פיני שיפון

/

תן דעתך

481816

שירה

בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת - אין מי שיתקן אחריך.

בבמה מאז 18/10/00 3:09 

פיני שיפון

/

הרוח והגשם

481817

שירה

ישנם ימים אשר אין בהם חפץ ומטר לא ניתך על הארץ - וארטיב את פניי במי ברז

בבמה מאז 18/10/00 3:04 

איתי ברק

/

פשטות

481818

מונולוג

לפעמים אני תוהה על זה ומגיע למסקנה היחידה שיכול להיות שדברים באמת כ"כ פשוטים רק שאנחנו בני האדם תופסים אותם בתור דברים מסובכים ומורכבים ונותנים לכל האמוציות שמעורבות לשנות את מהלך הדברים.

בבמה מאז 18/10/00 3:02 

ג'ו אובניון

/

שאיפות ומסיכות

481819

שירה

ההופעה הגדולה נגמרה והחיים ממשיכים יצאנו מההצגה ועטינו את המסכות על הפנים מתחבאים מהעולם והמציאות ונפשי שלי כעת בתהליכי גאות אז הורדתי את הוילון וסיימתי את ההצגה (קובץ שירים)

בבמה מאז 18/10/00 2:49 

ג'ו אובניון

/

טירוף והקרבה

481820

שירה

בנגיעה קלה כמו רוח נעימה במגע סתמי חיכוך עולמות הלב בעננים מחפש תשובות צמרמורת בגוף אז עוברת ואת לידי חולפת (קובץ שירים)

בבמה מאז 18/10/00 2:47 

ג'ו אובניון

/

חיים אחרים ולהבה

481821

שירה

וכך ממשיך המשחק ואין אחד שנשאר לו בצד כי החיים כל הזמן בנו מהתלים נעים שמאלה ימינה ולפנים אנו רודפים אחריהם שלא יברחו והם במנוסתם ממשיכים אז עצרתי לרגע לנוח (קובץ שירים)

בבמה מאז 18/10/00 2:45 

ג'ו אובניון

/

גיהנום

481822

סיפור קצר

הוא כל היום ממלמל לעצמו גיבובים ושטויות על זה שהוא אלוהים ומה הוא עושה פה בכלל. נשמע די טיפשי שאלוהים יהיה בגיהנום, אבל יכול להיות שאחרי שאתה חי כל כך הרבה זמן כמו שאלוהים חי, אתה בטח עשית מלא טעויות, הרי בכל זאת הוא גם רק בנאדם

בבמה מאז 18/10/00 2:43 

ג'ו אובניון

/

ההצגה

481823

סיפור קצר

במקום בו מתחיל הטירוף, שם נגמר השיגעון. טירוף הוא תיאטרלי, בעל קסם מושך אתה מבין. אל לו למטורף להזרק לתוך המציאות ולחפש את עצמו, הוא צריך להריח את אשר שאר האנושות רואה. הוא צריך לזרוק שורות שייקספריות באוויר, להפוך את החיים להצגה אחת גדולה בה הוא השחקן

בבמה מאז 18/10/00 2:40 

ג'ו אובניון

/

רגשות הזמן

481824

סיפור קצר

אני יושב לבד עכשיו. בגינה נטושה ורגועה. הרוח היא יחידה שהזדמנה לכאן חוץ ממני והתיישבה היא מולי בספסל השני. העצים שקטים והספסלים בלאט מספרים על ימים אחרים. לוחשים, כמנסים לספר על מיליוני מעשיות שהתרחשו כאן ומיליוני רגעים שעברו פה על אנשים שהיו. חיים שנבנו,

בבמה מאז 18/10/00 2:20 

ג'ו אובניון

/

תודעה

481825

מונולוג

אני נוסע במכונית בליל הקיץ החם, המזגן מלטף אותי וברדיו מתנגן לו שיר רגוע של דיוויד בואי כמדומני. אני מרגיש שלווה ורוגע. כבר הרבה זמן שהמים סוערים בי מבפנים ואני אפילו לא יודע למה, אבל היום, ממש ברגע זה אני שליו ונינוח ושלם. חוזר למקומות נשכחים שלא נגעתי

