שחר אור

/

הארה

481816

אלוהים

 

שירה

זה לא בגלל שהערת אותי, ולא בגלל שנהניתי, ואפילו לא בגלל שאני אוהבת אותך. חוויתי הארה אלוהית.

בבמה מאז 15/10/00 8:58 

שחר אור

/

מפה לאוזן

481817

סיפור קצר

אוזן זה דבר די מגוחך כשחושבים עליו מקרוב. אני מקרב אותה אל פי וצועק לה חזק שתשמע: "אני הוא אני. אני הוא האמן. אני הוא האמן". היא לא שומעת דבר. חפץ דומם וקר. אני משליך אותה מעלי, והיא מרחפת באוויר כעלה בשלכת.

בבמה מאז 15/10/00 8:57 

שחר אור

/

סובבות אותי

481818

שכול

 

שירה

סובבות אותי כולכן מכל עבר. גופכן מוטה לאחור, ופרי אהבתכן בולט לפניכן, שיניכן אוחזות בו.

בבמה מאז 15/10/00 3:13 

שחר אור

/

עקרה

481819

שירה

לכי אל המדבר אישה, וצעקי צעקה גדולה אל ראשי הרים המחודדים. רק ההד יענה לך.

בבמה מאז 15/10/00 3:13 

נץ המצוי

/

אחרון המוהיקנים

481820

אהבה

 

שירה

לדעת את אחרון המוהיקנים השזורים בעיני רוחך

בבמה מאז 15/10/00 2:29 

נץ המצוי

/

קברו אותו תחת הסוכה

481821

סיפור קצר

קברו אותו תחת הסוכה, וזה לא שמת ביום טוב ראשון של חג, כבר מראש השנה התפגר. אבל הוא ביקש להיקבר במקרר של חנה השכנה עד שיבנו את הסוכה. והם הקשיבו לו כמו שתמיד היו רגילים להקשיב לו כשעוד היה מנהל את חגיגות ליל כל הקדושים.

בבמה מאז 15/10/00 2:28 

אורנית בלנק

/

לשחות באוויר

481822

סיפור קצר

אני רוצה לשחות בתוך האוויר הזה, הכחלחל, של ערב קיץ לוהט. אני רוצה לשחק אתו בין האצבעות, ללעוס אותו ואז לירוק בעוצמה. אני רוצה לכבוש את השמיים האפורים וגם את הכתום הנוגה של השקיעה הזאת, המלוכלכת. אני רוצה לעוף ליד הציפורים, בדרך למקומות חדשים שאין בהם כאב.

בבמה מאז 15/10/00 2:28 

מיצי מיאו

/

לבנון 94

481823

יומן

 

סיפור קצר

התקופה היא אמצע שנת 94 בקיץ. אותה התקופה היא המעבר בין התקופה עד אותו הקיץ, כשצה"ל שולט בלבנון ביד רמה, והחיילים חוזרים הביתה עם סיפורי הגבורה, ורשימת ה"חיזבלונים" שהם חיסלו, לבין התקופה שמאז אותו קיץ ,שבה התהפכה המגמה, וצה"ל הפך משולט לנשלט.

בבמה מאז 15/10/00 2:23 

קייסין איט

/

גן ילדים

481824

סיפור קצר

באמת שלא ידעתי שאוכל אסור לטבול בשמן למכוניות - זה נראה לי כמו שמן רגיל ביותר....

בבמה מאז 15/10/00 2:23 

מיצי מיאו

/

שיר מחאה?

481825

סאטירה

 

שירה

הייתי רוצה להופיע על אנדרטת האוניברסיטה, ששמי יהיה חקוק באותיות שחורות. הייתי רוצה להופיע על אנדרטת האוניברסיטה, וביום הזיכרון ידברו עלי רק טובות. יגידו שמלח הארץ, יגידו שהייתי גיבור, שזו זכות גדולה הייתה אותי להכיר, וזוהי זכות אותי לזכור.

בבמה מאז 15/10/00 2:21 

תמיר דוחובניי

/

קיומיות

481826

מונולוג

קיומיות. מילה מוזרה עם השלכות מוזרות עוד יותר. לא רק המילה מוזרה אלא גם מה שהיא מייצגת.. הקיומיות עצמה היא המוזרה מכל.

בבמה מאז 15/10/00 2:07 

תמיר דוחובניי

/

משקפיים

481827

סיפור קצר

הוא אמר לי שהוא אוהב אותי. התרגשתי. פכרתי את כפות ידיי. עצמתי עיניי והשפלתי מבטי. דמעה ניגרה בקצה העין. הרמתי שוב את ראשי להביט בו, באדם שאוהב אותי יותר מכל. פתחתי את עיניי. הוא נעלם.

בבמה מאז 15/10/00 2:06 

תמיר דוחובניי

/

מציאות נפרדת

481828

סיפור קצר

הייתי בדרכי חזרה הביתה מיום נפלא. קו 7 שנסעתי בו כל כך הרבה פעמים הסיע אותי שוב הביתה. אני אוהב להתבונן באנשים שעולים ויורדים מהאוטובוס.

בבמה מאז 15/10/00 1:59 

אדי פרל

/

אני והסורק

481829

פלסטיקה

עיבוד של סריקה. זה קשה לא להזיז את העיניים.

בבמה מאז 15/10/00 1:46 

דויד אלמוזנינו

/

נקניק ביתי

481830

יומן

 

סיפור קצר

במוגדור(עיר במרוקו) אבי היה סוכן -נוסע של חברת סוכריות צרפתית , היה מספק סוכריות , לחנויות הקטנות בכפרים הערבים הכי נידחים חבריו המוסלמים אהבו לפנק אותו בתוצרת מקומית, כל פעם שהגיע הביתה, אחרי היעדרות של כמה ימים היה מביא אייתו דבר מה שקנה או קיבל

בבמה מאז 14/10/00 20:50 

אדי פרל

/

כתם

481831

שירה

הפיל בטעות את המקרן. ומשהו התקלקל. כתם גדול נותר על הילד.

בבמה מאז 14/10/00 20:49 

אדי פרל

/

ויניל

481832

שירה

יושב בתוך מקלט, מעל האדמה.

בבמה מאז 14/10/00 20:45 

אדי פרל

/

קמטים

481833

שירה

שסע על הפנים, לפעמים מוסתר. טומן בחובו צרות מהעבר.

בבמה מאז 14/10/00 20:45 

אדי פרל

/

מעגלים

481834

שירה

סלבריטי בתוך חברה. חברה מסויימת.

בבמה מאז 14/10/00 20:42 

קטי גולן

/

מחשבות לאור המאורעות

481835

שירה

אותם דברים אשר קרואים מחשבותי

בבמה מאז 14/10/00 20:42