אריק סגל

/

ציפורים נודדות

481816

בדידות

 

שירה

אני אנטנה מרובת זרועות ענפי נפרשים על אחד הגגות על אחת מזרועותי נחתה ציפור ששבה אלי מארצות הכפור

בבמה מאז 8/10/00 3:33 

מורן טוויג

/

קפה

481817

סיפור קצר

השטן עמד בכניסה לגיהינום והציע לכולם לשתות. "קפה?" , הציע במידה מכובדת וגם הציע פחזניות ממולאות קצפת. אלוהיות, ממש גן עדן. הוא שאל לפתע: "מישהו מלמעלה?", ופתאום מישהו הצביע.

בבמה מאז 8/10/00 3:27 

מרי לנצח

/

חסה

481818

סיפור קצר

החסה עצובה אף פעם לא חשבתי שיש לה רגשות ואם היו לה אז כולם נעלמו הרי תלישת העלים האכזרית, זריקת המיותר הכל זה יותר מידי לחסה שפויה

בבמה מאז 8/10/00 3:13 

נעמה הלל

/

הכאב שלי

481819

שירה

לכאב שלי יש נקודה נקודה שכיחה נקודת חן מפתה

בבמה מאז 8/10/00 3:12 

מרי לנצח

/

ילדה יפה

481820

סיפור קצר

תמיד שהייתי הולכת ברחוב ורואה ילדה יפה הייתי חושבת איך היא מרגישה אם היא יודעת שהיא יפה אם הרבה בחורים מתחילים איתה...

בבמה מאז 8/10/00 3:12 

ליברטין אי-שם

/ Second-Hand Mask 481821

אינטרוספקטיבי

 

שירה

Mirrors shatter to pieces when I look at them My soul and self-estimation shatter along For I can't stand my looks which is a crying shame A shame to which I've been holding for way too long

בבמה מאז 8/10/00 3:10 

ליברטין אי-שם

/

ילד קטן ואדום בכלוב

481822

סוריאליזם

 

סיפור קצר

במידה מסוימת, היה זה מרגש כאשר בחרו בי לשמור על היצור בן הזן המיוחד הזה. אמרו לי שהם די דומים לבני-אדם, יש להם מבנה אנטומי דומה, מיחושים ואף הדבר המשונה הזה שנקרא רגשות.

בבמה מאז 8/10/00 3:06 

ליברטין אי-שם

/

סדקים

481823

אינטרוספקטיבי

 

סיפור קצר

הדבר שהכי משונה בעיניי הוא שהן אחת כחולה, אחת ירוקה, כאילו הגנים שלי לא החליטו מה יותר יפה לדעתם. כאילו היה איזשהו צורך להתפשר. אולי בגלל זה, כל דבר אחר שלוקח מקום בחיי חייב להיות מוקצן.

בבמה מאז 8/10/00 2:59 

אופוריה מזויפת

/

והעולם התפוצץ

481824

סיפור קצר

ואנחנו שנינו יושבים מחובקים מקור (אנחנו שפויים מידי למשהו אחר) מסתכלים איך הכל נשרף, לא שבאמת נשאר הרבה, אבל זה כבר לא משנה. כביכול רגע רומנטי, אבל לא בינינו... כי אחרי הכל אנחנו האנשים הכי שפויים (ולא רק בגלל שרק שנינו נשארנו)

בבמה מאז 8/10/00 2:57 

אופוריה מזויפת

/

היא

481825

שירה

לוקחת עוד מנה רק בגלל שבא לה... לדפוק ת'ראש בקיר או לדפוק כדור

בבמה מאז 8/10/00 2:50 

עמי ברנד

/

קינה

481826

שירה

"אהבה היא דבר טבעי ואמיתי אבל לא לאנשים כמונו" מלמלתי אז את המילים חשבתי להסיר את הקללה

בבמה מאז 8/10/00 2:50 

עמי ברנד

/

שיר נובמבר

481827

שירה

למדיני כתמי בוקר לוחכים את הלובן הדק

בבמה מאז 8/10/00 2:48 

עמי ברנד

/

סנטימנטאליות

481828

שירה

יונים ביצירתו של אלוהים כמו משיחת מכחול על פני השמיים

בבמה מאז 8/10/00 2:44 

ליברטין אי-שם

/

קלישאה

481829

התבגרות

 

סיפור קצר

הוא יכל לסלוח לה על הכל. על המוסיקה שהיא שמה ברקע, בחדר שלו. על השמיכה שעדיין כיסתה אותם, למרות שהם היו כבר בפתח הקיץ ובעצם האקט עצמו היה אמור לחמם אותם, כי אחרת היא לא היתה פותחת לרווחה את החלון. בשביל האווירה, היא אמרה. שיהיה, בשביל האווירה.

בבמה מאז 8/10/00 2:43 

וולנד גריי

/

ערפל

481830

שירה

בערפל אני יכול לצאת החוצה והעולם כמו תמונה או שיר חוזר להיות יצירת אומנות מאחזי העיניים מסתתרים בבתיהם ורק המכשפים עוזרים אומץ

בבמה מאז 8/10/00 2:41 

ערן ב.י.

/

באים לעזרה

481831

סיפור קצר

החופש הגדול. קבוצת ילדים בקייטנה, פיותיהם דביקים מהקרטיב היומי, חוזרים עכשיו באוטובוס מאיזה טיול. נעים בכסאות שלהם בחוסר מנוחה. הולכים קדימה ואחורה ומשגעים את הנהג והמדריכה. תזזיתיים כמו הגיל שלהם. סיפרומו.

בבמה מאז 8/10/00 2:36 

ערן ב.י.

/

הולדת הסיפרומו

481832

סיפור קצר

רוצים לדעת מה השלב הבא באבולוציה של הסיפור הקצר? כנסו ותקראו את המניפסט הזה. טרחתי עליו רבות. אני לא בטוח שתקבלו תשובה ברורה, אבל אני מבטיח לכם ניסיון אצילי ומנוסח היטב לתת פיתרון למצוקת האורך והקצב בז'אנר הסיפור הקצר. אחר כך תלכו לקרוא את "באים לעזרה"

בבמה מאז 8/10/00 2:34 

ערן ב.י.

/

עד ראש הגג

481833

תסריט

יוסי עומד על גג בניין גבוה ומתכוון לקפוץ למטה. לידו מונח טייפ בו השאירה לו חברתו לשעבר, נעמה, הודעת פרידה. היא התאבדה כמה ימים קודם לכן. מישהו מבחין בו מלמטה. מתקשרים למשטרה. שולחים פסיכולוג. קוראים לו ספי.

בבמה מאז 8/10/00 2:33 

ערן ב.י.

/

בראשית היצירה

481834

פרגמנט

האור רץ פעם ראשונה. מחליק בצינורית מוסווית בתוך הכלום הגדול, לאן תגיע, לא ידוע. נתיבי מסלולה וייעודה קבועים מאז ראשית כל הזמנים והסיום, ורק העכשיו טובע בערפל סמיך של אי וודאות, חמימה, נעימה, ממכרת.

בבמה מאז 8/10/00 2:33 

ערן ב.י.

/

בין העיתים

481835

שירה

בנקודת הזמן הזאת כשהעבר, עבר והעתיד, עתיד לבוא

בבמה מאז 8/10/00 2:29