בבמה מאז 18/10/00 2:19 

ג'ו אובניון

/

שאול

481826

סיפור קצר

"מה זאת אומרת אוהב אותך יותר מדי? מה השתגעת?" "לא , פשוט אתה חונק ואי אפשר לנשום ואני לא רוצה לפגוע בך כי אכפת לי יותר מדי ממך" "את והיותר מדים שלך פעם אחת תקלטי שזה ככה, וככה זה טוב, וטוב זה מותר, הבנת, טוב זה מותר, גם לך" "אל תגיד לי מה אני צריכה, אנ

בבמה מאז 18/10/00 2:13 

ג'ו אובניון

/

מותו של ירח

481827

סיפור קצר

הירח מת אתמול בלילה. מישהו ירה בו והוא דימם למוות. עדיין מחפשים מי אבל זה כבר לא כל כך משנה, כי הירח כבר מת. ההלוויה תיערך מחר בארבע, מצפים להמון אנשים. אחר כך כולם יתאספו ליד ביתו ויתאבלו עליו ביחד.

בבמה מאז 18/10/00 2:09 

ג'ו אובניון

/

סיפורים מהמולדת

481828

סיפור קצר

היא שוכבת על הגב עכשיו בחדר שלי, ישנה שנת ישרים. כמה פסטורלי המציאות יכולה להיות. שרשיר קליעים מונח על הריצפה, הנשק בפינת החדר זרוק ו"הקייטנה של קנלר" לידה, עדיין באותו עמוד שבו הפסיקה לקרוא. הרדמתי אותה בעזרת סיפור- "הטיגריס שאהב לאכול מילים" כמה אירוני

בבמה מאז 18/10/00 2:07 

עמי ברנד

/

אין במה למחוק

481829

שירה

הדרך היחידה להתחמם תהיה לשפשף את גופינו זה בזה

בבמה מאז 18/10/00 1:43 

דוד הדר

/

השיר של פיקה-צ'ו והסברים

481830

שירה

פיקה, צ'ו! קה-צ'ו. פיקה-צ'ו.

בבמה מאז 18/10/00 1:42 

שחר אור

/

בן האלוהים

481831

סיפור קצר

אדוני הנציב. ביקשת שאגן על עצמי, כי חיי בסכנה. אני לא לחלוטין מבין מדוע, אבל אנסה להסביר את הנסיבות. אספר לך את סיפור חיי, ואז אפקיד בידך את גורלי.

בבמה מאז 18/10/00 1:41 

שחר אור

/

אי שם בצפון אפריקה

481832

אהבה

 

שירה

קח אותה ריק, אידיאלים ונאמנות נשמעים טוב רק בסרטים, אל תוותר.

בבמה מאז 18/10/00 1:26 

מנדי יודה

/

יידישע הומור (נכתב עם תבי...

481833

פרגמנט

אני בטוח שגם אם תנסו חזק חזק לא תצליחו להבין. גם אם ממש רציתם אני רק ממליץ... אל תנסו. מה זה?!?!? גם אני עד אתמול לא ממש ידעתי. אחרי 16 שנים תמימות של ייסורים החלטתי שהגיע הזמן והמקום (כל השמות והמקומות לא שונו לצורך אוטנטיות העלילה) לשאול את אבא דורון

בבמה מאז 18/10/00 1:10 

חיים וינטראוב

/

המוציא רחם מן הארץ....

481834

שירה

אני רוצה לאכול אותך. ככה, בלי תוספות. כמו שאת. ללקק את האצבעות ואת המקום בו הן היו לפני רגע...

בבמה מאז 17/10/00 20:35 

יעל לביא

/

כל כך אוהבת

481835

פרגמנט

אני כל כך אוהבת אותו... הוא כל כך חמוד... אני מכירה אותו כבר שנתיים... בזמן האחרון ממש התקרבנו... אנחנו הולכים לטייל ביחד...

בבמה מאז 17/10/00 20:35