New Stage | במה חדשה | רשימת היצירות

כבר שנים אני תקועה שם, בין קסם לתקווה,
בין המוני אדם, עטופה כמוהם, במתכת וזכוכית.
כל בוקר מנביט בי רעיונות חדשניים
לפתרון בעיות התעבורה,
שבין קסם לתקווה.

בבמה מאז 30/10/00 4:47

שרון ליפז

תבונה טהורה

481821

סיפור קצר

בשעה ארבע בדיוק נפתחה דלת הבית המבודד ואדם רזה לבוש בקפדנות
פסע ויצא ממנה. הוא העיף מבט מהיר אל השמיים, וירד בעשר
המדרגות אל רחבת החצץ. נעליו השמיעו חריקה שרעמה באוויר השקט
של אחר הצהריים הסתווי והרטוב.

בבמה מאז 30/10/00 4:47

דודי לוי

זר

481822
מדע בדיוני

סיפור קצר

"אתה חושב שאי פעם נגיע לירח ?"
שאל אותי לפתע חי, עיניו נוצצות מהתרגשות. באי רצון התקתי את
מבטי מלוח המשחק והשבתי אוטומטית "מה זאת אומרת? , הרי הגענו
לפני 30 שנה, ניל ארמסטרונג- ".

בבמה מאז 30/10/00 4:44

הלל הזקן

הם לא יבינו

481823

סיפור קצר

עודד הוא בן-אדם מוזר.
זאת אומנם קביעה חד- משמעית ומוקדמת מדי, שניתנה מנקודת מבט
סובייקטיבית, אך בתור ההוגה, הקובע והרושם של הסיפור, או
במילים אחרות, בתור האלוהים של הסיפור שלי אני קובע כי עודד
הנו אדם מוזר.

בבמה מאז 30/10/00 4:42

הישודג משה

למה בגלל מה?

481824
סאטירה

מחזה

[חייל ישראלי לבוש מדי צה"ל יושב ליד שולחן קטן, עליו מונח
עיתון, מולו כיסא פנוי]
[נכנס: חייל ערבי בעל חזוק ספק ערבית ספק יהודית, במדי שיטור
הערביים]

ישראלי: או,אהלן.

בבמה מאז 30/10/00 4:42

אנה ליפשיץ

מטווח

481825

שירה

"לעמדת מוצא חזרי!",
מתכנסים לתוך עצמנו,
כולנו - בתנוחת עובר.

בבמה מאז 30/10/00 4:41

אנה ליפשיץ

שיחת חולין

481826

סיפור קצר

הוא אחז בי. הרגשתי שאצבעותיו רועדות. מעניין מדוע. אחיזה של
פחדנים. או אולי של רומנטיקנים חסרי תקנה. אני לא בטוחה. לאט
ובזהירות הוא מקרב אותי לפיו. רק אחרי הלגימה הראשונה אני אדע
בדיוק איזה מין טיפוס הוא. הוא ממש מסקרן אותי. לא יודעת למה.

בבמה מאז 30/10/00 4:41

ג'ני שלאקמן

דיכאון-מוקדש ליואב זהבי ז...

481827

שירה

ער אני רק בלילות,
כמו ערפד בודד.
בלילה יש שקט, דממה.
נישארת רק מחשבה ערומה,
אף אחד לא מנסה לעודד.

בבמה מאז 30/10/00 4:37

ג'ני שלאקמן

הפוך על הפוך

481828
אהבה

שירה

המנורה כבר לא דולקת,
בבוקר הפסיק להיות אור.
אי הבנה משתקת,
ההגיון שהפסיק לעזור.

כשכולם לובשים שחור,
אתה שולח גלויה לבנה,
וכשכולם ניהיים טיפשים,
לך נישארת תבונה.

בבמה מאז 30/10/00 4:37

ג'ני שלאקמן

נעלם

481829
פואנטה

סיפור קצר

הם עשו את עצמם כאילו הם שמחים שהוא עזב, שלא רוצים שיחזור,
אבל אני ידעתי שהם צבועים.
הרי הם אוהבים אותו, הם זקוקים לו.
כולם הרגישו טוב עם עצמם, כשנתנו לו עצות, כשאמרו לו ללכת,
אמרו שהוא מזיק. הם לא ידעו איך ירגישו אם באמת יעלם. הרי
עכשיו אין יותר למי לתת

בבמה מאז 30/10/00 4:34

ערן יהב

המלחמה

481830

שירה

קוים מתוך ענן
צובעים אותך אדום בוהק.
ולא תהיה עוד נחמה
אחרי המלחמה.

בבמה מאז 30/10/00 4:33

ערן יהב

ביירות

481831

שירה

כשנעוף אל מול התיל
המחייך בעצבנות
אל אויר שטוף בשפע
של רסיסים וזדוניות

בבמה מאז 30/10/00 4:33

ערן יהב

אנדרטה לאוהב האלמוני

481832

שירה

ישבנו יחד
אני לבד ורק אני
חשבנו למה
באופן רציני

בבמה מאז 30/10/00 4:32

ערן יהב

נער

481833

שירה

אני נקרע לגזרים
כמו ניר עיתון ישן
בצפורני האהבה המושחזות

בבמה מאז 30/10/00 4:31

ערן יהב

ערב בזלת

481834

שירה

ערב ירד על סלעי הבזלת
שחור וירוק נצבעו באדום
בערבוביה צורמנית, ביגון.

בבמה מאז 30/10/00 4:31

הלל הזקן

הערבי

481835

סיפור קצר

הם היו חיילים צעירים. עובדה שחשוב לזכור על מנת להבין באמת את
הסיפור, להבדיל מסתם לקרוא אותו.
חיילים צעירים עדיין לא גיבשו לעצמם דפוסי התנהגות, מן אופי
צבאי שכזה. יכולת להגיב בצורה הנאותה.

בבמה מאז 30/10/00 4:30