפור קצר

זה היה יום כיפור והם היו בתור לרופא. היא ידעה שאין לה עוד הרבה זמן אז פצחה בשיחה קלילה. "יש לך יום הולדת עוד מעט, לא?" "עוד שבוע וחצי" ענה. "מזל טוב" אמרה והשתתקה. היא ידעה שאין לה מה להגיד. לא, לא נכון. היה לה יותר מידי מה להגיד

בבמה מאז 8/10/00 9:38 

ארנון מרום

/

אצבעות

482014

מונולוג

בגלל שהפנים שלי שרופות כולם חושבים שהייתי יפה לפני זה ואף אחד לא יודע שלא, הרבה אנשים באים לחדר שלי ובגלל שאני לא מדברת הם חושבים שאני כמו איזה קדושה, מספרים לי כל מיני סיפורים, מבקשים בקשות ואפילו תולשים לי מהשיער בשביל קמעות.

בבמה מאז 8/10/00 9:35 

גבריאל אביב

/

כמו אויר לנשימה

482015

סיפור קצר

כולם הלכו עכשיו..פתאום נשארתי לבד.. כל כך לבד.. אומרים שהכי קשה זה אחרי שכולם הולכים אבל אני רק רציתי שהם ילכו כבר, שיצאו לי מהבית, רציתי להישאר לבד כאן ולנשום.. פשוט לנשום.. חשבתי שהם כבר לא ילכו לעולם וכל זמן שהם נשארים פה מונע ממני לנשום, כל כך הרבה א

בבמה מאז 8/10/00 9:24