י.ר. פורטנוי

/

לאוהליך ישראל

481816

שירה

לאוהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאוהליו

בבמה מאז 31/10/00 3:39 

י.ר. פורטנוי

/

רצון האל, היא אמרה

481817

סיפור קצר

היא אמרה שזה הכל מאלוהים, ואני, שלא יכלתי לעצור את עצמי, אמרתי, מה זה בכלל קשור למייקל ג'ורדן. היא לא צחקה, למרות שאני דווקא כן, ככה זה, אני תמיד צוחק מהבדיחות שלי, והיא גם בד"כ, אבל לא אם הן קשורות לכדורסל או אם היא בדיוק רצינית, וזה היה דאבל.

בבמה מאז 31/10/00 3:36 

י.ר. פורטנוי

/

שכחתי

481818

סיפור קצר

זה לא היה קורה אם לא הייתי שוכח. אם לא הייתי שוכח אותו. המסכן הזה נשאר שם לבד, בוכה בגשם. ואני, אני שכחתי אותו. לא בכוונה- אני הרי מה זה אוהב אותו. בטעות. בלי כוונה. מסכן. לבד, בגשם, עם כל הדפוקים האלו שמסתובבים ברחובות.

בבמה מאז 31/10/00 3:34 

י.ר. פורטנוי

/

שם דבר

481819

סיפור קצר

פתאום, בלי שם דבר של הסבר, הופיע מולנו 'וו'. לא וו תלייה, לא הבמאי ג'ון וו, לא ההברה וו, אלא האות. האות 'וו'. כמו בכיתה ו', כמו ב"והיא שעמדה", כמו ב"ולנטינו". 'וו'. הוא חייך.

בבמה מאז 31/10/00 3:32 

נועה ולנר

/

סופרת

481820

סיפור קצר

כתבתי המון סיפורים, לפחות שבעים, חצי מהם היו על ילדה אחת שרוצה להיות סופרת , והחצי השני היה סתם-על איזה ילדה שמחפשת את ההורים שלה.

בבמה מאז 31/10/00 3:28 

לימ לימ

/

הסיפור הראשון שלי

481821

סיפור קצר

טוב, הכל מתחיל כמו כל סיפור רגיל ונדוש, כי זה באמת היה אחר-צהריים חם, לח והביל. נעה (לא בת 17) אלא בת 21 - חיילת משוחררת ומשועממת, החליטה סוף סוף לעשות משהו מועיל עם עצמה

בבמה מאז 31/10/00 3:22 

שחר אור

/

שמחת אוגוסט שלי

481822

שכול

 

שירה

האדמה באוגוסט חמה. כאשה נפתחת לקבל שארית זרע מוטמן בתוכה.

בבמה מאז 31/10/00 3:18 

הישודג משה

/

לא שזה משנה

481823

סיפור קצר

אני מרגיש כל כדור וכדור מפלח דרכי, כל פיסת בשר שנקרעת ממני. עוד צעד, והם בטח ירו כבר יותר ממאה כדורים.

בבמה מאז 31/10/00 3:13 

הישודג משה

/ Ballad for the lost 481824

שירה

This is the ballad for the lost Profound as you may be Imperfect as it is This is the ballad for the untrue

בבמה מאז 31/10/00 1:43 

ציפי

/

חברה שלי שירה

481825

שירה

חברה שלי שירה יש לה חבר הוא בן חמש עשרה לא יותר

בבמה מאז 31/10/00 1:42 

ציפי

/

אחרי

481826

שירה

שברתי צלחת וכמה כוסות אמא נכנסה מיד בצעקות...

בבמה מאז 31/10/00 1:42 

ציפי

/

אני מרגישה שאני

481827

שירה

את אופיי וגופי לקבל לומדת

בבמה מאז 31/10/00 1:42 

אנדריי האבת'

/

שוכבת על מיטתו

481828

פרגמנט

שוכבת על מיטתו, התקרה נראית כמתרחקת ממני והלאה. חוטים של עשן נשזרים בין עיני לבינה. טיפות דם מכסות את הקיר עליו אני נשענת. ציור דואב ותמונות ובכי.

בבמה מאז 31/10/00 1:41 

אז ישיר

/

אין לנו אופי... וזה כל כך...

481829

אהבה

 

שירה

זה לא אני, כבר יומיים... זו גם לא את, לפחות לא האחת שחשבתי שאת...

בבמה מאז 31/10/00 1:40 

אנדריי האבת'

/

תפוזים

481830

סוריאליזם

 

סיפור קצר

כשהכל נגמר והוא כבר מת, התחלתי לסחוט לו את התפוזים (אלו שגדלו לו בין השינים). הם היו גדולים וכתומים והדיפו ריח חמוץ למרחק של כמה עשרות מטרים מהפה שלו.

בבמה מאז 30/10/00 19:17 

אז ישיר

/

תתחיל לחשוב... ומהר!

481831

פרגמנט

הילד שמולך... לא יחזור היום הביתה, כי אין לו לאן. והילדה שעלתה על האוטובוס לצידך, מנסה לשכוח כל היום זכרונות.

בבמה מאז 30/10/00 18:57 

אז ישיר

/

תקשיבו... תקשיבו!!!

481832

פרגמנט

כאב.. לא שומעים. מחשבות ... לא רואים. הרהורים... לא יודעים. ואת הרמזים שלך אף אחד חוץ ממך לא מבין...

בבמה מאז 30/10/00 18:45 

אנדריי האבת'

/

משאלה

481833

קובץ שירים

 

שירה

כצללים שפתותיהם הקדושות נעות בגמישות כמעט נוזלית. לשונן בוקעת את משמעות המילים ומאוויהם מתנפצים על הקרקע.

בבמה מאז 30/10/00 18:45 

שי הבת

/

לו (אחת)

481834

שירה

הייתי יכולה לקמט את הרעב הזה ולאכול

בבמה מאז 30/10/00 18:31 

נץ המצוי

/

פטריה זום אין זום אאוט

481835

מונולוג

מתחת לאבן גודלת לה פטריה. כן, סתם פטרית שמפיניון שמנמונת מהסוג הלא ממכר ,והלא רעיל, הפשוט ששמים בסלט. האבן הזו נמצאת לה בפינה מוצלת בגינתי הלא גדולה, המשופעת בפרחים עונתיים ובבצלי חורף שבצבצו להם מאוחר מידי . הפינה המוצלת של הגינה שלי, הינה מקור לא אכזב

בבמה מאז 30/10/00 18:12