נופר פרי-אל

/

נשמה

481816

התבגרות

 

מונולוג

וכשעולה התשוקה למשהו נסתר ובלתי ידוע באצבעותיך, את מחפשת חיים של מישהו אחר להתפלש בהם. מציצה בחלונות, תנומות חיים של אנשים אחרים ממוסגרות בהן, כמו טלוויזיה של המציאות. "זה" מתחיל בשיפולי הבטן, מזדחל כנחש לגרון ואוטם אותו כפקק שעם...

בבמה מאז 14/10/00 3:06 

נופר פרי-אל

/

תאומים

481817

סיפור קצר

דביר השתרע על הספה הדביקה שהושלכה בפינת הפאב וניסה להגדיר את רגשותיו מזה חמש דקות. כשלב ראשוני הוא הפך מודע עד כאב לעצמו-בגדיו נראו לו מגוחכים, והוא נצמד בקנאות לשלוקים הקטנים שהקפיד לשתות מכוס הבירה המתרוקנת שבידו. זה היה מר, אבל הכרחי לישיבתו פה.

בבמה מאז 14/10/00 3:05 

שחר אור

/

אדוניס

481818

אהבה

 

שירה

הו אדוניס. התזכור לכתנו בכרמים, גופך גמיש מתחבא בין זמורות, שמש קורנת מעורך הצח, ופיך מלא אשכולות?

בבמה מאז 13/10/00 22:07 

שחר אור

/

עת לכל חפץ

481819

אהבה

 

שירה

כי תבוא אלי הלילה, אל תחגור חרבך. בידיך סכין אל תניח, מגופך הסר המגן.

בבמה מאז 13/10/00 22:06 

נעה קליין

/

ממני והלאה

481820

שירה

כל הנסיונות העלו חרס...

בבמה מאז 13/10/00 22:04 

נעה קליין

/

שקט...

481821

שירה

שעות אחר הצהריים מטושטשות, ומוזיקה ישנה ברדיו

בבמה מאז 13/10/00 22:02 

עומר לדו

/

טיפות

481822

שירה

אדם גדול כותב מילים קטנות, שורות צפופות הגשם בא ושוב הלך לו והמילים הופכות מכתב דיו על דף ישן לאדם גדול כותב קטן וכל מה שהיה לו

בבמה מאז 13/10/00 21:55 

עומר לדו

/

השיר לענת

481823

שירה

יש אומרים שיש אלוהים יש שאוהבים אותו, יש שלא יכולים יש שנולדים איתו בלב, וככה הם גדלים יש שמנסים בלי, ומגלים שיותר טוב עם.

בבמה מאז 13/10/00 21:55 

עומר לדו

/

הפלא שבלהיות

481824

שירה

פרח שנפתח. הטרדת את עצמך בשאלה - האם אמות למענך? ואכן, אתה רק ליצן. רק ליצן. מעולם לא נשאלת, אם תמות למעני.

בבמה מאז 13/10/00 21:54 

עומר לדו

/

פגרי פוסט אהבה

481825

מונולוג

השושנים שלך בגינה נבלו. החצר הקטנה נמלאה פיגרי פוסט-פריחה בצבעים. באמת שחשבתי, שהכל שם לא-חי. אפילו מת, אם תרצי. והלכתי, כי לא הרגשת. כי נתת לשושנים שלך לנבול.

בבמה מאז 13/10/00 21:53 

עומר לדו

/

והיום

481826

מונולוג

פעם, כשהייתי קטנה וחשבתי שהכל עוד יכול לקרות, הייתי בטוחה שחייב להיות מקום בעולם שבו אנשים עושים רק מה שהם רוצים.

בבמה מאז 13/10/00 19:56 

אביחי דגני

/

המדבר השותק

481827

שירה

לדעת את הידיעה של המדבר השותק

בבמה מאז 13/10/00 19:56 

ניני דותן

/

ומה אם

481828

הומור

 

שירה

אני מכורה לזרימת הדם בעורקי. מנות קבועות, תנודות קצובות וכל כולי תלויה בה.

בבמה מאז 13/10/00 19:52 

אביחי דגני

/

גן סגור

481829

פלסטיקה

צילום צבע

בבמה מאז 13/10/00 19:51 

ניני דותן

/

בשעת ניכור

481830

שירה

בשעת ניכור הדרכים יש לשים רצונות לחוד לפסוע בצדי רחובות שרצפתם קטועה ונשברת אבניה, הגדומות החסרות קוראות להולך להיכשל בצעדיו ולנקוע מפרקתו.

בבמה מאז 13/10/00 19:50 

יונתן רז

/

אתה והוא

481831

סיפור קצר

שוב בוקר. עוד כשאתה נמצא באזור הדמדומים בין החלום למציאות, שניה לפני ההווה, אתה חש בכף ידו הגדולה מלטפת אותך ברכות מצמררת. הוא מתיישב בקצה המיטה, על יד הראש שלך.

בבמה מאז 13/10/00 19:50 

שחר אור

/

קופי אקזקט

481832

אהבה

 

סיפור קצר

הרגע שבו ראה אותה. אדם עשוי לחיות חיים שלמים ולא לזכות ברגע שכזה. תנועת הראש שלה, כשגרשה מעליה את צפירת המשאית המטרידה, השער החום החלק המתנפנף הצידה, חושף את עיניה. עיניה המביטות בו חודרות אל קרביו. גם ממרחק, ולמרות המשטמה, ידע שהוא שבוי.

בבמה מאז 13/10/00 19:47 

פיי ביש

/

רקס

481833

סיפור קצר

פעם ביום, ביום טוב פעמיים. הם מביאים לי קצת אוכל שנשאר ובודקים אם ישלי מספיק מים....

בבמה מאז 13/10/00 19:45 

אנדריי האבת'

/

האיפוק

481834

פרגמנט

האיפוק היה מרגש. היא הסתכלה עלי בעיניה השחורות מבלי שאף טיפת דם אחת לא נשרה ממנה. פניה נשארו באותה ההבעה למשך כל הזמן שנעצתי בה את עיני הסיכה שלי. ישיבתה היתה כפותה למקומה, טיפות של קור זלגו אט-אט מתוך גופה.

בבמה מאז 13/10/00 19:43 

אנדריי האבת'

/

נעם

481835

סוריאליזם

 

סיפור קצר

אתם בטח לא תאמינו לזה, אבל אני וכרמל שתינו את הדם של נעם. פשוט, זה היה הדבר הטבעי ביותר לעשות. זה היה כמה דקות אחרי שכרמל הרג את נעם. הוא הסביר לי למה 'אנחנו' ו'הם' זה לא אותו דבר, שאנחנו אינטיליגנטים והם סתם כבשים,

בבמה מאז 13/10/00 19:41