ולרי בראל

/

מונית

481756

שירה

ובבוקר שהשמיים עוד ישנים הוא מדליק את השלט הצהוב נכנס ונוסע, מחשבות זוחלות על הריפוד הצפוף

בבמה מאז 1/5/00 12:41 

ולרי בראל

/

וירטואל

481757

שירה

אתה כותב מילים גדולות שחורות בימים עליזים הצבע מתחלף אנ מספחת אלי שטחים ירוקים מחייך

בבמה מאז 1/5/00 12:40 

טועה ומטעה

/

הדלתות הפתוחות האלה

481758

סיפור קצר

אני שותה קפה נס, רק כדי להחזיק מעמד, למשוך עוד קצת זמן בהכרה, להרגיש שאני מנצל יותר מהיום. אמא שלי צועקת עלי מהמטבח, היא שונאת שאני לא סוגר את הארונות אחרי שאני מכין קפה ואני פוחד: גם אני אשנא ארונות פתוחים כשאני אזדקן?

בבמה מאז 27/4/00 14:08 

גל כהן

/

אני יושב כאן על הסלע

481759

שירה

אני יושב כאן על הסלע הבינוני הזה, לגמרי במקרה וכואב לי לא יודע מדוע, רק אתמול הייתי עצוב, עכשיו שמח וכואב אולי זה אותו כאב, רק אני משתנה לי סביב אותם אנשים- רק הם משתנים לי

בבמה מאז 27/4/00 14:01 

יאיר גרינברגר

/

כתיבה

481760

שירה

רשמתי את עצמי על הדף. קיפלתי את הדף ושמתי אותו בתוך הכיס ויצאתי לדרך. וככל שהמשיכה הדרך, הדף התמלא בי, ומילא עוד כיס ועוד כיס. וכשנגמרו לי הדפים, התחלתי לכתוב את עצמי על היד,

בבמה מאז 27/4/00 13:58 

יאיר גרינברגר

/

המספר

481761

שירה

ובחיים האלה נגזר עלי להיות המספר. אני הולך צעד אחר צעד בדרכי הדמויות. אני מבין את מחשבותיהם וחודר עמוק לתוך נפשותיהם. אבל אני לא יכול לבכות, כי העצב הוא שלהם. אבל אני לא יכול לצחוק, כי הבדיחה היא שלהם.

בבמה מאז 27/4/00 13:58 

יאיר גרינברגר

/

רואה החשבון

481762

סיפור קצר

באחד מן הימים הוא הגיע. עובד חדש, קטן, צנום, עם משקפיים קטנות ועבות. מסוג האנשים שהיית מסווג בתור רואה חשבון, חנון שגדל. כשהוא הגיע, הוא ישר התיישב ליד השולחן שלו, שם מספר דברים על השולחן ובמגרות, וישר התחיל למלות טפסים בשקדנות, ללא הפסקה.

בבמה מאז 27/4/00 13:57 

יאיר גרינברגר

/

כמיהה

481763

שירה

חיי הם שתיקה כל מה שנשמע זה פעימות הלב שדופק בלי להחסיר. ואולי חיי הם בעצם רומן גרוע, עם דיאלוגים שטחיים ומעטים, ומונולוגים לא ברורים,

בבמה מאז 27/4/00 13:56 

יאיר גרינברגר

/

בבית ובחוץ

481764

שירה

הכי מוזר זה כשבני אדם הופכים לקירות. הם מעדיפים להוציא מעצמם את החמלה, את האפטיה, את רגשי ההזדהות, ומשאירים את עצמם חלקים, לבנים. ואולי זה דווקא בסדר, שאדם הוא קיר לבדו.

בבמה מאז 27/4/00 13:52 

יאיר גרינברגר

/

אדריכלות

481765

סיפור קצר

אני שונא להיות ילד קטן, להיות חלש. אני שונא את זה בייחוד כשאני הולך לים ובונה ארמונות בחול, מה שאני דווקא אוהב. אני בונה אותם יפה מאוד, רק עם חול כף ודלי. אני בונה להם מרפסות יפות שפונות אל כולם

בבמה מאז 27/4/00 13:51 

יאיר גרינברגר

/

בסוף נשארים עם לירה בשקל

481766

סיפור קצר

יש רחוב בעיר שלי, רחוב די ראשי, שבו יש ריכוז של חנויות להחלפת מטבעות זרים. בין החנויות תמיד בלטה חנות אחת והמוכר שלה - "החלפות ברק". תמיד יצאו צעקות של המוכר משם. למרות שזה לא היה שוק, הוא תמיד היה מנסה למכור את עצמו. "לירה בשקל לירה בשקל"

בבמה מאז 27/4/00 13:50 

יאיר גרינברגר

/

אני כבר לא קהלת

481767

סיפור קצר

כשקהלת נהיה בן 16 נפל עליו מצב רוח מהורהר. הוא שם דיסק של איוב במערכת ושמע אותו מתלונן על מר גורלו של האדם, ופונה לשפוט את השופט. הבל הבלים הכל הבל, הוא אמר לעצמו כשהוא פתח את הטלויזיה והסתכל פנימה, ראה אומנים חולפים, כסף עובר, אנשים נולדים ומתים.

