אור פירסט

/

ארנב הניסויים של דוקטור ק...

481816

סיפור קצר

"יוריקה!" צעק דוקטור קלמפטוף."סוף סוף מצאתי את התרופה הבלעדית ליתושים בצפון מזרח אוזבקיסטן". האמת היא שבעקרון הייתי שמח בשבילו, ובשביל כל שאר האנושות. רק מה , אני הייתי זה שינסה את התרופה הזאת לפני כולם.

בבמה מאז 18/10/00 15:07 

רואי חסון

/

הוראות הפעלה

481817

שירה

ואם נשימתי האחרונה תעמוד עטופה לבן באמצע החדר נגיד, בסוף אפריל

בבמה מאז 18/10/00 15:03 

ורד סילבר

/

רוח סתווית

481818

שירה

ורוח סתווית העיפה אשליות דרך החלון החוצה

בבמה מאז 18/10/00 14:57 

איתי ברק

/

לא מעניין אותי מה שלומו!

481819

מונולוג

לא מעניין אותי מה שלומו!!! השאלה הדבילית הזו. אל תדברי עליו גם לא כדי להעביר את הזמן סתם ככה. לא!.

בבמה מאז 18/10/00 3:21 

איתי ברק

/

תהיות, שאלות, רגשות.

481820

סיפור קצר

כמעט כל יום יוצא לי לטייל לעצמי קצת בתוך הראש לעבור על היום שהיה לחשוב מה יהיה, אבל יותר מהכל להתנצח עם השאלות שלי.

בבמה מאז 18/10/00 3:20 

עינת אלף

/

ואני לבדי

481821

שירה

וחסרה לי ידך - עוברת בשערי ואצבעותיך מלטפות בגבי ועיניך צוחקות אלי בחושך

בבמה מאז 18/10/00 3:19 

אני כוהנת

/

ספור למלכה מתחילה

481822

פרגמנט

היום אני יודעת שבאמת ברכה של פיות יכולה להתגשם.

בבמה מאז 18/10/00 3:19 

יעל לביא

/

נגיעה אסורה

481823

סיפור קצר

משהו שעברתי בחיי שהשפיע עלי מאוד לכל ההמשך... אמור להעביר מסר גדול לכל קוראי קטע זה... מקווה שתבינו את מטרתו!

בבמה מאז 18/10/00 3:18 

גל גוטליב

/

עד העונג הבא

481824

סיפור קצר

אמצע שום מקום, ואומרים לך תשמור. פשוט הורג אותי הקטע הזה. "על מה לשמור?" אתה עוד מנסה למצוא איזה הגיון. "על המקום הזה" מתקבלת התשובה הבלתי נמנעת. "אבל אין פה כלום. רק חול ועמודי חשמל", אתה עוד מנסה לשכנע איך שהוא. "אנטנות", מתקן אותך האחראי.

בבמה מאז 18/10/00 3:14 

אבי הדס

/

הסוף

481825

מוסיקה

בשלהי הקייץ בנימה אפוקליפטית , מתחיל הסוף

בבמה מאז 18/10/00 3:11 

פיני שיפון

/

תן דעתך

481826

שירה

בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת - אין מי שיתקן אחריך.

בבמה מאז 18/10/00 3:09 

פיני שיפון

/

הרוח והגשם

481827

שירה

ישנם ימים אשר אין בהם חפץ ומטר לא ניתך על הארץ - וארטיב את פניי במי ברז

בבמה מאז 18/10/00 3:04 

איתי ברק

/

פשטות

481828

מונולוג

לפעמים אני תוהה על זה ומגיע למסקנה היחידה שיכול להיות שדברים באמת כ"כ פשוטים רק שאנחנו בני האדם תופסים אותם בתור דברים מסובכים ומורכבים ונותנים לכל האמוציות שמעורבות לשנות את מהלך הדברים.

בבמה מאז 18/10/00 3:02 

ג'ו אובניון

/

שאיפות ומסיכות

481829

שירה

ההופעה הגדולה נגמרה והחיים ממשיכים יצאנו מההצגה ועטינו את המסכות על הפנים מתחבאים מהעולם והמציאות ונפשי שלי כעת בתהליכי גאות אז הורדתי את הוילון וסיימתי את ההצגה (קובץ שירים)

בבמה מאז 18/10/00 2:49 

ג'ו אובניון

/

טירוף והקרבה

481830

שירה

בנגיעה קלה כמו רוח נעימה במגע סתמי חיכוך עולמות הלב בעננים מחפש תשובות צמרמורת בגוף אז עוברת ואת לידי חולפת (קובץ שירים)

בבמה מאז 18/10/00 2:47 

ג'ו אובניון

/

חיים אחרים ולהבה

481831

שירה

וכך ממשיך המשחק ואין אחד שנשאר לו בצד כי החיים כל הזמן בנו מהתלים נעים שמאלה ימינה ולפנים אנו רודפים אחריהם שלא יברחו והם במנוסתם ממשיכים אז עצרתי לרגע לנוח (קובץ שירים)

בבמה מאז 18/10/00 2:45 

ג'ו אובניון

/

גיהנום

481832

סיפור קצר

הוא כל היום ממלמל לעצמו גיבובים ושטויות על זה שהוא אלוהים ומה הוא עושה פה בכלל. נשמע די טיפשי שאלוהים יהיה בגיהנום, אבל יכול להיות שאחרי שאתה חי כל כך הרבה זמן כמו שאלוהים חי, אתה בטח עשית מלא טעויות, הרי בכל זאת הוא גם רק בנאדם

בבמה מאז 18/10/00 2:43 

ג'ו אובניון

/

ההצגה

481833

סיפור קצר

במקום בו מתחיל הטירוף, שם נגמר השיגעון. טירוף הוא תיאטרלי, בעל קסם מושך אתה מבין. אל לו למטורף להזרק לתוך המציאות ולחפש את עצמו, הוא צריך להריח את אשר שאר האנושות רואה. הוא צריך לזרוק שורות שייקספריות באוויר, להפוך את החיים להצגה אחת גדולה בה הוא השחקן

בבמה מאז 18/10/00 2:40 

ג'ו אובניון

/

רגשות הזמן

481834

סיפור קצר

אני יושב לבד עכשיו. בגינה נטושה ורגועה. הרוח היא יחידה שהזדמנה לכאן חוץ ממני והתיישבה היא מולי בספסל השני. העצים שקטים והספסלים בלאט מספרים על ימים אחרים. לוחשים, כמנסים לספר על מיליוני מעשיות שהתרחשו כאן ומיליוני רגעים שעברו פה על אנשים שהיו. חיים שנבנו,

בבמה מאז 18/10/00 2:20 

ג'ו אובניון

/

תודעה

481835

מונולוג

אני נוסע במכונית בליל הקיץ החם, המזגן מלטף אותי וברדיו מתנגן לו שיר רגוע של דיוויד בואי כמדומני. אני מרגיש שלווה ורוגע. כבר הרבה זמן שהמים סוערים בי מבפנים ואני אפילו לא יודע למה, אבל היום, ממש ברגע זה אני שליו ונינוח ושלם. חוזר למקומות נשכחים שלא נגעתי

בבמה מאז 18/10/00 2:19