גיא לכיש

/

סיפורי נזלת

481776

סיפור קצר

מטבעו מאמין האדם שלכל פרט ופרט , בין אם הוא זכר או נקבה , חי או דומם , טוב או רע יש תפקיד למלא בעולמנו הכחלחל , מעין משימה או מסע חיים בו חייב האדם לעבור דרך מס' תחנות לפני שיוכל לפרוש אל מנוחתו .

בבמה מאז 14/10/00 20:30 

גיא לכיש

/

טלויזיה חדשה

481777

סיפור קצר

הטלויזיה בבית כבר מאוד ישנה , התמונה כל הזמן קופצת , אנחנו משתמשים בשיטה הנפוצה ונותנים לה איזה צ'פחה או כאפה ידידותית ולפעמים גם מכה כואבת, קשה לה היא כבר לא צעירה כמו פעם אבל היא לא מתלוננת, למדה לקבל את זה כמו גבר

בבמה מאז 14/10/00 20:23 

קימבר קימי

/

כל אחת צריכה לדאוג לזיוני...

481778

סיפור קצר

ככה אמרתי לאפי, כשהודיעה לי שהיא לא תוכל לצאת איתי למסיבה, כי היום בא לה על אופיר, אהוב חייה הבלתי מושג. ככה זה תמיד אצלנו, היא הוסיפה, אני תמיד זו שמתקשרת אליו והוא מושך אותי עד הרגע האחרון, אם בא או לא בא.

בבמה מאז 14/10/00 20:18 

שחר אור

/

ארוטיקה - ממחזור חומרת הנ...

481779

מדע בדיוני

 

סיפור קצר

הלנה המשיכה את השיחה איתי, מלמדת אותי כללי התנהגות בסיסיים, איך כדאי לבקש מתוכנה שתעשה משהו. על היופי, שהוא זכות טבעית לכל תוכנה. על הפצעים שגורם לה שימוש במשתנים גלובליים, על העוצמה המתחבאת ברקורסיה. "אם רק תרצה ללמוד, נוכל להיות צוות מנצח ילד" אמרה.

בבמה מאז 14/10/00 20:08 

ליברטין אי-שם

/

למה אני שונאת דיסקוטקים

481780

פרגמנט

מיכל תמיד מדברת איתי בשבח המסיבות שלה בשל היותן מקוריות. היא רואה כל דבר שהיא עושה כמקורי, בין אם מדובר בלשים את שקיות הזבל שלה בפחים של השכנים, ובין אם מדובר בדרך שבה היא זורקת בחורים/בחורות שהיא יוצאת איתם, לרוב אחרי שהיא יורדת להם והם מתחילים לחפש...

בבמה מאז 14/10/00 19:33 

מרט בלצר

/

בתוכי

481781

מונולוג

הלב.... והראש.... והעין.... ואני.... ואתה... ואת.... ואשליה.. אחת, גדולה כמובן. ושוב... שוב מה? שוב אני... זה מסתכם רק בי... ובלב שכואב ופועם לפעמים ללא מטרה לפעמים הוא פועם על מנת לפעום, על מנת שמתישהו יוכל לפעום ולדעת למען מה....

בבמה מאז 14/10/00 19:00 

איציק לוי

/

על אורית ישראלי ז''ל

481782

פרגמנט

מחשבות על נערה מוכשרת שהלכה לעולמה

בבמה מאז 14/10/00 18:59 

ד ב

/

אשה עם עצמה

481783

פלסטיקה

אמנות המין... רישום ש/ל

בבמה מאז 14/10/00 18:49 

דויד אלמוזנינו

/

אשת החייט

481784

אהבה

 

סיפור קצר

זה סיפור על שלמה שחוזר לעיירה הצפונים אחרי שירות צבאי, הוא לא מצא עדיין עבודה, חבריו הקרובים עזבו את העיירה כידי ללמוד בעיר, הוא מעביר את זמנו בציור נופים מהעיירה אך מוחו מוטרד מדברים אחרים, הישועה תבוא לו ממקור בילתי צפוי.

בבמה מאז 14/10/00 18:45 

משה שרר

/

למה...?

481785

פיסול

 

פלסטיקה

הוא לא הבין למה הוא שאל... אף אחד לא ענה...למה?

בבמה מאז 14/10/00 18:44 

משה שרר

/

החיים...

481786

פיסול

 

פלסטיקה

גם כאן הפסל עשוי מחימר מחשבה דמיון והמון נשמה... אם נסתכל פנימה תמיד נראה יותר...ואולי נבין... {חוץ מזה אשמח לקבל כמה מילים על העבודות שלי)

בבמה מאז 14/10/00 18:44 

משה שרר

/

מחשבות...

481787

פיסול

 

פלסטיקה

פסל עשוי מחימר מחשבה דמיון והמון נשמה... אם נסתכל פנימה תמיד נראה יותר...

בבמה מאז 14/10/00 18:43 

דויד אלמוזנינו

/

ברוך פריבר

481788

ארצישראל

 

סיפור קצר

סיפורים קצרצרים בסיפור אחד על ילדותי במרקש לקראת סוף מלחמת העולם השניה , על העיר מרקש על יחודיותה, על "המדינה"שלה, על שוק התבלינים הריחני והציבעוני ועל סימתאותיה הצרות.

בבמה מאז 14/10/00 18:42 

צפיחית ספיר

/

קוֹקְטֵייל - שירה

481789

שירה

והגישי לי קר את הכחש המר השקוף, המוכר שאני אוהב

בבמה מאז 14/10/00 18:37 

משה שרר

/

סוף הסרט

481790

שירה

מול הים השקט מול שמיים שחורים ירח עומד מלכת אנחנו עומדים כמו בשלכת

בבמה מאז 14/10/00 18:35 

משה שרר

/

שלב

481791

שירה

עוד מעט גומרים עוברים עוד שלב עוד מעט הולכים הזמן נגנב...

בבמה מאז 14/10/00 18:34 

שחר אור

/

טיפה

481792

ארוטי

 

שירה

מלקקת טיפה מעורך הצח. טיפה ממקור לא ידוע, שגלשה לה לאורך איבריך, ועד ללשוני.

בבמה מאז 14/10/00 18:33 

שחר אור

/

מיתוס

481793

ג'ננה

 

שירה

נאבקת בפרווה העוטה אותי, בשיני המתארכות, באוזני המתחדדות, באפלה העוטפת את מוחי.

בבמה מאז 14/10/00 18:33 

אבי ארז

/

משה לא-בטוח, זיכרונות מהו...

481794

מסעות

 

סיפור קצר

אני זוכר געגוע, אולי, לא בטוח, עבר קצת זמן, וניקוטין, עבר גם הרבה ניקוטין, ואולי גם דברים אחרים, לא זוכר. זוכר שמש, זוכר ים, ירוק! זוכר הרבה ירוק בכל מקום, וכחול וסגול וצהוב וחושך.

בבמה מאז 14/10/00 18:30 

נופר פרי-אל

/

הגבר הטיפוסי

481795

אהבה

 

סיפור קצר

הגבר הטיפוסי נכנס למערה שלו ונעל אחריו את הדלת. קולות שיקשוק שרשראות הברזל היוו מוסיקת רקע מתאימה לתהליך נעילת הרגשות בו היה עסוק כרגע. הוא לא האמין מעולם בכנות במערכת היחסים. רק בהגנה. והוא ידע שהוא הגן עליה כמה שרק יכל, בעיקשות.

בבמה מאז 14/10/00 18:30