|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
י.ר. פורטנוי / רצון האל, היא אמרה 481816סיפור קצר היא אמרה שזה הכל מאלוהים, ואני, שלא יכלתי לעצור את עצמי,
אמרתי, מה זה בכלל קשור למייקל ג'ורדן. היא לא צחקה, למרות
שאני דווקא כן, ככה זה, אני תמיד צוחק מהבדיחות שלי, והיא גם
בד"כ, אבל לא אם הן קשורות לכדורסל או אם היא בדיוק רצינית,
וזה היה דאבל. |
בבמה מאז 31/10/00 3:36 י.ר. פורטנוי / שכחתי 481817סיפור קצר זה לא היה קורה אם לא הייתי שוכח. אם לא הייתי שוכח אותו.
המסכן הזה נשאר שם לבד, בוכה בגשם. ואני, אני שכחתי אותו. לא
בכוונה- אני הרי מה זה אוהב אותו. בטעות. בלי כוונה.
מסכן. לבד, בגשם, עם כל הדפוקים האלו שמסתובבים ברחובות. |
בבמה מאז 31/10/00 3:34 י.ר. פורטנוי / שם דבר 481818סיפור קצר פתאום, בלי שם דבר של הסבר, הופיע מולנו 'וו'. לא וו תלייה, לא
הבמאי ג'ון וו, לא ההברה וו, אלא האות. האות 'וו'. כמו בכיתה
ו', כמו ב"והיא שעמדה", כמו ב"ולנטינו". 'וו'. הוא חייך. |
בבמה מאז 31/10/00 3:32 נועה ולנר / סופרת 481819סיפור קצר כתבתי המון סיפורים, לפחות שבעים, חצי מהם היו על ילדה אחת
שרוצה להיות סופרת , והחצי השני היה סתם-על איזה ילדה שמחפשת
את ההורים שלה. |
בבמה מאז 31/10/00 3:28 לימ לימ / הסיפור הראשון שלי 481820סיפור קצר טוב, הכל מתחיל כמו כל סיפור רגיל ונדוש, כי זה באמת היה
אחר-צהריים חם, לח והביל.
נעה (לא בת 17) אלא בת 21 - חיילת משוחררת ומשועממת, החליטה
סוף סוף לעשות משהו מועיל עם עצמה |
בבמה מאז 31/10/00 3:22 שחר אור / שמחת אוגוסט שלי 481821שכול שירה האדמה באוגוסט חמה.
כאשה נפתחת לקבל
שארית זרע מוטמן בתוכה. |
בבמה מאז 31/10/00 3:18 הישודג משה / לא שזה משנה 481822סיפור קצר אני מרגיש כל כדור וכדור מפלח דרכי, כל פיסת בשר שנקרעת ממני.
עוד צעד, והם בטח ירו כבר יותר ממאה כדורים. |
בבמה מאז 31/10/00 3:13 הישודג משה / Ballad for the lost 481823שירה This is the ballad for the lost
Profound as you may be
Imperfect as it is
This is the ballad for the untrue |
בבמה מאז 31/10/00 1:43 ציפי / חברה שלי שירה 481824שירה חברה שלי שירה
יש לה חבר
הוא בן חמש עשרה
לא יותר |
בבמה מאז 31/10/00 1:42 ציפי / אחרי 481825שירה שברתי צלחת וכמה כוסות
אמא נכנסה מיד בצעקות... |
בבמה מאז 31/10/00 1:42 ציפי / אני מרגישה שאני 481826שירה את אופיי וגופי לקבל לומדת |
בבמה מאז 31/10/00 1:42 אנדריי האבת' / שוכבת על מיטתו 481827פרגמנט שוכבת על מיטתו, התקרה נראית כמתרחקת ממני והלאה. חוטים של עשן
נשזרים בין עיני לבינה. טיפות דם מכסות את הקיר עליו אני
נשענת. ציור דואב ותמונות ובכי. |
בבמה מאז 31/10/00 1:41 אז ישיר / אין לנו אופי... וזה כל כך... 481828אהבה שירה זה לא אני,
כבר יומיים...
זו גם לא את,
לפחות לא האחת שחשבתי שאת... |
בבמה מאז 31/10/00 1:40 אנדריי האבת' / תפוזים 481829סוריאליזם סיפור קצר כשהכל נגמר והוא כבר מת, התחלתי לסחוט לו את התפוזים (אלו
שגדלו לו בין השינים). הם היו גדולים וכתומים והדיפו ריח חמוץ
למרחק של כמה עשרות מטרים מהפה שלו. |
בבמה מאז 30/10/00 19:17 אז ישיר / תתחיל לחשוב... ומהר! 481830פרגמנט הילד שמולך... לא יחזור היום הביתה, כי אין לו לאן.
והילדה שעלתה על האוטובוס לצידך, מנסה לשכוח כל היום זכרונות. |
בבמה מאז 30/10/00 18:57 אז ישיר / תקשיבו... תקשיבו!!! 481831פרגמנט כאב.. לא שומעים. מחשבות ... לא רואים. הרהורים... לא יודעים.
ואת הרמזים שלך אף אחד חוץ ממך לא מבין... |
בבמה מאז 30/10/00 18:45 אנדריי האבת' / משאלה 481832קובץ שירים שירה כצללים שפתותיהם הקדושות נעות בגמישות כמעט נוזלית.
לשונן בוקעת את משמעות המילים
ומאוויהם מתנפצים על הקרקע. |
בבמה מאז 30/10/00 18:45 שי הבת / לו (אחת) 481833שירה הייתי יכולה לקמט
את הרעב הזה
ולאכול |
בבמה מאז 30/10/00 18:31 נץ המצוי / פטריה זום אין זום אאוט 481834מונולוג מתחת לאבן גודלת לה פטריה. כן, סתם פטרית שמפיניון
שמנמונת מהסוג הלא ממכר ,והלא רעיל, הפשוט ששמים בסלט. האבן
הזו נמצאת לה בפינה מוצלת בגינתי הלא גדולה, המשופעת בפרחים
עונתיים ובבצלי חורף שבצבצו להם מאוחר מידי . הפינה המוצלת של
הגינה שלי, הינה מקור לא אכזב |
בבמה מאז 30/10/00 18:12 נץ המצוי / גבירה יולדת 481835שירה עתיקה שירה גבירה חבליה הייתה יוצקת/ חשוקה בכלי חרש נשברת
זמירה מהדהדת בבטן נושקת/שיניה חושקת דרכיה משרכת |
בבמה מאז 30/10/00 18:11
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
להקיא זה כמו
הפלה, יוצא לפני
הזמן ולא בצבע
הנכון.
אפס עם בחילה. |
|
