אורנית בלנק

/

לשחות באוויר

481816

סיפור קצר

אני רוצה לשחות בתוך האוויר הזה, הכחלחל, של ערב קיץ לוהט. אני רוצה לשחק אתו בין האצבעות, ללעוס אותו ואז לירוק בעוצמה. אני רוצה לכבוש את השמיים האפורים וגם את הכתום הנוגה של השקיעה הזאת, המלוכלכת. אני רוצה לעוף ליד הציפורים, בדרך למקומות חדשים שאין בהם כאב.

בבמה מאז 15/10/00 2:28 

מיצי מיאו

/

לבנון 94

481817

יומן

 

סיפור קצר

התקופה היא אמצע שנת 94 בקיץ. אותה התקופה היא המעבר בין התקופה עד אותו הקיץ, כשצה"ל שולט בלבנון ביד רמה, והחיילים חוזרים הביתה עם סיפורי הגבורה, ורשימת ה"חיזבלונים" שהם חיסלו, לבין התקופה שמאז אותו קיץ ,שבה התהפכה המגמה, וצה"ל הפך משולט לנשלט.

בבמה מאז 15/10/00 2:23 

קייסין איט

/

גן ילדים

481818

סיפור קצר

באמת שלא ידעתי שאוכל אסור לטבול בשמן למכוניות - זה נראה לי כמו שמן רגיל ביותר....

בבמה מאז 15/10/00 2:23 

מיצי מיאו

/

שיר מחאה?

481819

סאטירה

 

שירה

הייתי רוצה להופיע על אנדרטת האוניברסיטה, ששמי יהיה חקוק באותיות שחורות. הייתי רוצה להופיע על אנדרטת האוניברסיטה, וביום הזיכרון ידברו עלי רק טובות. יגידו שמלח הארץ, יגידו שהייתי גיבור, שזו זכות גדולה הייתה אותי להכיר, וזוהי זכות אותי לזכור.

בבמה מאז 15/10/00 2:21 

תמיר דוחובניי

/

קיומיות

481820

מונולוג

קיומיות. מילה מוזרה עם השלכות מוזרות עוד יותר. לא רק המילה מוזרה אלא גם מה שהיא מייצגת.. הקיומיות עצמה היא המוזרה מכל.

בבמה מאז 15/10/00 2:07 

תמיר דוחובניי

/

משקפיים

481821

סיפור קצר

הוא אמר לי שהוא אוהב אותי. התרגשתי. פכרתי את כפות ידיי. עצמתי עיניי והשפלתי מבטי. דמעה ניגרה בקצה העין. הרמתי שוב את ראשי להביט בו, באדם שאוהב אותי יותר מכל. פתחתי את עיניי. הוא נעלם.

בבמה מאז 15/10/00 2:06 

תמיר דוחובניי

/

מציאות נפרדת

481822

סיפור קצר

הייתי בדרכי חזרה הביתה מיום נפלא. קו 7 שנסעתי בו כל כך הרבה פעמים הסיע אותי שוב הביתה. אני אוהב להתבונן באנשים שעולים ויורדים מהאוטובוס.

בבמה מאז 15/10/00 1:59 

אדי פרל

/

אני והסורק

481823

פלסטיקה

עיבוד של סריקה. זה קשה לא להזיז את העיניים.

בבמה מאז 15/10/00 1:46 

דויד אלמוזנינו

/

נקניק ביתי

481824

יומן

 

סיפור קצר

במוגדור(עיר במרוקו) אבי היה סוכן -נוסע של חברת סוכריות צרפתית , היה מספק סוכריות , לחנויות הקטנות בכפרים הערבים הכי נידחים חבריו המוסלמים אהבו לפנק אותו בתוצרת מקומית, כל פעם שהגיע הביתה, אחרי היעדרות של כמה ימים היה מביא אייתו דבר מה שקנה או קיבל

בבמה מאז 14/10/00 20:50 

אדי פרל

/

כתם

481825

שירה

הפיל בטעות את המקרן. ומשהו התקלקל. כתם גדול נותר על הילד.

בבמה מאז 14/10/00 20:49 

אדי פרל

/

ויניל

481826

שירה

יושב בתוך מקלט, מעל האדמה.

בבמה מאז 14/10/00 20:45 

אדי פרל

/

קמטים

481827

שירה

שסע על הפנים, לפעמים מוסתר. טומן בחובו צרות מהעבר.

בבמה מאז 14/10/00 20:45 

אדי פרל

/

מעגלים

481828

שירה

סלבריטי בתוך חברה. חברה מסויימת.

בבמה מאז 14/10/00 20:42 

קטי גולן

/

מחשבות לאור המאורעות

481829

שירה

אותם דברים אשר קרואים מחשבותי

בבמה מאז 14/10/00 20:42 

תומר ליכטש

/

הוראות

481830

שירה

אם אפשר על שפת-ים כך לשבת (ו) לספור את תנודות הגלים (אז) אבחר על שפת-ים כך לשבת (ו) אספור את תנודות הגלים (או:) אבחר על שפת-ים כך לשבת (ו) אספור מתים אפשריים (לכן:) [שירה נסיונית (פאנוראמית, מרחבית) מסוג-אחר]

בבמה מאז 14/10/00 20:40 

אסף פוירשטיין

/

לך מפה...

481831

מוסיקה

שיר שנכתב בנסיבות מוזרות...בעצם רוב רובו מנגינה ואת המילים הגיתי בקטע של טירוף... הכל מאולתר... (גיטרה ושירה - אסף פוירשטיין, תופים איתי שיאון)

בבמה מאז 14/10/00 20:39 

אלינור אמין

/

הים

481832

שירה

הפחד משתקף בעיניו מביט בי בעצב נורא ואני כבר יודעת מזמן שפה הדרך נגמרה הים מלטף את גופו גונח כואב, משתעל ואני שומעת את ליבו בכוחות אחרונים משתולל

בבמה מאז 14/10/00 20:33 

איתמר שטינמץ

/

רעד וחלחלה וצינה מקפיאה

481833

סיפור קצר

גם לאחר שהלכת המשכתי לבהות.ראיתי את האור שלך שנשאר במקום בו היית, את הברק או ההילה שהשארת כדי שאנחנו - פשוטי העם, הנחותים שלא ניחנו בשלמות כמו שלך נצפה ונקנא. ואז המקום שמילאת התחלף בריקנות וציפיה. ברעד וחלחלה וצינה מקפיאה.

בבמה מאז 14/10/00 20:32 

גיא לכיש

/

סיפורי נזלת

481834

סיפור קצר

מטבעו מאמין האדם שלכל פרט ופרט , בין אם הוא זכר או נקבה , חי או דומם , טוב או רע יש תפקיד למלא בעולמנו הכחלחל , מעין משימה או מסע חיים בו חייב האדם לעבור דרך מס' תחנות לפני שיוכל לפרוש אל מנוחתו .

בבמה מאז 14/10/00 20:30 

גיא לכיש

/

טלויזיה חדשה

481835

סיפור קצר

הטלויזיה בבית כבר מאוד ישנה , התמונה כל הזמן קופצת , אנחנו משתמשים בשיטה הנפוצה ונותנים לה איזה צ'פחה או כאפה ידידותית ולפעמים גם מכה כואבת, קשה לה היא כבר לא צעירה כמו פעם אבל היא לא מתלוננת, למדה לקבל את זה כמו גבר

בבמה מאז 14/10/00 20:23