ליברטין אי-שם

/

קלישאה

481796

התבגרות

 

סיפור קצר

הוא יכל לסלוח לה על הכל. על המוסיקה שהיא שמה ברקע, בחדר שלו. על השמיכה שעדיין כיסתה אותם, למרות שהם היו כבר בפתח הקיץ ובעצם האקט עצמו היה אמור לחמם אותם, כי אחרת היא לא היתה פותחת לרווחה את החלון. בשביל האווירה, היא אמרה. שיהיה, בשביל האווירה.

בבמה מאז 8/10/00 2:43 

וולנד גריי

/

ערפל

481797

שירה

בערפל אני יכול לצאת החוצה והעולם כמו תמונה או שיר חוזר להיות יצירת אומנות מאחזי העיניים מסתתרים בבתיהם ורק המכשפים עוזרים אומץ

בבמה מאז 8/10/00 2:41 

ערן ב.י.

/

באים לעזרה

481798

סיפור קצר

החופש הגדול. קבוצת ילדים בקייטנה, פיותיהם דביקים מהקרטיב היומי, חוזרים עכשיו באוטובוס מאיזה טיול. נעים בכסאות שלהם בחוסר מנוחה. הולכים קדימה ואחורה ומשגעים את הנהג והמדריכה. תזזיתיים כמו הגיל שלהם. סיפרומו.

בבמה מאז 8/10/00 2:36 

ערן ב.י.

/

הולדת הסיפרומו

481799

סיפור קצר

רוצים לדעת מה השלב הבא באבולוציה של הסיפור הקצר? כנסו ותקראו את המניפסט הזה. טרחתי עליו רבות. אני לא בטוח שתקבלו תשובה ברורה, אבל אני מבטיח לכם ניסיון אצילי ומנוסח היטב לתת פיתרון למצוקת האורך והקצב בז'אנר הסיפור הקצר. אחר כך תלכו לקרוא את "באים לעזרה"

בבמה מאז 8/10/00 2:34 

ערן ב.י.

/

עד ראש הגג

481800

תסריט

יוסי עומד על גג בניין גבוה ומתכוון לקפוץ למטה. לידו מונח טייפ בו השאירה לו חברתו לשעבר, נעמה, הודעת פרידה. היא התאבדה כמה ימים קודם לכן. מישהו מבחין בו מלמטה. מתקשרים למשטרה. שולחים פסיכולוג. קוראים לו ספי.

בבמה מאז 8/10/00 2:33 

ערן ב.י.

/

בראשית היצירה

481801

פרגמנט

האור רץ פעם ראשונה. מחליק בצינורית מוסווית בתוך הכלום הגדול, לאן תגיע, לא ידוע. נתיבי מסלולה וייעודה קבועים מאז ראשית כל הזמנים והסיום, ורק העכשיו טובע בערפל סמיך של אי וודאות, חמימה, נעימה, ממכרת.

בבמה מאז 8/10/00 2:33 

ערן ב.י.

/

בין העיתים

481802

שירה

בנקודת הזמן הזאת כשהעבר, עבר והעתיד, עתיד לבוא

בבמה מאז 8/10/00 2:29 

ערן ב.י.

/

געי בי

481803

שירה

עטפיני בקוויך השחורים השאירי רישומך על דפי הלבן והגדול ואז קמטי חזק חזק כמו אגרוף כמו לב.

בבמה מאז 8/10/00 2:28 

ערן ב.י.

