יפתח בראודה

/

לילה-בוקר

481816

שירה

אני מברר אותך לעצמי בחושך, תשני בעת אחר. אור בגילופין, מצל ומסתיר, אני מחליט ובורר: זה כתף, זה יד, מרפק.

בבמה מאז 30/10/00 5:34 

איציק גרינוולד

/

הרהור של אחר צהריים

481817

אהבה

 

שירה

הרהור של אחר צהריים הקפה שבכוס מתקרר ברדיו מתנגן עוד שיר לשניים אבל השקט בתוכה שורר

בבמה מאז 30/10/00 5:34 

יפתח בראודה

/

אור על עור

481818

שירה

אור על עור גבעול בקנקן על השולחן צללי גופים נוגעים בסיד לבן

בבמה מאז 30/10/00 5:31 

רוני מרדכי

/

שבוע שכזה

481819

סיפור קצר

בשבוע שבו רציחות התחוללו לצד הארכת חיי אנשים חולי לב בכמה שנים, בשבוע שהמשיך במפולות פוליטיות ונגמר בנצחון האנדרדוגים בכדורגל אי אפשר היה שלא לסיים בסיומת מאוד לא מקורית.

בבמה מאז 30/10/00 5:31 

אינדיגו מולד

/

לא יכול

481820

שירה

אני לא יכול לומר לך שאני אוהב אותך כי באהבה אני מתכוון ש . . . אני לא יכול בלעדיך וכשהילת החביבות שלך מקיפה אותי...

בבמה מאז 30/10/00 5:29 

דביר שחור

/

כמו חתול

481821

שירה

מי הוא מי? מה הוא מה? זום זום זום ליי ליי ליי

בבמה מאז 30/10/00 5:21 

משה שטייניץ

/

מוות לאהבה

481822

שירה

אביב נוסעת היום לא משאירה לי שום מזכרת היא נוסעת ואמרה שלא תחזור שלא אראה אותה עוד בחיים האומללים שלי ולא שממש רוצה לראות אותי

בבמה מאז 30/10/00 5:20 

דביר שחור

/

טאקי

481823

שירה

ארוך מה ארוך? תשלול מה לא ארוך, ותדע מה ארוך מה? מה מה? תשלול מה לא מה, ותדע מה מה אני הולך עכשיו למה?

בבמה מאז 30/10/00 5:20 

משה שטייניץ

/

היה לי חבר

481824

סיפור קצר

היה לי חבר, אולי עדין יש לי, היה לו מין גישה כזאת לעולם שאף אחד לא היה מבין, ואפילו אנשים כעסו עליו לפעמים, לא שהם הבינו מה הוא אומר או למה לעזאזל הוא מספר להם את זה, אבל הם כעסו עלו "ליתר ביטחון".

בבמה מאז 30/10/00 5:20 

מוטי לקסמן

/

אם האויר לא היה שקוף

481825

שירה

שקיפות האויר מאפשרת מלחמה גם תקווה

בבמה מאז 30/10/00 5:18 

עידן כספרי

/

לפעמים גם קיפאון הוא זרימ...

481826

פרגמנט

במרכז התמונה שעצרנו, בשני צבעים ובשפע גוונים, נמצאת דמות התופסת אותנו מיד, דמותו של גבר האוחזת בבשרניותו את העין.

בבמה מאז 30/10/00 5:13 

נץ המצוי

/

גו'קית

481827

סיפור קצר

קראתי לה ג'וקית . והייתה לזה סיבה טובה , מבנה הפנים והמרדף הבלתי פוסק אחרי נמלים עמלות תפש את רוב שעות הפנאי שלה והיו לה הרבה כאלה והעיניים, כמה תום כמה שמחה, ואיפה נפגשנו?

בבמה מאז 30/10/00 5:10 

נץ המצוי

/

אוסף של קוצים

481828

ארספואטיקה

 

שירה

אתם יודעים? יש לי אוסף של קוצים יש לי קוצי בר לאנשים עם טעם מר

בבמה מאז 30/10/00 5:08 

נץ המצוי

/

אהבה נבזית

481829

אהבה

 

שירה

כותרתה הממולחת דקיקות חיוכה הבלעדי אני מוצא, עדנה לבלותה

בבמה מאז 30/10/00 5:07 

עידן כספרי

/

העצם היפה מכל

481830

מסה

לשם מה אנחנו יוצרים? האם כדי להגיע לרגעינו האחרונים שנהרה של סיפוק מונחת בזוית פינו? הרי כל חיינו אנו עסוקים באלפי מהלכים קטנים שתכליתם אחת: עוד רגע של קיום... האם ישנה משמעות מעבר לזאת?

בבמה מאז 30/10/00 5:07 

נרקיס סרוצ'י

/

אל חוש הזמן

481831

שירה

מכוניות טסות במהירות של 220 קמ"ש ואתה הזוי פוסע לתוך ערפילי החוש פוסע

בבמה מאז 30/10/00 5:07 

דפנה רוזנצוייג

/

בת מלך הים

481832

שירה

אני, כמו בת מלך הים, לא נותנת לאף אחד לסרק מחלפותיי ולנעוץ בהם צדפים.

בבמה מאז 30/10/00 5:03 

אורן גרצמן

/

המאזנים

481833

מדע בדיוני

 

סיפור קצר

רוע, יש לציין, פשוט מאוד גדל על אנשים, נדבק אליהם בצורה של גידולים תת אטומיים. זיהומים סביבתיים או זיהומים נפשיים של אנשים בעלי גידולים כאלו יכולים להשפיע על כל אחד ואחת מאתנו. הרוע הוא לא יותר מתופעה כימית פשוטה, כמו כל מחלה אחרת הניתנת לריפוי...

בבמה מאז 30/10/00 5:03 

דפנה רוזנצוייג

/

מנת יתר של אושר

481834

שירה

מנת יתר של אושר במבטך הכלבלבי. אני רוצה להיכנע ללהטוטי מלותיך, שירצו אותי לכמה רגעים. ניסע ללונדון כדי שתוכל לאהוב אותי יותר משאוכל לאהוב אותך אי פעם.

בבמה מאז 30/10/00 5:02 

אירית רוס

/

נשמת חורף

481835

שירה

עלה אחד בודד נושר לו מעץ החלומות שביב תקווה בצורת ענן מתאדה לו משמי דמעות חלום שבור שמחפש מרפא אבל לא יודע אצל מי ומכל התקוות הכי שבורות, הכי שבורה זו אני

בבמה מאז 30/10/00 5:01