עמרי ירושלמי

/

לוויה

481816

סיפור קצר

נשמע היה כמו נעימה שנכתבה במיוחד לפרק האחרון של דברי הימים. של חייו. מאחור לא יכולתי להימנע מלשמוע אדם קטן שצורח לתוך פלאפון: "מה זאת אומרת הוא אמר שלא יגיע, תאמר לו שאני אשרוף אותו.", נכוויתי בעור התוף לשמע דברים אלו.

בבמה מאז 28/11/99 11:33 

מוס לימון

/

נקרופיליה בסתיו

481817

רוק

 

מוסיקה

אהב אותן רכות ובעיקר לא זזות היו לו כיף איתן קרות כמעט קפואות , דוממות הן שתקו בדממה - לא אמרו אף מילה זה התחיל ונגמר - הסיפוק המוכר הוא עלה עליהן, לא הראו התנגדות

בבמה מאז 28/11/99 11:30 

מוס לימון

/

מתקרב

481818

שירה

איפה החיים ואיפה אני כולם כל היום רק מני מני ואני בשלי. לא שם לב לדברים. אנשים באים, אנשים הולכים כל היום רק חושב, חולם חלומות, על בנות יפות, ועל זונות זונות שהיו חברות די טובות. חברות שהיום כבר לא כל כך תמימות

בבמה מאז 28/11/99 11:29 

מוס לימון

/

חשבתי שקריר

481819

שירה

הנה ,הנה בא לו השרב אני חי או מת? אני תכף מתמוטט ואני דווקא חשבתי שקריר חיים בין בריזה לשלכת למה , למה את כבר הולכת? עוד לא גמרת לשתות המים ואני נותרתי שבוז ובודד

בבמה מאז 28/11/99 11:26 

מוס לימון

/

איפה האביזרים? (לילך)

481820

שירה

כשישבנו ודיברנו, הגענו למסקנה שאת כל כך חמודה רוצים להיות איתך, לחוש בקרבתך למרות שאת לא בקטע כשהמשכנו לדבר הגענו למסקנה שהחזה שלך ענק רוצים לדעת בידיוק מה את עושה ואיפה האביזרים? איפה האביזרים?

בבמה מאז 28/11/99 11:24 

ע. ג.

/

דרבי

481821

סיפור קצר

"הכנתי לך הפתעה"-לחשתי לדנה , חברתי. "לא שכחת? איזה חמוד." -ענתה לי בהפתעה מוגזמת. " לא שכחתי מה?" שאלתי , מפני שלא הייתי סגור למה היא מתכוונת. " מה זאת אומרת מה? מחר אנחנו שנה ביחד " - לפי פרצופה המחמיץ , היא התחילה להבין שאנחנו לא מדברים על אותו דבר.

בבמה מאז 28/11/99 11:20 

מאיה שרצקי

/

ממתינה

481822

שירה

הפקיד אמר לי והיה סוג של עיגול והייתי והתכופפתי והייתי לנשוף לתוכו את מילותי

בבמה מאז 27/11/99 23:12 

מאיה שרצקי

/

נא להמתין

481823

שירה

הפקיד אמר לי והייה שם איזה סוג של עיגול ונאלצתי לנשוף לתוכו את כל מימלותי המוקסמות לו היה מיקרופון

בבמה מאז 27/11/99 23:11 

ע. ג.

/

כל הזXX ביד שבורה

481824

סיפור קצר

ביום שלישי לפני חודש היה לנו יום ספורט גדודי. המ"פ הכריח כל חייל בפלוגה להשתתף בתחרות אחת לפחות. כל החיילים בפלוגה רצו להיות בנבחרת כדורסל, מפני שיש לנו פלוגה של צפונבונים. אף אחד לא רצה לשחק קט-רגל ,כי זה ספורט של ערסים מה'שכונה'.

בבמה מאז 27/11/99 22:39 

רועי ברנר

/

שיר לעמל

481825

שירה

השקם בבוקר, לב פועם מאור השמש העובד המזמזם. מן סתם, החושבים בעניינם, מוקפים ידע, מוקפים בעצמם.

בבמה מאז 27/11/99 22:35 

רועי ברנר

/

בא בא ידע

481826

קצרצר

 

שירה

ידע בא מכותבים, ומאלו אשר הוגים. ישכילו הקוראים, יישמו המלומדים.

בבמה מאז 27/11/99 22:34 

רועי ברנר

/

סליחה

481827

שירה

קשה, קשה לסלוח וקשה לבקש סליחה. לפעמים צריך, אבל לא בכוח, סליחה זה לתת מעצמך. מחילה על דברים שנראים, הגיוניים, אבל פגעו באדם באין הכוונה.

בבמה מאז 27/11/99 22:33 

רועי ברנר

/

תה או קפה

481828

שירה

בבוקר, בצהרים ובשעות הערב השקטות, בקומם קום על גז או חשמלי, מאות אם לא אלפים שותים שתייה חמה. זו החלט קשה, מבלבלת, הצעדים הראשונים שאנשים עושים, בדקות הראשונות, מים רותחים בכוס זכוכית, או ספל חרס הכוס שתשנה, ותעשה את ההבדל, מה יהיה, מה נשתה ?

בבמה מאז 27/11/99 22:33 

רועי ברנר

/

מעגל מופלא

481829

שירה

אני קורא מהסוף ולא מההתחלה. מהסוף אל האמצע, ונתקע שם שנה. באמצע החיים, עם ילד או ילדה ושלא נדבר עם גם אישה.

בבמה מאז 27/11/99 22:33 

ילדי הפרחים

/

רגע של אמת

481830

מוסיקה

בבמה מאז 25/11/99 20:01 

ילדי הפרחים

/

לא יודע איך להגיד לך את ז...

481831

רוק

 

מוסיקה

בבמה מאז 25/11/99 20:01 

בועז רימר

/

גם כלבים הם בני אדם

481832

עיבוד ממוחשב

 

דיגיטל ארט

בבמה מאז 25/11/99 15:35 

ע. ג.

/

אנטישמית!

481833

סיפור קצר

"את חייבת לי 10 שקלים"-צעקתי. "אני לא חייבת לך אגורה"-צעקה עליי המוכרת במבטא כבד. עכשיו כבר באמת הייתי מעוצבן. 'פוסטמה רוסיה', חשבתי לעצמי בראש. אך מהר גיליתי שזה לא נשאר אצלי בראש. "אני פולניה, אדיוט- וכדאי שתסתלק מפה מהר לפני שאני קוראת למנהל".

בבמה מאז 21/11/99 21:56 

יונתן גנזי

/

ארץ שלנו

481834

שירה

ארץ ישראל יש לנו רק אחת ויחידה והאומה שלנו בלעדיה היא אבודה אבל בארץ שלנו ישנם גם חרדים אנשים רעים שלא עובדים ורק מקבלים כסף מהמדינה וגם לא מתגייסים לצבא ההגנה יושבים בכנסת היא בית הנבחרים

בבמה מאז 21/11/99 21:51 

צחי אור

/

צ'ופי צריך רכב

481835

סיפור קצר

הוא נעמד מאחורי וקרע את חולצתי. אז הוא ניגש לשמאלי ושלף את אלתו, הוא החל נוקש קלות עם אלתו על הסורג כאילו פחד לשבור אותו. הוא התקרב לאוזני ולחש לאט מאד כאילו חשב שיש לי בעיות הבנה: "אתה חושב שעד עכשיו היה רע? אה?, בוא אני אסביר לך מה הולך לקרות עכשיו

בבמה מאז 21/11/99 20:27