/

טובאס

481804

שירה

בעודי צועד בסמטאות נושק לכל המזוזות שאך לפני רגע

בבמה מאז 8/10/00 2:24 

אבי ארז

/

לאור

481805

אהבה

 

סיפור קצר

אתמול בלילה חלמתי שאתה מת, חלמתי שמדברים על זה ברדיו ולא הפסיקו לצלם אותי מחבק את אימא שלך בהלוויה צבאית מלוקקת, הם ירו באוויר צרור יריות ובכל ירייה נזכרתי במשהו אחר, בום,

בבמה מאז 8/10/00 0:15 

אבי ארז

/

הוא התקשר

481806

אינטרוספקטיבי

 

סיפור קצר

הוא בדיוק התקשר כשהם שכבו, היא ידעה את זה, היא הרגישה שהצלצול הזה זה הוא, משהו בתוכה אמר לה "הנה את שוכבת עם מישהו אחר וההוא מתקשר, כאילו בדווקא",

בבמה מאז 8/10/00 0:10 

אבי ארז

/

לא במקום

481807

הומור

 

סיפור קצר

אני ממש לא מבין למה אבל אני מרגיש ממש לא רצוי, כל-כך לא במקום, כמו נוד בחליפת חלל, כמו אוטו-זבל באמצע הרצליה פיתוח בבוקר אביבי, כמו שוטר בגן-ילדים, כמו דריכה על קקה בדרך לראיון עבודה, מן הרגשה כזו של "

בבמה מאז 8/10/00 0:04 

מולי רביץ

/

אורחים לא קרואים

481808

שירה

שומעיי היקרים, תודה שבאתם. אתם מפריעים לי כרגע ולא השארתם לי ברירה אלא

בבמה מאז 7/10/00 23:56 

אבשלום גיסין

/

הולך טוב ביחד

481809

סיפור קצר

"חלמתי שצ'ייקובסקי היה אשה" הוא אמר לי יום אחד. לפעמים נראה לי שזה כל מה שמעסיק אותו, וכשמגיעה השעה הזאת ביום, שום דבר לא מזיז לו. לא חשוב כמה אבקש, או אתחנן או אפילו אנסה לפתות אותו, הוא לא יוותר על זה. הוא יושב על הספה, עיניו עצומות, מאזין.

בבמה מאז 7/10/00 23:55 

אבשלום גיסין

/

הסוף

481810

שירה

אני יושב לבדי ובוהה בה לא יודע מתי יגיע הרגע ויודע שכמותי עוד רבים נפלו ויפלו ברשתה

בבמה מאז 7/10/00 23:53 

אבשלום גיסין

/

אסטרופיסיקה

481811

שירה

אי שם מעל לכוכבי הלכת הנוראים, בשמיים ממעל העשויים חלומות היה כוכב בודד שמעולם לא זז ממקומו

בבמה מאז 7/10/00 23:52 

י אפור

/

הפינה שלי בעולם

481812

שירה

בפינה שלי בעולם אין כלום, רק אוויר ואני, גם אני איני שם הפינה לבדה בודדה ושוממה

בבמה מאז 7/10/00 23:45 

רועי ברנר

/

שוקו ולחמנייה

481813

קונספירציה

 

סיפור קצר

מעולם לא הייתה לי את החוויה של שוקו ולחמנייה, וגם לא הייתי בקייטנה. מאז החליטו שאני אנטי חברתי, אולם נתנו לי טיפול אישי.

בבמה מאז 7/10/00 23:44 

רועי ברנר

/

נגמרתי

481814

שירה

נגמרות המילים משפת אימי היפה, אף לא עם רוח ואילו אף עם חום; מידבר אלי שר בצוהרי יום . אזלו אט, אט, מילה נושרת ממילה, לבסוף לשון, היא ריקה. יבש על פי השמש, דעך על פי צום, ידי קפאו לא מקור, מחוסר דרור...

בבמה מאז 7/10/00 23:42 

אופק אור

/

תאווה

481815

סיפור קצר

החלל היה מלא בגופות מתזזות, מחליפות צבעים באור צרחני מהנורות שבתקרה. הבל לח ויזוע שטף את פני, ויחד עם חברי פניתי לעבר פינת הישיבה, שם השתרעתי כהמום. לקח לי זמן לחזור למציאות. לא ששתיתי או משהו, פשוט הייתי קצת חולה, והראש התרומם כבלון הליום להזיות חלומיות

בבמה מאז 7/10/00 23:41