בבמה מאז 27/4/00 13:45 

יאיר גרינברגר

/

שלושה פרקים של מקוריות

481768

סיפור קצר

כבר כמה זמן שמתנגנת לי מנגינה בראש. יותר ממנגינה- נושא. הוא עולה ויורד, מוסיף כמה קישוטים, ומראה באופן כללי פוטנציאל טוב מאוד. היום התיישבתי בפעם הראשונה ליד הפסנתר, וניגנתי אותו בקלילות. חשבתי מעט והתחלתי להוסיף הרמוניה פשוטה.

בבמה מאז 27/4/00 13:44 

יונתן גנזי

/

דיאלוג 1

481769

תסריט

- אתה מסטול? - לא. - אתה נשמע ככה. - באמת? - כן. קצת. - טוב. - זה לא מפתיע. אתה תמיד נשמע ככה. - אז למה שאלת אם אני מסטול? - אולי אתה תמיד מסטול. - יכול להיות.

בבמה מאז 27/4/00 13:40 

ארז רונן

/

המכשפה מחדר המדרגות

481770

סיפור קצר

בדיוק כשהשעון במטבח הראה שהשעה שלוש בצהריים הפעמון בדלת צילצל. 'שיט!' סננתי לעצמי בעוד שאני ניסיתי ללעוס את החתיכת שניצל שכבר היתה בפה שלי. כשסיימתי ללעוס ולבלוע את השניצל נגבתי במהירות את המסביב של הפה, והלכתי לדלת.

בבמה מאז 27/4/00 13:13 

ארז רונן

/

החיים שלאחר המוות

481771

סיפור קצר

בחדשות הם אומרים כל הזמן שברגע שהערפדים תופסים אותך והופכים אותך לאחד משלהם אז האתה האמיתי כבר מת, וכל מה שנשאר זה הגוף שלך. הם אומרים שהנפש שלך נעלמת ברגע שאתה הופך לאל-מת, והדבר היחידי שיש בתוכך זה שד רשע שמעוניין רק להרוג ולגזול את הדם.

בבמה מאז 27/4/00 13:02 

ארז רונן

/

שקית עם סנדוויץ'

481772

סיפור קצר

לפני שלושה שבועות מצאתי ברחוב שקית קטנה עם סנדוויץ' בתוכה. בימים רגילים אפילו לא הייתי שם לב לשקיות כאלה, אבל באותו יום חזרתי מבית ספר מה זה רעב, והייתי פשוט מוכרח לאכול משהו. אז שמתי לב לשקית הזאת, ובלי לחשוב פעמיים הרמתי אותה.

בבמה מאז 27/4/00 13:00 

ארז רונן

/

העץ של הגן

481773

סיפור קצר

"בוווווווקר טוב ילדים חמודים שלי! מה שלומכם היום?" פתחתי את הריכוז של הבוקר כמו בכל יום. כמו תמיד, השמש זרחה בשמיים כחולים בלי שום סימן לעננים. מזג האוויר היה נפלא, לא חם מדי ולא קר מדי, בדיוק כמו שמזג-אוויר צריך להיות בארץ הקטנה והנחמדה שלנו.

בבמה מאז 27/4/00 12:57 

ארז רונן

/

סיפור אחרון ודי

481774

סיפור קצר

"זה לא יעזור לך בכלום!" אמרה ביתו, בחורה בת שלושים, נשואה ואם לשניים: "הרי גם ככה יכול להיות שעד שנביא לך את המחשב הזה כבר תתפגר! וחוץ מזה, מחשבים משבשים את המכונות של בית-החולים, ואתה יודע שאם משהו קורה למכונת הנשמה אתה גמור!"

בבמה מאז 27/4/00 12:55 

ארז רונן

/

בז'ז'ה חוטף ירייה ברגל וה...

481775

סיפור קצר

החברים שלי קוראים אותי מומו השקרן, לא בגלל שאני באמת שקרן חס וחלילה, פשוט בגלל שהיו לי חיים כל כך מלאים וכל כך מרתקים שאף אחד לא מאמין שכל מה שאני באמת מספר קרה. למשל: לפני ארבע שנים ניגשה אליי בחורה ממש פצצה ברחוב

בבמה מאז 27/4/00 12:38